עוד יעברו ימים רבים עד שהכוויה הזאת תפסיק לצרוב. ההפסד המדהים ולא מחויב המציאות לבני יהודה, מצטרף לשורה ארוכה של כשלונות באותו מקום ובאותה שעה.
במקום לרמוס ולדרוס את היריב במחצית הראשונה, בא ההמשך וטפח לחיפה על הפנים. לא "טראבל"- נשארו עם ה"דאבל" הקלאסי של הכדורגל הישראלי, אליפות וגביע הטוטו...
זה קרה אבל בדיוק מול בית"ר ירושלים ב- 1989 כשחיפה הסתערה על התואר הכפול, אחרי שזכתה באליפות. גם אז החטיאה וספגה, אלא שאז שנהנתה מעט מאלית המזל שלא הגיעה היום לרמת גן.

ההפסד מרגיז, ולא בגלל שהירוקים יצטרכו לחכות שוב להזדמנות להופיע בגמר הגביע. כמה מוזר, יותר קל להם לזכות באליפויות מאשר בגביע...
חניכיו של רוני לוי שיחקו היום מצוין במחצית הראשונה. משחקם שטף ושבה עין, הם הגיעו למצבי הבקעה נדירים ומצאו מולם את וינסנט אניימה, שוער נבחרת ניגריה, בשיאו. רק לפני חודש ספג רביעייה והיום ניצב, במקרים רבים בודד, מול המטווח החיפני העקר.
חיפה יכולה הייתה לגמור את סיפור המשחק הרבה לפני סיומו. ה"כתומים" לא היו במגרש, התגוננו כל הזמן ורק לקראת סיום המחצית הראשונה הראו ניצוצות של פחד חולף מתבוסה. ואז גם החלו לאזן את המשחק ומספר ההזדמנויות ולבסוף לקחו את כל הקופה וברחו לגמר מול הפועל תל-אביב. ושוב לא תופענה שתי הראשונות זו מול זו בגמר שמעולם לא היה. אחת מהן תמיד נעצרה בחצי הגמר.

אפשר לזלזל במסורת עד מחר בבוקר, יש משהו מכושף בדשא של רמת-גן. קלף חזק לבעלי אמונות טפלות. וגם בני השכונה האמינו שהמסורת, זו שמראה שמעולם לא הפסידו למכבי חיפה בגביע, תצוץ גם היום במלוא הדרה.
ללא שני כוכבי הקישור שלה, אימורו לוקמן ומטה בטורינה, נתנו שחקניה את המכסימום, ומול מכבי חיפה אי אפשר בלי מכסימום. גם כאשר הגנתם קרסה, תמיד ניצב מאחור השוער הפנטסטי, אניימה. לו צריך לקנות גביע לפני הגמר. לא שגה אפילו פעם אחת, שלט בכדורי הגובה בצורה מוחלטת והיה מפוקס באופן נדיר.

חיפה, ששמרה על שער נקי בשלושת משחקי הליגה מול השכונה, ספגה הפעם . לא אחד, שניים. היא הוכיחה שהיא נמצאת בכושר טוב מאוד בסיום העונה, אבל האכזבה עצומה כי ממשחק כזה אין דרך חזרה.
ההגנה לא הייתה גרועה כפי שניתן להסיק מההפסד. אולארה היה טוב מאוד עד להארכה, מלבד טעות אחת לקראת הסיום שכמעט עלתה ביוקר. מגרלשווילי הרבה לעזור מאגפו להתקפה אך לא זכה לסיוע מתבקש מהשחקנים ששיחקו על הצד שלו. זאת הסיבה שבני יהודה העדיפו להגיח מאגפו, תוך ניצול הדלדול המספרי. לעומת זאת, האגף הימני היה חסום פחות או יותר, כי חרזי ובוקולי סגרו את מי שניסה להתקרב לרחבה.

