מי שרצה לראות כיצד מרגישים שחקני מכבי חיפה בסיום המשחק בו ניצחו את מכבי פתח תקווה 2:3 צריך היה להביט על פניהם מלאי האכזבה. הם כבר לא רצו ומחאו כף לקהל המאוכזב, כן גם הוא מאוכזב למרות שלוש הנקודות והשיבה למקום הראשון שקבוצה אחרת התגעגעה אליו.
אם ה"ירוקים" מתכוונים לאמץ השנה שיטה חדשה במשחקיהם, אולי כדאי שראשי הקבוצה יתחילו למכור כרטיסים רק למחצית הראשונה. מול סכנין האלופים הכניעו את אורחיהם ומחצו אותם בארבעה שערים ומול הסגנית הצגת ענק תכליתית ב- 45 הדקות הראשונות ולאחר מכן, נאדה. כמעט וברחו להן שתי נקודות יקרות.

קשה להסביר את הרפיון שאחז בשחקני מכבי חיפה אחרי שהוליכו בבטחה בהפרש בן שלושה שערים. לכאורה, ה"לבנים" של גיא לוזון אמורים היו להתרסק עוד יותר, אחרי שפרפרו על הקרשים. גם בפיגור ענק מול קבוצה הרבה יותר טובה מהם, גם עייפות ממשחק גביע אירופה מול פרטיזן בלגרד, ארבעה ימים קודם לכן. במגרש התפתחו דברים שונים לחלוטין.
התמונה הזכירה את חצי גמר גביע המדינה לפני ארבע שנים, כאשר חיפה הוליכה 0:2 בדקה ה- 85 ופ"ת עלתה לגמר בהארכה. למרות היתרון הברור של חיפה שהייתה ראויה לניצחון ענק, המרחק מתיקו 3:3 לא היה בשמיים. עוד שתיים-שלוש דקות היינו עדים לדרמה גדולה.

ואם מכבי חיפה סופגת צמד שערים בסיום ( הלו, מאלמו, הלו, סכנין...) טוב שהיא גם מנצחת. למאמן רוני לוי יש מספיק זמן כדי להבין מה קרה. אולי המסקנות כבר מונחות לפניו. החילופים שערך, ובצדק, לא הצדיקו ועוררו דווקא את הצד השני.

הניצחון הדחוק, אסור לו שימחק את המחצית הראשונה הגדולה-גדולה שבה נראתה ההגנה הטובה בליגה כמסננת קמח. יניב קטן, עידן טל, רוברטו קולאוטי ובעיקר גוסטבו בוקולי, לא היו מצליחים להתעלל כך אפילו בקונוסים כפי שעשו לשחקני ההגנה המלאבסית.
אם חשב מאמן פ"ת, גיא לוזון לשחק על טקטיקה/שמקטיקה, באה חיפה ופירקה לו בקלות את התוכניות. אלמלא רחמנותה, חיפה הייתה זוכה בניצחון גדול. בהיסטוריה של המיפגשים בין שתי הקבוצות, ולא חשוב מיקומן, לא נרשמה תנועה חד-סיטרית כפי שנרשמה הפעם.

מי לא דרס ? רק דוידוביץ. חרזי וקייסי עלו ותמכו, בנאדו חיסל את עומר גולן ואולארה התפנה לעזור להתקפה (!). אם לא משעמם לכם לקרוא, חבייאר דירסאו שוב היה הברומטר. תענוג לראותו קורא את מהלכי היריב. עידן טל, בתפקיד עוזר לדירסאו שיחק מצוין ודווקא כשהוסט לתפקיד האהוב עליו, קשר התקפי, דעך. מיכאל זנדברג לא הבריק אבל שטף את אגף שמאל וגרם סחרחורת להגנת היריב.
הטוב במגרש במחצית הראשונה, גוסטבו בוקולי, המשחזר את פתיחת העונה שעברה. לא רק שקובי גנון, אקס ירוק, לא עבר את קו מחצית המגרש במחצית, השער שבוקולי כבש מזווית אפס וה"בישול" שלו ליניב קטן גרמו לצופים ללקק את האצבעות.
ליניב קטן הייתה מחצית נפלאה שגם היא באה לכלל ביטוי בשער מהיר ובבישול לקולאוטי. בשניה ניסה לפתח התקפות מאגף שמאל, אך נחלש מאוד. לידו הפגין קולאוטי כיצד גורמים לבלם הזר הטוב ביותר , מורד מגמדוב, למחשבות פרישה. כל זמן שהארנטינאי היה על המגרש, כל הגנת פ"ת נלחצה לאחור. ברגע שהוחלף במצב של 0:3 נותר מגמדוב חופשי ולמרות חולשתו הגדולה החל לתמוך בחלוצים.

כאמור, המחליפים לא הצדיקו הפעם את האשראי. פרננדו לוריפיס, הקשר הארגנטינאי הטרי, שיחק 38 דקות ומלבד מספר קטן של מסירות מדויקות, יהיה עליו להגיר זיעה רבה כדי להגיע לרמתו של... זנדברג. ארבייטמן נכנס רע למשחק ולא השפיע וכך גם שי בירוק ששיחק מעט והשפיע עוד פחות.

