נשיא המועדון, יליד 1941 היה כדורגלן בצעירותו במדי סקציית כדורגל נס ציונה. הוא שיחק בעמדת הבלם וערב כניסתו לסגל הקבוצה הבוגרת, נפצע ונאלץ לפרוש ממשחק פעיל.
שחר הוא מבעליהן של מספר חברות גדולות, בהן חברה ליבוא מכוניות ומשאיות "האחים מאיר", המייבאת את וולוו, הונדה ודגמים אחרים.
 
עד שמכבי חיפה עברה סופית לרשותו, שחר היה שותף כספונסר הקבוצה לזכייה בשלוש אליפויות וזכיה בגביע המדינה. בשנים לאחר מכן, נוספו לארון התארים שלו שמונה אליפויות (שלוש מהן רצופות במילניום החדש), ארבעה גביעי מדינה, ארבעה גביעי טוטו והופעות הרואיות במסגרת גביעי אירופה השונים. גולת הכותרת לפועלו של הנשיא במועדון הירוק היא החדירה העמוקה של מכבי חיפה לזירה האירופית. אמנם, ישראל זכתה לכרטיס כניסה רק בתחילת שנות התשעים, אבל מאז שקבוצתו דרכה על אדמת אירופה, היא זכתה להופיע במועדון האקסקלוסיבי. היא הפכה לשגרירה הטובה ביותר של הכדורגל הישראלי, לרבות שיגור מספר גדול של שחקנים לנבחרות הלאומיות בכל הגילאים.
 
תחת ניהולו של שחר, שהפך מודל לחיקוי למועדונים אחרים בישראל, מכבי חיפה הגיעה פעמיים לשלב הבתים של ליגת האלופות (2002 ו-2010) וקצרה תוצאות פנטסטיות כמו הניצחון המפואר 0:3 על מנצ'סטר יונייטד וניצחון על אולימפיאקוס היוונית בתוצאה זהה. עוד קודם לכן הגיעה פעמיים לשלבים מתקדמים מאד בגביע המחזיקות. ב-1993 העפילה הקבוצה לשמינית גמר, אחרי שזכתה בניצחונות סנסציוניים על טורפדו מוסקבה (1:3) ופארמה האיטלקית (0:1 בחוץ), כשרק בעיטות הכרעה מהנקודה הלבנה מונעים ממנה להגיע גבוה יותר. וב-1998 הגיעה עד לרבע הגמר, לאחר ניצחונות גדולים, שהבולט בהם היה ניצחון על מועדון הפאר הצרפתי פריס סן ז'רמן (2:3).
ב-2006 חיפה המשיכה בקו העלייה המתמיד בו דגל הנשיא. היא הפכה לקבוצה הישראלית הראשונה והיחידה שחלפה על פני שלב הבתים בגביע אופ"א ושלב נוסף אחריו, אחרי ניצחונות נפלאים על אוקזר הצרפתית (1:3), פרטיזן בלגרד (0:1) וצסק"א מוסקבה (0:1), ונעצרה רק בשמינית הגמר.
לאחר הקמתה של הליגה האירופית, כבשה קבוצתו של הנשיא הירוק פעמיים את של הבתים של ליגה זו.
 
הנשיא שחר שם דגש רב על מחלקת הנוער והשקיע בה עשרות מיליוני שקלים. מתחם האימונים והמשחקים ב"קצף", שטח אדמה שנרכש בשנות החמישים על ידי ועד נאמני מכבי חיפה, הפך בהשראתו ובכספו ל"בונבוניירה" המוליכה בקרב מחלקות הנוער בישראל. ממגרש אחד שהיה נתון לשיגעונות מזג האוויר החורפי, ואיש לא ידע אם יתקיימו עליו משחקים בימי גשם סוערים, הוכשרו מגרשים נוספים וכיום עומדים לרשות מחלקת הנוער שלושה מגרשים מדושאים, מוארים ומנוקזים, מגרש סינטטי ועוד שני מגרשים סינטטיים המשמשים להקניית יסודות חשובים לדור הצעיר.
 
הנשיא שחר הבין שמכבי חיפה חייבת לתקוע יתד גם בזירה האירופית ועודד את ההשתתפות בטורנירי נוער ונערים באירופה, על אף שההשתתפות בהם עולה עשרות אלפי דולרים.
קבוצת הנוער משתתפת בקביעות בטורניר היוקרתי בויארג'יו (איטליה) ואף הצליחה להגיע למעמד חצי הגמר, עובדה ש'שיבשה' למארגנים את ההיסטוריה, שכן מאז החלו המשחקים, 57 שנים קודם לכן, שום קבוצה מחוץ לארץ המגף, לא הגיעה למעמד דומה. קבוצת מכבי "יהויכים" חיפה (נערים ב') הדהימה בטורניר רב משתתפים בצפון- אירלנד ("גביע החלב") וזכתה בו לראשונה וקבוצה נוספת, קבוצת ילדים הוכתרה כאלופת העולם בטורניר "פוקס קיד" בצרפת.
 
