שעות על גבי שעות ישב טראסט המוחות של מכבי חיפה וחשב כיצד לבלום את השבדים החסונים. הכל היה מתוכנן עד לפרט האחרון וזה עבד יוצא מהכלל גם במגרש עצמו. אלא שלמאמנים יש שליטה עד גבול מסויים. אי אפשר לתכנן שתי שגיאות קטלניות, אחת שגרמה לשער השוויון השבדי השני ושער הניצחון שהובקע אחרי הרחקה נוראית.

למרות ההפסד ה"מכובד" יש למכבי חיפה הרבה מקום לאופטימיות. כמו שהאלופה הישראלית נראתה היום, היא הזכירה מכונית שזקוקה למעט פחחות פה ושם, אבל אין בכתמי החלודה כדי למנוע את נסיעתה לעבר השלב השלישי.
דווקא ההגנה החיפנית, כולה על טהרת ההגנה של נבחרת ישראל, איכזבה קשות. שלושת השערים שספגה נבעו בראש וראשונה מטעויות קשות באגפים. השבדים שזיהו את החולשה החיפנית, שלחו שוב ושוב את מגיניהם, האיילנד ואלנגה הקמרוני, ואלה עוררו את המשחק במסירות רוחב מסוכנות.

רוני לוי הציב את המערך המנוסה ביותר העומד לרשותו, והמשחק היום סיפק לו חומר רב לקראת העתיד. לא למחשבה. קשה להניח שיניב קטן, גוסטבו בוקולי וקלמי סבן יוכלו לשחזר משחק כל כך חלש כפי שהפגינו הערב.
סבן, בהופעת בכורה עולמית במדים הירוקים, לא הזכיר את משחקיו המצוינים בנבחרת. עדיין נראה נרגש. מבולבל מעט ובשני שערים היה מעורב. בראשון הצליח יקסל אוסמנובסקי לברוח ממנו ולבעוט מטווח קצר פנימה ואת השער השלישי, שער הניצחון, הוא יעדיף לשכוח. ההרחקה הרשלנית לגופו של המגן המתנגד, אלנגה, הותירה את האחרון חופשי ואת מסירת הרוחב הקלילה שלו לא התקשה מאתיסון לתרגם לשער.

הופעה לא טובה גם לגוסטבו בוקולי. אשתקד, מול רוזנבורג, פתח מצוין. הפעם פעל רבות ללא תוצאות חיוביות. הברזילאי הזריז לא הצליח לשמור על האגף הימני, כך שהמגן השמאלי אלנגה ( הטוב במגרש) פרץ לאורך הקו והפך לספק השערים הראשי. משחק ההתקפה שלו לא הצטיין מי יודע מה. הרבה להסתבך, נפל והפיל את עצמו ובניגוד לשריקות בארץ, השופט הספרדי המצוין, רודריגז, התעלם מהן. בדקה ה- 48 בוקולי איבד את שיקול דעתו לשניה, דחף את הברזילאי של מאלמו, אלבס, וגרם לפנדל מוצדק אך מיותר לחלוטין.

הצלע השלישית במשולש האכזבות, יניב קטן. השבדים רעדו ממנו והציבו בדרכו שניים-שלושה כדורגלנים ז'לובים. בקטע של קבלת הכדור, החיפני ביצע את עבודתו על הצד הטוב ביותר אך ברגע שקיבלו, איבד אותו, אם בכדרור לא אחראי או במסירה לא מדוייקת. אם היה מפגין לפחות חמישים אחוזים מכשרונו ויכולתו, המארחים היו נקלעים לצרה צרורה, כי הגנתם נראתה שבירה ומדולדלת, למרות חוסנה הגופני.

