הוי אחים ירוקים ומסכנים שלי, מצטער שאריק איינשטיין אוהד של ה"אדומים" והמסכנים שלו תמיד אדומים. ומה איתנו, אנשי הכרמל הירוק?
כל השנה, ולא רק העונה, אצלנו חיים בשאנטי. פה אליפות, שם אליפות, מה זה בשבילנו עוד אליפות ? יותר קשה לפצח גרעינים. ככה נראה לכם. את ארון התרופות איש לא בדק כבר שנים. בטוח שפג תוקפן של כל הפרוזאק, האנטי משלשלים ושאר הסטרואידים.
אפילו הרוקח השכונתי כבר לא החזיק מעמד ושואל בקול רם: תגיד, אוהדי מכבי לא צריכים משהו עם מרשם מהפסיכאטר בקופת חולים?
ואני עונה: למה ? הקבוצה רצה יפה, הכל על מי מנוחות וגם כאשר מפסידים פה ושם, מעבירים דף. צמרמורת עדיין אינה סנונית לשפעת העופות.

הערב נפרץ ארון התרופות. בלעו את הפרוזאק בשקיקה, מבלי לשים לב לתאריך האחרון לשימוש. העיקר להרגיע ולקרר את העצבים המרוטים.
מעולם לא נראו בתי השימוש בקריית אליעזר כל כך עמוסים. השלפוחיות של כולם תפחו למימדים של מפלצת. השתררה צפיפות שאינה קיימת אפילו ברחבת ה- 16 כשמגביהים בעיטת קרן. רק חסר היה שהשופט ישרוק כשגבר תופס את מקומו של גבר.

ימות המשיח- חיפה טובה בפנדלים

אחים שלי, אולי היום תבינו שמכבי חיפה זאת לא קבוצה שהכל רץ אצלה אוטומטי. לוחצים על כפתור ואודרופ, לוקחים את הקופה. מאחרי כל ניצחון ניצבים בני אדם. לרוב הם מנצחים, לפעמים מפסידים ויש גם מקרים שהרבה מזל לא מזיק.
מה שקרה הערב בקריית אליעזר ייזכר עוד זמן רב. הכי חשוב, תווית הלוזריות בפנדלים, הוסרה היום לתקופה ארוכה. אחרי שלושת הפנדלים המושלמים בנצרת-עילית, יש לחיפה בועטים מצוינים ! תתחילו להאמין, עד לביטול ההודעה, חיפה טובה בפנדלים. רק זה שווה חצי פרוזאק.

אם אפשר היה לוותר על המשחק מול מכבי פתח-תקווה ולגשת ישר לפואנטות הראשיות, עדיף. באמת שחבל לערבב שמחה בשמחה. עושים עוול לדרמות.
מאיפה להתחיל ? אלון חרזי, זקן השבט. אם אני טלה, הערב אני מגיע בכוחות עצמי למסעדת הבשר שלו במפרץ ונשכב לבד על הגריל. מה יש, למה שהחייכן הסדרתי יתאמץ ?
אם הגענו לפנדלים, זה האיש. בירושלים, אחד השוטרים- פרשים היה יורד מהסוס ומעלה על האוכף את אלון. ככה ייעשה לבלם הותיק שהציל למכבי חיפה את העונה.
בדקה ה- 90 הארורה, כמעט והלוזונים צורפו לרזומה של רוזנבורג, מאלמו, כפר סבא והפועל תל אביב. כפיר אדרי הגיע מול דוידוביץ. אחד על אחד, בלי התערבות האו"ם. כולם כבר ראו את אדרי מחדיר את הכדור בין רגלי השוער אבל לו היו תוכניות אחרות.
הכדור נהדף מרגליו ומעשה שטן לאן,לרגליו של פטריק סופו, חלוץ שחום עור מצוין. הוא והשער. בעיטה למרכז השער החשוף ומי מגיח ומרחיק ממש מהקו כדי לכפות הארכה ? חרזי.
ההצלה הזאת מורידה את ה"כתם" שדבק בו. לא אחד, שניים. לפני שלוש שנים כבש את השער העצמי מול בית"ר ירושלים, באדיבות דודו אוואט, ולפני שבע שנים, גם ברבע הגמר, גם בקריית אליעזר, וגם מול בית"ר ירושלים, נגע בכדור בידו, הורחק במצב 1:1 ואז בית"ר חתכה את ההארכה והכניסה חמישייה. זהו, אלון, החוב בוטל כולל הריבית.

