כשחקן עבר

שחקן הגנה, מיוצאי מחלקת הנוער במכבי חיפה. הוריו, ילידי מצרים, עלו בשנת 1950 לישראל, הכירו ונישאו כאן, התיישבו בטירת הכרמל ונולדו להם ארבע בנות ושני בנים. מרקו הוא בן הזקונים במשפחה. כבר בגיל 5 הלך שבי אחרי המשחק, התעורר בחמש בבוקר וציפה בקור רוח לרגע בו יוכל לשחק עם ילדים גדולים ממנו. בגיל 9 ביקש להתקבל למכבי חיפה. ראובן הלד, שאימן באחת מקבוצות מחלקת הנוער, בחן אותו ושלח אותו ללא היסוס למאמן קבוצת הילדים, לזר שטיינברג. כבר באימון הראשון המאמן חד העין אמר שעופר מזרחי ומרקו בלבול יגיעו לבוגרים. כשעלה לקבוצת הנערים אותה אימן ליאון אברהם שיחקו אתו עופר מזרחי, ניר קלינגר ואיתי מרדכי. בקבוצה זו זכתה הקבוצה ב"דאבל". אצל ג`וני הרדי שאימן בנוער, שיחק יחד עם ראובן עטר, התרכז בלימוד יסודות הכדורגל. לבלבול לא היה סיכוי להשתלב בקבוצה הבוגרת מאחר ושלמה שרף לא נתן לו הזדמנות לשחק אלא רק בגביע הטוטו (בלבול מחזיק בשיא המועדון בהופעות במפעל זה ולזכותו 64 הופעות). הקבוצה היתה בשיאה ושלוש שנים שימש כשחקן ספסל צעיר. אחד המקרים שגרם לבלבול עגמת נפש גדולה היתה כשחקן נוער, במשחק אימון, פגע בתיקול רגיל בקשר גבי אמסלם, שהושבת לשישה שבועות. איש לא האשימו אבל בלבול הוא מזן השחקנים המיוחד שלקח ללב ולא ידע נפשו מצער. ב- 86` לא ניתנה לו אפילו הזדמנות אחת, ב- 87` משחק אחד בפתיחה וכעבור שנה צורף לסגל רק אחרי המחזור החמישי. בלבול נחשב לדמות מיוחדת, חיובית וספורטאי למופת. תמיד נטל על עצמו תפקידים כמו עוזר ומדריך. כבר בגיל 13 בלט ברצינותו כשריכז קבוצת ילדים בחוגי קטרגל וספורט. עד שהתגייס לצה"ל, מרקו הדריך בטירת הכרמל ושמש מודל חיקוי לילדים. את פריצת הדרך עשה אצל דרור קשטן בעונת 87/88 ואף נבחר ל"תגלית העונה" (בגיל 20) . באותה עונה, במשחק מול הפועל באר-שבע בבירת הנגב, מקום בו תמיד התקשתה חיפה לנצח, בלבול כבש את שער הניצחון ועזר לה להישאר בליגה. בעונת 88/89 דרך כוכבו. מכדורגלן ספסל אלמוני יחסית לשחקן הגנה אחראי, מסור ויעיל החל לשחק בקביעות בהרכב הראשון. לסובבים אותו נהג לומר כי רק מי שישב שנים על הספסל יודע להעריך את ההרגשה. בלבול נחשב לאחד השומרים האישיים הטובים והיעילים ביותר. במקרה אחד, הורחק בידי השופט דני קורן במשחק מול `צפרירים` חולון, ובאותו ערב, אחרי שהטלוויזיה הוכיחה שבלבול הורחק על לא עוול בכפו, התקשר אליו השופט והתנצל בפניו. פרק מיוחד, עצוב, שהותיר חסר מזל את הבלם המסור, נוגע להחמצת משחקים חשובים בגלל פציעות או הרחקות. את משחק הגמר של מכבי חיפה מול בית"ר ירושלים בשנת 1989 (3:3 ופנדלים בהם בית"ר ניצחה) הפסיד בגלל ספיגת כרטיסים צהובים. הוא גם נעדר באותה עונה ממשחק חצי הגמר מול שמשון בגלל אותם כרטיסים. גם את עונת הדאבל החמיץ כמעט ברובה, ובעיקר את גמר הגביע מול הפועל פתח-תקווה (1:3 לחיפה) בגלל פציעה קשה. אותה פציעה השביתה אותו לשנה. בגיל 24 (עונת 90/91) באחד מאימוני נבחרת ישראל חש בכאבים עזים בגבו. הוא חש משיכה עזה מהגב לכיוון רגל שמאל. הוא חזר לקבוצה, רצה