כבוד הנשיא, אנו גאים להגיש לך את גביע הטוטו וצ'ק על סך מיליון ש"ח. המטרה הראשונה הושלמה- העיניים של כל שחקני מכבי חיפה שעלו לקבל את המדליות וגביע הטוטו נצצו כשהביטו לעבר הבוס, יעקב שחר שניצב על דוכן המנצחים גאה בחניכיו.
שחר כבר ראה הכל במכבי חיפה. ב"מאזנו" שמונה אליפויות, ארבעה גביעי מדינה, שלושה גביעי טוטו, דאבל, הופעה בליגת האלופות, ולמרות הכל, בחוריו העייפים הגישו לו משלוח מנות נאה. ולא בגלל ההמחאה הכבדה.

קולאוטי החזיר את הביטחון

אל חשש, מלבד מי שמקורב למכבי חיפה, איש לא יזכור כיצד חיפה שיחקה בכדי לזכות בגביע. אומרים שלישי בחשיבותו? שיהיה. אחרי מצב רוח זיפתי משבת, גם גביע שמנת, בתנאי שהוא רשמי, מעלה חיוך. וגביע הטוטו באמת הוא פרס שכדאי להאבק עבורו, ולו בגלל הזכות להיות הקבוצה הראשונה שמסוגלת לזכות בטראבל. פשוט, אי אפשר בלי להניף את גביע הטוטו.
מומלץ לאוהדים לא להתחיל בהערכות אם מכבי חיפה חזרה לעצמה או שהניצחון החלק לא יספיק בליגה. אין קשר בין מחט לשחת. מי שזוכר את ההופעה הנפלאה של מכבי חיפה בגמר הגביע ה"אמיתי" (1989) כשהגיע לה להביס את בית"ר ירושלים וכולם שבו צפונה עם מדליות הכסף, יבין שהמטרה מקדשת את המטרה.

והמטרה הייתה ממוקדת ורוני לוי לא השתעשע באשלייה שדווקא במשחק הזה קבוצתו להיות הקטר הדוהר והרומס.
לחיפה היה ברור שלאשדוד אין את הכלים שיש להפועל תל-אביב. כלומר, הגנת ברזל ומזל של סגנית אלופה. אם ל"אדומים" הספיקה בעיטה נייחת אחת, בלי התקפה אחת מתוכננת, אשדוד הציגה הגנה מרושלת שלא הקשתה את החיים על החלק הקדמי של חיפה שטייל להנאתו ברחבתה, ואלמלא יכולת מעולה של שוערה, סמי אג'י במחצית השניה, התוצאה הייתה מוכפלת ללא מאמץ.
יחד עם זאת, גם הגנת חיפה לא התעלתה לרמתה המצוינת. כל חמשת שחקני העורף היו חלשים, החל מהשוער תום אל-מדון שאיחר לצאת לכדורי גובה, עבור במגנים שאיפשרו למעט הגיחות מאגפיהם לייצר מספר מצבי הבקעה וכלה במרכז ההגנה.

בתוך אבק הבינוניות שלוש קרני אור המשרים אופטימיות לקראת הפיניש בליגה ובגביע.
הבשורה הגדולה- רוברטו קולאוטי שב מהכפור. יהיו שיסתכלו על חצי הכוס ריקה ויאמרו שבלמי אשדוד, אלמושנינו ואוצ'ה שריף אינם שיא השלמות, אבל קולאוטי תמיד הצטיין כשהוא היה טוב, נייד וחד, ולא כאשר שיתקו אותו לחלוטין. מלבד השער הנאה שכבש במבצע משולב מרהיב, שלט באוויר וביבשה ללא בעיות ואותת שהוא חוזר לכושרו הטוב.
השני, חבייאר דירסאו. אם הוא ספג "צהוב" במרכז המגרש, במאבק לא משמעותי עם בלסינג קאקו, הכל מובן מאליו. השקעה עצומה והיום תוספת לתוספת: שתי הגבהות פנטסטיות מהן נכבש שער אחד, השני רץ לקורה ו"פצצה" מונחית שלא נשקה לרשת, רק בגלל זינוק פנטסטי של אג'י.
השלישי בחבורה ששיחק היטב במחצית הראשונה בלבד, מיכאל זנדברג ש"התחפש" לקיצוני ימני (במקום בוקולי המורחק), בישל שער אך סבל מ'חסרונה' של רגלו הימנית שגרמה לו לברוח למרכז השדה ולהסתפק בכדורי רוחב בלבד.

