בפעם ראשונה זה קרה בגמר גביע המדינה. שניות מספר לאחר שריקת הסיום של השופט הבינלאומי שמואל הנדוורג הואר לפתע איצטדיון בלומפילד בשלל זיקוקין - אות וסימן לשמחת הניצחון של הכח רמת גן. הזיקוקין הללו, באדום וירוק, יצרו אוירה חגיגית במגרש. המשחק הזה, ה- 32 בתולדות הגביע, היה ראוי לתפאורה נהדרת זו. המאבק המרתק בין הכח המנצח למכבי חיפה היווה סיום הולם לעונת הכדורגל.
כולנו ייחלנו למאבק גביע כזה והקבוצות, המנצחת מעיר הגנים ואורחתה מחיפה, הסבו לנו הנאה מרובה. הן הזכירו את המיפגשים המרתקים בשלב חצי הגמר הבלתי נשכח. ומי שחזה במאבק העליה בין מכבי יפו לרמת גן יכול להעיד, כי שבוע כזה של כדורגל מרתק ומעניין, מלווה בדקות מתח ואירועים מלהיבים, לא היה זמן רב.
איצטדיון בלומפילד וקבוצות העיר רמת-גן. בשבת חזינו בהיכל הכדורגל הישראלי, בכשלונו של הפועל רמת-גן - ואתמול, על אותו כר דשא, זכו כדורגלני הכח מעיר הגנים להביא את הגביע הנכסף שנית למועדונם. הם חזרו על מבצע הזכיה מעונת 1969. כאז, כך אתמול, לא ידע הקהל לקבל את הישג הרמת-גנים כיאה לקהל ספורטיבי. שאגות ה"בוז" שליווה את כדורגלני הכח המאושרים לפני שנתיים, נשמעו אתמול שוב, אבל הם ה- 11 בסגול-לבן, התעלמו מכך. הם היו אתמול לחבורה אחת מלוכדת ומגובשת, שזכתה בהישג מרשים. לא קבוצות כמכבי נתניה או התל-אביביות הגאות, אלא הכח הוא הזוכה בגביע. הסגולים לא נזקקו הפעם לקרב בעיטות 11, אף לא להארכה של מחצית השעה. הם הלמו ביריב עוד הרבה לפני שהגיעה הדקה ה- 90, וזכו בגביע ללא מריטת עצבים, ללא מתח של הארכה וללא דרמה ליד הנקודה הלבנה.

שמחת מעטים

והקהל ? - הוא היה, ברובו, עם המנוצחים. יציעים רבים התמלאו באוהדיו הקנאים של מכבי חיפה, שהריעו שוב ושוב לכוכביהם. פה ושם הראו אוהדי הכח מניפים כרזה, אך הסוף ידוע : השמחה היתה נחלתם של המעטים, אוהדי הכח. דקות רבות לאחר הסיום שמענו אותם זועקים? הכח ! הכח ! יודל`ה ! יודל`ה ". אכן, הגביע שב וחזר למועדונם הצנוע של שהרבני וחבריו מקץ שנתיים, מאז גברו על מכבי שעריים (0:1).
האיצטדיון המוקף דגלים היה אתמול חגיגי מתמיד. הכל שכחו את הליגה המאכזבת וציפו להמשך מרתק של משחקי הגביע. לא, לא חיכינו לדראמה של חצי הגמר - אבל בכל זאת? ולא התאכזבנו.
תזמורת צה"ל ברקע, עליה חגיגית של הקבוצות למגרש, נגינת "התקוה", השחקנים מחליפים פרחים ומטילים אותם ליציע. תם הטקס והקבוצות יצאו לדרך. כאשר נשמעה השריקה לפתיחה היה זה אות למאבק איתנים והיציעים הגדושים והמלאים לא נחו לרגע. הם הריעו שוב ושוב "מכבי! מכבי!" והכוונה היתה כמובן לחיפה. אבל הדקות הראשונות הן דוקא של הכח. דקה שניה - והסגולים מסתערים לעברו של גרשוני. צירוף מהיר בין פרקש לשהרבני : כוכב הכח נותר לבדו מול גרשוני - אך הנדוורג שורק לעבירה.
עכשיו זה ברור: בנדו נצמד לשהרבני, פיטל אינו מרפה מאדלר, וגם פרקש זוכה לתשומת לב מבלמה המסור של חיפה, ישעיהו שווגר.
חולפת דקה, הנה פעולה מרשימה של פרקש, הגבהת כדור מדוייקת לעבר מרכז הרחבה, גרשוני יוצא, אבל הכדור חומק ממנו (חכו,חכו, בהמשך הוא ימשיך ב"מבצעים" כאלה? ), רובינשטיין מימין בעט היטב, אך התוצאה - קרן להכח.
זה עדיין לא הסתיים. כדור הקרן הוגבה על פי השער החיפני. נו,נו, היכן גרשוני ? - הוא תקוע בשער. פרקש ניצב מול רשת חשופה, הנה שער ראשון, אך - לא. חלוץ הכח נוגח היישר לקורה. איזו החמצה. פרקש לופת ראשו, אבל בינתיים נמשך המשחק. הקצב מהיר והארועים ליד שני השערים גורמים לדקות של כדורגל טוב ומעניין.
דקה 7 והכח שוב תוקף, הכדור האגף הימני אצל הצעיר משה יחיאל, הוא אינו מתרגש. אמנם, הוא מופיע לראשונה בגמר הגביע, אך פועל כראוי. מסירה למרכז, הכדור נוחת על רגלו של דני רום, הרחקה בלתי מדוייקת והכדור עושה דרכו, נו, תארו לעצמכם, לכוון שערו של גרשוני. שער עצמי ? - לא. הכדור חומק לחוץ, הכח טוב יותר, אין ספק. חיפה יודעת : כך זה לא יילך, מוכרחים קצת לתקוף. דקה תשיעית וגרשגורן יורה מ- 20 מטר גבוה וחזק, ללא תוצאות.
מינץ הצעיר פעיל מאד, השחקן החיפני הנמוך פורץ במהירות מימין, בעיטה רבת עוצמה אבל הכדור מעל המשקוף. חיפה תוקפת. מינץ הצעיר וגרשגורן מפעילים כראוי את החלוצים. הנדוורג אינו מגיב ל"פאול" של הפטל על אגמי, הפורץ מול ניצן וחיפה נרגעת מעט.

