זה הכדורגל שהפך את מכבי חיפה לשם דבר. עבור מבצעים כאלה הקהל אוהב לשלם כסף וגם אם מדובר בשני שערים בלבד. בשעה טובה, שחקני חיפה "מחוברים" זה לזה כמו קבוצת כדורגל אמיתית ומי שלא בא- מפסיד בגדול.
הערב הוכח בפעם המי יודע כמה שעם כל ה"ידע והמומחיות" המותזים עלינו מכל עבר, מחוץ למכבי חיפה, אין להם אפילו קמצוץ ממה שיש לנשיא יעקב שחר ולמאמן רוני לוי בזרת של כף הרגל.

הם, שמנהלים את חיפה בשבועות האחרונים ביד רמה, זכו בניצחון מוחץ בזכות הסבלנות העצומה, גם כאשר בארנק הנקודות והשערים של קבוצתם נפער חור ענק והכל אבד בדרך. גם אם מדובר במחזור החמישי בלבד והניצחון השני, כבר ניתן לראות את הדרך בה תלך חיפה עד תום העונה, ללא קשר לתארים. על אלה לא מדברים, רק חולמים ומשתדלים שגם יתגשמו.
והדרך היא משחק התקפי שובה עין, נחישות בלתי רגילה, אי ויתור על כדור, ויהיה זה השולי שבשוליים והגנה מצוינת. מה כאן מצחיק ? למכבי חיפה הגנה מצוינת ואם יש על מי לסמוך, על אחת כמה וכמה כשהקישור וההתקפה מעולים בדקות רבות.

ניר דוידוביץ כבר לא זקוק לסופרלטיבים באשר ליכולתו. גם היום, כאשר לא הייתה לו עבודה מי יודע מה, ידע להתעלות מול אותן בעיטות של שחקני השרון, בעיטות מסוכנות מאוד, בעיקר מרגליו של ישראלביץ הזריז. בשני מקרים לפחות הציל שערים בטוחים וממנו שואבים שאר שחקני ההגנה השראה רבה.
צמד הבלמים, קרוסה וקינן מתחילים להבין האחד את השני ועם עוד קצת דבק, יש ל"שחורים- ירוקים" בסיס מוצק. מי שעוזר להם הם צמד הבלמים המהיר, סילונים של ממש, משומר ומסיללה. הראשון תפס ביטחון, פורץ ללא הרף לעבר רחבת היריב והיום אף "בישל" שער לרנאטו.

לא במקרה שחר ורוני לוי קבעו שמסיללה יישאר בחיפה בכל קומבינה שהיא. עדיין עול ימים אבל מגן אדיר. מי שיסתכל על קלטת המשחק, יבחין שכפר סבא בכלל לא תקפה את השער מאגפו. הוא לא רק חיסל את ניסיונות החדירה מימין, הוא פרץ על הקו וריתק אליו שניים- שלושה שחקנים לבנים. אין ספק, תוספת כוח רצינית לקבוצה החדשה שנבנית בחיפה ומבוססת על מהירות, כוח וטכניקה.
בקישור המשיך פאוליניו לנקות את השטח וראוי לציין כושרו הגופני הגבוה. בגילו (32) לא מורגש לקראת הסיום שהוא עייף וחסר כוח. אדרבא, בשעה שאחרים "שפוכים" הוא ממשיך להתרוצץ כנער צעיר.

לעזרתו מגיע בירם כיאל המקדם. על כיאל מופעל לחץ כבד, כי כולם רואים בו ומדברים עליו מכל בימה, שהוא- הוא עומד להתפתח לכוון מעמד אחד מקשרי העתיד. הנוכחות שלו בולטת במגרש, קשה לעבור אותו אך יחד עם זאת מצפים ממנו שימסור ויבקיע כמו בנוער. אל חשש, גם זה יגיע ברגע שיחוש שמקומו בהרכב הפותח בטוח יותר. אם קיים מושג כזה "מקום בטוח".
כמו בשבוע שעבר, הצמד בוקולי את רוסו שיגע את מגני כפר סבא, על אף שהמרחק בין שני הקשרים החיפנים עמד על עשרות מטרים. בלחימה על כל כדור- אין להם מתחרים. גם כאשר הם אינם בשיאם, יש על מי לסמוך וחולצתם תעיד על כמויות הזיעה והמאמץ. השער השני של רוסו- הראשון מאז ששב לעיר הכרמל , רק הוסיף לאיכויות המשחק שלו המשתפרות משבוע לשבוע.

