אין למכבי חיפה, נכון למחזור השבעה עשר, מזל של אלופים. אם היה לה, כדור הנגיחה של תומר חמד בתוספת הזמן היה מפרפר ברשתו של שביט אלימלך והירוקים היו גונבים ניצחון ומפנטזים על ריצה מטורפת בארבעת החודשים הבאים.
מכיוון שחמד, שלא ראה מגרש מאז המחזור התשיעי, לא כולל גביע הטוטו, נגח מעל השער, קבוצתו איבדה עוד שתי נקודות יקרות וכעת יהיה עליה להגן על המקום השני. אחרי משחק כה חלש, הפסגה מחוץ לתחום.

שחקני חיפה נקלעו ליום חלש, במובן המינורי של המילה. למזלם, רק משחק ההגנה נותר יציב ואיפשר לשמור על הנקודה מול ה"עולה החדשה" שתשחק גם בעונה הבאה בליגת העל.
שתי הקבוצות גילו רפיון, המארחים פחות בגלל שמול מכבי חיפה תמיד שואבים כוחות שאינם, כדי להפתיע ושנית, הם רצו להגן על ביתם- מבצרם בו לא נוצחו עד כה.
לחיפה קשה מאוד היה להתמודד מול ההתלהבות המקומית. ולא בגלל הקהל המועט שמילא את היציעים. כדי לבטל את אותה התלהבות על החיפנים היה להציג יותר מסתם משחק נחוש. החבר'ה לחמו על כל כדור, איבדו אותו יותר מדי פעמים ואם בכדורסל נענשים מיד, ברשותם נותרה לפחות נקודה. לא הגיע לה יותר.

בניגוד לחודשיים האחרונים, היום אספקת הכדורים לחלוצים לקתה בחסר ובגדול. את מספר הפעמים שחיפה סיכנה את שערו של אלימלך, ניתן לספור על אצבעות כף יד אחת. שתיים במחצית הראשונה, שלוש בסיום המשחק. סה טו.
למעט גוסטבו בוקולי, יותר בעמדה האחורית, חבריו לא סייעו לו. רפאלוב, בירן כיאל ורנאטו כלל לא הורגשו ולא במקרה הוחלפו, רוסו לפחות השתדל ורק עבור השער הנפלא שכבש, ראוי היה שיסיים את תשעים הדקות.

יניב קטן המשיך להצטיין, מבלי לבעוט לשער. רק דקה לסיום נטל כדור ובעט כדור לא מדוייק ולא מרוכז החוצה אלא שעיקר כוחו היום היה בניסיון להפעיל את חבריו החלשים. המקומיים איתרו מיד מי השחקן הדומיננטי במגרש ולא במקרה ביצעו עליו שתי עבירות גסות שלוו בכרטיסים צהובים.
נחת רוח המשיכה לנשוב מהחוליה העורפית. לדוידוביץ לא היה שום סיכוי לעצור את כדור היעף שננעץ ברשתו. פעם נוספת נעזר באלילת המזל כשהכדור ניתז במשקוף שערו ופעם שלישית הדף מקרוב נגיחה מסוכנת.

הרעיון להעדיף את אלון חרזי על פני אייל משומר היה נבון. המגן הותיק והמנוסה הוסיף המון להגנת הקבוצה שנשענה על כוחות צעירים. התעלומה אם חסרונו של דקל קינן הפצוע תפגע בהגנה, נפתרה עוד לפני שריקת הפתיחה. שי מימון אולי ילדון אבל יש לו כדורגל, משחק ראש מעולה ונוכחות.
הוא נעזר במשחק טוב של הבלם דייגו קרוסה שנתן היום שיעור איך להמשיך ולשמור על קור רוח כאשר קבוצתך לא במיטבה והיריב המתלהב מנסה לנצל זאת. את הרביעייה האחורית השלים בהצלחה אלירן דנין. מלבד פעם אחת שאיבד את יובל אבידור המהיר, סגר את אגפו. עלה פעמים רבות לעזרת ההתקפה שנעלמה לפני רחבת ה- 16 המקומית.

אובדן הנקודות לא מונע "סיבוב" על הבטן מהנאה. למרות שחלף- עבר לו עידן ההתבססות על שחקני בית, רוני לוי שיתף היום לא פחות משבעה מיוצאי מחלקת הנוער: דוידוביץ, מימון, כיאל, רפאלוב וקטן בהרכב הראשון, אושרי גיטה ותומר חמד כמחליפים. לא כדאי לפשפש לאחור, התופעה נדירה בקבוצה זוללת תארים כמכבי חיפה.
קריית שמונה לא הפתיעה את מכבי חיפה בכלום. אין לה אפילו שחקן אחד המסוגל להשתלב בהרכב הראשון של רוני לוי. ובכל זאת, מגיע שיסירו בפניה את הכובע. רן בן- שמעון הציב קבוצה ממושמעת טאקטית שלא עשתה חיים קלים ליריבה העדיפה, לכאורה.

