שני קווים מקבילים, כל אחד בשפה אחרת, לקראת המשחק ביום שלישי בין מכבי חיפה לבאיירן מינכן.

* ביום שישי הכריז פרנץ בקנבאואר, נשיא המועדון החיפני שלקבוצתו הגנה חלשה והוא מצטער שהקל על שחרורו של הברזילאי לוסיו לאינטר.
* בשבת, בקריית אליעזר, ראה אגון קורדס ה"מרגל הגלוי" של מינכן את הגנת חיפה במלוא מערומיה בעשרים הדקות הראשון מול הפועל רמת גן. לא שקורדס שמע על יריבת חיפה, אך רק הזכירו לו רמת גן ומשהו נדלק אצלו...

* בשבת, חצי שעה לפני שה"ירוקים" סיימו מהפך מול ה"אדומים" מישראל, השלימה מינכן מהפך מרשים יותר ואחרי פיגור בדורטמונד כבשה חמישייה. לנגד עיניו של ה"מרגל שלנו", אדורם קייסי.

על פניו, ביום שלישי צפויים ליפול שערים רבים. בינתיים רק יובל נעים, מאמן הפועל רמת גן יצא מתוסכל. כי בכל ימות השבוע דיבר והמריץ את חניכיו שניתן לנצח בחיפה- ובעשרים הדקות הראשונות באמת יכלו להוביל 0:2 עקב חולשת ההגנה החיפנית, ביום שישי אפילו הלביש את ההרכב השני שלו בגופיות ירוקות כדי שההרכב הראשון "יראה ירוק בעיניים"- ובסופו של משחק ראו שחור, כמו בארבעים השנים האחרונות...

מי שהטעה את נעים, ולא במתכוון, כי השתרש אצלנו דור של אופטימים בגרוש, הם אלה שעדיין חיים באווירה שאם לפני קבוצה ישראלית נמצא אתגר גדול (במקרה הזה מינכן)- הכל זז הצידה והמטרה מקדשת את ההפסד (במקרה זה בליגה).

אלא שחיפה של השנה היא קבוצה שונה לחלוטין, אפילו יותר מאשתקד. הבשורה הגדולה: פיגור בתוצאה כבר לא מפחיד אותה, בעיקר לא אחרי אקטובה. עכו השוותה זמנית, רעננה הוליכה, היום רמת גן עלתה ל- 0:1 והמכנה המשותף לשלוש העולות הסתיים באכזבה רבתי שהותירו תשע נקודות באמתחתה של האלופה. עכשיו, רק עכשיו כל העיניים נשואות לאצטדיון הלאומי שהתמלא על גדותיו עוד לפני שישבן ירוק אחד התנחל על כסאותיו.

לאלישע לוי יש רק סיבה אחת להיות מרוצה. זאת שמשחקה של קבוצתו נערך בשעות אחר הצהריים בחום של 34 מעלות צלסיוס בשעה שבדורטמונד היו שתים- עשרה מעלות פחות, שלא לדבר על הלחות הגבוהה שמנעה נשימה סדירה אצל אנשים שלא שיחקו...

בשעת המשחק ביום שלישי (רבע לעשר) לא יהיה למאמן הישראלי ולמאמן ההולנדי, לואיס ואן-חאל את הלוקסוס לפגר בתוצאה ולחולל מהפכים קלים.
חיפה נכנסה רע מאוד למשחקה הביתי השני. האורחים התלהבו, לחצו על החיפנים ששיחקו ברוגע וגם טעויות גסות בהגנתם לא גרמה לעצביהם לנדוד.

באותן דקות, כאשר דקל קינן וג'ורג' טאקסיירה לא היו מתואמים, ובאגפים נראו אייל משומר ופיטר מסיללה חדירים להחריד, באוויר היה ניחוח של הפתעה. בפרט כאשר שער חיפה נכבש (לפחות למפסידות אין מקום לטענות כי כולן כבשו שער לרשתו של דוידוביץ שמעולם לא ספג מול הקבוצות הללו...) ולא נראה היה שחיפה מסוגלת להתעורר.

זה השינוי הגדול שחל אצל שחקני חיפה. פיגור אינו שובר את רוחם, אין האשמות, רק אחד מסתכל על חברו ויאללה למהפך נוסף.

למרות שרמת-גן הוליכה, ספק אם שחקניה האמינו שיוכלו לנצח. אולי חלמו על נקודה כי המחץ החיפני העונה גובה קורבנות. כי חיפה העבירה מהילוך ראשון לשני עם "כתמים" של ניוטרל, כבשה שער שוויון נאה ומכאן ואילך אורחתה נעלמה כליל מהמגרש ומיתרונה לא נותר זכר.

ג'ון קולמה, שיחסר בעוד שלושה, גוסטבו בוקולי שעשוי להחליפו, אייל גולסה ויניב קטן החזירו את חיפה למשחק ונותר לה רק ללחוץ מעט על הדוושה ולהפיל את רמת גן לקרשים, גם ללא ספירת 10. את זה כבר עשתה מישהי אחרת בקריית אליעזר.

אם במחצית הראשונה, באותן עשרים דקות גרועות של חיפה, יובל נעים יכול היה לסמוך על תוכנית משחק מסוימת, ברגע שאייל גולסה נגח את השוויון הכל התפורר. משומר נותר חלש אך שיחק עמוק בחצי המגרש האדום, כנ"ל מסיללה, אלישע החליף את קטן ודבאלישווילי ולא קרה שום דבר שלילי, והשער הנפלא של שלומי ארבייטמן החזיר לצופים את טעם החיים בחום הלוהט.

