אל תגשו לצנצנת הריבה, אל תאכלו קרמבו, תתרחקו מעוגות- זהירות, סכרת בסביבה. הערב, ארבעים וחמש דקות של המחצית השנייה הקפיצו את מפלס האדרנלין בקרב אוהדי מכבי חיפה לשיאים חדשים.
אמנם, עד היום "השכבנו" את הצרפתיות, פריס סן-ז'רמן והנבחרות הבוגרת והצעירה, כשלמכבי חיפה ייצוג גבוה, אבל היום בלומפילד חווה משהו חדש. כן, גם הוא נכנס לספר הזהב. אחרי 45 שנים, המגרש של ה"אדומים" עבר מטמורפזה וראה נקודות ראשונות בבית של אופ"א. בלומצ'יק, אתה שותף !!

תזכרו את הדקה ה- 40, לא רק אותה אבל בעיקר אותה. אחרי שהשוו ל- 1:1 ושלטו ללא מיצרים במגרש, קיבל צרפתי אחד כדור באגף שמאל, חלף בקלילות על קו הרוחב על פני אלון חרזי, מסר ואיזה צרפתי אחר (משנה לכם השם, ממילא אחרי דקה שוכחים..) הכניס 'בומבה' שרק דוידוביץ יכול להסביר את עוצמתה. כי הוא הדף אותה.
לא רחוק, כי בריקושט עוד 'פצצה' שנבלמה בגופו של ה"תמנון", ה... וכל מה שתבחרו. האיש באפודה הסגולה, שכולם כל כך אוהבים להזכיר לו מה היה בשנת תרפפ"ו, הציל את מכבי חיפה. וזאת הייתה הצלת המשחק, תרתי משמע.

אם הצרפתים היו...ישראלים, היה מקום לסימפטיה כלפיהם. הם לא רק הפסידו בצדק, הם גם יסתובבו מתוסכלים כי אין באפשרותם להחזיר "מכות". הרגשה מחורבנת של משחק גמר גביע. אתה מפסיד, רוצה להחזיר ופתאום רואה שהכביש נגמר, לא יהיה עוד משחק...
המאמן ז'אן פרננדז מאמן ענק, בלי קשר למשחק. ברגע שנחת בארץ הקודש ואמר ש"הוא מכיר את מכבי חיפה על בוריה"- הושגה הבנה שהבנאדם לא מכיר אותה כלל.
המרגל שישב ביום ראשון בבלומפילד בטוח שהעביר לו רשמים אמיתיים. חיפה של המחצית הראשונה הייתה חיפה ששיחקה מול הפועל. בהבדל קטן. אילו מסודי היה כובש בליגה, היו לחיפה שלוש נקודות נוספות בליגה.
ובכלל, אצל חיפה ארבעה ימים זאת תקופה ארוכה. לא מדובר בקבוצה הפכפכה ולא יציבה שבשבוע אחד מנצחת את יריבתה לאליפות ומיד מפסידה לקריית-גת. כשהם משחקים כקבוצה, אללה יוסתור. אם רפא בניטס של ליברפול היה היום בבלומפילד, כמו שסוואן אריקסון ישב, היה מודה לאל שיצא כפי שיצא.

המחצית הראשונה הציגה מערך הגנתי מצוין של חיפה, בתנאי שעושים הנחה למגנים, אלון חרזי, אדורם קייסי ומחליפו חיים מגרלשווילי. הצרפתים "חנקו אותם", לא נתנו להם לנשום, אילצו אותם לסגת לאחור וגרוע מזה, לא אפשרו להם להצטרף להתקפות שנותרו דלילות מחוסר כוח אדם.
איש המחצית הזאת, ואלמלא המחצית השנייה, ללא ספק ניר דוידוביץ. הוא לא האיש שזקוק להמלצות ממישהו, אבל השליטה שלו בכדורי גובה, רמת הכוננוות שלו, הנהגת ההגנה ובעיקר ההצלה הפנומנלית (דקה 40, זוכרים?), אלה השאירו את ה"ירוקים" בתמונה. ומי חשב בכלל על שיפור כל כך קיצוני ברמת המשחק?

