בשעה טובה ומוצלחת, התגלה סגנו של בר- כוכבא.
גם אם מכבי חיפה לא תזכה השנה באליפות, אי אפשר יהיה לשכוח לה את ההישג הטוב ביותר של קבוצה ישראלית בגביע אירופה לדורותיו.
לא צסק"א אכלה אותה- מכבי חיפה בלעה אותם !!
את מי ? את אלופת רוסיה בכבודה ובעצמה, את ששת שחקניה בנבחרת הלאומית הגאה ועוד ארבעה ברזילאים, שניים מהם שכבר שיחקו בנבחרתם הלאומית.
עוד יחלפו ימים רבים עד שניתן יהיה לעכל את ההישג החיפני הפנטסטי. מי בכלל האמין שבעונה הגרועה ביותר שלהם מזה עשר שנים, יצליח המאמן רוני לוי ללכד חבורת קומנדו קטנה, ולשלוח אותה למערכה שאיש לא נתן להם סיכוי ולו של שלושים אחוזים.

מה שעבר על חיפה בשלושת הימים האחרונים, מתאים יותר לסניף קופת חולים. שיהיה מכבי, כללית או מאוחדת, העיקר שיהיה רופא. וד"ר לוי, שדלתו נפתחה שוב ושוב, נאלץ לשמוע מדי מספר שעות שעוד "חלל" נפל למשכב על מזבח איזה וירוס אלמוני ולא קשה לנחש שהוא אינו אוהד מכבי חיפה למהדרין.
זו הייתה שעתם היפה של ה"ירוקים" שהרסו כל חלקה טובה בתיאוריה שלפני המשחק. יריב אימתני עם תקציב של מאה מיליון דולרים, מכת פציעות ומחלות מדהימה שהשביתה לחלוטין את קייסי, קטן, אולארה, סואן, מליקסון וארבייטמן ולכל אלה צריך להוסיף שהתיקו הנהדר ברוסיה לא הספיק, כי גול חוץ רוסי, וחיפה תאכל את הלב בסלון, יחד עם הפיצוחים.

קשה לצאת ממשחק כזה ולחשוב מהיכן מתחילים לכתוב. כי כל התחלה מלהיבה ומצד שני, מקפחת. אם לפני המשחק רוני לוי נרשם כאיש הכי אומלל במחנה המאמנים, בגלל הבעיות שנוצרו, אחריו הוא ראוי ל"מאמן העונה". רק בגלל ההכנה המכסימלית של כל השחקנים להכרה במשימה. קל להכין קבוצה למשחק מפחיד אחד בולנסיה ובולאדיקווקז, כמעט בלתי אפשרי להחזיק את החבר'ה מאה ושמונים דקות בריכוז בלתי רגיל.
עם כל הכבוד למוחמד עלי ולאנס ארמסטרונג, אושיות לחימה מופתיות, מעניין מה הם יגידו כשיראו ( כדאי להם) את גוסטבו בוקולי. בתוך ים הנשיקות והחיבוקים בחדר ההלבשה, אם הברזילאי הכי טוב מבין השישה ששיחקו היום בבלומפילד, יעלה על משקל, הוא שרף שניים- שלושה קליוגרמים בקלות.

הוא היה נפלא !
תשעים דקות הכדורגלן הכי נמוך במגרש חרש בכר הדשא תלמים תלמים. איזה כושר גופני נפלא, והיום מותר להשתמש כמה שרוצים ב"נפלא". כי היה נפלא. עבודת ההגנה שלו הערב היא פרוייקט גמר לכל חניך במכון וינגייט. גם כך, רוב ההתקפות הרוסיות הגיעו משמאל, ואלמלא בוקולי שחילץ שוב ושוב, מי יודע כיצד היה נגמר.
הגנה, הגנה, הגנה- ואיך עושים הגנה כאשר בליגה אין חולייה איתנה כזאת. במחצית הראשונה, הרביעייה האחורית הסתדרה לא רע עם ההתקפות של צסק"א שנראו יותר כהתגנבות יחידים למחנה ב"א"ש לילה".

בשנייה, ראינו את דוידוביץ עירני, את חרזי מפעיל את כל ניסיונו ואת דקל קינן מתמודד בצורה מעוררת הצדעה עם ה"תרנים הרוסיים". חיים מגרלשווילי, המגן השמאלי שכולם מיהרו להספידו, הוכיח פעם נוספת מדוע התעקשו להביאו ולמה סרבו לשחררו. מגרלשווילי שהגיע לפני שנתיים מקבוצה אלמונית מחיפה, התקדם בתקופה שהוא במכבי בצורה מטאורית, בכל הקשור למשחק ההגנה. קייסי העצוב, בגלל הפציעה, ישב רגוע באזרחית, אחרי שראה מקרוב את יורשו בשמונה- עשר השנים הבאות. היום ראינו אותו באחד ממשחקי השיא וכמו בליגה, שעט לעבר הגנת צסק"א והגן בחירוף נפש על שער היתרון.