גרשוני לא בכושר

התקפה רודפת התקפה. פעם לשער זה ופעם לשער זה. אבל זה ברור. גרשוני בכושר ירוד והגנת חיפה חדירה בצורה מדהימה. שווגר אינו מגיב כראוי לכדורי גובה, ודני רום, המגן, מזניח את אגפו לפריצותיו של פרקש. וגרשוני ? - הוא החלש מכולם. ותיק, מסור מאד אבל לא הוא האיש המתאים בין קורות חיפה.
הקרנות של הכח מבשרות על לחץ של הרמת -גנים. השער הראשון הוא שאלה של זמן. שהרבני נוגח מקרוב (שווגר - היכן אתה ?) מעל הקורה אך בדקה ה- 20 בא יתרון הכח לביטוי.
קרן משמאל. המבצע הוא כמובן "יודל`ה" שהרבני. כרגיל, כדור מסובב משמאל, הכדור חלף על פני השער ללא תגובה של הגנת חיפה ושוערה, הכדור נחת על ראשו של שורוק, נגיחה למרכז, ומי ניצב שם ? - הצעיר משה יחיאל והוא נגח בעצמה מקו ה- 5, חד וחלק. הכדור בפנים, היתרון של הכח. היציעים המאכלסים את אוהדי חיפה דוממים, ורק שמחת אוהדי נשמעת.
דקה 25, זו הדקה אשר הסעירה אתמול את האיצטדיון. הכח טען לשער נוסף, אך הנדוורג השיב בלאו מוחלט. הכח תקף את שער חיפה. גרשוני שמט בצורה שלומיאלית, והכדור נורה מרגלו של מ. יחיאל לכיוון הרשת החיפנית, אבל סנטימטרים לפני הקו ניצב שהרבני והנדוורג פסק ברורות - נבדל. מסינג ניסה לטעון - לשווא.
חיפה אינה מוותרת. בגביע חייבים להבקיע. דקה 32 - זה האות להסתערות החיפנית. ברגר זנח את תפקידו ההגנתי, ניצב 12 מטר מול ניצן, בעיטה מדוייקת - ניצן (לא, לא כמו גרשוני) קולט היטב. שוב חיפה אבל כדור נגיחה של אדלר חולף מעל לקורה.
רק בדקה ה- 35 הייתם צריכים לראות שמחה. השוויון של חיפה. והשער היפה הזה היה ראוי לתשואות. אגמי משמאל, חלף על פני מגן אחד, עוד מגן אחד נשאר מאחור, כדור גבוה משמאל למרכז הרחבה. איש מהגנת הכח הגבוהה אינו מגיב, התרוממות של גרשגורן ונגיחה עזה לפינה השמאלית הגבוהה. יש - 1:1.
המתח גואה. המאבק שקול. חיפה מנצלת את ההלם בשורות הכח ויוזמת התקפות רצופות. דקה 36, גרשגורן המבקיע בפעולה. פריצה מימין, הנה הוא קרב לשער. 10 מטר מהשער. הכשלה ברורה. אין ספק, זו היתה בעיטת 11 אבל הנדוורג מורה על קו ה- 16,עונשין. ללא תוצאות.
חיפה, חיפה. רק היא תוקפת והקהל עמה. הדקה ה- 83 מציינת התקפה חיפנית מהירה ומדוייקת. יואב לוי קולט את הכדור, הוא הורגל להבקיע לאחרונה, אך הפעם - לא. בעיטתו חומקת לחוץ. הכח יוזם מעט, אבל זה מעט מאוד לעומת מחץ החיפנים, וממש בדקה ה- 45 כמעט 1:2. דני רום ניצב לו בדד מול ניצן, אבל החלוץ הותיק מעד, והכדור המבטיח נלקח ממנו. מחצית. הלואי וההמשך יהיה דומה.