המגן ברק בכר, הקשר עמנואל אמנגואה שכבש, בעט בגסות בקטן והוחלף במחצית ויובל אבידור ניצלו היטב את מהירותם הסילונית.
מעבר להתמודדות על כר הדשא, הפעם נראה בבירור "קרב המוחות" בין שני המאמנים הכי מתקדמים בישראל.
גם רוני לוי כמו גם רן בן- שמעון שיחקו "שחמט מוחות" ורצו לנצח, איש איש בדרכו. לא זכור משחק בליגת העל בו שיחקו בו זמנית על המגרש כל כך הרבה שחקני התקפה. רוני לוי הכניס שלושה כאלה, גיטה, אפק וחמד, בן- שמעון הוסיף את ירו בלו ופטר אופוריקוואה. ובמגרש גם היו קטן ורוסו ואחרים. כולם הבינו שתיקו מהווה הפסד לשני הצדדים, בשלב כזה של העונה.

כאמור, דלילות האירועים ליד שני השערים הפכה את אלה שהתחוללו לדרמטיים. בדקה ה- 17 סיכון ראשון ו...שער יתרון לקריית שמונה. גיא צרפתי הריץ את ברק בכר באגף הימני (" אני אוהד חיפה וישבתי ביציע ג'"), הגבהה מדויקת למרכז הרחבה, ויאם עמאשה התרומם והסיט לעברו של אמינגואה שניצב חופשי וירה בשמאלו לרשת העליונה, אל מתחת למשקוף. ידיו של דוידוביץ קצרו מלהושיע- 0:1 לא מפתיע נוכח שליטת קריית שמונה במשחק.
בדקה ה- 20 כמעט שער שני לחובת דוידוביץ. צרפתי שיגר במפתיע "טיל" אלכסוני, ניר שהה מחוץ למסגרת והכדור ניתז בחלקה העליון ונהדף.

חיפה ניסתה להחזיר מלחמה, ללא הצלחה. כיאל ובעיקר רפאלוב לא דייקו במסירותיהם ומי שהצליח להשוות, ג'ובני רוסו. כדור חופשי, מרחק 22 מ' מהשער, החליט לבעוט כדור "משונה" שהפתיע את שביט אלימלך שנכנס עם הכדור לשערו, השתדל להדוף אותו מעבר לקו ובירם כיאל הגיח וליתר ביטחון נגח פנימה. אלא שהשופט שטרית אישר את ההבקעה של רוסו.
זה כל מה שהיה לחיפה להציע במחצית הראשונה ? השער ועוד כדור חופשי של רוסו(45) שנקלט ללא בעיות בידי אלימלך.

המחצית השנייה דמתה לראשונה. מעט מאוד הזדמנויות, משחק חלש שדעך והלך ככל שהתקרב לסיומו ותומר חמד.
בדקה ה- 52 עבאס סואן הזכיר שלא שכח לבעוט כדורים נייחים, לא הפחיד את דוידוביץ, אבידור (58) פרץ במהירות מסחררת ושחרר כדור חלש אותו אסף דוידוביץ ובדקה ה- 60 צרפתי הגביה כדור חופשי, הכדור ניתז מראשו של שחקן חיפני לרגלו של הבלם יניב לביא שאילץ את שוער חיפה להתעופף ולהדוף לקרן.
חיפה נעלמה כליל, גם יריבתה שהסתפקה בניסיון נוסף מרגליו של המושאל החיפני, ירו בלו(83) שהפציץ מ- 30 מ' והכדור שטוח המסלול טס סמוך לקורת השער.
בחמש הדקות האחרונות חיפה נזכרה לתקוף. קטן, מול אלימלך בעט החוצה ואז הגיעה ההחטאה הגדולה של חמד. קטן הגביה משמאל לימין, אפק התרומם ונגח מעל מגן לרוחב השער וחמד, ללא שמירה, נגח לא נכון והחוצה. כוחה של "חלודה".

הרכב קריית שמונה: שביט אלימלך, ברק בכר, יניב לביא, סאלח חסרמה, עמיר נוסבאום, עבאס סואן, צ'יסאווה, גיא צרפתי( יוסי דורה/ 78), עמנואל אמנגואה ( ירו בלו/ 46), ויאם עמאשה ( פטר אופור קוויה/ 63), יובל אבידור.