ככה לא "מענישים" את מכבי חיפה. אחרי חצי הגמר המשלהב והמאכזב מול בני יהודה בפריים-טיים של הערוץ הממלכתי, לבוא ולתת לאלופה הנצחית לשחק בשלוש אחר הצהריים, בשיא החום, קצת מוגזם.
לא היה זכר גם לרבבת הצופים ששבה הבייתה מאוכזבת, אך אלה שהגיעו ואחרים שצפו מעל המרקע, הבינו גם הפעם שחיפה היא קבוצה בעלת אופי, ווינרית שיודעת שהעונה מסתיימת רק במחזור האחרון, גם אם כבר מהפתיחה סימנו אותו כאלופה.

כמו שלרוני לוי ולשחקנים הייתה בעיה כיצד להחזיק את חניכיו במתח מקצועי במהלך כל העונה, במשחק החוץ מול הפועל פתח-תקווה (מזל-טוב לירוקים שניצחו בחוץ אחרי חמישה מחזורים) הייתה לו בעיה להרים את החבר'ה ממעמקים עקב כישלונם להגיע לגמר וזכות בתואר המשולש.
לוי בחר בשחקנים הכי בריאים ופחות עייפים שניצבו לרשותו. בשער, הגיעה הזדמנות לשחק גם לתום אל-מדון, שוער המשנה היחיד בישראל שיש לו מקום לפחות באחת-עשרה קבוצות בליגת העל. את המחצית הראשונה השוער הצעיר ודאי יעדיף לא לזכור. חוסר הביטחון אופיין אצלו בבירור, ולמזלו, לא ספג שערים. בשנייה, חזר לעצמו והציל שלושה שערים בטוחים כדי לאותת שגם שוער כישרוני חייב לשחק יותר.

בהגנה נאלץ רוני לוי לאלתר מגן שמאלי. אדורם קייסי פצוע, חיים מגרלשווילי לא עמד במבחן הכשירות, אז מטילים את התפקיד על רפאל אולארה, בעל רגל שמאלית, רק שמאלית, מצוינת. 48 דקות הצ'יליאני שיחק היטב, עד לרגע שהחליט ל"הפוך לאופטיקאי". כדור חוץ פשוט גרם לו לעשות לשופט הקוו את תנועת המשקפיים המפורסמת של ז'וזה מוריניו, אלא שלאיתן גרין, שניצב בשמש הקודחת ללא כובע, אין חוש ההומור האנגלי והוא אותת לשופט אלי חכמון ואחרי שיחה קצרצרה שלף לעברו את הכרטיס האדום. מישהו רמז שחלף עידן הליצנות ?
גם בעשרה שחקנים חיפה לא נבהלה. המערך השתנה, חבייאר דירסאו הפך לבלם שני, אלון חרזי הוסט שמאלה ואחרי 18 דקות "נזרק" למערכה שי מיימון, בהופעת בכורה עולמית במשחק ליגה. למעט "פאשלה" שכמעט עלתה בשער, לא איכזב. בנאדו שלא אמור היה לשחק, חזר והיה מעוז ההגנה.
משחק פושר של חוליית הקישור אפשר למארחים לשלוט לכאורה במרכז המגרש. החיפנים הסתפקו במספר פעולות נוצצות ששיאן, המסירה הגאונית של עידן טל לארבייטמן שקדמה לשער השני.

השם החם ביום החם- שלומי ארבייטמן. בהפועל פתח-תקווה ידעו מדוע קשה לוותר עליו. היום הגיע מרוכז ומפוקס, ניצל מתנה נהדרת של רביד גזל ואת הפנינה של טל שלח לרשת.
פתח-תקווה טרם נחלצה מאימת התחתית, לא כך נראה משחקה. שחקניה ביקשו לנצל את ההרכב החיפני החסר, הניעו את הכדור, נתקלו בהגנה צפופה וכשלבסוף צצו להם מספר הזדמנויות קורצות, אל- מדון היה במקום הנכון בזמן הנכון. מלבד יוסי שבחון המצוין, אין את מי לשבח. אפילו השוער צ'וולינה לא אשם בשערים שהגיעו לו כאשר ארבייטמן הגיח מולו ובמיומנות הכניעו ללא קושי. חסל תסביך אניימה.

29 שניות מפתיחת המשחק חיפה כבר הוליכה ביתרון. רביד גזל, שערך הופעה אחת במדים הירוקים, ועל כן רשאי לראות עצמו שותף לתואר, ביקש כנראה להעמיק את מעורבתו. הוא שיגר כדור נהדר ל...שלומי ארבייטמן שחטף אותו בדרכו לצ'בלינה ומול שער חשוף כבש. לכובש הצעיר חסרות חמש שניות כדי להפוך לשער ה"ספידי" במועדון, מקדים אותו ניר קלינגר שהבקיע לפני 18 שנים אחרי 24 שניות לרשת מכבי תל אביב.
יוסי שבחון ערך טסט לשוער האולימפי ושלח מזווית קשה כדור שכמעט חדר בפינה הרחוקה. גם ליאור רפאלוב (ככה-ככה) הפציץ מ- 18 מ' מעל השער ולמצב לא רע נקלע שבחון שתעתע בלורפיסה על סף הרחבה וממצב נוח בעט לחוץ.
שתי דקות מאוחר יותר, גיא שמיר מרים כדור חופשי, המגן גבה הקומה, קוזילוב מתרומם ונוגח, אל- מדון הודף לקרן. ארבע דקות לסיום המחצית אלנתן סלמי מכניע את השוער החיפני אך כדורו חומק לחוץ.

פתיחת המחצית השנייה לוותה במיני-שערורייה. כדור חוץ לטובת חיפה, הקוון איתן גרין מסמן הפוך, אולארה שולח אותו לאופטיקאי ואלי חכמון שולח את מגן החירום להתקלח, מוקדם מהצפוי.
ביום שכזה ומול יריבה בינונית, לחיפה אין בעיה גם עם שחקן פחות. על המגרש אל-מדון לוקח כדור קשה מרגלי מנור חסן שעוקף את החומה. אחרי שלוש דקות (64) התקפה מצוינת וכמעט שוויון. ארז אליאב מסובב כדור, טוטו תמוז נוגח והשוער לוקח בזינוק נפלא.
המבצע של המשחק, עשרים דקות לסוף. עידן טל שולח כדור יפיפה על מגש של כסף לארבייטמן ששועט ובועט מצד ימין ולצ'בלינה לא נותר מה לעשות- 0:2 לחיפה.
בנאדו מרחיק כדור מקוו השער (75), בוקולי מבצע פריצה סוחפת ועידן טל שולח מעל המשקוף (80) ודקה לסיום אפילו אין לפ"ת שער כבוד, כי תמוז נגח ושבחון החטיא מקרוב. וכל זאת כאשר עוד שני ילדים במגרש, שי מימון ושי בירוק.

הרכב פתח-תקווה: צ'וולינה, אורי אוזן, זאב חיימוביץ, בונפיטו, גיזילוב, רביד גזל (טוטו תמוז/ 46), גיא שמיר ( שמעון אבו-חצירא/ 78), יוסי שבחון, מנור חסן, ארז אליאב, אלנתן סלמי