והיו הערב גם שחקנים חיפנים ברמה טובה, אפילו טובה מאוד. בראש וראשונה חבייאר דירסאו. הקשר האחורי הטוב ביותר המשחק בליגה הישראלית, הוכיח שגם באירופה אינו קוטל קנים. השבדים ששלטו ברורות במרכז המגרש עד הדקה השבעים, נתקלו בו שוב ושוב. דירסאו היה הקשר היחיד שבלם אותם.
דקות טובות היו לעידן טל. לרוני לוי לא נותרה ברירה והוא הסיט אותו למרכז המגרש. במחצית הראשונה טל שיחק מצוין וגם בשניה ראינו אותו בדקות טובות. מסתבר שהוא נמשך יותר למעלה והשבדים ניצלו זאת להתקפות מתפרצות בודדות ולא מסוכנות.
במחצית הראשונה יכולנו להתגעגע לטל באגף השמאלי, מאחר ומיכאל זנדברג כלל לא הורגש. לא התאכזבנו ממנו כי עשה עבודת הגנה חשובה.
במחצית השניה זנדברג התאושש ולא תהיה זאת הגזמה להכתירו כשחקן המצטיין של חיפה. כדרורו, משחקו הטכני וכמה מהמסירות שלו היו בבחינת מלאכת מחשבת. בכושר שהפגין בשלב כזה של העונה, מיכאל הולך לתפוס מקום של קבע בהרכב של רוני לוי.

בהגנה הורגש היטב ניסיונם של ניר דוידוביץ (שתי עצירות מצויינות), אריק בנאדו ואדורם קייסי. מבין החמישה, הבולט מכולם היה אלון חרזי, הוותיק והטוב. הוא הצליח לחסל פחות או יותר את הברזילאי אפונזו אלבס, שחקן נייד ותחבולן. השקט הנפשי שלו, בדקות שמאלמו לחצה והפעילה משקולת על חיפה, חרזי תמיד היה במקום. רבע שעה לסיום עבר לשחק באגף הימני, אחרי שסבן הוחלף, וגם אז גילה כושר מנהיגות. מי שמיהר להספיד אותו, יאללה, מהר להסתתר בבונקר.

השבדים לא גילו לחיפה את אירופה. מהירות המשחק שלהם פנטסטית, כך גם הנעת הכדור. למרות שליטתם במרכז המגרש, כי הגנת חיפה נותרה יותר מדי מאחור וגם הקישור החיפני המתין להם מאחור כדי לגנוב כדורים ולהופכם להתקפות מתפרצות מסוכנות שעם קצת מזל היו הופכות לשערים נוספים.
ה"קלף" של חיפה לקראת הגומלין צריך להיות משחק ההגנה השבדי. כל המערך נראה רע, מרושל ומבוהל. אם מכבי חיפה, במשחקה הרשמי הראשון, הצליחה לבעוט 18 פעמים לשער מאלמו במשחק חוץ ( תופעה חסרת תקדים של קבוצה ישראלית), ניתן להבין מה יקרה ברגע שחלוצי חיפה יתאפסו. יש לקוות שזה יקרה כבר בשבוע הבא כדי לא לאחר את הרכבת.

הגדולה של חיפה בשיטת המשחק שלה. כולם המתינו למגננה ירוקה כדי להוציא תוצאה טובה. דיברו על הפסד מינימלי כדי להעביר את ההכרעה הביתה. לא דובים ולא יער. תמיד מכבי חיפה מגיעה לנצח, ואם היריב שווה כוחות, היא גם מבקיעה.
המשחק ההתקפי של רוני לוי הפתיע את טום פרהל, המאמן השבדי שהזהיר מהיכולת הטובה של חיפה. לא היה זכר לצהלות השמחה או לסימני זלזול שנשמעו אחרי שנודעה ההגרלה. הערב השבדים הבינו שמכבי חיפה זו לא נבחרת ישראל אותה נהגו תמיד לנצח. זאת נבחרת ישראל מחוזקת בזרים מצוינים.