פתיחה רועשת

דקות מצוינות היו לעידן טל ולא קל לשחק כאשר ברקע עדיין נשמעים קולות שהוא חצי ישראלי- חצי אנגלי. היום ניתן היה להבחין עד כמה תרומתו של טל למערך ההתקפי גדולה, כשהוא משחק בתפקידו הטבעי באגף השמאלי, כמו שניתן היה לראות שחסרונו במרכז המגרש השאיר את דירסאו לבד במערכה מול קשרי אשדוד שהשתלטו על טבור המגרש לאורך כל מהלך המחצית השניה.
לא כדאי הערב להתעסק עם "מה יהיה"- סמוך ובטוח שגם מהמשחק הזה רוני לוי יסיק את המסקנות המתבקשות לקראת החודשיים הקרובים. הרבה יותר קל לתקן עם חיוך מאוזן לאוזן.
כאמור, אשדוד שנוצחה העונה בכל חמשת משחקיה מול מכבי חיפה, הוותה יריב נוח. הגנתה פרוצה, נמנעה מקרבות מגע וגם כך היו לה שניים-שלושה מצבים להקשות על חיפה.

לא הגיעו צופים רבים לצפות בתרגיל ההנפה של אריק בנאדו, אלה כנראה ממתינים ליציעי טדי. אלה שבאו, חששו לרגע שקולאוטי (דקה 8) עדיין קפוא, כשירה מזווית קשה כדור שקיבל מדירסאו.
שלוש דקות מאוחר יותר שער לאיש שאצטדיון רמת-גן ילווה אותו עד שיפרוש מכדורגל. עידן טל הגביה לזנדברג באגף ימין , נגיחה קלה לעבר שלומי ארבייטמן שבעט ללא בעיות לרשת ושיחרר לחץ קטן.
מהלך גדול החל ברגליו של דירסאו (14) שהקפיץ מעל הגנת אשדוד שיצאה למלכודת הנבדל לא מתואמת וזנדברג, חופשי ומאושר, בעט לקורה הימנית והכדור שב למגרש.

חלפו ארבע דקות נוספות ואוזן אחת של הגביע חייכה לאריק בנאדו. דירסאו הגביה לעידן טל ששלח כדור רוחב מצוין וקולאוטי הקדים את השוער ושלח לרשת- 0:2 שכולו מבצע כדורגל מתוקתק להפליא.
רק בדקה ה- 30 אשדוד נזכרה שבכדורגל לפעמים מנצחים כשתוקפים. משה אוחיון (30), ויוסי אופיר (39) סיכנו את בעלי הכנף בספארי בבעיטות ארוכות טווח מעל למשקוף. בעיטה נוספת של אוחיון (45) שקיבל כדור מעקב נעלו של דוד רביבו, מצאה את גופו של קייסי שהציל שער בטוח.

עשר הדקות הראשונות לאחר השיבה מחדרי ההלבשה מצאו את חיפה נלחצת לשערה. יציאה לא טובה של אל-מדון לכדור קרן(49) הגיעה ליניב עזרן שכמעט וצימק וכעבור חמש דקות תמונה דומה, הפעם מכדור שהגביה אוביידה, ואוחיון הקדים את האולימפי החיפני ונגח למשקוף.

מכאן ואילך, למרות התנועה האיטית, חיפה חזרה לשלוט. עידן טל שיחרר לדירסאו(58) ואג'י מנע שער מרהיב, סבן הרים מימין(60) וקולאוטי, תוך כדי כריעה, בעט ואג'י בלם ברגלו. אל-מדון נדרש לפעולה מול אלמושנינו(61) וקולאוטי המשיך לקורה השמאלית של אשדוד, בתום התקפה מסוגננת (71) שהחלה אצל זנדברג, עברה ברגלו של קייסי שהגביה במדויק.
ה"יאנוקות" של חיפה השתתפו בהפי-אנד. ליאור רפאלוב בעט משמאל, השוער הדף ותומר חמד, שנכנס שתי דקות קודם לכן, השלים את השלישייה ושם את הפלומבה על הגביע הראשון בחייו.

מכבי חיפה: תום אל-מדון, קלמי סבן, רפאל אולארה, אריק בנאדו, אדורם קייסי, חבייאר דירסאו, פרננדו לורפיסה, עידן טל, מיכאל זנדברג (ליאור רפאלוב/ 73), שלומי ארבייטמן (עדן בן-בסט/ 54), רוברטו קולאוטי( חיים מגרלשווילי/ 78).

מ.ס. אשדוד: סמי אג'י, אמיר אלקריף, אייל אלמושנינו, אוצ'ה שריף, אדיר טובול, בלסינג קאקו, יוסי אופיר( אושרי אלפסי/ 66), דוד רביבו, משה אוחיון ( חבי גונזאלבס/ 60), עידן שריקי (עמנואל אוביידה/ 46).

שפט מאיר לוי לעיני 1500 צופים באצטדיון רמת גן.