מנגד, פ"ת רצתה לגנוב כותרות והגיעה לא מוכנה למשחק. אי אפשר היום, בניגוד לעבר, לגנוב נקודות ממכבי חיפה במשחק הגנתי-טאקטי. לחיפנים יש את כל האופציות לפצח כל הגנה ישראלית, גם אם מלכתחילה נראה שלוזון בנה מערך בלתי חדיר. נראה כמו מגדל קלפים.
בניגוד למחליפים בירוק, כפיר אדרי ואמיל אמבמבה הוסיפו מחץ ולא חסר היה שיחוללו את התפנית הבלתי הגיונית. באדיבותה של הגנת הנבחרת הישראלית, למעט אולארה, שנכנסו לפאניקה וכל שאיפתם הייתה לשמוע את שריקת הסיום של מאיר לוי.
חיפה פתחה בסערה. כבר בדקה השישית שכן כדור ראשון ברשתו של אוהד כהן. בוקולי הפנטסטי רץ כברת דרך ובתזמון נדיר השאיר את יניב קטן בודד מול השוער והרשת הזדעזעה לראשונה- 0:1 למכבי האמיתית.

זנדברג ירה כדור אדיר מחוץ לרחבה שחמק לחוץ(8), אולארה שלח נפלא את קטן שהשתחרר מסולי צמח ושלח כדור רוחב בלתי מנוצל. בדקה ה- 16 התקפה אורחת ראשונה. דוברובין החטיא במעט ובהתקפה נגדית מהלך חיפני מהנה. סולי צמח לא יכול היה לעידן טל, תפס ברגליו אך לא מספיק חזק, הכדור הגיע לבוקולי שהמשיך לקטן שבעט משמאל לימין ללתא תוצאות. מאיר לוי לא ויתר לצמח שספג צהוב בסיום ההתקפה.
בדקה ה- 18 מהלך גדול של בוקולי. הוא נשלח באגף ימין, ניער מעליו את קובי גנון ומזווית בלתי אפשרית סובב כדור לרשת הנגדית- 0:2 לחיפה. מרוב התלהבות, הדביק הכרוז את השער לרוברטו קולאוטי ומיד תיקן. לא לזמן רב.
סלים טועמה(20) שיגר כדור חופשי רב עוצמה שנהדף בקושי בידי דוידוביץ העירני וחמש דקות מאוחר יותר, חרזי הגביה וקולאוטי נגח החוצה. הצבע חזר לקולו של הכרוז שעה שבישר על שערו של קולאוטי (35) שהחל במסירה מדודה של קטן והכנסת רגל בריאה של מלך שערי הליגה אשתקד- 0:3 וביציעים כבר הבינו שחיפה והמקום הראשון תפורים זה לזה. עומר גולן(43) הספיק להחטיא מקרוב והמחצית הצילה את קבוצתו מספיגה נוספת.

במחצית השניה הורחבו החיפושים אחרי שחקני מכבי חיפה שלא שבו מההפסקה. למעט בעיטה חופשית נפלאה של אולארה מ- 30 מ' שחמקה לחוץ, שאר האירועים התרחשו ליד שער חיפה.
בדקה ה- 63 חיפה נענשה. כפיר אדרי מצא את עומר גולן חופשי וזה בין רגליו של דוידוביץ, שלח פנימה- 1:3 ואיש עדיין לא האמין שמדובר בשער כבוד בלבד. כי טועמה(73) בבעיטה חופשית כמו שרק הוא יודע לבעוט, גרם לדוידוביץ ולזנק לפינה הנמוכה כדי למנוע שער בטוח. כך היה גם כשזינק ועצר בעיטה מסוכנת משמאל מרגלי דוברובין(77) ואותה תמונה, רק עם סיום שונה, שלוש דקות לסיום, כאשר איסמעיל עמר שלח כדור חופשי מטווח 40 מ' שהוסט והשוער הלאומי הדף בקושי רב לקרן. את ההגבהה והנגיחה של דוברובין מקרוב, דוידוביץ כבר לא הצליח לבלום- 2:3 לחיפה שנלחצה ונשמה לרווחה כששמעה את שריקת הסיום.
עוד ניצחון כזה ותהיינה שלוש נקודות נוספות. העיקר להפיק לקחים. לכבוש שבעה שערים בשני משחקים, ממוצע פנטסטי אך לספוג שלושה שערים, כולם במחצית השניה, שווה בדיקה מעמיקה.

הרכב מכבי פתח תקווה: אוהד כהן, איסמעיל עמר, מורד מגמדוב, שי בנאי, קובי גנון, אסי משיח, סולי צמח(כפיר אדרי/ 46), אנדריי קלדיירה, סלים טועמה( אמיל אמבמבה/ 74), סטניסלב דוברובין, עומר גולן.