המאחרים למגרש הפסידו את השער הראשון של חיפה. פחות מדקה עברה מהרגע שיניב קטן הוכשל באגף הימני. עידן טל הגביה ברגלו השמאלית, רוברטו קולאוטי נגח והכדור נהדף מרגלו של השוער מתיאס אספר לראשו של קולאוטי שהשכין את הכדור ברשת השבדית- 0:1 מפתיע ומעורר ביטחון. לכולם היה נדמה שאלון חרזי כבש את השער, אבל אחרי המשחק התברר שהכובש הוא הארגנטינאי.
עידן טל, בדקות הטובות של חיפה, מנע שער בטוח (8) כאשר בלם בגופו את אלבס שפרץ בעוצמה לרחבה. בדקה ה- 13 דפיקות לב מואצות להגנת חיפה. זו הרחיקה כדור למרכז, חיפה ציפתה שהשבדים יבעטו את הכדור החוצה בגלל שקטן שכב פצוע, אך בערב שכזה, ועוד בפיגור, כנראה לא היה מקום למחוות ולג'נטלמניות. יספר פק בעט למסגרת וה"תמנון" זינק ולקח. דוידוביץ היה במיטבו גם כעבור שש דקות כשהציל מרגליו של אוסמנובסקי.

מיד, בהתקפה נגדית הוכיח קטן שזה לא הערב שלו. הוא פרץ מאגף ימין, הגיע לבד מול השוער ובעט לימינו והחוצה. החטאה גדולה.
ואם לא כובשים, סופגים. אותו אוסמנובסקי ניצל היטב מסירת רוחב מימין, סבן נותר מאחוריו וברגל מושטת שלח פנימה( 34).
מי שציפה לנפילה במצב רוח החיפני קיבל את השער השני על סף השריקה למחצית. דירסאו הכניס לזנדברג כדור מצוין, השבדים הניפו יד לנבדל שכמובן לא היה, מסירה לבוקולי שבעט ואספר הדף לעבר קולאוטי שמול שער חשוף קבע 1:2 מעורר תקוות. הפעם קולאוטי לא הזכיר, ולזכותו ייאמר, בכלום את החלוץ שהגיע אשתקד וכלל לא בא לכלל ביטוי במסגרת האירופית. היום יש לחיפה חלוץ מצוין, בעל כל התכונות של חלוץ גדול. שני שערים, אמנם מטווח אפס, מאותתים להגנות הישראליות שהמאבק על שירותיו בקיץ השתלם.

לא ליותר מדי זמן. שלוש דקות לאחר פתיחת המחצית השניה, טעות גסה של בוקולי. אלבס פרץ לרחבה, סבן לא הצליח לבלום והקשר השבדי ניסה לחזור למרכז השדה. כאן ציפתה לו הפתעה חיובית. החלטה פזיזה של בוקולי, הכשלה מיותרת על שחקן שלא איים על השער, גרמה לפנדל. לדניאל אנדרסון לא היתה בעיה להכניע את דוידוביץ. חיפה נכנסה לבעיה.
בדקה ה- 65 הגיעה לעזרתה אלילת המזל. נס של ממש. אלבס, שוב אלבס, סובב את חרזי שנזהר מלהכשיל אותו, ולא להאמין, הכדור שהשבדי בעט חמק לחוץ מול שער ריק. ואם לא די באלה, קולאוטי הוסיף להרגשה הרעה. זנדברג (66) שלח אותו פנימה ומול שוער, ממצב מצוין, הארגנטינאי בעט לידיו. תנו לו עוד עשרות פעמים לבעוט ממצב דומה, הוא לא יחטיא.

בדקה ה- 68 חיפה שילמה על הטעויות וההחמצות. קלמי סבן מיהר להרחיק את הסכנה, הכדור נהדף בגופו של המגן אלנגה ונותר אצלו, כאשר החיפני כבר רואה את גבו. מסירה פשוטה והאס מאתיסון קובע את תוצאת המשחק- 2:3 למאלמו.

עד לסיום, כעשרים דקות, החיפנים לא הירפו ורצו להשוות. הם ידעו שתיקו עדיף וראו שהשד אינו נורא מי יודע מה. השבדים לא עברו את מחצית המגרש, חיפה הרבתה להגביה ללא תכלית והמקומיים נשמו לרווחה עם שריקת הסיום.
לא בטוח שיוכלו לנשום כך בשבוע הבא, כאשר החום הכבד והלחות יצטרפו ו"ידחפו" את מכבי חיפה קדימה. נוצר חלון הזדמנויות נפלא לעלות לסיבוב השלישי ולהישאר באירופה, חס ושלום, אם קבוצה גדולה תהיה גדולה באמת למידותיה של חיפה. מאלמו ניצחה אבל חיפה קורצת.