אוף, זה היה קשה אבל תודו, מתוק כאבטיח קר באמצע הקיץ. אוכלים את האדום והירוק, במקרה של חיפה כרגע שחור, נשאר כדי להוכיח שהיה אבטיח.
ואם עוד מגיע שחקן סימפטי כעומרי אפק, ובהופעת בכורה כובש את שער הניצחון, על אחת כמה השבת מושלמת כמו שלושת הניצחונות הרצופים. עכשיו בטוח: חיפה עלתה על דרך המלך, היא כבר מדורגת חמישית ולא פחות חשוב: מגיעה למצבים של פעם.

שתי ההחטאות מסמרות השיער של רנאטו, אחת בכל מחצית, יכולות היו להפוך את המשחק לקל יותר. זוכרים ? לפני חודש, כאשר רוני לוי הצהיר בכל מקום ששאלו אותו, לגבי משחק ההתקפה הוא השיב בסבלנות בלתי מוגבלת שיגיעו ימים יפים.
מלבד כובש השער, ניר דוידוביץ, צמד הבלמים קרוסה וקינן והקפטן יניב קטן במחצית השנייה, מאמן חיפה ראוי לשבחים על ניהול משחק נקי מטעויות. עשר בסולם וינגייט. הרעיון לרכוש את המגן אלירן דנין, כאשר אין סיכוי שיתפוס את מקומו של פטר מסיללה או את עומרי אפק כאשר כבר ישנם שחקני קו מנוסים, ג'ובאני רוסו וגוסטבו בוקולי, היה מבריק ומוכיח על מבט ארוך טווח.

למזלו של רוני לוי, וזה הולך כידוע עם הטובים יותר, קרו במשחק כל מיני אירועים. מסיללה שב ממשחקה של נבחרת דרום- אפריקה פצוע מעט ובדקה ה- 40 נאלץ לאותת שהוא מוגבל. דנין קפץ היישר לאגף והפך לאחד הבולטים.
או החלפתו של בירם כיאל, מי שמנבאים לו עתיד ורוד ביותר. גם עייף מההשקעה העצומה במדי הנבחרת האולימפית ומול יריבות קשות כגרמניה וצפון- אירלנד וגם סחב כרטיס צהוב. לוי הבחין בסממנים הללו ובדקה ה- 50 החליף את כיאל באפק והרוויח פעמיים. מכיאל נמנע לקבל את הצהוב השני, מאחר ומישהו היה צריך לשתק את מסירות הפז שיצאו מרגליו של גיא צרפתי המצוין. עם "צהוב" אחד על הגב, קשה היה לכיאל לסיים משחק ועובדה שחמש דקות מאוחר יותר, פאוליניו ספג את הכרטיס הצפוי. שלא לדבר על שער הניצחון מרגלי המחליף...

הניצחון הושג במיני- דרמה, בגלל דקת ההבקעה וזהות המבקיע. במגרש לא התפתח משחק סוחף ורב אירועים שריתק את הצופים למושביהם. חלוקת השליטה במגרש התחלקה בבירור- הראשונה של קריית שמונה ולאחר המחצית, חיפה הפכה לדומיננטית.
ההגנה של חיפה שיחקה היטב. מאורגנת, ממושמעת, לוחמת. עכשיו, אחרי שקרוסה וקינן מכירים מתקופת הפלמ"ח, כבר לא ידברו על מגבלות מהירותם. היום הם שיחקו מול שניים מהחלוצים המהירים של הליגה, יובל אבידור ועמנואל אמנגואה ולמעט שתי הזדמנויות, הללו נותרו חסרי הזדמנויות.

תענוג לראות את ניר דוידוביץ שולט ברחבה. בשני מקרים, מרגלי עבאס סואן שבעט ממרחק, נדרך כקפיץ ומנע הבקעות מרהיבות. מימינו, אייל משומר שעבד השבוע "שעות נוספות" המשיך להפגין יכולת גבוהה, בעיקר בהגנה ובמחצית הראשונה, כנראה עקב הפציעה הטורדנית, מסיללה לא חצה את קו האמצע יותר מדי פעמים. מחליפו, דנין כבר הראה לאנשי הקרייה הצפונית את גבו.
הקישור החיפני הפך לבעיה של חיפה בארבעים וחמש הדקות הראשונות. לא היה אחד שהצליח למנוע מגיא צרפתי, הברומטר של רן בן- שמעון, מלקבל את הכדור, להביט ולשלוח כדור מדוד שסיכן את שער חיפה. פעם אחר פעם, הקשר האיטי הצליח לברוח משומריו ולהשלים את משימתו.

אחרי שבירם כיאל יצא, פאוליניו נכנס למשבצת השומר שאינו נרדם ו"חיסל" את צרפתי שממילא התעייף והפסיק לתפקד. או אז, הפעילו רנאטו וקטן מבערים, יצרו מצבים מסוימים שהסתיימו כאמור בהבלחה של אפק.
רנאטו ארוך הרגליים, שהספיק לשבות את ליבם של אוהדי חיפה בסגנונו המלוטש, הפך במחצית היותר טובה של חיפה למנהל המשחק. חילץ כדורים בהגנה, מסר ובעיקר... החמיץ שני שערים שנהוג לומר שגם אנחנו יכולים להבקיע. השאלה אם יכולנו גם להגיע למצבים האלה. בטוח שבעתיד, גם אם יבקשו ממנו, לא יצליח להחמיץ...