למרות ההפסד, רמת גן גילתה סממנים של קבוצה שתעשה צרות למספר לא קטן של קבוצות. מול מכבי התלהבותה הספיקה לרבע משחק בלבד, כולל שער מצוין של קובאצ'ביץ- האחרות לא מיומנות ובוטחות בכוחן כמו האלופה.

רק יובל נעים ו...אגון קורדס נהנו לראות בדקה השלישית את חוסר התיאום בין קינן לטאקסיירה. השגיאה הגסה נקלטה אצל סרג' איילי שפרץ ביניהם אך יציאה מתוזמנת היטב של דוידוביץ מנעה יתרון מוקדם יותר.

חלפה דקה וסך ההחטאות/ הצלות התאזן. קטן הגביה מימין לעבר ארבייטמן שניסה בעקב נעלו להערים על השוער המנוסה, רפי כהן בן ה- 39 וזה הדף לקרן.

קצב האירועים ליד שער חיפה גבר. המגן קובי מוסא עקף מבלי לאותת על פניו של קינן ובעט לרוחב השער, משומר הגביה כדור "רך" לעברו של בוקולי שבעט מהאוויר ושוב כהן זינק לרוחב השער והציל.

בדקה ה- 17 שבר ללא שוד. כדור קרן רמת גני, דוידוביץ הדף למרכז, קובאצ'ביץ בעט חזק ושטוח מ- 18 מ', דוידוביץ נכשל בניסיון לעצור, גם מסיללה שניצב על קו השער לא הצליח למנוע מהכדור לפגוש את הקורה הימנית ולחדור פנימה- 0:1 מוצדק. מפתיע ? כנראה שכן, אחרת הלוח האלקטרוני לא היה נותר עם 0:0 במשך שמונה דקות. מי יודע, אולי חשב על 1:1 מיידי.

התקפה חיפנית משולבת (23) בסיומה נגח ארבייטמן לעברו של דבאלישווילי שהמשיך בנגיחה מחמישה מטרים לידי רפי כהן, קדמה לשער המשווה.
בוקולי, שהחליף היום את קטן בביצוע בעיטות קרן, הגביה אחת נוספת (30) וגולסה נגח לקורה השמאלית וחיסל זמנית את ההפתעה.

קובי חסן(37) ניסה לשנות ממצב נייח שברח מעל למשקוף, בוקולי ניסה אף הוא (44) ו'ראש אדום' הסיט בשנייה הנכונה לקרן ובטרם השריקה למחצית- חיפה עלזה בשנית.
בוקולי הגביה, גולסה בבעיטת מספרת מצא את ראשו של החלוץ הגיאורגי שנגח לרשת. האורחים טענו לנבדל, השופט בוחבוט הציץ לעבר קוונו ואישר את השער, יובל נעים הסתער על השופטים בצעקות ומצא עצמו ביציע, אחרי שהורחק.

קטן סגר את המחצית בבעיטה נייחת אל בין חיבורי הקורות אותה הדף כהן לקרן והוא גם פתח (49) את המחצית השנייה בבעיטה מאיימת שהוסטה לקרן.

האורחים נראו חסרי אונים מול חיפה שלא היטיבה לשחק אך הוכיחה שהיא חזקה מדי עבורם. בדקה ה- 58 מוסא הגביה, ספק בעט, דוידוביץ הבחין בסכנה והדף לקרן כדור שעשה דרכו לרשת וחמש דקות אחר כך, בוקולי מסר כדור גובה למוחמד גדיר שהורידו על החזה וגם הפעם, בשנייה האחרונה מגן רמת גני הציל.

טאקסיירה ש"נעלם" עקב חוסר ההטרדה מצד תוקפיו, מסר במדויק ל...בני חדד (זוכרים שהובא לחיפה באמצע שנות התשעים כהבטחה גדולה ?) שבעט בעוצמה לשחקים, וכך עשה גם משומר בחלוף עשר דקות.

בדקה ה- 80 נמנע שער שכולו מחליפים. רפאלוב, שהחליף את קטן, הגביה כדור מדוד למרכז תיבת החמש ואלמלא גדיר ביקר אצל הספר שקיצץ לו קווצת שיער מקדימה, הכדור היה ננעץ ברשת. לגדיר חסרו מילימטרים ספורים.

דקה לאחר מכן, ארבייטמן שכמעט ולא הורגש, העניק תפוח בדבש, מר מבחינת האורחים. הבלם גולן חרמון "בישל" לו כדור שהגיע לרגליו ושלומי, ברגל שמאל ירה מימין לשמאל בסיבוב- 1:3. אין ספק, החלוץ בתקופת שיא.

ר"ג יכולה היתה לצמק אך כדור שמסר בן לוז (90) לסוארז מצא את האחרון בועט מעמדה נוחה לידי דוידוביץ. מינכן תשלח מולו מישהו מיומן יותר. על בטוח. כמו הניצחון החיפני.

הרכב רמת גן: רפי כהן, קובי מוסא, גולן חרמון, חיים מלכה, בני חדד, ויליאם סוארז, הרויה קובצ'ביץ (בן לוז/57), קובי חסן, קרלוס צ'קאנה (שי חדד/77), סרג' איילי (מור גולן/ 73), ג'ורג' דאוטורו.