המגן הימני המיתולוגי של הירוקים, שהחל את דרכו במועדון כאשר שהה בליגת המשנה (ארצית), התפתח יחד עמו והגיע לשיאים שמכבי חיפה בפרט ועיר הכרמל טרם חוו. לבד מהיותו תוצר של מחלקת הנוער המצוינת, שיצא לה שם של יצואנית שחקנים איכותיים, אהרוני התפרסם לא רק בזכות כושרו הגופני הגבוה ויכולתו, מעט מתשומת הלב ניתנה לו עקב היותו חקלאי במושב בו הוא מתגורר בבוקר וכדורגלן מצטיין אחר הצהריים. אהרוני נמנה על דור האליפויות ההיסטוריות של אמצע שנות ה-80. הוא שיחק את הרוב המוחלט של המשחקים באליפות הראשונה (28) ובאליפות השניה שנה אחרי כן, לא החסיר ולו משחק אחד. בסך הכל זכה אהרוני בשנות השמונים בשלוש אליפויות והגיע שלוש פעמים לגמר הגביע. איתן גם היה שותף בשתי קבוצות אגדיות נוספות בהיסטוריה של המועדון. האחת היא קבוצת הדאבל של 1990/1991. אחרי ששב מעונת השאלה בהפועל כפר סבא (עימה זכה בגביע המדינה) הגיע עם קבוצת האם לשיא וזכה בסיום עונת 1990/91 באליפות ובגביע, אחד משני הגביעים אותם הניף כקפטן. השני כעבור שנתיים בניצחון על מכבי תל אביב שהוליך את חיפה לראשונה לזירה האירופית. זימונו לנבחרת בה הופיע ב-16 הופעות בין ארציות, היווה מעין פרס למגן המצטיין שבשלהי הקריירה שלו במכבי נטל חלק בעונה החלומית של 1993/94 כשהיה שותף פעיל לקבוצה שהצליחה לסיים עונה תמימה בת 39 מחזורים ללא הפסד. בשנת 2018 מונה איתן אהרוני ל"שגריר של כבוד" של המועדון.