אחרון- אחרון חביב, יניב קטן. כך משחק קפטן אמיתי. כשלא הלך לו, התעסק בגליצ'ים, וכאשר נכנס למשחק, בישל שער לאפק וגמר את המשחק.
האורחים ראויים למחמאות ולו בשל רצונם לנצח בקריית- אליעזר. המערך שהציב רן בן- שמעון מנע כל התנפלות חיפנית על שער העולה החדשה. ככל שמחוגי השעון נעו קדימה, קריית שמונה נסוגה לאחור, בעיקר בגלל ההתעוררות היחסית של המארחים שהבינו כי התיקו הראשון העונה מתדפק על דלת המחזור, ואותו הם הצליחו לדחות למועד אחר.
כאמור, צרפתי שיחק מצוין במחצית הראשונה, לאחריה נעלם, יובל אבידור מהיר ומסוכן. עבאס סואן השתדל, אפילו יותר מדי, וכמו בהרבה מקרים אחרים, במשחק מול האקסית השקיע יותר וגם צירף לרקורד שלו "אדום" על שתי כניסות אופייניות לו.

אירועים מיוחדים

בדקה ה- 11 אלילת המזל חייכה לחיפה. צרפתי, עדיין רענן, הכניס את אבידור לעמדה ממנה ניתן רק לשאול את השוער לאיזו פינה. אבידור לא שאל, רק עצר את הכדור בחזהו וירה משמונה מטרים החוצה.
חלפה דקה אחת בלבד וחיפה השיבה בהחטאה גדולה יותר. בירם כיאל חלף לרוחב, מסר לרוסו שסובב כדור לתיבת החמש, רנאטו הגיע בקלילות ובמקום לנגוח נמוך, השאיר ראש "מעל למים" והכדור טס ממצחו, מרחק שלושה מטרים, מעל למשקוף. אוי, יו, יוי.
רוסו תפס התכווצות, כולם שלחו אותו החוצה אבל הוא העדיף להגביה לבוקולי שהתרומם ונגח א- לה סטלמך, ליד הקורה.

רגע מרהיב (25) התרחש שעה שעבאס סואן ניגש לבעוט כדור חופשי ממרחק 25 מ'. הבעיטה הייתה נפלאה ואלמלא דוידוביץ ניצב ומזנק לקרן בוירטואוזיות, על הכדור היתה הכתובת: שער !! מהקרן הזאת, אותה הרים צרפתי, הכדור עשה דרכו לפינה הקרובה ורק התערבות רגלו של פאוליניו מנעה אי נעימות גדולה.
זו כמעט ופקדה את ה"שחורים" של רוני לוי. בדקה ה- 33 אותו סואן שיחרר בעיטה קשתית, מדוייקת ומסוכנת ( 25 מ') וגם במקרה הזה דוידוביץ נתפס עירני, אם כי התקשה מעט לבלום.
על סף סיום המחצית עוד מצב נוח לאורחים. הצמד- חמד, צרפתי- אבידור, השאיר את משומר מאחור, אך אבידור הספיק לבעוט החוצה.

כשנפתחה המחצית, נותרה במגרש רק מכבי. אמנם, נגיחה נאה של קרוסה סידרה לאופריקאווה מצב בעיטה נוח שהסתיים בידיו של שוער הנבחרת (57). שלוש דקות קודם קטן אותת על כושרו, הריץ את רנאטו מימין וזה בעט מזווית נוחה לחוץ.
רגע של ברזיל (64) כאשר רנאטו הקפיץ מעל ראשו של עבאס סואן, שיחרר בעיטה אדירה ושביט אלימלך שכמעט ולא נגע בכדור, כי חיפה החטיאה, התעופף והציל.
המבצע גזל מסואן הזדמנות לסיים את המשחק. חמש דקות אחר כך, כניסה לא ספורטיבית שלו ברוסו, צהוב שני והחוצה. ואז הגיע רנאטו (75) והוכיח שבכדורגל אין בלתי אפשרי. קטן מסר לאפק שמסר כדור רוחבי כאשר איש לא שמר על רנאטו וזה מחצי מטר, מול רשת חשופה, שלח רגל והכדור ברח הצידה.

קטן לא התייאש, המשיך להכין מצבי הבקעה לחבריו ובדקה ה- 85 נולד שכרו בעמלו. מסירה לאפק שנכנס ושלח כדור שטוח עם כתובת ברורה- 0:1 . הפועל תל- אביב, בית"ר ירושלים ועכשיו גם אפק " ירה ונישק" (סמלו המסחרי) בחיפה.

הרכב קריית שמונה: שביט אלימלך, ברק בכר, סאלח חסרמה, יניב לביא, עמיר נוסבאום, צ'יסוואה, עבאס סואן, גיא צרפתי, עמנואל אמנגואה, פטר אופורקוואה ( יוסי דורה/ 72), יובל אבידור ( ויאם עמאשה/ 82).