לואיס פרננדז, מאמנה של בית"ר ירושלים לא יעזוב את ארץ הקודש בגלל מכבי חיפה. כמו ניר לוין, טון קאנן, מיכאל קדוש, דרור קשטן ואלי אוחנה. כולם לקחו נקודות מהאלופה ו"נשארו בחיים".
בדרך הארוכה מירושלים לעיר הכרמל יוכלו שחקני חיפה להרהר , האם שלטונם המוחלט בשש השנים האחרונות הגיע לקיצו, או שמדובר רק באשלייה זמנית. התשובה חד משמעית: חיפה עדיין טובה בהרבה ולא בגלל המשחק שהפגינה הערב בטדי.

ממנו היא תוכל לקחת רק את רבע השעה האחרונה, בה לחצה את הירושלמים לשערם, אחרי שכבשו את השער היחיד. אם על חיפה נגזר להפסיד, זאת הצורה שצריכה הייתה לבחור מראש.
מבלי לפגוע בחגיגות הניצחון הירושלמי, והגיע להם, היום הוכח סופית שחיפה אינה בנויה למשחקי שחמט. אילו היו נכנסים למשחק עם הנעת הכדורגל המסוגננת, המסוגלת להוציא כל יריב משווי משקלו, ירושלים יכלה להיקלע לצרות כפי שקרה ברבע השעה האחרונה.
שתי הקבוצות הציגו היום משחק אגרסיבי שטרם נראה כמוהו בישראל העונה. כולם בלמו את כולם, שחקנים יצירתיים דוגמת ז'רום לרואה, פבריס פרננדז מזה, עידן טל ומיכאל זנדברג מהצד השני, "חוסלו" ושחקני החוד זכו לטיפול מיוחד מצוותי הבלמים הקשוחים.

זנדברג וטל נעלמו מהאגפים

עד פתיחת העונה הבאה כבר יהיה מי שינסה לנשל את חיפה ממעמדה. רק שינסו. איפה ההבדל מהמשחק הקודם בחיפה (0:3 למכבי) לנוכחי?
בכנפות ההתקפה. יניב קטן כבר היסטוריה, אך היעדרו של גוסטבו בוקולי (צהובים) היה מאוד משמעותי בערב שכזה. עם כל הכבוד לזנדברג, הצבתו המאולצת באגף ימין, לא הכניסה את הגנת בית"ר ללחץ וכמעט ולא הורגש.
כשבוקולי ועידן טל "משתוללים" באגפים, אין סיכוי להגנת היריב להתארגן ולנשום. גם טל, שלחם כארי, לא היה במיטבו ושיחק הרחק משער בית"ר. אם הוא לא השכיל לבעוט ולו פעם אחת לשער היריב, איך אפשר לכבוש שערים ?

איש לא חשב שהמשחק יסתיים בתיקו עקר משערים, אך ככל שמחוגי השעון נעו קדימה, התברר שרק הבלחה או טעות תכריע את המשחק, וכך היה.
בית"ר, עם כל השליטה במרכז המגרש וה"רוח" ששחקניה הפיחו, כמעט ולא הגיעה למצבי הבקעה. אם שחקני ההגנה של חיפה היו מרוכזים כך מול כפר-סבא והפועל תל-אביב, לא היו סופגים את שערי הסיום.
ה"פיונים" העיקריים של ירושלים הועלמו מהמשחק. על ז'רום לוראה הצרפתי כבר נאמר הכל. הבחור נע בקלילות אבל מול אדורם קייסי, למעט פעם אחת, לא היה לו מה למכור. עד כדי כך שברח שמאלה, בתקווה שחרזי יכנע לו ולפבריס פרננדז, פיגורה נוספת שלא עשתה כלום. מרכז ההגנה של מכבי, אולארה ובנאדו (מצוין) לא הותיר מרחב גדול לדייויד אגאנסו הספרדי, וכשזה נוטרל, כל מה שהיה לו זה להסתבך בקטטות שלא זכו לתגובת השופט שי שטרית.
הקישור החיפני לא הצליח למנוע מהחולייה המקבילה לשלוט במרכז המגרש. פרננדו לורפיסה שיחק היטב והצר את צעדיו של אנסומבו שלא התעלה. הבעיה של הארגנטינאי הצעיר, חוסר דומיננטיות ומחסור באנרגיה לעזרה להתקפה.

