לא יעזור בית דין, כשלא הולך- לא הולך.
הערב, במשחק שבו שלטה ברוב דקות המשחק, הפגינה כדורגל טוב והשחקנים נתנו את כל מה שהיה להם, מכבי חיפה נאלצה לנטוש זירה נוספת, גביע המדינה, ותסתפק בתואר אחד בלבד, גביע הטוטו. וגם מבחינה זו, ערב היסטורי ל"ירוקים". כי בכל שלוש הזכיות הקודמות בגביע הטוטו, נלווה "אקסטרה"- שתי אליפויות וצ'מפיונס- ליג.

החיפנים, שמעולם לא נוצחו בגביע למכבי נתניה, מאז קום המדינה, יכולים לצרף את המשחק הנוכחי לשרשרת משחקי גביע 'אכזריים' בהם גילו עדיפות על היריבה וירדו מנוצחים ומאוכזבים.
במהלך כל המחצית הראשונה, נתניה אפילו לא סיכנה את שער חיפה ולעומתה, לחיפה היו ארבעה מצבים מצוינים להבקעה. לרוע מזלה, או ששחקניה החטיאו או שהשוער לירן שטראובר, תמיד מצטיין מול מכבי חיפה, הציל שערים בטוחים.
שתי הזדמנויות גדולות של יניב קטן שדווקא זוכר היטב את ה" קופסא" כי בתוכה כבש לפני שבע שנים את השלושער הראשון שלו בליגה (2:6) ועוד שתי פעולות נפלאות של רנאטו, לא גרמו לחיפה להוליך או להשוות.

במקום זאת היא קיבלה התקפה נגדית של נתניה (דקה 54) ובסיכון הראשון, נתניה כבשה ולאחר מכן התפתח משחק דו- צדדי. אגב, קצב המשחק במחצית השנייה היה מצוין, כאשר בראשונה רק חיפה שולטת במרכז המגרש בראשותם של לימה ובירם כיאל הפעילים.
נתניה לא נראתה בכלל במגרש, מלבד פעולות הגנה מוצלחות שהיו נכשלות, לו ניצל קטן את שני המצבים המצוינים שניתנו לו. כל מה שנראה הוא שדלה ימפולסקי, קשר נתניה, קיבל הוראה שכמוה ניתנו לפני שלושים שנים: " אתה אל תשחק ובתנאי שמסיללה לא ישחק". המגן החיפני נחסם בצורה מסוימת, אך לא בגלל השמירה עליו חיפה הפסידה.

ההגנה שיחקה בסדר, מלבד חוסר הכיסוי בשער הניצחון, הקישור שלט וחיפה נראתה הרבה יותר טוב ממשחקיה האחרונים. שחקניה גם רצו להשאיר לעצמם במה נוספת, מעבר לליגה, ללא הצלחה.
בשלוש הדקות הראשונות, חיפה כבר צריכה היתה להוביל 0:2. בדקה השניה נשלח יניב קטן לתוך הרחבה, התגבר על אבי סטרול ובעט מטווח קצר, אלמוג כהן הספיק להגיע ולדחוק רגל ואת הכדור לקרן.
חלפה בקושי דקה ובירם כיאל (טוב) הגיח מאחור ומ- 18 מ', ללא הפרעה בעט החוצה.

חיפה לא ויתרה וידעה שעליה לממש את יתרונה בשדה ולתרגמו לשער. לימה (37), שנווט כראוי את משחק חיפה, שלח כדור נייח מדהים אל בין חיבורי הקורות ושטראובר התעופף וחילץ את הכדור לקרן.
ואז הגיעה הדקה ה- 41 עם ההחמצה הגדולה של קטן. פנטיני, פעיל מאד במחצית הראשונה, הכניס כדור אגדי לקשר החיפני שלא ניצל תרדמת צמד הבלמים הנתנייתי, מרין וסטרול, וממרחק 11 מ', כמו פנדל, שלח לחיבור התחתון והכדור, מעשה שטן, חמק לחוץ.

ברור היה שנתניה תתעורר בשלב כלשהו. זה קרה בדקה ה- 46 אחרי שמסיללה החזיר כדור לקרוסה, זה איבד לקיויו הענק ששלח לרוחב ודוידוביץ קלט לראשונה את החפץ העגול.
שבע דקות לאחר מכן, אפק שולח פס מדויק לקטן השועט ובועט בעוצמה, סטרול הדף לקרן. ומיד אחר כך, שער הניצחון, הכדור הראשון למסגרת החיפנית: בן- דיין ניצל את השטח החופשי באגף השמאלי, הגביה במדויק למרכז ואיתי שכטר התרומם מעל אלון חרזי ונגח פנימה- 0:1 מהמם.

נותר מספיק זמן לחיפה להשוות ולנצח. המארחת היתה קרובה יותר לשני. קיויו שלח את שכטר משמאל, בעיטה מהירה ודוידוביץ זינק במהירות ומנע שברון לב נוסף.
הסיום היה שייך לחיפה. רנאטו שלח כדור מסוכן שהחטיא במעט את הרשת (84) ובתוספת הזמן, רפאלוב הגביה לעברו כדור מדוד אותו נגח הברזילאי לחיבור התחתון, שוב שטראובר מתח את איבריו והציל.
וביום כזה, של החטאות גדולות והצלות לא פחות גדולות, חיפה אמרה לגביע 2008 שלום ולא להתראות. ביום א' חיפה תחזור לאותו מקום בליגה, ותנסה לתקן. היא גם חייבת זאת לעצמה, גם את הנקודות כדי להתקדם בטבלה ולא יתכן שנתניה תסיים את העונה עם ארבעה ניצחונות ( למעט גביע הטוטו) במשחקים הרשמיים.

הרכב מכבי נתניה: לירן שטראובר, קלמי סבן, לואיס מרין, אבי סטרול, דדי בן- דיין, אלמוג כהן, טל מעבי (אמיר טגה/ 46), דלה ימפולסקי, תיירי טאזמוטה ( גולן חרמון/ 89), איתי שכטר ( אובודה אוקוצ'ו/ 86), פרנסיס קיויו.