להמשיך ולהתאמן אך עוזר המאמן, אלי גוטמן, לא איפשר לו ושלח אותו לבדיקות. הרופאים היו חלוקים בדעותיהם. חלק רצה לנתחו והחלק השני גילה שבלבול סובל מדלקת בעמוד השדרה. מכבי חיפה שלחה אותו לרופאים הטובים ביותר, הוא עבר בדיקה קשה שבמהלכה הוזרק לו יוד וכל מערכת העצבים בגופו נסרקה. אחרי הבדיקה בלבול היה מרותק למיטתו ולא יכול היה לזוז. בלבול העיד כי לו ידע את הסבל שיעבור, אפשר והיה פורש מכדורגל, אך הוא היה נחוש להחלים ולחזור למשחק. עד לאירוע הבא. תשעה חודשים נוטרל ממשחק פעיל. בקיץ 1991, במסע נופש של הקבוצה בטורקיה. נהג בג`יפ ובאחד העיקולים יבד בלבול את השליטה על כלי הרכב שדהר במהירות לעבר עץ ענק. בשניה האחרונה הצליח להסיט את ההגה. הג`יפ החליק לשוליים אבל איכשהו עלה בידיו לייצבו ובכך נמנע אסון כבד. ובאותו הקיץ, במשחק מול מכבי תל אביב סובב את רגלו ונגרם לו קרע בשריר. מעבר לפציעות, בלבול גם שיחק כדורגל, היה שותף לתארים רבים במועדון וגם הופיע בנבחרת ישראל. במשחק מול נבחרת רומניה (4:1) כבש שער עצמי. למרקו בלבול נכונה חוויה אירופית בדמות הזמנה למבחנים בקבוצה האנגלית, קווינס פארק רינג`רס בשורותיה נבחן שבוע ולאחר מכן שב לארץ, לחוויה מסוג אחר. הוא הופיע במשך שנתיים בקבוצת מכבי תל-אביב, על פי דרישתו של מאמנה, אברהם גרנט ואין זה מהדברים הקלים לשחקן שנולד במכבי חיפה וגדל על ברכי יריבות ארוכת שנים מול ה"צהובים", לחזור לקרית אליעזר ולהתמודד מול קבוצת נעוריו. אבל בלבול לא "עשה חשבון" ובמשחק אחד בין שתי הקבוצות הורחק מהמגרש ו"איזן" את מאזן האדומים שלו, מאחר ומספר שנים קודם לכן הורחק במדי מכבי חיפה. אחרי שנתיים בהן לא זכה בשום תואר, גרנט הגיע לאמן בחיפה ובלבול חזר בעקבותיו. זאת הפעם הראשונה בתולדות המועדון ששחקן בגיל 33 חוזר לשחק באופן פעיל מקבוצה אחרת. לבלבול לא היו אשליות. הוא שב לספסל המחליפים אותו כבר הספיק לשכוח מהתקופה בה ישב עליו בתחילת הקריירה, ונכנס גם לתפקיד "חצי עוזר-מאמן". הוא לא שיחק בקבוצה הראשונה אלא רק בליגת המילואים, אבל סייע לגרנט באימון שחקני ההגנה. אחרי שחיפה זכתה באליפות השישית שלה, המשיך בלבול להתאמן והמשיך בתפקידו לצד גרנט שראה בו בית ספר ללימוד אופי, חריצות והתמדה. גם בעונת 2001/2002 המשיך מרקו בלבול לתפקד כעוזר בלתי רשמי של אברהם גרנט. למזלו, שותף בשלהי העונה במספר דקות מועט ובכך הפך ל"שיאן" בתולדות המועדון. הוא היה לשחקן המבוגר ביותר (34 ועשרה חודשים) שזכה באליפות ( החמישית האישית שלו) ומיד בתום העונה החליט לתלות את נעליו ולהפוך לעוזר-מאמן רשמי למאמן החדש, יצחק שום. בכך באה לסיומה קריירה ארוכה ומפוארת, למרות שלא התבלט בברק אלא הצטיין במסירות והתמדה.

כמאמן הקבוצה

מונה למאמן בדצמבר 2018 וחוזר לקדנציה נוספת.  שימש כעוזר מאמן בקבוצה בתחילת הקריירה שלו, ובעונת 2014/15 שב מונה  למאמן ראשי לאחר שהחליף את אלכסנדר סטנוייביץ'. סיים את תפקידו בסיום אותה עונה.בלבול קיבל את מפתחות הקבוצה גם בעונת 2019/20 והוליך את חיפה למקום השני.

(יצחק הברמן)