אוי, פפה ריינה, מה עשית לנו? כל המשחק כמעט ולא נגעת בכדור ודווקא בתוספת הזמן החלטת להפגין יכולת שיא ולהדוף שער משווה בטוח מרגלי קולאוטי ? אילו זה היה מסתיים ב- 2:2 מחר אירופה אולי הייתה מכניסה לעמודים הראשונים את התוצאה, ולא רק את המלחמה בצפון. רצינו פפריקה לפפה, קצת דבש לעצמנו.

זה יכול היה להסתיים אחרת, אבל המסורת במכבי חיפה מתאכזרת לה שוב ושוב. מה פתאום רפא בניטס החליט להכניס את מארק גונזאלס שלוש דקות לפני שכבש את שער הניצחון? מכל 14 שחקני ליברפול שהתקשו מאוד מול ההגנה החיפנית האמיצה, דווקא המחליף מצא עצמו במצב הטוב ביותר לכיבוש והוא לא החטיא. אכזבה עם תקווה.
קשה היום לדעת אם חיפה צריכה להיות מרוצה מההפסד המכובד, מונח שלא כלול בלכסיקון הירוק כעשרים שנים. דבר אחד בטוח, הגומלין שייערך אי-שם, נכון לעכשיו, לא יהיה דומה בכלום למה שראינו בליברפול.

אי-שם הולך להתפתח משחק ענק, ספורטיבי ותקציבי כאשר ה"יתוש" ינסה לעקוץ את הפיל ולהפיל את אירופה פעם נוספת.
בערב שכזה, כאשר הבחורים של רוני לוי רצו אחוזי תזזית, בעיקר כאשר מלאי החמצן אזל להם כעבור שבעים דקות, לא מסתכלים על "איך חיפה שיחקה" אלא על "מה היא מסוגלת" בעקבות המהפך הדרמטי בהרכבה. רק שני דברים נשארים קבוע, צבע החולצה ודקות הספיגה. את הקטע השני מנסים לשפר. לפני שנתיים סבלנו מ"מכת פנדלים" שבינתיים נעלמה. אולי בגומלין חיפה תוכיח שהיא מסוגלת גם לחייך בסיום.

בכל הפרמטרים חיפה היתה נחותה, כצפוי. ליברפול בעטה יותר לשער, זכתה ביותר קרנות, הכניסה את יריבתה יותר פעמים למלכודת הנבדל ואנו כססנו ציפורניים שמא לא נהיה ראשונים ב...ביצוע עבירות.
זאת לא בדיחה, עד דקות הסיום האנגלים היו יותר עצבנים ואגרסיביים, הקהל שלהם שרק בוז לבוקולי וקולאוטי, כאילו היו לואיס פיגו בנואו-קאמפ, ואין הוכחה גדולה יותר שחיפה הצליחה להוציא את ה"אדומים" משווי משקלה. אוי, אוי, אוי, מי היה צריך את הספידי גונזאלס הזה ?
ככה צריך לשחק מול קבוצה עדיפה בהרבה, מבלי לסמוך יותר מדי על השוער. כל השבוע דיברו שדוידוביץ צריך להביא איתו ממ"ד לאנפילד, ומסתבר שלא. הוא היה מצוין, הרבה פחות מאשר רפא בניטס ראה בולנסיה, ולא היה צריך יותר. כדורי הגובה ש"מומחים" ניבאו לו שחורות, נקטפו בידיו כאילו היו תפוזים, על הקרקע לא חסר לו מאום ועם המזל של פפה ריינה, אם הבעיטה של גונזאלס הייתה טסה בעשר מעלות ימינה, היה לנו את השוויון המדהים.

בשם ההגנה

כלום לא אבוד, ולא במקרה ליברפול לחצה על הדוושה וביקשה לכבוש שער שלישי, תעודת ביטוח לגומלין. הגנתה נתפסה מספר פעמים לא מוכנה, התקפתה לא מפחידה כפי שאיימו עלינו חוזי שחורות ורק הקישור עדיף בהרבה.
כי חיפה באה היום לשחק על תוצאה, כמו שהגדולות עושות באירופה. אפשר להתפרע כפי שחיפה הגיעה לפני עשר שנים מול ספורטינג ליסבון, במטרה לתקוף ולכבוש, ואחרי עשר דקות ספגה צמד שסיים את הפרק האירופי. ואפשר לשחק ולהשאיר תקווה גם למשחק הבא. לא הלך מול רוזנבורג ומאלמו- יכול להצליח כמו נגד טורפדו מוסקבה ופריס סן-ז'רמן.