כך דירסאו נותר בודד ועם כל התלהבותו ותרומתו, קשה היה לו לחלק את עצמו לשניים. יואב זיו, אקס חיפני, ניסה למנוע ממנו את התנועה הרוחבית המוכרת, בהצלחה נמוכה.
לשלומי ארבייטמן הייתה סיבה טובה להשקיע, ותמיד הוא משקיע. הערב הוא היה דומיננטי יותר מעמיתו הותיק, קולאוטי, הגיע למצבים ואלמלא פחדנותו של שי שטרית, בפריצה סוחפת גם היה זוכה לפנדל.
על היעדר המחץ של חיפה לא צריך להרבות מילים. אם איציק קורנפיין, שוער בית"ר, נאלץ פעם אחת בלבד למתוח את אבריו, הדבר אומר דרשני. לפניו שיחקה הגנה ששמה לעצמה למטרה לא לאפשר לחלוצי חיפה לתמרן. המגן הימני, תומר חליבה עבר יותר עבירות מאשר מסר, תומר בן-יוסף והמקדוני מיטרסקי הצטרפו להתלהבות ובסך הכל, הבית"רים ניצחו ולא בגלל יכולת מלהיבה במיוחד. שיחקו טוב יותר מחיפה- כן, בהחלט לא שינו את כוונתה של חיפה להתמודד גם בעונה הבאה על כל התארים.

פנדל שלא נשרק לארבייטמן- אדום שלרואה לא קיבל

בפתיחת המשחק נדמה היה שנחזה בשערים רבים. זנדברג (דקה רביעית) החליק בראשו לקולאוטי ששלח את ארבייטמן הזריז לגיחה מול קורנפיין שהצליח במאמץ רב להדוף לקרן.
ההזדמנות הגדולה והיחידה של בית"ר ניתנה בדקה ה- 28 כשפרננדז ביקש לבעוט והכדור הגיע במקרה לאגאנסו שמצא את דוידוביץ מציל. דקה למחצית, פריצה גדולה של ארבייטמן מימין, עקף מבלי לאותת את בן-יוסף שהכשילו ברחבה ומשרוקיתו של שי שטרית דממה.
הקצב המדהים והעוצמה בה נכנסו שחקני שתי הקבוצות למשחק נתן את אותותיו, והכדורגל פינה מקומו למספר קטטות מכוערות, כולן ביוזמת הזרים של ירושלים.
אגאנסו התחיל במצווה (61) כשלפת את צווארו של אריק בנאדו, פעולה שהקפיצה משערו אפילו את דוידוביץ האדיש.
השער שנכבש לא צינן את הרוחות. אנסומבו(69) הגביה כדור מדוד מימין, בנאדו לא הספיק להגיע לליאור אסולין שנגח מעל דוידוביץ שניצב מחוץ לקו שערו וירושלים חגגה את ה- 0:1 לו ייחלה.
חמש דקות מאוחר יותר, שער חיפה ניצל בנס. אסולין ביצע גליץ' והכדור ברח לאולארה, אגאנסו פרץ מול דוידוביץ ושלח כדור אדיר שזעזע את משקוף שערו.
בדקה ה- 82 בעיצומן של התקפות חיפניות, תקרית שהסתיימה בהרחקות. לרואה שניצל מאדום כאשר הלם ברוני גפני מבני -יהודה, המשיך להשתולל והפעם הלם במרפקו באולארה. זה לא שלט בעצביו ותפס את תומר בן-יוסף בגרונו, ובתגובה הבלם הירושלמי, שהורחק כבר העונה פעמיים, אחת בקריית אליעזר, ירק לעבר הצ'יליאני. שטרית "שכח" את לרואה והרחיק את הנצים.
אקורד הסיום שייך לליאור אסולין ודוידוביץ. לרואה (87) הגביה וכובש השער נגח כאשר השוער הבינלאומי מזנק ומונע שער ברגליו.

פרננדז המאמן לבש חליפה וירד לחגוג עם חניכיו. המצפון של חיפה נותר נקי. כעת מה שנותר לחיפה הוא לנצח בארבעת משחקי הבית ולחגוג אליפות.

הרכב בית"ר ירושלים: יצחק קורנפיין, תומר חליבה, תומר בן-יוסף, מיטרסקי, דוד אמסלם, ז'רום לרואה, פבריס פרננדז ( אלירן דנין/ 90), מאור מליקסון, מזואה אנסומבו, יואב זיו, דיוויד אגאנסו ( אבירם ברוכיאן/ 86).