הם לא רצו ללכת הביתה. הם, יותר מעשרת אלפי אוהדי מכבי חיפה רקדו ביציעים, ולא חשוב באיזה, כמו זכו זה עתה באליפות. והם לא. בסך הכל הסתיימה כרגע דרמה גדולה. עוד דרמה בסידרה הארוכה.

כלל ברזל הוא שבמשחקי מכבי חיפה לא הולכים הביתה לפני השופט. אשתקד היה זה יוסי בניון שעשה למכבי תל אביב סלאלום והשכין את הכדור ברשתו של שטראובר, אחר כך בא אדורם קייסי, המגן השמאלי ונגח שוויון לרשת הפועל תל אביב, והיום הגיע תורו של אלון חרזי ל"קרוע" את הרשת בדקה ה- 94 ולהקנות לקבוצתו נצחון יקר מפז.

כל השבוע דיברו בחיפה על ה"חיה הפצועה" המגיעה מתל אביב אחרי 4 הפסדים רשמיים. האלופים לא חיפשו להיות על תקן של וטרינר מצוי, והחליטו שאם חפצי נקודות הם, אל להם להתחשב באורחים השפופים.

המערך שבנה ניר לוין, מאמן מכבי תל אביב, היקשה על תנועת הקשרים הטכניים של הירוקים. אורן זיתוני, טל בנין ואייל שן, כולם קשרים הגנתיים, הסתובבו במרכז המגרש כמו רס"רים וחיפשו רק איך לשבש את מהלכי היריב העדיף שבסך הכל רצה להישאר בבית בשלום.

במגרש התפתח משחק חד צדדי, בעל קצב מצויון, אם כי בינוני ברמתו. די לציין כי רק 5 פעמים סיכנו הקבוצות זו את זו, ארבע חיפה ות"א רק פעם אחת.
בתוך שתי דקות היו לחיפה שלוש הזדמנויות טובות שהשאירו תוצאה מאופסת.

ג`ובאני רוסו הגביה קרן מימין וחרזי נגח נמוך ושם כבר נמצא שטראובר שעדיין לא חלם מה יעולל לו המגן הותיק סמוך לשריקה האחרונה. לא חלפה דקה (8) ופראליה, החוזר לכושרו הגבוה, שלח את בניון לעימות עם ודג`ינסקי הפולני. בניון שלח אותו לצד אחד, הגיע מול שטראובר אבל בעט הישר לידיו המושטות.

ואז הגיעה ההזדמנות של ניר סביליה. בניון, על קו רחבת ת"א שלח אותו ימינה, ה"צהובים" המתינו לשריקה לנבדל שלא הגיעה, וסביליה חופשי מול שטראובר היה צריך רק לשאול לאיזו פינה. השוער לא ענה והחלוץ החיפני שלח מימין לשמאל והחוצה, למגינת שיער ראשם של האוהדים שנמרט כמו היו נוצות תרנגולת.

ואם מזכירים תרנגולות, חיפה כמעט שילמה ביוקר בדקה ה- 26. בהתקפה היחידה במחצית הראשונה נמצא הגרגיר. אלי ביטון חלף לעומק על פני בנאדו, שלח כדור רוחב אותו בעט רודריגו גולדברג לרשת, אלא שהכדור פגע באוואט, חזר לרחבה והורבאט בעט שוב ללא דיוק.

מי שלא שאל היה ואליד באדיר. קחו אוויר והרבה. פראליה הסתבך עם הכדור, השאירו לודג`ינסקי שאיפשר לכדור לצאת החוצה. לפתע, משום מקום, הגיח פראליה בשנית, ומקו הרוחב הגביה כדור מדוד לרגלו של באדיר ששלח "טיל" מדהים שהבחינו רק ברגע נפילתו ברשת התל אביבית. אם לאחרונה נשמעים איומים מכיוון איראן על שימוש בטילים, רצוי שרפסאנג`י וחבריו יריצו שוב ושוב את המהלך של הדקה ה- 28. בטוח שייצא להם החשק.

במחצית השניה נמשך הקצב הלא שגרתי, ולמרות שקשרי חיפה החלו מגלים סימני עייפות (בעיקר פראליה) היו לה מספר מצבים קורצים. בנאדו נגח 30 מ` קדימה(52) לעבר רוסו שדהר מול שטראובר אבל כשהגיע מולו התבלבל והכדור נלקח ממנו.

בדקה ה- 70 רגע גדול לשטראובר, קטן לחיפה. באדיר מאגף ימין "עבד" על מגינו, בעט בשמאלו לשער ושטראובר זינק לרוחב השער והדף. רגע, לא נגמר. רוסו קלט את הריבאונד והקשית לחיבורים וגם לשם הגיעה ידו הארוכה של הבלונדיני עם הנעל השחורה.

בדקה ה- 80 הושלך הס בקרית אליעזר. בנאדו הרחיק כדור לצד שמאל, אלי ביטון סובב כדור נפלא שנחת בין חיבורי קורות שערו של אוואט. 1:1 מדהים ובחיפה התחילו לחשוש שהנה, אחרי 5 שנות יובש, שוב אי אפשר לנצח את ה"צהובים". חיזוקלכך קיבלו שתי דקות לסיום. בניון הרים קרן, בנאדו נגח ובאדיר שניצב 5 מ` מהשער בעט לשחקים. הלכה ההזדמנות ? מה פתאום.

אייל צור הוסיף 4 דקות והנס קרה. בניון הגביה קרן משמאל ברגל ימין, שטראובר נתקע בשער וחרזי שהגיח מאחור נגח בעוצמה פנימה ונתן את האות לחגיגת ההמונים. רק לשם המחשה, דבוקת השחקנים נערמה על חרזי במשך 40 שניות (!) וצור נאלץ להוסיף דקה נוספת. תם ונשלם פסטיבל חיפה.

הרכב מכבי תל אביב: לירן שטראובר, גז`דוז` ודז`ינסקי, טל בן-חיים, אבי סטרול, דוד אברהם( הוחלף ע"י דדי בן-דיין בדקה 82), אייל שן( הוחלף ע"י קובי אבדייב בדקה 70), אורן זיתוני, טל בנין, רודריגו גולדברג, אלי ביטון, פרנץ הורבאט (הוחלף ע"י עמיר תורג`מן בדקה 46)