הדמות הטראגית של המשחק היה חבייאר דירסאו. הוא היה פנטסטי, בלתי ניתן לעצירה, בלתי עביר. משחק מושלם. רק בדקה ה- 97 שגה בפעם הראשונה כשלא...דייק במסירה במרכז המגרש. והנה, בדקה ה- 103 דלק אחרי רוני גפני, המגן השמאלי של היריב הסימפטי (איך הוא הגיע לרחבת חיפה ?), לא הצליח לגבור עליו במאבק על הכדור, נפל והותיר את גפני חופשי כדי להפתיע ולכבוש שער נאה.
גם מיכאל זנדברג שיחק היטב. פרץ, מסר ובעט, הווה סכנה מתמדת לשער בני יהודה וסיים 120 דקות "כמו כולם".
חבל שגוסטבו בוקולי ועידן טל לא הביאו את היכולת המלאה שלהם לחצי הגמר. בעיקר בוקולי אליו נצמדו תמיד רוני גפני פלוס קשר נוסף. נצמד מדי לקו הימני ושם דרכו נחסמה. החלפתו בליאור רפאלוב לא הביאה בשורה, כשם שגיבור השבת, עדן בן-בסט, לא הורגש ב- 38 הדקות ששיחק.
לשם שינוי. הגנת בני יהודה לא ספגה הפעם, ולא בגלל שהצליחה למנוע מרוברטו קולאוטי לכבוש. הוא נע לכל האגפים, הוציא איתו שחקנים ואיפשר לאחרים לחדור וכאשר בעט, הכדור מיאן להיכנס ופעם אחת אף פגש את הקורה שסייעה לאניימה.

כאמור, חיפה החמיצה ניצחון בטוח. התקפת המנצחים לא עבדה בכלל, הקישור עשה כבוד לשחקני חיפה שהשתלטו על מרכז המגרש ושלחו את החלוצים קדימה. המשחק בכללו היה טוב מאוד, ולא בגלל שהמשחק המוקדם בין הפועל תל אביב לסכנין היה ירוד ברמתו. היו המון מהלכי כדורגל נאים, מצבי הבקעה רבים ולבסוף הפתעה ענקית. הפעם, סינדרלה הגיעה בשעה תשע ולא בחצות.
חיפה רצתה להכניע את המשחק מיד בפתיחה. קולאוטי הדביק כדור אבוד (3) ומסר לבוקולי שסובב כדור לראשו של ארבייטמן שנגח החוצה. זנדברג (5) התנהל עם הכדור ולפתע שלח כדור מטעה מ- 18 מ' אותו עצר אניימה. את הפגישה הראשונה עם השוער הניגרי ערך קולאוטי כעבור שתי דקות. הוא קיבל כדור מתנה מההגנה הכתומה ובעט בסיבוב לחיבור התחתון. ניחשתם נכון, האיש באפודה האפורה נחת במקום.
חיפה המשיכה ללחוץ. כדור ענק של טל (14) מצא את זנדברג מסתער משמאל ובועט בעוצמה, בכל יום אחר, הכדור הזה היה מפרפר ברשת, לא היום כשאניימה ביצע הצלה גדולה.

העימות בין הקשר החיפני המצטיין לנשר הניגרי לא הסתיים. חלפו שלוש דקות נוספות ו"פצצה" מרגלי מיכאל מצאה את אניימה מציל בזינוק חתולי ממרכז השער.
את הדגדוג הראשון הרגיש דודוביץ רק בדקה ה- 35 כשאסי בלדוט שיגר לעברו כדור ממרחק. בני יהודה שאבו עידוד וראובן עובד כמעט וכבש בחלוף דקה. הכדור המכוון חמק לחוץ. הקצב הרצחני כמעט וגרר שער ראשון מתבקש לחיפה. קולאוטי הכניס את עידן טל לרחבה (38) והכדור נבעט הרחק מהשער.
רוני גפני הסתנן בין מגני חיפה (39), ירה ברגל ימין כדור מסוכן ודוידוביץ התעופף והדף לקרן. לקראת סיום ארבעים וחמש הדקות מגרלשווילי ירה כדור אדיר מעל המשקוף.

