סליחה, כשמאמני כדורגל מקבלים תעודה בסיום הקורס במכון וינגייט, הם לא מחוייבים לעסוק במקצוע ולדאוג לשפר אותו ככל שיכולתם משגת ?
כנראה שלא. הנה דרור קשטן, המאמן הלאומי הבא שמאחריו כבר ניהול של 700 משחקי ליגה מול רוני לוי עם בקושי 100 משחקים. שניהם למדו אותו חומר, לקשטן אפילו כתר של "אלוף המוכתרים", אבל אחרי המשחק הערב, בקושי מגיע לו כתר של אסתר המלכה. כמובן, הכתר מקרטון שהבנות מתחפשות.
באו 7824 צופים (השערים ספרו...) ולכל אחד מהם מגיעה נשיקה במצח. למה הם צריכים לבוא ולראות קבוצה של חוטבי עצים ושואבי מים מאזור המרכז, ולהסתפק בכדורגל מימי שנות השלושים של אוסישקין.

הניצחון התל-אביבי, אחרי תשע שנים שדופות בחיפה והשער הראשון שכבשו העונה לרשת החיפנית, צריך להדליק נורה אדומה ולא במכבי חיפה. גם היום, ביכולת בינונית יכלה לגרוף את שלוש הנקודות ולסיים את סיפור האליפות. אובדן חמש נקודות הבית בשני המשחקים האחרונים, בשניהם בתוספת הזמן, רק מרחיקה מעט את אדי השמפניה.
מדאיג הרבה יותר שמשחק צמרת הפך ל"פורים שפיל" טאקטי ומכוער. שלא ידברו אתכם על טאקטיקה-שמאקטיקה. אלמלא ההרחקה המעוותת של גוסטבו בוקולי, בעוד החלטה של אלון יפת שממשיך להרגיש בקריית אליעזר כבביתו, הכל היה נראה אחרת.

משרוקית דוממת

יפת, שם חם, הצליח בהחלטה אחת שגויה להציל את הפועל תל-אביב מנוק-אאוט. שחקניה לא הצליחו לעבור עד לדקה ה- 75 את קו מחצית המגרש, כוחם תש, האויר בריאותיהם אזל ורק אוזניהם נותרו מחודדות כדי לשמוע את שריקת הסיום הגואלת עם הנקודה בכיס, שגם היא לא הגיעה להם.
בוקולי תיקל את ואליד באדיר במרכז המגרש ויפת "תפס טרמפ" ושלח את האב הטרי לשהות ליד בנו במשחק גמר גביע הטוטו. יפת למד מהר מאוד מהטעות, כי כעבור חמש דקות, כשחיים מגרלשווילי ניסה לפרוץ לרחבת היריב והוכשל על ידי יוסי אבוקסיס שצבר צהוב קודם לכן, המשרוקית דממה כמו בלעה מים.

למרות יפת, חיפה חייבת הייתה להכריע את המשחק מוקדם יותר ולא להמתין לשניות הסיום כדי להחזיר לליגה את האשליה שניתן עדיין להדביק את הפער העצום שרכשה.
חיפה באה לשחק כדורגל. נקודה. הפועל תל-אביב באה לגנוב נקודה ויצאה עם שלוש. לא קורה שגנב פורץ לכספת בתקווה למצוא דולרים ולפתע מונחים לפניו גם תכשיטי זהב ?
לא יהיה זה נכון לומר שחיפה החמיצה הזדמנות פז להביס את הדולקת אחריה. שחקניה לא יצרו הזדמנויות ממשיות שיכלו לפרוץ את הבונקר האדום. היו לה פה ושם התפרצויות, בעיקר מהאגף השמאלי, אך אלה הוחטאו. כולם המתינו לשער שיחסל את הדוקטרינה המתגוננת, וככל שנקפו הדקות התברר שתוצאת 0:0 ממשמשת ובאה. ההרחקה של בוקולי טירפדה את החישובים של שני המאמנים.