שותפים לשוער היו דקל קינן (פנטסטי כהרגלו, ותפסיקו לצלם אותו עם פרות בקיבוץ ראש הנקרה, הוא כבר בלם העתיד ולא רק על הנייר...) ורפאל אולארה שחזר לעצמו והוכיח שהחוכמה וקו החשיבה לא נעלמו לו.
ומה תגידו על אנדרסון חבייאר ? אחרי ההופעה הטובה מול אוקזר, מתחיל להתגנב חשש שהבחור עשה לו מנהג קבוע- להצטיין מול האירופאיות. עדיין חחסר ביטחון בכל הקשור למסירות מדויקות אבל הניידות שלו, מאחור ועד לשיפולי ההתקפה, ראויים לשבח. הבחור שמקבל מרוני לוי כמויות אדירות של מצב רוח וסימפטיה, הצדיק הערב את הכללתו בהרכב. יא- אללה, כמה גליצ'ים עשה מול הצרפתים. לא נתן לעצמו ולהם מנוח לשנייה, לחץ וחטף, חטף וברח.
פחות מדויק ממנו היה במפתיע החבייאר השני, דירסאו, אלא שהמנוע הזה, גם ביום עם פחות דיוקים, היה בין הבודדים שהתמודד שווה בשווה עם קשרי היריב המהירים והנוקשים.

כל שחקן בחיפה הגיע הערב עם ערך מוסף. אלן מסודי? מאמנו ציוות אותו לשם שינוי באגף הימני. לבד מהשער המתוחכם שכבש, לא מי יודע מה. עם פתיחת המחצית השנייה, המגן ששמר עליו גמר עם סחרחורת. כמה צרפתי יכול לסבול שעובדים עליו? היה שווה לו לחטוף "צהוב" ומסודי לא הפסיק ל'התגרות' בו וללהטט.
קולאוטי? במחצית הראשונה בישול למסודי, המון עבודה לוחצת על הבלמים ולא נראה מסוכן. גם הצרפתים לא האמינו שממנו תצמח הרעה. ואיזה שער הוא נתן? קשטן מלקק את השפתיים ומברך את משרד הפנים שהוא עומד לרשותו. ארגנטינאי בעל קור רוח של אסקימואי.
קטן? מתי מעט ימשיכו לקשקש שהוא בריא והוא אכן בריא למהדרין. עם ה"גופות" של הצרפתים, רק קטן יכול היה להתמודד. לא שולחים אריה למלחמה עם זבובים. אריה מול אריה- קטן בגבהים. אולי ווסטהאם היא חווית עבר, אוקזר חווית הווה, מה יילד העתיד עם שחקן כל כך איכותי? בינינו, שיישאר כאן.

בוקולי? מה עם בוקולי, חברים? נעלם, עצבני, דיכאוני- עזבו אתכם משטויות, את מה שהוא עשה לאוקזרים, הם יזכרו. כמו מול ליברפול, רוני לוי הזיז אותו לאמצע ומשם הוא לחם כגלדיאטור, לא ויתר על שום כדור, מסר לשער ואיזה שער הוא הבקיע? גול כזה בברזיל, השדר משחרר גגגגגגגוווווווללללללללל ואתם יכולים ללכת הביתה, להתקלח, לאכול ולחזור ועדיין הוא לא סיים..

מי שיספר שהצרפתים פראיירים, אל תאמינו. הם יותר טובים ממאלמו ורוזנבורג אלא ששם לחיפה חסר קמצוץ מזל ותו לא. מוכרחים להודות, במחצית הראשונה, הם הביכו יותר מחמש פעמים את חיפה וכבר נטינו להאמין שהמרגל הצרפתי עשה הפוך על הפוך..
המגן הימני שלהם, באקארי, ג'ונגלר אמיתי. חבל"ז. הבחור השחום פרץ ופרץ, לא התחשב בקייסי ומגרלשווילי והגביה ללא הפוגה. גם פטי בנואה(מספר 6) ותומס קלנברג(10) שטפו את מרכז המגרש אותו חיפה הפקירה.
הם הניעו כדור, הקשו מאוד על חיפה שלא מצאה תרופה לכדור המתרוצץ מרגל לרגל ואם דוידוביץ לא בשיא הכושר, מי יודע ?

