סמ"ר דניאל שירן נהרג במהלך מלחמת לבנון השניה, במהלך קרב יריות בכפר מרכבה.
 
דניאל, תינוק בלונדיני כחול עיניים, נולד בירושלים, בן בכור לורדה ואבינועם ואח לגיא ולנגה. לאחר כמה שנים עברה המשפחה לגור בנשר ודניאל למד בבית הספר היסודי "רמות יצחק א'", כשבמקביל ניתנה לו תכנית לימודים מיוחדת לילדים מחוננים. בכתה ד' עברה המשפחה לשנתיים לוושינגטון שם למד בבית הספר "Farmland" שבברוקוויל, וגם שם הצטיין.
כשחזרו לישראל, התמקמה המשפחה בחיפה ודניאל נרשם לתיכון "הריאלי העברי", ולמד במגמת ביוטכנולוגיה מורחבת.
משפחתו מספרת עליו כי היה אוהד שרוף של מכבי חיפה, על כל המשתמע מכך: היה קבוע ביציע ג', קישט את חדרו בצעיפים ובדגלים, קרא באופן שוטף את מדורי הספורט ושלט שליטה מוחלטת בכל פרט ירוק.
דניאל התגייס לגולני בנובמבר 2004. בסיום המסלול נבחר דניאל להיות מקלען, קיבל לידיו את מקלע ה"נגב" של היחידה והתבקש על ידי מפקדיו לעמוד בראש הצוות וללכת לפני כולם.
עם פרוץ מלחמת לבנון השניה, גדוד 13 הוקפץ לצפון. יחידתו חצתה את הגבול והתמקמה באחד הבתים הנטושים שבפאתי הכפר מרכבה. במשך שלושה ימים גרו בבית, חיכו למשימות, החליפו משמרות ופיתחו סוג של שגרת מלחמה. דניאל היה מיומן בשהייה בתנאים-לא-תנאים. בהינתן הפקודה הסביר המ"פ שעליהם לפשוט על בית במרכבה המכיל אמצעי לחימה וחומר מודיעיני. הם ביצעו את המשימה, ואז נדרשו לשוב לבית שממנו יצאו. בדרכם, נפתחה אש מתוך אחד מבתי הכפר. המחבל שירה לעברם חוסל בידי המ"פ אך דניאל נפגע ממכת האש הראשונה ונהרג במקום. למקום זינק הרופא, סרן ד"ר איגור רוטשטיין, אך נפגע אנושות ממטען שהתפוצץ עוד בטרם הספיק להגיע לדניאל, ונהרג. חברו של דניאל, סמל ראשון עומרי אלמקיס, נפגע בחזהו ומאוחר יותר מת מפצעיו, ויונתן המ"מ נפצע.
בארנקו של דניאל, שהובא למשפחה עם שאר חפציו מהצבא, מצאו את כרטיס אוהדי המועדון של מכבי חיפה.
דניאל היה בן עשרים בנופלו. על קברו נחקקו המילים "דניאל אהובנו, אציל נפש ועניו, יפה תואר, חכם ועז רוח".
לדניא הוקדש אתר אינטרנט מיוחד: danielshiran.co.il
רועי קהת ישב ליד קברו של דניאל ואמר בעיניים דומעות: "הגבורה של ילד בן 20 ללכת בראש טור של לוחמים, היא אולי הדבר המרגש ביותר. סיפור נפילתו של דניאל בכפר מרכבה ריגש אותי עד דמעות. תודה לו ולכל חללי ולוחמי צה"ל שבזכותם אנחנו יכולים לחיות בארץ שלנו".
יהי זכרו ברוך