לתומר חמד לא ניתנו מספיק הזדמנויות להוכיח שגם הוא משתוקק להצטרף לתזמורת הירוקה, אולי בגלל שלידו משחק אותו ברזילאי שכולם אהבו לסנוט בו, להתבדח על חשבונו- ורוני לוי ידע מדוע הוא מתעקש להביאו.
רררררננננננאאאאאאאטטטטטטוווווווו- רק לדמיין איך שדר בארץ הקפה היה מגלגל בקולו ולשונו אחרי השער שכבש ועוד יותר, ההכנה הפנטסטית לרוסו.
כבר מזמן לא היה בישראל כדורגלן ברזילאי שאיש לא יודע מה הוא מתכוון לעשות בכדור, כשזה מגיע אליו. כל היופי שבכדורגל מתרכז באותה שנייה שאיש לא יודע אם יבעט, יחלוף וילהטט. נכון לעכשיו, ואחרי שני משחקים רצופים, חשים את הכימיה בינו לשאר שחקני הקבוצה. כמו בתקופתו של ראובן עטר- כולם ידעו שהוא ימסור או יבעט, רק התקשו להבין איך. צ'ופר של שחקנים גדולים.

המשחק בכללו היה טוב. במחצית הראשונה מעולה עם קצב מהיר משער לשער, בשנייה מעט דעך ואולי חיפה נעצרה בגלל הפנדל המפוקפק שנשרק לרעתה מיד בפתיחת המחצית השנייה.
האורחים, שעד היום שמרו על מאזן נקי מהפסדים, תפסו את חיפה במצב רוח מרומם אחרי ניצחון הבכורה בבלומפילד. למרות זאת, הוכיחו שלא במקרה הייתה להם פתיחה טובה. קשה לנצחם, למרות שהגנתם הייתה החלק החלש ולא הייתה להם תשובה למשחק האגרסיבי של חיפה ששחקניה התנפלו על כל כדור, עוד בטרם חשבו מה לעשות עימו. חיפה הזכירה את כפר סבא של העונה שעברה.

הבולט בכפר סבא היה מיודענו, ג'יירמו ישראלביץ שרגלו הייתה בכל המהלכים המסוכנים של קבוצתו ואף הוא איים פעמיים ברצינות על השער החיפני.
המשחק נפתח בסערה וניכר היה שרצון שני המאמנים הוא לנצח ומהר. לרוני לוי ניתנה סיבה טובה לחייך ראשון. הדקה שביעית הייתה סוערת במיוחד. ג'ובאני הגביה מימין ורנאטו נגח מקו החמש ולרוע מזלו, הכדור נתקע בחיבור הקורות, חזר לרגליו של תומר חמד שהמשיך דרדל'ה ולירן זרקו הרחיק קלות לעברו של... רוסו.
זה מסר למשומר שבעט שטוח למרכז הרחבה, לרגליו של רנאטו שניצב סוליקו מול אוהד לויטה. על הקרקע שכב פרקדן זרקו הפצוע, אך גם האחות תרזה לא הייתה דורשת מרנאטו לעצור את המהלך. והוא המשיך בבעיטה פנימה ורץ לחבר'ה לחגוג את שער הליגה הראשון שלו ( בגביע הטוטו כבר כבש)- 0:1 לחיפה.