ואז הגיעה הדקה שכולם בחיפה משקשקים כשרק שומעים שהיא מתקרבת. לא במקרה אוהדי חיפה מאחלים זה לזה "עד 119" כי אחרי 120 מתרחשות טרגדיות.
פנדלים. כל-כך פשוט אבל אצל חיפה, פרוסת הלחם המרוחה בחמאה נופלת הפוך על הריצפה.. כאילו שחתמה על מנוי שנתי קבוע. רוני לוי נותר חסר צבע בפנים. הוא עדיין סוחב את התמונה של שביט אלימלך מהפועל תל-אביב מציל ארבעה שערים מולו בחצי הגמר לפני שש שנים.
חיפה רצתה טראבל, המלאבסים הלכו על הדאבל (הישארות בליגה וגביע) ועם המטען הזה ניגשו לנקודה הלבנה. ראשון עידן טל. נכנס בדקה ה- 77 אבל לעזעזאל המפשעה- 0:1 ברשת הגבוהה. איסמעיל עמר לא פראייר ובועט לרשת.
לבעיטה השניה ניגש רוברטו קולאוטי, אולי האיש הכי מתוסכל במגרש. ביום רגיל, הוא מבקיע 2-3 שערים. היום לא רגיל וכשהוא בועט לפינה ואוהד כהן הודף, השמיים נראים שחורים יותר עבורו.
מי שהציל אותו, סלים טועמה, מהשחקנים היותר טובים. דוידוביץ קופץ כמו פנתר והודף. בוקולי בטוח עם ה- 1:2 שלו, הצעיר נאור פסר מששוה, דירסאו כמו גדול- 2:3 ודובב גבאי, המלך של הנוער משווה בקור רוח. קייסי לא מתרגש ועושה 3:4 ואז פ"ת שולחת למערכה את סולי צמח. לא היה לו כוח לגשת לבעיטה, נראה סחוט אבל מה זה מעניין את דוידוביץ שזינק למקום הנכון ורץ למקום הנכון. חיפה בחצי הגמר בפנדלים. אם תרצו אין זו אגדה.
לראות את כל החיפנים, שחקנים , מאמנים, סדרנים וצלמים עורמים ערימה על דוידוביץ, ממש חנקו אותו, אלה תמונות שצריך לראות. קשה לתאר.

שכחו את הכדורגל בבית

הדרמה הגדולה מאפילה על רמת המשחק החלשה, באנדרסטיימנט. האורחים היו טובים יותר או בשפה נקייה יותר, לא היה להם מה להפסיד. הם רוצים להישאר בליגה ואם נופל להם בונבון, יקחו. אצל חיפה המטרה מקדשת את האמצעים, ואלה לא היו בנמצא היום.
רוני לוי לא צריך היה ל"התאמץ" מי יודע מה כדי להרכיב קבוצה. הוא נאלץ לרדוף אחרי האירועים. עידן טל פצוע, מיכאל זנדברג משופשף ומסופסל, אולארה מורחק אז גם סבן וחרזי משחקים, לפתע אריק בנאדו שכמעט ואף פעם לא נפצע, עוזב את המגרש ואז קייסי מוסט למרכז ומגרלשווילי נכנס- פתאום הפאזל הסתדר מעצמו והפעם אין מאוכזבים. איך יתאכזבו אם כולם שכבו על הערימה האנושית ?

חיפה שיחקה עם משקולות על הרגליים. מלבד הופעה מלבבת של ליאור רפאלוב במחצית הראשונה (מדוע אינו בועט יותר לשער ?) ולורפיסה בעבודת ההגנה, השאר התמזגו בצבע הרקיע. מה קרה, מי, מו- יש על מה לדבר בסוף השבוע.
כולם לא היו במיטבם, ולא כדאי לפרט. גם הם יודעים. האורחים ניסו לנצל זאת וכמעט הצליחו. הם היו הרבה יותר נמרצים ומסוכנים בקרבת השער. מכל המחצית הראשונה רק הפריצה של נאור פסר (18) הרשימה ובעיטתו שפשפה את המשקוף.
גם במחצית השניה, חיפה לא הלהיבה. בדקה ה- 66 ניצלה מנס קטן נוסף. טועמה רץ לרוחב, הכניס כדור עומק לכפיר אדרי שבעט ורק השתטחות של סבן מנעה עוגמת נפש. ואז הגיעה ההצלה הגדולה של חרזי, הצלת העונה, ומיד אחריה פ"ת נותרו בעשרה שחקנים אחרי שסטניסלב דוברובין הורחק בצהוב שני עקב נגיעה ביד.
בהארכה נשארה רק חיפה במגרש. עד לדקה ה- 119 כאשר טועמה הגיע משום מקום וכמעט הכניע את דוידוביץ. הכדור חמק לחוץ. דקות אחר כך שוב השוער המצטיין מנע ממנו שער, הפעם בדרך לרמת-גן.
חיפה לא נהנתה ממזל של אלופים. ממזל של פנדליסטים. משהו חדש.

הרכב מכבי פתח תקווה: אוהד כהן, נאור פסר, מורד מגמאדוב, מאוריסיו ג'ובניני, קובי גנון, שי דוד( כפיר אדרי/ 66), סלים טועמה, אנדריי קלדיירה( איסמעיל עמר/ 81), סולי צמח, סטניסלב דוברובין, פטריק סופו (דובב גבאי/ 98)