כל אחת הלכה לדרכה. האלופה, מכבי חיפה, תמשיך להופיע על כרי הדשא באירופה- בני סכנין, שרק לפני שנה שיחקה אף היא בניוקסל, תיאלץ להתחיל להתרגל מחדש לשחק מול באר-שבע, הפועל חיפה והפועל ירושלים.
השתיים נפגשו באמצע הדרך וכמו בתחילת הסיבוב השני, אותה תוצאה אך איפה הרעש והמהומה של חודש דצמבר לעומת מאי. אז, סכנין הצליחה במה שלא הצליחו אחת עשרה קבוצות, לסחוט נקודה מהקטר הדורסני והיום ? אלמלא ניר דוידוביץ המצוין, המארחת יכלה להיפרד מליגת העל עם טעם מתוק יותר. ה"נחמה" של חיפה: סכנין לא הצליחה לנצח בכל מהלך הסיבוב השלישי. אפילו לא את סנטה קלאוס הירוק.

מגיעה מילת תודה לכל אחד מהשחקנים שהשתתפו במשחק הסיום. גם משחק ביום שישי, גם הרגשה של משחק ללא קהל (לכל היותר 300), גם בחום של 33 מעלות, גם משחק ללא מטרה וגם הרכבים מטולאים, האבא של הטלאים.
מי שלא מתמצא במשחקי הנוער של מכבי חיפה, לא היה מזהה את הרכבה. בירם כיאל, תומר חמד, דודו ביטון (מחליף אפילו בנוער), אמג'ד סולימאן ועבד כעביה. מי שמכיר, שירים יד.
חמד וכיאל כבר "ותיקים"- ערכו שתי הופעות בבוגרים ולא איכזבו. כיאל ראוי בהחלט להימנות על הסגל המורחב, השער הנהדר של חמד מקנה לו מעמד מועדף יותר בין היושבים על הספסל. השלושה האחרים נכנסו לדפי ההיסטוריה של המועדון. יראו לנכדים שפעם לבשו את המדים הירוקים.

משונה, אך דווקא החולייה האחורית, ההגנה שהתבססה על שחקנים ותיקים ומנוסים התגלתה במערומיה. רק יכולת מצוינת של ניר דוידוביץ מנעה ממנה עוגמת נפש גדולה יותר, אם מותר לדבר על מצבי רוח במשחק שלא קבע כלום, מלבד רצון לסיים עונה גדולה ללא הפסד.
חלשים במיוחד היו הבלם אריק בנאדו והמגן חיים מגרלשווילי. כל דמיון בין יכולתם היום ליכולתם וכשרונם האמיתי, מקרי בהחלט. קלמי סבן לא היה טוב יותר ורק אלון חרזי ניסה, ולא הצליח, לסתום את הפרצות הרבות.
כנ"ל לגבי חוליית הקישור. בוקולי שיחק כאילו מנועי המטוס לחופשה בברזיל מונעים, עידן טל השקיע פה ושם כדי לסיים דקות אחרונות בהחלט בכדורגל הישראלי (?) ורוברטו קולאוטי, רק בגלל השער הפנטסטי שכבש כדאי להזכיר אותו.
מנגד, סכנין בעידודו של אדריאן פיטו הרומני, שפיטם את חלוציו, הגיעו ליותר מצבים מחיפה. אם הנושרים מעודדים שקיזזו ארבע נקודות ממאזן החיפנים, סחתיין.

במחצית הראשונה חיפה הרבתה לאבד כדורים ליריבתה שניצלה זאת לפריצות עומק מפתיעות שבנס לא הסתיימו בשערים. שני ניסיונות בפתיחה מרגלי פיטו נבלמו בידיו הבטוחות של דוידוביץ. בדקה השביעית גם הוא לא הצליח למנוע יתרון מקומי. עידן טל טעה קשות כשהחזיר כדור לאחור שקיבל מחרזי, פסקל קונדופומי פרץ מול השוער ובעט, ניר הדף וחאלד חלאילה שלא מסתובב בדרך כלל כל כך עמוק ב"שטח האויב" הריץ לרשת. בנאדו יכול אולי היה להרחיק בבעיטה ברגל שמאל, דווקא ביום לא מוצלח בחר לבלום בעקב נעלו והכדור פרפר ברשת- 0:1 לסכנין.
בדקה ה- 16 מבצע נהדר של עידן טל שהגביה משמאל וקולאוטי נגח רע מעל למשקוף. שלוש דקות מאוחר יותר תומר חמד תיקן את הרושם. קלמי סבן שיגר כדור רוחב שחלף על פני כל ההגנה, הגיע לחלוץ הצעיר שבעט בסגנון ואן-ניסטלרוי לצד הנגדי וקבע 1:1 תוך ציון שער בכורה בליגה.

אם במחצית הראשונה המערכים שהמאמנים בנו היו פחות או יותר מוכרים, בשנייה התפתח משחק נטול שמירות שהוליד מצבי הבקעה רבים, הצלות ושערים יפים.
בדקה ה- 49 שער גדול של קולאוטי. בוקולי מסר לחמד שנגח לעבר רוברטו, זה סבסב את שומרו, גבע ברקאי, העביר מעליו ושלח "פגז" לרשת העליונה. לא מובן מדוע הכובש לא הניף ידיו, כפי שאנו רגילים לראות- בכל מקרה שער גדול- 1:2 לחיפה.
יכול להיות שקולאוטי חש ששערו לא יכריע את גורל המשחק ? שלוש דקות מאוחר יותר (52) מסירה גאונית של פיטו לעבד רבאח, מגרלשווילי הזניח את השמירה באגפו והקשר שלח שטוח ולרשת- 2:2 וגם לו זה שער בכורה העונה.
שחזור לשער הזה יכולנו לקבל (60) אלא שהפעם דוידוביץ יצא לקראת רבאח והכדור פגע בגופו. דקה אחר כך בנאדו כמעט ו"בישל" שער ל..רמיק יז'רסקי, הפולני של סכנין, שלא ניצל את המתנה ומצא את דוידוביץ מוכן.
מסירה כפולה בין בוקולי לחמד (67) מצאה את האחרון חופשי ברחבה ובועט למשקוף השער. חלאילה תפס אומץ וירה מרחוק לפינה ושוב השוער הלאומי זינק ועצר כדור מסוכן. לקלמי סבן ניתנה הזדמנות מצוינת לעשות 2:3 אחרי שדודו ביטון הכין לו מצב לשער- איפה הכדור ואיפה השער.
בדקות 74-75 ניתנו לסכנין שני מצבים אותם בעט יז'רסקי לשחקים ועבד כעביה הציל מהקו מנגיחה של גבע ברקאי.
בסיום חיבוקים ונשיקות- פרידה ואיש לא יכול לומר מתי ישובו השניים וייפגשו מחדש. סוף עונה. נקודה.

הרכב סכנין: מאיר כהן, נידאל חוג'יראת, גבע ברקאי, אלירן חודידה, מהראן אבו-רייא, חאלד חאלחלה, אדריאן פיטו, חמד גנאים, סאלח אבו-עלא, עבד רבאח, פסקל קונדופומי.