קבוצת הבוגרים של מכבי חיפה זכתה מידיו של הנשיא שחר לתנאים הטובים ביותר הניתנים לשחקני כדורגל.
ב-1996 הורה על הקמת מתקן אימונים מפואר בפאתי פנימיית כפר גלים, דרומית לחיפה וכעבור עשר שנים נחנך בסמוך גם מבנה מפואר ומתקנים נוספים, ההיי-טק בכדורגל הישראלי. עוד נקודת ציון בדברי ימי מכבי חיפה והכדורגל הישראלי, הקמתו של מרכז לרפואת ספורט, בו התבצעו בדיקות מקיפות לשחקני מכבי חיפה בפרט ולפרטיים בכלל.
 
לנשיא שחר זכויות בלעדיות על מינויים של מאמנים לקבוצה הבוגרת וקידומם בעקבות הצלחת הקבוצה הבוגרת. המאמן שלמה שרף הגיע למשרת מאמן הנבחרת הלאומית ממכבי חיפה וכך גם אברהם גרנט. יצחק שום, שמעולם לא זכה בתואר כלשהו עד הגיעו למכבי חיפה, הוליך אותה לצ'מפיונס ליג ולאחר מכן זכה לתהילת חו"ל כאשר עבר לאמן בפאנתינייקוס היוונית. כך גם המאמן רוני לוי, שמינויו למאמן הקבוצה הבוגרת עורר הרמות גבה, מאחר והוקפץ מקבוצת הנוער. לוי הוליך את הירוקים לשלוש אליפויות רצופות (2003-2006).
 
בתקופה בה שחר מנהל את מכבי חיפה, יצאו ממנה לאירופה מספר גדול של שחקנים לקריירה מקצוענית באירופה. אחרי שהיה שותף מאחורי הקלעים במכירתו של רוני רוזנטל לפ.צ. ברוז' הבלגית (1986) הצליחו למצוא עצמם בקבוצות אירופאיות גם חיים רביבו (סלטה ויגו, ספרד) איל ברקוביץ' (סאותהמפטון, אנגליה), סרגיי קנדאורוב (בנפיקה ליסבון, פורטוגל), אלון מזרחי (ניס, צרפת), יוסי בניון (רסינג סאנטנדר, ספרד), דודו אוואט (רסינג סאנטנדר, ספרד), יעקובו איגביני (פורתסמות', אנגליה) ורוברטו קולאוטי (מינשנגלדבאך, גרמניה). וזוהי רשימה חלקית בהחלט.
 
הנשיא שחר הפך לאחד מנותני הטון בכדורגל הישראלי ואף שימש כחבר במזכירות ההתאחדות לכדורגל הקובעת את סדר היום והיה מההוגים והמייסדים של מנהלת הליגות בכדורגל. הנשיא העלה רעיונות לקידום רמת הכדורגל. אחד מהם, הבאת כדורגלנים צעירים, בעיקר מאפריקה המתעוררת, אבל הצעתו שהתקבלה בתחילה בהתלהבות, נפלה אחרי שנה ודווקא בגלל...הצלחתה.

יעקובו איגביני, חלוץ צעיר ובלתי מוכר (17) הובא לקבוצת הנוער, שיחק מעט בשורותיה ומיד הושאל להפועל כפר סבא מליגת העל. הוא עשה חיל בקבוצה הכישרונית ולאחר שנה שב לחיפה.
ההצעה של שחר, לרשום שישה זרים, כאשר רק חמישה ישחקו בפועל, אמורה הייתה לחולל מהפכה בכדורגל הישראלי, גם במישור הכלכלי. ההצעה עלתה, נפלה ורק בעונת 2016,2017 אושרה באופן רשמי.
 
בספטמבר 2014 חנך שחר את אצטדיון "סמי עופר", שהעמיד סטנדרטים חדשים לחוויית כדורגל בישראל. מכבי חיפה של הנשיא, שברה את שיאי מכירת המנויים בליגה.
 
בשנת 2017 הוענק לנשיא על ידי מנהלת הליגות לכדורגל ובמעמד נשיא המדינה, אות "מפעל חיים" על תרומתו יוצאת הדופן לכדורגל הישראלי.