יש סיבה למסיבה להפועל תל-אביב. אם אחרי משחק נפל עזבה את קריית אליעזר עם תוצאה מינימלית, רוחם של שחקניה לא תיפול. תמיד יוכלו לספר שהמשחק היה שווה כוחות ורק טעות אנוש של שוערם, שביט אלימלך, מנעה מהאלופה להפסיד נקודות ראשונות העונה.
הם לא ירצו לספר ששתי החלטות שגויות של השופט הבינלאומי אלון יפת, גרמו לכאורה לשוויון בתוצאה. אם יפת לא שרק לשני פנדלים, אפשר לסגור את בית הספר לשיפוט ולהקרין בפני המועמדים את שני המקרים הקלאסיים מהם התעלם.

אל תאמינו ל- 0:1 המצחיק. מכבי חיפה, כמו בירושלים, הייתה שווה הרבה יותר. למרות היריב החלש, למרות ההצגות המיושנות מצד שחקני הפועל ועל אף ההחטאות מסמרות השיער, ההבדל בליגה צריך וחייב להיות גבוה משש נקודות.
מתי שחקני מכבי חיפה יצאו מהמשחקים הקשוחים האלה בעבר ללא כרטיס צהוב אחד ? ולא היה צורך. במחצית הראשונה האורחים עדיין שמרו על פרצוף של קבוצת כדורגל מתחילה. שמירות אישיות, שמירה אזורית, הנעת כדור מהמגן לקשר ובחזרה. התקפה ? הצחקתם את קשטן. אין לו דבר כזה.
חיפה שוב שיחקה נהדר ומחצה את כל השיטה ההגנתית של היריב האנמי. משחק ההגנה החיפני היה כמעט מושלם, למעט חמש הדקות האחרונות שכמעט ועלו לה ביוקר. השוער דוידוביץ היה דרוך כקפיץ, נקלע למעט קרבות גובה מול בעיטות נייחות של הפועל. ובכל זאת, בפעם הראשונה דוידוביץ נראה מרוכז וסרב בעקשנות לשחרר כדורים לחבריו, אלא אחרי מספר שניות טובות.

על ברוך דגו, מכר ותיק של מכבי חיפה, הוטל לשמור על אלון חרזי וגוסטבו בוקולי שנעו באגף הימני. דגו כמעט ולא נגע בכדור בעוד ה"נשמרים" פרצו קדימה ולא התחשבו בו.
רפאל אולארה אולי לא מהיר כמו אליניב ברדה אבל במאצ'-אפ ביניהם תמיד רגלו של הצ'יליאני הייתה על העליונה. למעט בעיטה חלשה אחת לעבר דוידוביץ, ברדה הזכיר את ישיבתו על הספסל החיפני. שם הוא לא עשה כלום וגם במגרש לא. אריק בנאדו היה מצוין בניקוי השאריות ואדורם קייסי, שלכאורה אמור היה להתמודד עם ג'ון פנסטיל המהיר, נותר משועמם כי הגנאי ברח לאמצע ולאגף השמאלי. אגב, הרביעיה האחורית נהנתה מאוד מיכולתו הירודה של איבזיטו אוגבונה. אלמלא החליטה המשטרה לעבור לשיטת הצפייה עם הגב למגרש, אולי היה החלוץ היה נעצר בעוון שוטטות במגרש.

בקישור הפתעה. חבייאר דירסאו לא היה בשיאו. הצמידו לו שומר והוא התעלל בו, ברח ממנו לכל פינה ולבסוף האדום התייאש והבין שלברזילאי יש עצבי ברזל.
שלושת האחרים היו מצוינים. מיכאל שלנו, זנדברג, מה כבר לא נאמר עליו בשבועות האחרונים. משבוע לשבוע הוא משתדרג והיום שוב היה מספר אחת במגרש. תענוג לראות מצד אחד כדורגלנים חלשים מתוכנתים ובקבוצה השניה שחקן נפלא שממשיך לתפוס בכנפי ההזדמנויות שהוא מקבל. יהיה מאוד קשה להוציאו מההרכב, ומי בכלל חושב על זה ? לחשוב עליו כמשתטח לגליצ'ים, חזון אחרית הימים.

יום גדול לגוסטבו בוקולי. המגן של הפועל, יגאל אנטבי, יזכור עוד מספר ימים את הסבסובים, ההטעיות והבאלאגן שגוסטבו עורר באגפו. הגיע לו פנדל, כדור אחר אלימלך הדף בוירטואוזיות ובסך הכל, עוד ערב נפלא לקשר הסימפטי.
פחות "סימפטי" עבור התל-אביב היה עידן טל. על המגרש נראה פנסטיל מנסה להצר את צעדיו. לשווא. במחצית השניה, בעשרים וחמש דקות במחצית השניה, נדמה היה שהסופה קתרינה נקלעה בטעות לקריית אליעזר. הניידות הנפלאה שלו, הגבהות הכדור המתוחכמות ולבסוף שער הניצחון התמהוני שכבש החזירו לו את חדוות המשחק שכל כך אהבנו בעונה שעברה.

