בפעם האחרונה שהחיפאים שיחקו באצטדיון הלאומי בר"ג שנדמה היה ששבק חיים, המשחק נערך ב-20 בינואר 2013 ובו חיפה ניצחה את בעלת הבית, הפועל רמת גן 0:3 משערים של וויאם עמאשה, טאלב טוואטחה והחלוץ שלומי אזולאי. בקבוצה יכולים להיזכר בימים נפלאים (ואכזריים) במגרש הזה.

איפה ה"דמעות" ? על כר הדשא הזה, בעיבודים שונים, מכבי זכתה ב"דאבל" (1991) אחרי שגברה בגמר הגביע על הפועל פתח תקווה 1:3 וניצחה בדרך לתואר בליגה את מכבי תל אביב 1:4 במשחק מדהים בו הצליח השוער האוקראיני, ויקטור צ'אנוב להדוף שתי בעיטות 11 מרגלי איציק זוהר וניר קלינגר.



כאן/ שם זכינו בשלושה גביעים נוספים (1998,1995,1993) ובאליפות נוספת (1:1 מול מכבי פתח תקווה שקבע במחזור ה-37 שחיפה זכתה בתואר. אחרי 180 דקות נוספות, התברר שסיימה עונה ללא הפסד). והיה עוד משחק ליגה שנכנס לפנתיאון ובו מכבי חיפה הביסה את מכבי תל אביב 0:3 לעיני 30,000 צופים משערים של חיים רביבו, אייל ברקוביץ ועופר שטרית.

באצטדיון הוותיק הזה נרשם שיא במספר הצופים במשחק ליגה (43,000) מול מכבי תל אביב, נובמבר 1993, וגם נרשם המורחק המהיר ביותר בתולדות מכבי חיפה, אלון מזרחי הירוק בדקה הראשונה. אנקדוטה נוספת: במשחק ליגה אחר בין שתי היריבות המושבעות, צפו רק 17,000 צופים בזמן שבחוץ נותרו אלפים רבים. הסיבה: ה"צהובים" לא האמינו שיגיעו למשחק, לכאורה חסר חשיבות, יותר אוהדים והדפיסו כמות קטנה של כרטיסים. אוהדי חיפה הפתיעו...

ואף מילה על "טרגדיית רוזנבורג" בה חסרה למכבי דקה (!!) כדי לעלות לבית האלופות ולהבטיח שגם עונה לאחר מכן תופיע בו אוטומטית. הזדמנות חד-פעמית לכדורגל הישראלי שלעולם לא תחזור. והפעם מותר להדגיש: never is never.
בקיצור ולעניין. רעננה הופכת לקבוצה העשירית שהפכה את רמת גן קשישא לביתה בליגה. קדמו לה הפועל רמת גן, מכבי פתח תקווה, הפועל פתח תקווה, מכבי תל אביב, מכבי נתניה, בית"ר תל אביב, בית"ר ירושלים, שמשון תל אביב ו...מכבי חיפה.



אין כאן טעות, חס ושלום. פעם הכדורגל נחשב נחות בחיפה לעומת "תערוכת פרחים". האחרונה הפכה למוסד קבע בסמוך לאצטדיון קריית אליעזר ודווקא בתחילת אפריל 1993 התחכמו בעירייה ושלחו את מכבי לגלות, דווקא כאשר האורחת הייתה בית"ר ירושלים. לא עזרו מחאות ההנהלה, כרטיס אדום עירוני נשלף ובית"ר ניצלה זאת כדי לנצח את החיפאים 0:3.
 
המאזן של חיפה באצטדיון אליו נחזור בשבת, מסתכם ב-37 משחקי ליגה מתוכם מכבי ניצחה בתריסר, הפסידה ב-13 ובעוד 12 משחקים הסתפקה בנקודה. הפרש השערים קומסי-קומסה: 39:41 לחיפה.
מאזן ברור יותר ומעורר תקווה, מול הפועל רעננה. עד היום התקיימו 15 משחקי ליגה, מתוכם חיפה צהלה מניין פעמים, הפסידה בארבעה ורק פעם אחת הושגה תוצאת תיקו. כדאי לשים לב: מעולם לא נרשם תיקו 0:0 בין השתיים בליגה (בגביע כן, פעם אחת, ואז רעננה ניצחה בפנדלים)

אם מביטים לעבר משחקי החוץ שלח חיפה נגד יריבתה, פעמיים רעננה האירה פנים ואפשרה לחיפאים לזכות בניצחונות חוץ ראשונים בעונה. אשתקד, עד למחזור ה-17 לירוקים הייתה בעיה לנצח מחוץ לסמי עופר. נסענו לנתניה, ניצחנו 0:3 מצמד של סינטאיהו סלליך וניקיטה רוקאביצה.

כך גם בעונת 2015/16. עד למחזור השישי, שממת ניצחונות בחוץ, רעננה הייתה במקום כדי לאפשר לאלירן עטר וחן עזרא לכבוש ב-13 הדקות האחרון.

את ניצחון החוץ הראשון על נציגת השרון, חיפה קצרה לפני שמונה שנים כשהצליחה לחולל מהפך במשחק שנערך בכפר-סבא. המארחת עלתה ליתרון משער עצמי של השוער ניר דוידוביץ, כשכדור שחזר מהמשקוף פגע בגבו וחדר לרשת, אולם חיפה התעשתה והודות לכיבוש כפול מרגלי שלומי ארבייטמן וולדימיר דבאלישווילי ניצחה 1:3. ואם עד היום לא נרשם 0:0 וחיפה לא ניצחה עדיין מחוץ לביתה- אולי הגיע הזמן...