רוני לוי בנה מערך הגנה לתפארת. לפני מערך ההגנה המסורתי, ניצבו ארעה קשרים שהיוו מעין חומת מגן אנושית. אנדרסון נראה שוב מצוין וגם דירסאו הוכיל לז'ו, קרבאליו, דודו וראמון שברזיל זה גם קשרים אחוריים מצטיינים, מבלי ללבוש את מדי הנבחרת. השניים האלה ניהלו את קצב המשחק כפי שהתבקשו, ורק בתחילת המחצית השנייה 'נסחפו' מעט ובמקום משחק המסירות המסודר, שלחו כדורים ארוכים לשום מקום. בכל הקשור להגנה- עשר.
על בוקולי אסור להכביר מילים נוספות, כי כל המוסיף גורע, אבל על ליאור רפאלוב מותר וצריך.
מבחינת מאמץ, עבורו זה היה המשחק הארוך בקריירה. 87 דקות קצביות כל כך, הוא לא מכיר, ועמד בהן בכבוד. פה מסירות לא מדוייקות, שם כדרור מיותר- בבל"ת. נלחם כלביאה, החזיק בכדור ככל שיכול היה וחסרו רק בעיטותיו.
תעודת כבוד לאלן מסודי, הפעם בתפקיד אותו הוא אוהב, תחת החלוץ. יוצא מהכלל. נייד, נמצא בכל מקום ונלחם. אז מה הפלא שפניו נראו מאוכזבים כשהתבקש לעזוב בדקה ה- 73? דקה לקח לקלוט שאת הניצחון הזה יראה מהקו.

...אחרון, אחרון חביב, "איש הגשם". כמה הייתם משלמים לו כדי שלא יבקיע בשבעה משחקי ליגה ודווקא מול צסק"א ינעץ בארונה את המסמר היחיד. שער שווה מיליונים וכבוד. האיש הנכון בזמן הנכון ובמקום הנכון.
ברור שה- 0:1 הגדול הזה, יהפוך לשיחת היום בכדורגל האירופי. ולא בגלל המעבר לשמינית הגמר אליו חיפה מגיעה בפעם השלישית, ואל תתורו אחרי קבוצה אחרת במעמד דומה כי אין.
כאמור, אם במחצית הראשונה חיפה הצליחה להחזיק את הרוסים על "אש קטנה", מיד עם שובם מחדר ההלבשה, האורחים הפעילו לחץ אדיר על שערו של דוידוביץ במטרה לאזן ולברוח לשלב הבא. במקרים הבודדים חיפה ניצלה, ומזל שחסר לה בליגה נוצל מעט כאן.
ב- 45 הדקות שחיפה שלטה, הדשא שלא כוסח האט את קצב המשחק, הקהל הנפלא והדוחף את חיפה, הפריע לרוסים והכל נראה סבבה.

כשצסק"א הכניסה להילוך חמישי, לחיפה נותר מעט כוח וחמצן אך נותרו לה עותקים רבים של נשמה. הבחורים ממש "התאבדו" על המגרש והקריבו המון. עד כדי כך שנדמה היה שהם מגנים על ביתם מפני שודדים המאיימים לפלוש אליהם.
הסנסציה לא מורידה כהוא זה מעוצמת הקבוצה הרוסית, ואין בכך כדי להאדיר את חיפה. הרוסים ניסו הכל, מאמנם הנערץ ואלרי גזאייב, כבר נתקל בחייו במאמנים חכמים דוגמת רוני לוי, אבל לא הייתה לו תשובה על המגרש.
גזאייב המשיך בשיטה של שלושה מגני, חמישה קשרים ושני חלוצים, ולא הצליח כי חיפה שיחקה צפוף וחכם. מול צפיפות קשה לשחק, מול צפיפות וחוכמה שאינם בונקר, מניפים דגל לבן.

הטוב בשורות הרוסים היה ז'ירקוב שהפעיל בצורה יוצאת מהכלל את האגף השמאלי וחולל מהומות גדולות. אלמלא גוסטבו בוקולי המצוין, אייל משומר הבלתי מנוסה היה טובע בשטף ההתקפות.
כל השאר ככה- ככה, שחקנים מצוינים, בריאים עם יסודות מצוינים שנאלצו בכאב לב לחזות בנשיא מכבי חיפה רוקד בסיום ביציע, בשחקנים מאושרים בירוק ובחגיגה צבעונית בבלומפילד. לפחות משהו נשאר להם למזכרת.

