אוי דקל קינן, הוא הרס סיפור נדיר לחנוכה. שלא לדבר איזה ערב סידר לאמא של השופט איתן טבריזי שהכריזה בריש גלי, בראיון ב"ידיעות אחרונות": "אני אוהדת של מכבי חיפה"...
קינן, הבלם הכי קר רוח במצבי לחץ, נתפס זו הפעם השנייה בתוך שנה ברוח שטות. אשתקד, מול מכבי הרצליה והיום בסכנין. ראה שמסיללה הורחק, ראה שקבוצתו מוליכה 0:1 והמקומיים בכלל לא מאיימים על השער, מה הבעיטה המיותרת ברגלו של קרופניק. מי זה קרופניק? הוא יכול על מכבי חיפה ?

חבל לבכות על חלב שנשפך. חבל שקלקלו ליניב קטן את חגיגת כיבוש שער היובל, והכי חבל שחיפה איבדה שתי נקודות יקרות בגלל אילוצים לא מקצועיים.
אחרי שרוני לוי נאלץ להחליף באמצע המחצית את בירם כיאל בפאוליניו, תוצאה של עימות עם ג'ון קולמה ( איך שחקן פראי כזה מסיים משחק ללא צהוב?), נכפו עליו עוד שתיים. במקום שיכנסו שחקנים התקפיים, נאלץ המאמן החיפני לאלתר ולהכניס שני שחקני הגנה. מסיללה וקינן בחוץ, תרתי משמע- אייל משומר ושי מימון בפנים.

טבריזי חרץ את גורל המשחק. כי אין דין משחק של אחד עשר מול אחד עשר כדין התמודדות של "קבוצה מלאה" נגד תשעה. מי יודע, אולי טבריזי סמך על ניר דוידוביץ שיוציא אותו מהפלונטר. והוא הוציא אותו כמו גדול. ברגע שרוני לוי ניגש ללחוץ לטבריזי את היד, לא קשה היה לחוש שהקואץ' מרוצה. גם מדוידוביץ, גם מהתוצאה למרות שלכולם, כולל שחקני סכנין, ברור שלא היה סיכוי שהם יכבשו שער, אם לפחות אחד משני המורחקים היה נשאר במגרש.

רוני לוי מכיר את דוידוביץ. הוא שיחק באותו 21 בדצמבר 1996 באם המושבות, מול הפועל פתח- תקווה. ה"גיבור" אז היה השופט מאיר לוי. בדקה ה- 16 הרחיק את ראובן עטר, ארבע דקות אחר כך את סרגיי קנדאורוב ובדקה ה- 64 את חזי שירזי. נגמר 0:0 ודוידוביץ לא קיבל ציון 10 אלא רק 9. חששו שיגיע יום ואולי יישאר עם פחות שחקנים לפניו ומה יתנו לו אז ?
את הנקודה בחצי השעה האחרונה חיפה חייבת לשוערה הבינלאומי. היו לו בדקות האחרונות הצלות מהסרטים. אלמלא השער האומלל שחיפה ספגה, למרות ששלטה, גם את המשחק הזה היה מסיים ללא שער חובה. ניחא, גם הדקות ששמר על רשת נקיה מספיקות.

בגדול, חיפה לא שיחקה כדורגל גדול אבל מלחמתה עד לדקה ה- 60 הזכירה קבוצות נחושות, מרוכזות במטרה. לא כל כך מתאים לסגנונה המוכר, אך בתנאים שהיו במגרש, התלהבות על הדשא ומחוצה לו, זה היה הסגנון שהוציא את הרוח ממפרשי סכנין.
חיפה שיבשה לחלוטין את משחק הנאה לעין של המארחים. יבוריאן, בוזגלו וכל השאר נוטרלו ומלבד בעיטות חופשיות רבות (יותר מדי) וניסיונות סרק מרחוק, הגנת חיפה ניקתה בקלות את השטח.
והיה לה קל כי דייגו קרוסה ודקל קינן שיחקו מצוין. בהקרבה עם יתרון מוחלט בכדורי אוויר. גם חרזי נעל את אגפו על בריח ולמסיללה היה מעט קשה יותר מול בוזגלו. פעמיים נאלץ לעבור עליו עבירות שגרמו להרחקתו. יחד עם זאת, בוזגלו לא נכנס כלל לרחבת חיפה והסתפק בצפייה מרחוק. גם לא היה לו סיכוי לעשות משהו מול החומה השחורה.