בדקה ה- 24 שיתוף פעולה נפלא בין פאוליניו לרנאטו. הראשון שלח לו כדור ל"שטח מת"- השני בעט לפינה הרחוקה ורק זינוק מרהיב של לויטה מנע הכפלת התוצאה.
ישראלביץ התעורר, בעט מ- 18 מ' ודוידוביץ בקושי הדף הצידה, לרגליו של מוחמד אבו- באקרי שניסה מהצד לכבוש ולא הצליח (30). השוער הלאומי, שיעמוד בשבת הקרובה במבחן קשה יותר מול קרואטיה, הוכיח את כישרונו כאשר סיימון הגביה מימין (35) וישראלביץ שלח בעיטת יעף לפינה. כולם ראו שער, דוידוביץ מתח את אבריו וחילץ לקרן. כפיים, הרבה כפיים.
המבצע הזה הווה קדימון לשער השני. רנאטו נכלא ליד קו החוץ, זרקו חש בסכנה המתקרבת, אץ לעברו ואז היפ- הופ, הברזילאי כבר היה עם גבו לבלם, הרמת ראש, מדידת מרחק, הגבהה ורוסו שהמתין בפינה הרחוקה נגח פנימה- איזה 0:2 מבריק. יותר טעים מקרם בוואריה.

דוידוביץ לא רצה לקלקל את המאזן ועצר כדור נגיחה מסוכן מראשו של אבו- באקרי, אחרי הגבהה של המגן לירה (42) ובמחצית השנייה כולם ציפו להמשך ההצגה.
מי שגנב אותה, 45 שניות אחרי פתיחתה, ישראלביץ' והשופט אלי חכמון. בוקולי ניסה לבלום את הקשר, האחרון ערך 'הצגת אורח' ונפל, עשרים ס" בתוך הרחבה והשופט אלי חכמון קנה ושרק לפנדל. לא דובים ולא יער אבל חיפה אפילו לא מתווכחת כששורקים לרעתה. יש לה על מי לסמוך.
אורי אוזן, אחד שמכיר את דוידוביץ מהתקופה שבעט לו באימונים בחיפה, שלח כדור שמאלה, דוידוביץ הספיק לגעת בקצות אצבעותיו, הכדור ניתז בקורה, רץ לקורה השנייה ולג'וליוס אגבור נותר רק לדחוק לרשת החשופה.
על השער הזה חייבת הייתה להיות מדבקה "לא כשר"- כי מיד עם הבעיטה שחקני כפ"ס חדרו לרחבה ואחרי ההחטאה של אוזן, חכמון היה חייב לפסול אותו. גם אירוע זה עבר בשלום, אולי בגלל שחיפה סמכה על כוחה הארטילרי.

וזה כמעט עבד. רנאטו (50) שלח את יניב קטן לפריצת סולו מול לויטה, הכדור קיבל תאוצה מברכו ומול השוער הצעיר, ההזדמנות פרחה לה.
בדקה ה- 71 עוד מבצע חיפני משולב. בוקולי מסר לרנאטו שראה את רוסו ( כמה עיניים יש לו ??) ואת מסירת הרוחב הפך לבעיטה מסובבת לעבר הרשת- לויטה שוב התעופף והדף. בדקה ה- 74 כפ"ס נותרה בעשרה שחקנים. אביחי ידין קלט שאת מסיללה יכולים לעצור רק שניים: המשטרה או עבירה. הוא ביצע אותה, ספג כרטיס צהוב שני ולא ידע שחכמון יאזן בקרוב את מספר השחקנים.
חיפה חיפשה הכרעה ברורה יותר. כיאל (77) העביר לבוקולי שמצא את רנאטו וקרן נוספת לחיפה, מליקסון נכנס ומסר לקטן (79) וזה בעט שטוח וגם הפעם בעיטתו נהדפה.

מליקסון לא הספיק לשחק יותר מדי כי בדקה ה- 83 ראה כרטיס אדום אחרי הסתערות על אורי אוזן וחמש דקות לסיום, בוקולי פרץ מימין, לבד, אך בעיטתו חמקה החוצה.
שריקת הסיום מצאה חיפנים עליזים יותר מהשבוע שעבר. עכשיו נותרו שבועיים עד למשחק הבא, מול קריית שמונה, בתקווה שה"דבק" יתפוס יותר.

הרכב כפר סבא: אוהד לויטה, אורי אוזן, דה- סילבה, לירן זרקו ( עופר טלקר/ 46), לירה, אביחי ידין, אלירן סיימון ( גיא דיין/ 64), סמואל יבואה ( ג'וליוס אגבור/ 28), מוחמד אבו- באקרי, ג'יירמו ישראלביץ, אבי כנפו.