מסודי(2) ובנואה(5) ערכו ניסוי כלים בבעיטות מעל למשקוף, קטן היה קרוב מאוד לשער כשסובב כדור מסוכן שחמק ליד הקורה הנגדית ובדקה ה- 13 בלומפילד באוויר, ולא בפעם האחרונה.
התקפה יפייפיה שהחלה כאשר קטן עקף מבלי לאותת את המגן השמאלי, מסירה לקולאוטי שנמצא עם הגב לשער, ראה מימינו את מסודי וזה בצ'יפ הקשית מעל פביאן קול- 0:1 לחיפה ומסודי אץ לעברו של גיורא אנטמן, מאמן השוערים. קרחת לקרחת תישק.
מוסא(15) בחן את דוידוביץ מרחוק והבין שכן, ואז קייסי (22) אותת לרוני לוי שהוא את 68 הדקות הבאות יראה מהיציע. מגרלשווילי רץ פנימה וכנראה שם קץ לסוגייה אם קבוצה זקוקה לשני מגנים שמאליים? ז'וזה מוריניו מוכן להישבע שגם שני שוערים לא מספיקים לצ'לסי..
בדקה ה- 29 השדר הצרפתי שישב לפני יצא מכליו. הגבהה מימין ודניאל ניקולאי הרומני נגח ממרכז הרחבה, כדור שגם ביום גדול דוידוביץ לא מסוגל לעצור- 1:1.
מכאן ואילך רק לבן שולט. בנואה (39) אימץ את ניר, על הדקה ה- 40 כבר סיפרנו והיא ראויה שגם בעתיד תספרו לנכדים וההפסקה קטעה מומנטום של האורחים.

פתיחת המחצית השנייה הולידה עוד הדיפה גדולה של דוידוביץ מרגלי אקלה אבל בעקבותיה ראינו צרפתים עצבניים יותר. פגיעות גסות בקולאוטי ומסודי הולידו צהובים ובדקה ה- 56 השדר מתחתיי כמעט ונחנק עם הפיתה, הגבינה והמלפפון החמוץ. אנדרסון, הוא ולא אחר פרץ כברת דרך ובעט, הכדור נהדף, עשה קשת קצרה ובוקולי הכניס רגל ומהאוויר שלח כדור אדיר שהפתיע את קול וגרם לו לחום. פנטסטי, פנטסטי, פנטסטי.
רק שתי דקות עברו ובוקולי עבר לחלק האחורי של המטבח. מסירה גדולה-גדולה לקולאוטי שפרץ, חלף בקלות נסבלת על פני השוער ומול שער חשוף שלח לרשת- 1:3 ויש עם מה ללכת למכולת.
בדקה ה- 63 מבצע "התאבדות" של קינן שנגח לקרן, סטפן גריכינג בעט בבוקולי ללא כדור והורחק(65), קטן נפגע בסנטרו וחזר עם תחבושת נוסח אי.טי ובדקת הסיום קולאוטי משחרר כדור חופשי בחצי גובה, מאוד מסוכן אבל קול היה במקום.

ארבייטמן ומליקסון נשלחו למערכה למספר דקות ורוני לוי הניף ידיו כשנשמעה שריקת הסיום. עכשיו הוא מחק לחלוטין את אלה שחשבו שאירופה גדולה עליו. להתראות מול פרטיזן, אותו מקום אותה שעה ודרך צלחה לנוסעים לגלזגו. תביאו פירור גם משם...

הרכב אוקזר: פביאן קול, זיורס, גריכטינג, מיניו, סאניה, שיירו, אקאלה, פדרטי, קלנברג, נדיאייה, ניקולאה. שותפו: קלאבנה, פיירוני, בא.