איזו בושה- איזה ביזיון !!
לא, הפעם שחקני מכבי חיפה לא אשמים, לא בבושה ולא בביזיון. הם הרי מומחים בהענקת מתנות לקבוצות במקום האחרון, והתיקו מול הפועל כפר-סבא הוא עוד נדבך במסכת הנדבות לאורחות שמגיעות לקריית אליעזר כשהן זקוקות לנקודות כאוויר לנשימה.
הבושה והביזיון שייכים בלעדית, ואיש לא יצליח לקחת מהם את נקודת המפנה במשחק. קבלו את ה"מעודדים" החדשים של הקבוצה, מאות שרקני בוז מגעילים, אוהדים בע"מ שלא מבינים שעברו הזמנים שחבורות רחוב מנסות לנהל את מועדון הפאר החיפני. הם לא באים לעודד את הקבוצה המצוינת, הם באים לפרק את החולי המחשבתי שלהם ולא מבינים את הנזק האדיר. שופכים את התינוק עם המים הנקיים.

עד לדקה ה- 73 כפר סבא לא נראתה במגרש. גם 17 דקות אחר כך לא, אבל ברגע שמיכאל זנדברג הוחלף וספג את קיתונות הבוז הזוועתיות, חיפה כבר נראתה אחרת. גם האורחים. ומדובר בשחקן שכבש את שער היתרון החשוב, שנלחם כארי והשקיע את כולו וכל פשעו מסתכם בנושאים שאינם מעניינו של קהל האוהדים הבוגדני.
כן, זה היה הרגע הכי מרגיז במשחק ואחריו כבר היה פחות מעניין אם חיפה תנצח את האחרונה 0:1 או יותר. על תיקו איש לא חשב. מי שאומר לכם אחרת, אל תאמינו.

כפר סבא באה להפריע והצליחה

אם האורחים הצליחו לצאת מחיפה עם נקודה, אפילו לא יקרה מבחינתם, כי רמתם כל כך חלשה והסיכוי שייצאו מהסבך, כשהם מפגרים בשמונה נקודות, נראה בבחינת נס, לשחקני מכבי חיפה חלק גדול בניתוק שרשרת תריסר ניצחונות הבית.
עד לדקה ה- 91 הכל דפק כמו שעון שוויצרי. המאמן רוני לוי הבטיח רוטציה בהרכב, וקיים. הוצאתם של רפאל אולארה ואדורם קייסי השחוקים, הינה כורח מתחייב. השניים חייבים לנוח וגם מחליפיהם, אלון חרזי וחיים מגרלשווילי, חייבים לשחק. המאמן מצא את האיזון. אובדן הנקודות לא הגיע בגלל החילופים. חיפה גדולה מדי כדי שכפר-סבא תדגדג אותה, בכל הרכב.

למעט מצב אחד, במחצית הראשונה, הגנת חיפה לא הועמדה כלל בסכנה. פה ושם ניסיונות פריצה שקופים שזכו לתגובה קלילה מצד צמד הבלמים הותיק, אלון חרזי ואריק בנאדו. כך יכלו המגנים, קלמי סבן ובעיקר חיים מגרלשווילי להתעסק יותר עם...מגני כפר סבא המאוימים.
לקישור החיפני הייתה הערב משימה מאוד קשה. השמירה הכפר-סבאית הצפופה הקשתה על תנועתם של דירסאו, טל, זנדברג ובוקולי, וכשסוף-סוף השתחררו מהבעיטות ברגליהם, נתקלו ביום לא מוצלח של החלוצים שהחמיצו בלי סוף. אלמלא אותן החטאות מרגיזות, ספק אם חניכיו של אלי אוחנה היו קופצים משמחה בסיום. כנראה שעדיין לא קלטו שתיקו כמוהו כהפסד, כשהליגה מתקרבת לסיומה.

פאפו שכח להביא את האזיקים כדי לקשור את קולאוטי

הדוגמא הטובה ביותר, רוברטו קולאוטי. אין זה סוד שהסקורר אינו נמצא בתקופה טובה. עניין של זמן קצר עד שיחזור להרשית בסיטונות. לא די שהוא החטיא שער בטוח ממטר(!), נדבק אליו עמנואל פאפו ולא אפשר לו לחיות, ברוב המקרים בצורה שחייבה שריקות. רק אזיקים היו חסרים לפאפו כדי לקשור עצמו לקולאוטי.
זנדברג, עוד לפני שהשרקנים המגעילים נכנסו לפעולה, השקיע כמו שהוא יודע. בשלב מסוים ברח לאגף ימין, והצליח לפנות את האגף השמאלי לפריצותיהם של מגרלשווילי וטל.
הבעיה של חיפה נעוצה בהיעדר משחק שוטף, בקצב שהיא רוצה. היו המון עצירות, בגלל עבירות 'קטנות' שפגעו בתנועה החיפנית. העברות הכדורים מאגף לאגף, בעיקר מרגלי דירסאו וטל הביאה למספר פריצות נאות, אך המרחק בין פרקי הזמן הפעם לקה בחסר.