ההגנה הייתה מצוינת ולא מדובר שאלון חרזי וחיים מגרלשווילי פרחו ותקפו גלים-גלים. אדרבא, למעט בשני מקרים כחרזי הגביה וקולאוטי כמעט כבש או פריצה סוחפת של מגרלשווילי, הם נצמדו להוראות ולקווים. מגרלשווילי בהחלט הוכיח שבאירופה, כאשר הגנת היריב חונקת את פריצותיו, הוא יודע לשמור.
אם יש שחקן שמכבי חיפה הרוויחה הערב זהו דקל קינן. הלך ובא, הלך ובא כמו כסף בחשבון עו"ש, הפעם הרויח ביושר את חולצת הבלם הקדמי, ולשנים רבות. ה"בישול" שלו לבוקולי, משחק הראש המצוין והיציאה עם הכדור, שלא לדבר על משחקו החכם מול ה"גוליבר האנגלי" (2.02 ) פיטר קראוץ, מוכיחה שרוני לוי כבר יודע שבמשבצת הזאת אין לו בעיה.
משחק אחראי מאוד לרפאל אולארה, הבלם שאוהבים להצביע עליו כמי שקפאו שד, למראה התמונות משדה המערכה הצבאי. סגר נכון, נהנה מ"חברתו" של קינן והערב ראינו שאין לאנגלים מה לבנות בפעם הבאה רק על משחק הגובה. יש להם פרטנר מכובד.

הכי קשה היה לקישור, ולא רק בגלל העדיפות של ליברפול. יותר עקב סגנון המשחק. היום הוא היה טוב, אחראי ומנע במקרים רבים התקרבות לשערו של דוידוביץ.
חיפה השאירה את מרכז השדה למקומיים והתנפלה עליהם כעדת יתושים צמאה לכדור, בשעה שסמלה המסחרי הוא משחקה ההתקפי, חילופי המקומות ומשחק הלחץ. קצת מוגזם לדרוש את זה מול מי שזכתה חמש פעמים בגביע אירופה לאלופות ובמגרשה. מעניין יהיה לצפות במאצ'-אפ בעוד שבועיים כאשר סטיב פינאן וג'ון ריסה המצוינים כבר יזהרו יותר, יעלו פחות ויחששו מהחבר'ה מיזראל.
גוסטבו בוקולי היה הכי טוב. אם הוא הצליח לעצבן את האנגלים הקרירים, הבחור הצליח. מעבר לקור הרוח בעת כיבוש השער, תבדקו שלא היה שחקן שהופל יותר ממנו, ממש כמו בליגה הישראלית.
לקישור החיפני יש "בעיה" שאפילו לרוני לוי אין לה פתרון. למעט בוקולי, כולם גלוחי ראש, ועד שמספיקים לנחש מי הוא מסודי, אנדרסון, דירסאו או יניב קטן- הכדור עובר. אל דאגה, עם שיער או בלעדיו, זאת תהיה חמישייה קטלנית ולא סודית.

מזל שקטן לא היה גדול

תשומת לב מיוחדת הופנתה ליניב קטן שחזר למולדת הכדורגל. אז מה אם הוא לא היה ביום גדול ? כל הזמן מנסים לעקוץ את הקפטן החדש ומזכירים לו את כושרו הבינוני. קטן בחור חכם. את הכסף הוא סופר במדרגות ואם הוא בינוני כשאין לו את הכדור, מה יהיה כשהאנגלים יתגוננו, והם הולכים להתגונן. אולי לא במתכונת החיפנית, עם פחות טנקים וחי"ר, אין ספק שנראה יותר "יתושים" חגים ברחבה האדומה ואז יהיה יותר סיכוי מול השוער ריינה.
רוברטו קולאוטי, גם כאשר סיכוייו למצוא פרצות בהגנת הברזל קטנים, יכול היה לקנות את עולמו. פעם בדקה ה- 61 כשחרזי הגביה מימין והוא החטיא בסנטימטרים את הרשת הנגדית, ופעם בסיום. אח, הריינה הזה.

אירועים גדולים לא נספרו, שלושה שערים -כן, היו. בדקה ה- 29 כשחיפה יצאה מההגנה להתקפה ראשונה, הבלם קינן הכניס את בוקולי וזה בעט לפינה- 0:1 לחיפה.
במנצ'סטר לקח לחיפה דקה לשמוח, פה היו לה ארבע. מוחמד סיסוקו בעט מחוץ לרחבה, דוידוביץ הדף וקרייג בלאמי מצא עצמו חופשי ובעט לרשת הגבוהה- 1:1 במחצית וכולם ציפו להרעשה כבדה בהמשך.
נגמר מאכזב כחי גונזאלס מצא עצמו חופשי באגף ימין של חיפה (איפה כולם?), דוידוביץ יצא לבלום בגופו אך הצ'יליאני של ליברפול מיהר לבעוט ולהקנות יתרון מסוים לפעם הבאה.

הרכב ליברפול: פפה ריינה, סטיב פינאן, ג'ימי קראגר, סמי הופייה, ג'ון ריסה, מוחמד סיסוקו, סטיבן ג'רארד ( מארק גונזאלס/ 85), צ'אבי אלונסו, ג'רמין פנאנט, קרייג בלאמי (פיטר קראוץ'/ 65), בודווין זאנדן (לואיס גראסיה/ 55).