מהלך המשחק- פורטו והמבורג לא לבד

פתיחת המשחק הדאיגה מעט, מאחר וז'ו, בשתי פעולות איים לערער את ביטחון הגנת חיפה. דקל קינן, שסיים עונשו בליגה, כמעט ושילם ביוקר (7) כשנגח לאחור, לעברו של דוידוביץ שמיהר לצאת ולא לכד את החלוץ ה"רוסי" שלא ניצל את ה'חור' הענק.
חמש דקות מאוחר יותר, אותו ז'ו ברח שמאלה ובבעיטה אדירה פגש את הרשת החיצונית. קולאוטי (13) כבר היה בדרך סלולה לעבר שער צסק"א ונבלם ברגלי אחד האחים ברוז'צקי, אך כדור ההרחקה חזר לחיפה והורחק לקרן. רפאלוב הגביה, מסודי באגף הרחוק בעט מהאוויר לא מדויק, השוער אקינפייב הדף רע ומסודי שלח בשמאלו כדור שטוח מסלול שנתקל בקורה והגיע לקולאוטי. ומה עשה רוברטו שלנו ממרחק מטר ? שלח פנימה ופיצח את ההגנה הרוסית שבעשרת המשחקים האחרונים שלה העונה בגביע אירופה, נכנעה רק לפורטו, המבורג ו...קולאוטי. אכן, חברה גבוהה.

מכאן היה ברור שחיפה לא תרצה להתכווץ לאחור- הרוסים יעשו את המלאכה עבורם. תרגיל מחוכם של שלישייה רוסית (26) הסתיים בבעיטה מסוכנת מרגלי אלדונין, ז'ו פרץ וזכה לליווי של קינן שראה אותו בועט לפינה הימנית הנמוכה ואת דוידוביץ הודף.
בדקה ה- 31 מזל גדול לחיפה שהתקשתה עם הכדורים הגבוהים שהוגבהו לרחבתה. ז'ירקוב הפעלתן הרים ואחד הברוזצקים נגח בעוצמה החוצה. האחים היו מעורבים בכמעט עוד אירוע (37) ואת מסכת האירועים חתם קרבאליו (41) שנכנס לרחבה, בודד ממסירה נפלאה של דודו ושחרר דרדל'ה לידי דוידוביץ.

איפה חיפה נשמעה מול התקפות אלה ? לחמה על שמירת השער. לחמה ? עדיין לא המציאו מילה למה שנראה על המגרש.
את כל זה הביאה עימה למחצית השנייה שנפתחה בהתקפה נהדרת מצד ימין. הטריו בוקולי- קולאוטי- מסודי סיים מהלך גדול, האחרון נלכד בנבדל שלא היה ולא נברא.
...ואז החלה המתקפה הרוסית. נפוליאון לא היה עומד בה, חיפה- כן. שוב פרצה גדולה בהגנת חיפה( 51), אחרי שדירסאו איבד כדור במרכז המגרש. ז'ו פרץ לבד מול דוידוביץ, ניסה להשחיל בין רגליו ועקב נעלו של השוער מנעה שוויון אכזרי. דקה אחר כך, ז'ירקוב עבר ללא בעיות את משומר, הגביה וקארבליו נגח מעל משקוף. דוידוביץ (61) מנע שער מכדור חופשי שעשה מסלול קשתי לשער ודודו (63) חלף על פני דירסאו וחרזי ובעט למרכז השער. אלדונין (65) לפני שהוחלף, הספיק לסיים התקפה משולבת בבעיטה החוצה ומנגד, מתפרצת של חיפה שהסתיימה בבעיטה "פצצתית" של בוקולי וכשנדמה היה שהרשת הרוסית תנוע בשנית, התעופף אקינפייב והדף לקרן.

בדקה ה- 80 הזדמנות לצסק"א, הפעם כשהיא לחוצה. ז'ירקוב בעט, ז'ו ניצב בעמדה בלתי רגילה במרכז הרחבה, בעט ודוידוביץ הצליח להדוף הצידה, הכדור הגיע לראמון בזווית קשה ומול שער חשוף נכשל.
וממש בדקת הסיום, הגבהה מצוינת של רביד גזל וקולאוטי נגח לפינה החשופה אלא שכדורו נמלט החוצה. ולא כל כך היה איכפת לו כי השופט האוסטרי המעולה שרק לסיום.
ספסיבה, שומרת המדינה. אין מה לעשות, כשצריך להשמיע את קולנו בין הגויים- טוב שיש מכבי, מכבי חיפה.

הרכב צסק"א מוסקבה: אקינפייב, שמבראס ( קראסיץ/ 74), איגנשביץ, א. ברוזצקי, ז'ירקוב, ו. ברוזצקי, אלדונין (רמון/ 70), רחימיץ', דודו, קרבאליו, ז'ו.