גם המחצית השנייה הייתה תוססת ומלאת אירועים, אם כי השליטה המוחלטת של חיפה עומעמה. הגבהת כדור קרן והבלם אטצ'י נגח קרוב לקורה (55) ועד שהבלם הספיק לשוב לעמדתו, לא נותר לו אלא לסמוך על המזל. מגרלשווילי מסר כדור לארבייטמן שבעט, אניימה הדף לקרן וממנה הכדור הגיע לקולאוטי שדחק רגל, השוער נכנע אבל פורטונה הייתה במקום והדפה החוצה.
שוב חיפה השתלטה על מוט ההיגוי. התקפה נפלאה שלה. קולאוטי מסר לבוקולי, ארבייטמן שניצב עם הגב לשער מסר לזנדברג שהגיח מאחור והחטיא ממצב מצוין.
השחקנים לא התעייפו לרגע ורצו כאחוזי תזזית כדי למנוע מעצמם את ההארכה. קובי דז'אני, קשר בני יהודה, בעט מתוך הרחבה אל הרשת העליונה ודוידוביץ זינק והציל (67) וממול, חרזי מסר לבוקולי שעמד עם הגב לשער ובסיבוב בעט ליד הקורה הרחוקה. זה לא היה הערב שלו.
ככל שהמשחק התקרב לדקת הסיום המתח גבר. "טראבל" או הבייתה ? אלי ביטון, זה ששיחק לפני ארבע שנים מול מכבי חיפה במדי מכבי תל-אביב ולקח ממנה את הגביע, כמעט וברח לה שוב. פריצה מימין, חלף על פני עידן טל והעביר לרחבה. למזלה של חיפה, דוידוביץ היה במקום והקדים את הביטון השני, משה.
קולאוטי (84) עוד האמין שניתן להכניע את אניימה בכדור חד ושטוח, ואז הגיע הדקה בה רבבת צופים ירוקה עצרה נשמתה. בלאדוט הגביה כדור מצוין משמאל, אולארה טעה במיקום ומשה ביטון ניצל זאת ונגח מחמישה מטרים לפינה אליה זינק השוער הלאומי. גם לחיפה היו תוכניות, מגרלשווילי הכניס כדור טוב לקולאוטי שבעט וכמעט רץ לחבר'ה אלא שאניימה שוב הציל ושלח את הקבוצות להארכה.

רגע מרגש בדקה ה- 101 כאשר דז'אני ספג כרטיס צהוב ראשון במשחק, ללמדנו שלשתי הקבוצות לא היה זמן לשטויות, הן באו לשחק כדורגל נטו. וגם הצהוב הזה היה על ניסיון הפרעה לטל לבעוט כדור חופשי...
פחות מרגש עבור האלופים היוצאים והנכנסים הייתה הדקה ה- 103 . לפתע ראובן עובד שנראה מחוסל מבחינת כושר גופני, שעט עם הכדור והכניס אותו לרוני גפני שעבר בקלילות את מגרלשווילי שבא לעזור, ניער מעליו את דירסאו שנמרח על הדשא ובימינו בעט כדור יפיפה מעל ידיו של דוידוביץ- 0:1 שאיש לא ציפה.
מאותו הרגע חיפה איבדה את שלוות הנפש שלה ובנס לא שילמה ביוקר. שיתוף פעולה בין ה"ביטונים" מצא את אלי מול דוידוביץ שסגר רגליים ומנע שער שני. לחיפה כבר לא היה כוח להשוות.
בדקה ה- 119 נגמר לה גם הזמן. אל בעיטת הקרן שעידן טל בעט ( אגב, הערב ביצוע בעיטות הקרן היה נוראי, רובן ככולן שטוחי מסלול) אץ רץ לו גם דוידוביץ. הנוהג הזה לא כל כך ברור, כי לא זכור שוער שכבש שער בישראל ממצב דומה. את הכדור הנהדף קיבל אלי ביטון שדהר מול דירסאו, המתין וכשהיה בטוח שלח את השני לרשת החשופה ואת חיפה חפויית ראש.

הרכב בני יהודה: וינסנט אניימה, איציק עזוז (אלי ביטון/ 73), ארנסט אטצ'י, יאיר אזולאי, רוני גפני, קובי דז'אני, אסי בלאדוט, אלי אברבנאל, ראובן עובד, הורוויה קובצ'ביץ', משה ביטון ( ברק בדש/ 117).