שער אומלל

ואמנם הפתיחה הולמת את אירועי המחצית הראשונה. דקה 46, סוף-סוף קרן לחיפה. אגמי מול ניצן, נגיחה - לא כלום.
דקה 47. איזה מזל לחיפה. פרקש ורובינשטיין פורצים במסירות כפולות, גרשוני יוצא בצורה תמוהה. "יאנק" רובינשטיין, בערמומיות, בועט מעל השער. הכדור מטייל באיטיות מרגיזה, מעל השער, אך החוצה. הכח לוחץ, כמו בפתיחה. עונשין של שהרבני, מעל השער, שוב שוגה גרשוני בצורה חמורה, אך חיפה נחלצת. בדקה ה- 54 שוב לא עלה בידה להיחלץ.
עונשין להכח, 35 מטר מהשער. הזהו מרחק מתאים ? - לא. אבל כאשר הבועט הוא שהרבני, והשוער הוא גרשוני זה קורה. ובכן, הכדור המסובב של שהרבני עשה דרכו לפינה השמאלית, גרשוני הניף ידו כאילו אמר : "הכדור בחוץ" אך - אבוי, הכדור חדר לרשת. איזה שער אומלל. איזו שמחה אצל הכח. היציעים בתדהמה. כזה שער אומלל אתמול לא נראה זמן רב. 1:2 להכח. האמנם הוכרע המאבק ? - מוקדם לומר זאת.
מינץ הצעיר בועט מימין וניצן קולט מצויין. הכח כמעט מגדיל ל- 1:3, אבל חלוציו אינם מנצלים את היחלשות המערך העורפי של חיפה. וגם גרשוני משתפר מעט.
חילוף בחיפה, חזמוס בהגנה, רום בהתקפה, אך זה לא עוזר. דקה 64 - שהרבני מול גרשוני, כדור אדיר אך גרשוני בקצות האצבעות הודף לקרן.
כדור אדיר אך גרשוני בקצות האצבעות הודף לקרן.
ואז באו דקות השפל. הכח באורח טבעי האט את הקצב. יש להם זמן. פציעה של ניצן, והדקות חולפות באיטיות. סימן הוא, כי המאבק נחלש. הכח מבזבז זמן, לא תמיד בצורה אלגנטית, אך הוא מתעלם מהכל, העיקר הגביע. הנדוורג מוסיף 5 דקות, חיפה עצבנית. לא, לא נראה כי תזכה לשוויון. שחקניה אינם שקטים ומסוגלים לכך. דווקא הכח על סף ה- 1:3 אבל מסינג נכשל על סף הבקעה. מבט לשעון, עוד מבט - והסיום.

הטקס החל. רבותי, איזה חוסר סדר. עד שהשחקנים הואילו להתייצב מול הבמה. הקהל אף הוא ליווה, משום מה את שחקני הכח בבוז (למה ?) ואז, בתום דבריו של אהרן ידלין, הונף הגביע על ידי כוכב הכח, יהודה שהרבני. הוא האיש שהוביל את הכח להישג. שפיגל, שהרבני וכל השאר מתחבקים, חיפה מעט מיואשת ומאוכזבת.
תמו הברכות, סיבוב הקפה מסורתי עם הגביע ותם הגמר המרתק והמעניין. תמה עונת כדורגל נוספת.

במשחק שותפו: חיים חזמוס ונתן הירש.

( " חדשות הספורט" )

הרכב הכח רמת גן: ניצן, דני הפטל, צ`פניק, אפרים פיטל, שניצר, אהרן שורוק, אשר מסינג, יהודה שהרבני, משה יחיאל, צבי פרקש, יעקב רובינשטיין.