מה תשע ? הכל תשע בריבוע. מחזור תשיעי, ניצחון תשיעי, שער תשיעי לארבייטמן בהופעתו ה- 100 במכבי חיפה ופער בן תשע נקודות מהשנייה. ואם שמחות, הערב חיפה שברה שיא מועדון: 22 משחקים רצופים בהם לא ספגה יותר משער אחד במשחק כלשהו בסדרה.

מכבי חיפה הזכירה הערב, כבר בעליה למגרש את אותה קשישה המגיעה לביקור חודשי אצל רופא המשפחה ובתשובה לשאלה מה כואב לה ענתה: "דוקטור, מה לא אבל תודה לאל אני נושמת ומסמנת V ליד כל יום שעובר. אל תדאג, לא כל כך מהר תיפטר ממני".

אם עד הערב כולם חיכו בפינה כדי לבדוק מאיזה חומר קורצה האלופה, בדיוק באשדוד ניתנו התשובות. המון "מחלות" אבל סימנה V תשיעי והכדורגל באמת נמצא היום בחשיבות תחתונה. התוצאה חשובה.

זה לא היה עוד ערב של "יש גם משחקים כאלה"- זאת היתה הופעה נפלאה ושוב, הכדורגל פחות חשוב.

בדקה ה-62 כאשר נראה היה שבירם כיאל מדדה, ביקש המאמן אלישע לוי להחליפו בישראל זגורי. מסכן השופט הרביעי, אלי חכמון שצעק לעבר הספסל: "הוא לא רוצה לצאת". איש לא היה בא לקשר הנבחרת בטענות אם היה מוחלף. אך הוא הביט סביבו וראה את חבריו המיוזעים מקריבים את עצמם, כאשר "חצי קבוצה רגילה" על הספסל או על היציע.

לא מגיע לו שאפו על המחויבות ? בסופו של דבר, את הכאבים יחוש בלילה ואולי בימים הקרובים. את הגאווה הנחיל לכולנו.

והוא הקדימון. כי הופעתו של הקפטן יניב קטן היא בבחינת נס. לא רפואי, כי הפיזיוטרפיסט הותיק, פיני שרון כבר העמיד בעבר יותר "מתים" ממנו בפרק זמן קצר, אחרי שבשבת לא היה ברור אם ישחק, אבל לראות את קטן מתעלם מהדף הרפואי שלו, מנהיג את הקבוצה במחצית השניה ושועט כמו סוס פרא צעיר, לא תראו תמונות כאלה בעתיד הקרוב.

אלה מסמלי הערב, אך כל שחקני הקבוצה שעלו "נתנו את התחת" במשך כל דקות המשחק. בוקולי מקורקע? ג'ון קולמה מושבת? ג'ורג' טאקסיירה סובל מכאבי גב ומוחלף דקה לפני שריקת הפתיחה ? לאלישע לוי פתרונים. הרוטציה עבדה "שעות נוספות", אפשר שבכפייה, אך מה זה משנה, הניצחון התשיעי ברציפות נקטף ובצדק, גם ביכולת בינונית.

הסקאוט של באיירן מינכן שנכח במשחק, ודאי שהתבלבל כי השחקנים שרצו במגרש לא התאימו לדף בו היו רשומים אלה מהמפגש הראשון. גם בגומלין ב- 25 בחודש יצפה באחרים. ולא שחיפה ניסתה לשחק הפוך, לא היו לה כלים אחרים, בריאים יותר.

כל המערך העורפי היה מצוין. למרות שלאשדוד ניתנו ארבע- חמש הזדמנויות הבקעה, רובן ככולן מחוץ לרחבה. הזברות באדום- צהוב נתקלו בידיו הבטוחות של ניר דוידוביץ שזינק, הדף, קלט והשרה ביטחון עצום על חבריו. תנו לו את המשחקים בהם תוקפים את שערו בתכיפות גבוהה ברבע שעה, כולם מסודרים.

