בנאפולי החטיאו פנדל שמנע תיקו מול יובנטוס, בבאר שבע גם, ואצלנו ניקיטה רוקאביצה שהחזיק במאזן נפלא רשם החמצה רביעית מתוך 11 בעיטות בכל המסגרות. ולא כדאי לו להשפיל מבט כי גדולי הפנדליסטים משורות ה"ירוקים" לא יצאו נקיים מהנקודה הלבנה.


הגדול מכולם, קשר שנות החמישים ותחילת שנות השישים, זכריה בן-צבי ז"ל, בעט 36 פעמים וכבש ב-31 מקרים. אחריו ציון מרילי עם 34 בעיטות ותשע החטאות, יניב קטן שניסה 30 פעמים והצליח רק ב-19 וכך אלון מזרחי, ראובן עטר, סרגיי קנדאורוב ואבישי ז'אנו. לעומתם, בראש המרשיתים וללא החטאות וויאם עמאשה (7 מ-7) וננאד פראליה (5 מתוך 5).
עמאשה מוליך אותנו למשחק המסקרן בין שתי הקבוצות בהן שיחק. והוא גם היחיד שכבש שער ניצחון, בפנדל כמובן, במשחק היחיד שבו נכבש שער כזה במפגשים ביניהן, כאשר המגרש הצפוני ביותר בליגת העל ארח את המשחקים.
לכאורה, זה אמור היה להיות משחק על "מי מנוחות". אירועי המחזור הלפני אחרון קבעו שמכבי חיפה המתחדשת המביטה בגאון לעבר המקום השני, תפגוש את המארחת לה נפתחו הסיכויים להיכנס בנסיבות מיוחדות וסנסציוניות לפלייאוף העליון.

יד המקרה: מאמן מכבי חיפה, מרקו בלבול, יפגוש מעברו השני של המתרס את תומר קשטן ואביו, דרור קשטן שאימן בחיפה בעונת 1987/88 נתן אמון בבלם הצעיר וב-21 משחקי ליגה לבש את החולצה הירוקה. שנה קודם לכן , אצל שלמה שרף, בלבול ערך הופעת בכורה ונותר עם הופעה אחת. קשטן האב "הקפיץ" אותו קדימה.

לקשטן ג'וניור לא יהיו סנטימנטים לבלבול. גם למאמן החיפאי תכניות משלו. מאז הגיעו מכבי חיפה טרם הפסידה (11 משחקי ליגה) ויותר מזה, מאז מחזור הפתיחה בו הפסידה למכבי תל אביב, ה"ירוקים" לא הפסידו ב-11 משחקי חוץ רצופים. הישג כזה נרשם לאחרונה לפני שמונה שנים, בעונת האליפות האחרונה (2010/11).

אבל הסיפור הגדול של השבת הקרובה קשור למגרש הקשה בקריית שמונה. בארבעת המשחקים האחרונים שנערכו בו, חיפה שבה לעיר הכרמל ללא נקודות וללא שערי זכות. אלמלא שער הניצחון של יוסי בניון בדקה ה-88 ב-2015 שהעלה את קבוצתו לפלייאוף העליון, יכולנו לציין שבעה הפסדים ירוקים לבעלת הבית.

ארבעת הניצחונות החיפאים בקריית שמונה בליגת העל הסתיימו על חודו של שער. יניב קטן קבע 0:1 בעונת 2009/10. אלון תורג'מן שחזר זאת כעבור שנתיים. בעונת 2012/13 היו אלה איסמעיל ריאן , כיום שחקן קריית שמונה, ואלון תורג'מן שניצחו 1:2 וכאמור, יוסי בניון עם השער החשוב.

קריית שמונה ארחה את חיפה במבצרה 14 פעמים וניצחה אותה ב-8 מהם. רק שתי תוצאות תיקו נרשמו, במשחק הראשון בהיסטוריה בליגה הבכירה (1:1) כאשר אמנגואה וג'ובני רוסו כבשו (ינואר 2008) וחמש שנים אוחר יותר תיקו עקר משערים, היחיד בו לא נעו הרשתות.

כדאי לשים לב ל"תופעת טבע" במשחקים בצפון: תריסר שערים שנכבשו מצאו את השוערים משתי הקבוצות נכנעים במחצית השנייה, רק שבעה שערים במחצית הראשונה. שמונה שערים הובקעו בדקות הסיום. רק משחק אחד הסתיים במהפך. היה זה בעונת 2013/14 אחרי שאלון תורג'מן העלה את חיפה ליתרון, אופיר מזרחי ששיחק ושייך בהווה למכבי חיפה למרות שהושאל למכבי פתח תקווה, וברק בדש הפכו את הקערה על פיה.

מאחר ושחקנים רבים החליפו חולצות בשנים האחרונות ועברו מחיפה לקריית שמונה ובדרך ההפוכה, הבולט מבין המשחקים שנערך בקריית שמונה הוא זה מלפני שנתיים כשחיפה ספגה את הפסדה הכבד ביותר בצפון (3:0) ובשלל השערים התחלקו אופיר קריאף, שלומי אזולאי החלוץ ושלומי אזולאי הקשר, המושאל כיום להפועל חיפה.

ואי אפשר בלי השער הנדיר של דוגאס ברטקוס, שוער קריית שמונה שנגח את שער השוויון לרשת חיפה במשחק הקודם ב"סמי עופר" (2:2). גם גיא חיימוב, כיום שוער חיפה, לא אהב לשחק מול מכבי חיפה. כששיחק במכבי תל אביב ספג ממנה 3 שערים, בקריית שמונה 10 (כמו דני עמוס) ובקבוצתו השלישית, הפועל באר שבע 3 נוספים. בסך הכול 16.
5 שחקנים הבקיעו שערים משני עברי המתרס. שלומי אזולאי ה"חלוץ" כבש שניים לזכות כל צד, שלומי אזולאי הקשר הסתפק בשער אחד במדי כל קבוצה, איסמעיל ריאן הלך בדרכו, רועי קהת עם צמד מול חיפה ואחד לזכותה. אופיר מזרחי לא חס על האקסית וכבש 3 לרשת קריית שמונה לעומת צמד לחובת הצד הנגדי. בקיצור, הרבה משפחתיות במפגש ה-33 בליגת העל. קדמו לו 13 ניצחונות חיפאיים, 14 הפסדים לירוקים ו-5 תוצאות תיקו. מלבד מכבי תל אביב, אין עוד קבוצה בליגה הבכירה שחיפה נמצאת מולה ב"מינוס ניצחונות". חומר למחשבה.