מגרלשווילי- ניסיון מעניין עם המון סבלנות

כאמור, על פי המערך של קשטן, להגנת חיפה לא נכונו צרות גדולות. כך היה. במחצית הראשונה עדיין נזקקו חרזי, אולארה ובנאדו להשגיח על אליניב ברדה הפעלתן, שרצה להוכיח, אך בהמשך חיפה נהנתה מחצי מגרש להשכרה.
אדורם קייסי היה המגן הכי עסוק במגרש. יותר מאשר שהה ברחבתו הוא, הגיח פעם אחר פעם וגרם לבלבול בבונקר של דרור. הקישור החיפני שבמחצית הראשונה לא היה דומיננטי, הפך בשניה לשולט טוטאלית. הוא ביטל לחלוטין את אבוקסיס, באדיר וגיל ורמוט, ושלח את החלוצים קדימה, עד כמה שניתן היה לשלוח אותם להתנפץ מול חומה אדומה שהרחיקה כדורים, בעטה ברגליים ועשתה הכל מלבד לשחק כדורגל.
עידן טל, האיש בכותרות, לא בלט בתחילה אך בחצי השעה שלאחר ההפסקה, הפך לאיש מספר אחת. לידו הפתיע לטובה חיים מגרלשוויל ה"לומד" את תפקידו החדש כקשר. כמו בבאר-שבע, הניסיון מאוד מעניין ולחיים תכונות טובות למלא את התפקיד, בתנאי כמובן שגם יסכן את השער שממול.
מיכאל זנדברג הלך לאיבוד במרכז המגרש ואחרי שהועבר למקומו ה"טבעי", הגיע למצבים שהוכנו עבורו ולא יצאו אל הפועל. לבוקולי לא היה משחק טוב, מלבד ברבע השעה לפני ההרחקה. יכול להיות שיפת לא אהב שמישהו מעיר את המשחק ?

משהו קורה למחץ החיפני, ולא בגלל כושר בלתי מספיק של רוברטו קולאוטי. מלבד עצבנותו המובנת, עשרה משחקים רשמיים ללא שער אישי, שהתבטאה בבעיטה בלתי מובנת של הכדור ליציעים שהולידה צהוב מיותר, כולם מגיעים למצבי הבקעה והוא לא.
קשה לשחק בצילם של שמעון גרשון וטל חן, שני מגדלים אדומים שמכסים את הרקיע, ויחד עם זאת, הסבלנות תשתלם כי החתן הטרי לא שכח לשחק כדורגל. מי יודע, אולי קשטן שיחק היום בונקר כדי לבדוק כיצד קולאוטי מתפקד תחת לחץ, למקרה שייקרא לדגל הנבחרת ? בסיפורים אנחנו עשירים.
הפועל תל-אביב נראתה כמו הצבא הסיני. כולם דומים ביכולת ובהקרבה. כדורגל ? חפשו אותו במקום אחר. הצליח להם. גם ניצחו אחרי תשע שנים, גם באדיר, מהחלשים במגרש "נקם" וגם הבקיעו שער. שלוש ציפורים במכה אחת ועוד בלילה !!

אירועים על כף יד אחת

חיפה ניצחה את ת"א 1:2 בהזדמנויות במחצית הראשונה והלוח הראה 0:0 משעמם. בדקה ה- 11 ברדה פרץ משמאל, אנטבי לקח את משימת הבעיטה השטוחה ודוידוביץ הקדים את עומר פרץ.
בדקה ה- 30 זנדברג הריץ את מגרלשווילי בשמאל, זה הוציא החוצה לבוקולי שמעמדה מצוינת בעט בשמאלו החוצה. כעבור שש דקת, שוב מגרלשווילי חטף כדור, אבוקסיס לא התערב בגלל חשש לאדום, הרמה קצרה וזנדברג שלח רגל וכדור לידי שביט אלימלך.
במחצית השניה, הכדורים התעופפו ליד שערו של אלימלך שפה ושם התאמץ. השליטה החיפנית המוחלטת העמידה את זנדברג(51) במצב טוב אלא שהוא בעט לשחקים, קייסי(67) בעט מזווית בלתי אפשרית שכמעט החדירה את הכדור לרשת ושוב אלימלך הושיט יד וחילץ ואז הגיעה ההרחקה של בוקולי וחיפה סיימה את תפקידה.
תל-אביב ניסתה להתעורר ובדקה ה- 92 אבוקסיס הגביה כדור חופשי ובאדיר הבלתי מכוסה נגח לרשת משמונה מטרים- 0:1 להפועל שודאי עוד יסופר עליו במגילת אסתר. מי אמר שרק בחנוכה מתרחשים נסים ?

הרכב הפועל: שביט אלימלך, רמי חליס, שמעון גרשון, טל חן, יגאל אנטבי, יוסי אבוקסיס, ואליד באדיר, גיל ורמוט, עומר פרץ (איליה יבוריאן/ 46), גיל ורמוט (פליקס אובוקה/ 69).