גם הפעם העניק רוני לוי דקות משחק לא מעטות לתקוות הדור הבא, ליאור רפאלוב ועדן בן-בסט, והפטנט לא נשא פירות. אולי בגלל שבשער השרוני ניצב שוער מצוין בדמותו של אבי איבגי שהציל את קבוצתו מתבוסה קשה, ביום שחיפה לא הלהיבה במיוחד. לזכותו חמש הצלות של שערים בטוחים. פורטונה, אלילת המזל, כנראה זכתה אצלו ל"הכנסת אורחים" מלהיבה.
שאר שחקני הקבוצה השקיעו המון מאמץ, פחות יכולת והיו זקוקים לחסדיו של אורן נסים, המאנחוס של מכבי חיפה, כדי לגנוב נקודה. כן, אין מילה מתאימה יותר. לכפר סבא הגיעה נקודה ואולי ניצחון, אם המשחק היה נמשך...שלוש דקות.

חיפה החלה את המתקפה על איבגי בדקה התשיעית. גוסטבו בוקולי שחגג את הולדת בנו, גבריאל, שלח את ארבייטמן שנותר חופשי משמאל ושלח לפינה הנגדית- ללא תוצאות. שבע דקות מאוחר יותר בוקולי בחן את דריכותו של איבגי והבין שהבחור מפוקס.
את המיני-התקפה הראשונה שלה ערכה האורחת רק בדקה ה- 32 ובן לוז שחשב על שער , ראה את דירסאו דוחק רגל ומוציא כדור לקרן. בדקה ה- 38 הסתיים המזליקו של איבגי. ארבייטמן, היום על תקן של שף, מסר שמאלה לזנדברג ששלח לרשת וכ-ו-ל-ם התלהבו. אפילו אלה שאחרי ארבעים דקות יתנהגו כתגרנים בשוק.
עידן טל ניסה לנצל את התנופה ושלח כדור קשתי יפיפה ממרחק 30 מ' שמצא את איבגי הודף למשקוף שערו. ועל סף המחצית, מגרלשווילי הכניס כדור נפלא לזנדברג שהחטיא ממצב קורץ. רק זה היה חסר לו, לכבוש צמד ולזכות ב"מי שברך"...

קולאוטי בועט ממטר החוצה- אורן בעל הנסים

אם נדמה היה ששער הפיגור יעולל משהו לאלי אוחנה וקבוצתו, התבדינו. אולי עסקו בהפסקה בתפילות שלא יחטפו עוד. כי בדקה ה- 53 נקבע השיא הראשון. מגרלשווילי שלח את ארבטייטמן לפינת הרחבה וזה הכניס כדור רוחב שנע מטר מקו השער. מטר, לא יותר- אולי פחות, וקולאוטי שקיבל חופשה מפאפו בעט החוצה !!
הארגנטינאי- ישראלי בדרך, ניסה לפצות(66) וכמעט הצליח, כאשר רפאלוב הגביה כדור קרן ורוברטו נגח היטב לחיבו התחתון עם הדשא, לשם זינק איבגי וקלט בחום. עוד הזדמנות נפלאה ( שמים לב, רק קבוצה אחת במגרש..) כשמגרלשווילי הגביה וזנדברג שניצב חופשי הגיח ונגח בעוצמה לקרקע ומעל למשקוף. שלוש דקות מאוחר יותר יזכה הכובש ל"תשואות מבזות".
חיפה עדיין לא חלמה על פחות משלוש נקודות נוספות. עידן טל בכדור חד (82) ירה כדור חופשי מסוכן ושוב, איבגי היה שם, ושלוש דקות אחר כך, כדור חופשי של דירסאו נתקל בחומה, הוסט לרפאלוב שהכניס "בומבה" אל מתחת למשקוף, וגם הפעם איבגי השאיר סיכוי לחיוך.

ואז הגיעו שלוש הדקות של כפר-סבא. יופי של הספק למי שמתאמנת שבוע עבור פרק זמן כל כך קצר. שלו מנשה שלח כדור אדיר מטווח 30 מ', הגנת חיפה התבלבלה וסמואל יבואה החטיא ברשלנות מול שער חשוף. אלא ששתי דקות מאוחר יותר ניתנה התשובה למי שפקפק בנוסחא שאורן נסים יסיים משחק מול מכבי בלי כלום. תיאודוריקה נגח לעברו כדור אחרון בהחלט והז'לוב הכניס רגל והכניע את דוידוביץ הבלתי מועסק כמעט.
הפתעה מרה ? לא למי שהגיע שלוש דקות לסיום. ומה עם שעה וחצי הקודמות? חומר למחשבה.

הרכב כפר סבא: אבי איבגי, ולנטין תאודוריקה, דאגלאס דה-סילבה, עמנואל פאפו, מוחמד כבהה, אביחי ידין( אבי תקוה/ 74), יעוזה אבו-בקרי, שלו מנשה, בן לוז( אורן נסים/ 86), אבי כנפו( זוראן ראיוביץ/ 63), סמואל יבואה.