את יניב קטן כולם כבר מכירים, לטובה כמובן, והפוקוס עבר לשלומי ארבייטמן. היו לו מבצעים מדהימים, כמו זה כשעבר חמישה שחקנים או כאשר השתחרר ובעט כדור למשקוף. בניגוד לקולאוטי, חלוץ הנבחרת (הבוגרת או האולימפית) אינו מפעיל לחץ על הבלמים אלא מנסה לחמוק מהם. והוא עושה זאת בחן. עוד קצת יעילות והרשתות תרעדנה מרגליו הזריזות.
כאמור, מנגד ניצבה קבוצת רובוטים, חסרי ברק שניסתה להשיל מעליה את תווית קבוצת התחתית מהעונה שעברה. לדאבונה, נכשלה. הפועל שיחקה משחק שבלוני חסר מעוף ואם הייתה יוצאת עם משהו ביד, זה היה עלבון לכדורגל. עד כדי כך שיחקה חלש.
תשומת לב רבה מיקד ואליד באדיר, שמעולם לא הצליח לצאת עם נקודה מקריית אליעזר. מצטער, זה לא באדיר שויתרנו עליו. מה עשו לו ? הבחור רץ במרכז המגרש, ניסה ללא הצלחה לבלום את התקפות חיפה וכלל לא השתתף במשחק ההתקפה של קבוצתו. למזלו, נשיא מכבי חיפה, יעקב שחר, העניק לו חולצה ממוסגרת ורק כך ראינו שהוא קיים. מאוד חלש.

בדקה העשירית בוקא ומבולקא ברחבה האדומה. עידן טל בעט מרחוק ואלימלך הדף הצידה, בוקולי מול שער ריק ניסה להרשית אבל אלימלך הגיח משום מקום ושוב הדף. הפעם עידן טל קלט וניסה להיכנס אך רגל אורחת הכשילה אותו ללא תגובת השופט.
מבצע משולב (13) בין בוקולי וזנדברג שהחליפו ביניהם מסירות, מצא את הראשון בועט לידי אלימלך. ת"א התעוררה לשניה. ברדה(25) הגביה משמאל ואוגבונה ניסה להפתיע את דוידוביץ, ללא הפתעה. את המחצית נעלה בעיטה אדירה של ביו אדמפי הרחק משער חיפה.
רוני לוי לא היה צריך לדבר יותר מדי במחצית. כי מול ההתבצרות של קשטן, רק שער התבקש והוא בנס לא הגיע. זנדברג שכבש בירושלים בדקה ה- 46 שלח באותה דקה את שלומי ארבייטמן שהכניע את השוער אך לא את המשקוף. בדקה ה- 52 טעות גסה של יפת שלא הבחין כיצד שמעון גרשון מכשיל את בוקולי. ת"א הרוויחה פנדל ואדום לבלמה.
רק ארבע דקות נותר לה לחייך. עידן טל שיגר כדור אדיר ממרחק 25 מ', אלימלך קלט והכדור נשמט מידיו אל מעבר לקו- 0:1 לחיפה.
חיפה נכנסה לאטרף, הפגינה כדורגל משובח ובדקה ה- 68 הגיע לה שער נוסף. שוב עידן טל בחן את כושרו של אלימלך, אהוד הקהל החיפני, עוד השמטה לעבר זנדברג שבעיטתו נהדפה ואת הגלידה, ארבייטמן החטיא.
צחוק, צחוק, להפועל ניתנה הזדמנות להשוות ולשדוד נקודותיים. עומר פרץ, בתוספת הזמן, שלח כדור מסוכן מאגף שמאל לפינה הנגדית ורבבת חיפנים נשמה לרווחה, הכדור טס החוצה.
הצדק ניצח, רוני לוי הוכיח מי המאמן המוכשר ביותר בליגת העל וחיפה כבר עם חמש נקודות "פור" אחרי ארבעה מחזורים בלבד.את חשבון הנפש בעשרת ימי תשובה שיעשו מאמנים אחרים.

הרכב הפועל תל אביב: שביט אלימלך, ביו אדפמי, שמעון גרשון, אסי דומב, יגאל אנטבי, ואליד באדיר, אונג'ן לאקיץ'( שי אבוטבול/ 73), ברוך דגו( אבי קנפו/ 77), ג'ון פנסטיל, אליניב ברדה, איבזיטו אוגבונה ( עומר פרץ/ 60)