וצריך גם לומר מילה טובה לבירם כיאל (עד פציעתו), בוקולי, רוסו ואפילו רפאלוב נטל חלק במלחמה על כל כדור. היום הוא עשה פאולים כמו בעשרה משחקים גם יחד. לסכנין לא היה שום סיכוי מול שמונת ה"קאמיקאזות" בהגנה ובמרכז- מסתבר שגם בסיום נותרו שמונה "קאמיקאזות" וזה סיפור המשחק...
במצב שכזה, כל עול ההתקפה נפל על כתפיהם של רנאטו שלא עשה נסים ונפלאות ויניב קטן, שפריצה אחת שלו גרמה לפנדל, לשער היתרון ולחגיגה הפרטית שמאוחר יותר התקלקלה.
המקומיים, בעמדה של פייבוריטים, כאמור נקלעו לצבת טאקטית של רוני לוי. מסיללה ורוסו על האגף השמאלי, הימני של סכנין וחסל סדר בוזלו- רבאח.
לשוערם, מאיר כהן לא היתה כלל עבודה. כמעט ולא נגע בכדור. הבלם פטי יה-יה התעסק יותר בפניות בכייניות לטבריזי מאשר בכדורגל. איסלם כנעאן "שלנו" גרם לפנדל, ג'ון קולמן תפקד כמכסחת דשא רגליים אנושית וכך התפתח לו משחק גברי ללא ניצוצות.

הצרות של חיפה התחילו בדקה החמישית, כאשר מסיללה ספג צהוב על פגיעה בבוזגלו. רק נס חנוכה יכול להשאיר מגן עם אזהרה בשלב כה מוקדם במגרש.
רפאלוב במבצע מצוין, הריץ את חרזי (11) שהחזיר לו, הטעיית גוף ובעיטה שהסתיימה בגוף ההגנה האדומה. עוד כדור של ליאור (15) שרק מעל המשקוף ובדקה ה- 19 קטן הגביה וג'ובני נגח טוב וחזק- לידי כהן. חלפו דקתיים וקטן פורץ.
רוסו שלח אותו לרחבה, לאיסלם כנעאן לא היה סיכוי לבלום את הטנק החיפני, רק להושיט רגל ולהכשילו. קטן, האחרון שכבש פנדל לזכות מכבי חיפה בדיוק לפני שנה פלוס (!), בבלומפילד מול קאלה ממכבי תל אביב, לקח אחריות, הטעה את כהן ועשה 0:1 לחיפה. שער היובל.

עד למחצית סכנין ניסתה. בוזגלו בכדור חופשי, יבוריאן אחרי שעבר במעט את קרוסה וכדור רוחב מצוין של בוזגלו אליו איחר גנאים להגיע.
הדרמה החלה בדקה ה- 60 כאשר מסיללה הכשיל את בוזגלו ולטבריזי לא היתה בעיה לשלוח יד לכיס העליון (צהוב) ולאחורי (אדום). הכדור הורחק לקרן ועוד לפני ביצועה אותת הקוון לטבריזי, סיפר לו שדקל קינן בעט בקרופניק והפעם היה לטבריזי "קל" יותר- רק לכיס האחורי. קינן נראה כמי שלא הבין מה עשה. דוידוביץ נכנס ל"כוננות פתח- תקווה".
מכאן ואילך התנועה הפכה לחד- סיטרית. בוזגלו מסר כדור פז לסורמה הפולני שבעט ממצב נוח החוצה (71). חליילה שלח כדור שטוח ומאיים מ- 25 מ' ודוידוביץ עצר.

ואז הגיע שער השוויון המוזר. כדור סתמי עשה דרכו משמאל לימין, נראה עושה דרכו החוצה. יחד עימו רצו רוסו ועבד רבאח שהצליח להדביקו, להוציאו למרכז וחאמד גנאים, שכבש בקריית אליעזר, הניף רגל וירה בחצי גובה. את זה גם עשרה דוידוביצ'ים לא היו עוצרים- 1:1.
המופע של השוער החיפני לא הסתיים. מי שנכנס למגרש בדקה ה- 88 ראה אותו בשיאו. אחרי התעופפות לכדור אדיר של גנאים שברח החוצה, בוזגלו שלח את וילנר שמאלה שבעט לפינה השמאלית וכשכולם כבר שאגו "גול", הופיעה כף ידו של השוער והדפה.
ואם זה לא הספיק, ממש על סף סיום תוספת הזמן, יבוריאן נגח בעוצמה מקרוב וניר הדף שוב.
דבר אחד בטוח: עד להופעה הבאה של חיפה, עדיין שתי הקבוצות לא ניצחו זו את זו ב"דוחא".

הרכב סכנין: מאיר כהן, עבד רבאח, פטי יה- יה, לאוניד קרופניק, איסלם כנעאן ( לירון וילנר/ 64), לוקש סורמה (מהראן אבו- ריא/ 74), חמד גנאים, ג'ון קולמה, חאלד חליילה ( עלא אבו- סלאח/ 90), מאור בוזגלו, איליה יבוריאן.