יום מצוין לאייל משומר. במחצית הראשונה נקט יוסי מזרחי, מאמן אשדוד בגישה מתבקשת, כאשר הציב על מגני חיפה שומרים אישיים. משומר זכה ל"שומר ביטחון" בדמותו של רחמים צ'וקול שיתקשה לזכור משהו מהמשחק. החיפני, בזכות מהירותו, נמלט ממנו, נטל חלק בהתקפות רבות ובהגנה הווה חומה בצורה. הרבה יותר מאלה בברלין שחגגה דווקא היום 20 שנים לנפילתה וזו של קלנדיה שהופלה ביום המשחק.

משומר מחד ומסיללה מאידך (נשמר על ידי עידן שדה הצעיר שלא הצליח למנוע ממנו תנועה שוטפת) לא עשו חשבון לאשדוד. לא רק שמגני חיפה לא נזקקו למאמץ הגנתי משופר, במחצית השנייה בילו זמן רב ברחבה המקומית.

לרוע מזלה של אשדוד, אלישע לוי תיכנן להציב בתחילת המשחק את שי מימון בעמדת הקשר האחורי. לרוע מזלו של טאקסיירה, גבו הדואב לא איפשר לו לשחק, כך שצמד המגדלים, דקל קינן ושי מימון חסמו לחלוטין את גישתו של החלוץ הבולגרי, דימיטאר מקרייב לכדור.

את מספר הפעמים שהחלוץ הזה נגע בכדור בשעה וחצי, ניתן לספור על אצבעות כף היד. קינן ומימון, שהביאו את הנבחרת האולימפית לשיאה לפני מספר שנים, התגברו בקלות על ההתקפות הדלילות ולא להאמין, בשבועות האחרונים קינן הופך אט-אט את עורו ושולח כדורי פז ארוכים לחלוצים. יכול להיות שהוא מתכנן הסבה בתפקיד ?

את הצ'אנס לקח בשתי הידיים עלי עותמן. יחד עם חבריו, בירם כיאל ומוחמד גדיר יצרו באשדוד היסטוריה כאשר לראשונה בהיסטוריה של המועדון פתחו בהרכב שלושה שחקנים מהמגזר. המדיניות במכבי חיפה, הנמשכת לאורך עשרות שנים קיבלה הערב הוכחה שההפרדה אצל ה"ירוקים" בין שחקני בית, שחקני רכש ושחקנים זרים כלל אינה קיימת. הפרט הפיקנטי הוא רק עבור הפיקנטריה.

אוהדי חיפה יוכלו להתגאות גם בעובדה שמכבי חיפה שיתפה באשדוד לא פחות משבעה שחקנים בוגרי מחלקת הנוער (דוידוביץ, קינן, מימון, כיאל, רפאלוב, גדיר וקטן בתוספת למחליף ישראל זגורי) וכששומעים ממקומות אחרים על שילוב שחקני הבית, בכניסה לחיפה נא לעצור ב"קצף". אפשר ללמוד לא רק מיובנטוס, מינכן ובורדו.

נחזור לעותמן השקדן והחרוץ. חיפה הרוויחה קשר אחורי מעולה. 90 דקות הוא נע בעזרת כושר גופני מעולה, מיעט לבצע עבירות ומסירות הסרגל האוויריות, במדויק לראשי ורגלי חבריו, דליקטעס. עותמן הופך לכלבויניק, ברכה לכל מאמן במכבי חיפה. רק שני שחקנים מצוינים זכו לכינוי הזה במועדון: דניאל רום-שמולביץ ואלון חרזי. אם יתמיד, הרכש מסכנין יהפוך לצלע השלישית.

רגעים פחות טובים היו לליאור רפאלוב ולמוחמד גדיר, שלומי ארבייטמן החטיא בדקה השביעית שער של אלף אחוזים- תיקן את עצמו כעבור 45 דקות.

מבין המחליפים ישראל זגורי השבית בדקות ששיחק, את הצד השמאלי של אשדוד ויחד עם יניב קטן מוטטו כליל את הגזרה של אדיר טובול ושות'. זכות גדולה נפלה בחלקו של השופט הרביעי, חכמון כאשר בדקה ה- 87 הניף את השלט האלקטרוני לכניסתו של אלון חרזי. בעוד מספר שנים חכמון יספר לנכדיו שהיה לו את הכבוד לעמוד ליד הכדורגלן המעוטר ביותר בכדורגל הישראלי.

משחקה של חיפה, מלבד הלחימה חסרת הפשרות, לא התעלה. במחצית הראשונה שלטה עד הדקה ה- 30, מיעטה לבעוט לשער ובשנייה, בעיקר אחרי כיבוש השער, טווחה את שערו של סטויקיץ' וסיימה עם 19 בעיטות לשער- רק שש למסגרת.

אשדוד, לא ניצלה את המסירות הלא מדויקות של חיפה, כאשר היו מקרים ששחקני חיפה מסרו לשטחים בהם איש מחבריהם לא נמצא שם. מלבד רבע שעה לפני ההפסקה כאשר שי רביבו האנרגטי ניסה לכבוש ונתקל בדוידוביץ, על שאר שחקניה אין להרחיב את הדיבור.

ללא ספק, ההרכב המטולא של חיפה טוב בדרגה אחת מההרכב המלא של אשדוד. אם בכך נמדד כוחה של חיפה, גם טוב.

מה היה קורה במשחק לו השכיל ארבייטמן (7) לנצל מסירה נפלאה של רפאלוב שהשאיר אותו סולו מול השוער שהדף נגיחה משמונה מטרים ולא כבש. או רפאלוב, לו ניצל הגבהה מדויקת מרגלי עותמן מאגף לאגף, הכדור התלבש לליאור שאילץ את סטויקיץ לבלום לפני הקו.

חיפה המשיכה להגביה, שוב עותמן (16) והתנשאות של ארבייטמן שנגח בעוצמה החוצה. שי מימון (32) ששיחק באשדוד, כמעט ובישל שער עצמי ואז אשדוד חשבה שהשד לא נורא והשיבה בהתקפות.

רביבו ניסה לכבוש מזווית קשה על סף הרחבה, דוידוביץ לקח את הפינה (32), אוזן גבר על מסיללה והגביה לעברו של מקרייב (37) שחסרו מעט שערות למצחו כדי להקדים ולנגוח, שוב רביבו עם בעיטה מהמקום (39) מטווח 20 מ' והפעם דוידוביץ זינק והדף.

אוזן (41) הפציץ מימין וניר הדף, למרות שממילא הכדור לא היה חודר לשער ועידן שדה השתחרר לרגע מתפקיד השומר וניסה לסכן את השוער הלאומי (44). ניסה.

המחצית השניה התנהלה בשליטה חיפנית מוחלטת. לא במקרה, השער נפל בדקה ה- 51. מסיללה חטף כדור, פרץ ומסר לקטן שניסה להכניע בבעיטה נמוכה את סטויקיץ', האחרון הדף רע- טוב מבחינת ארבייטמן שנמצא במקום ודחק פנימה את מה שיתברר בסיום כ- 0:1 הראשון של חיפה שלראשונה גם לא ספגה במשחק חוץ.

משומר(71) חדר ובעט החוצה, דוידוביץ נפגע בעימות עם ברק בדש ונשימת החיפנים נעצרה, כי כאשר מתחילה סדרת פציעות, מי יודע היכן תעצור. התאושש כדי לצפות כיצד המגן הימני שלו בועט-מוסר ודבאלישווילי איחר להגיע.

כיאל(85) ניסה להגדיל בבעיטה עזה שחלפה ס"מ מעל למשקוף, שריקי (86) ניסה להפתיע את דוידוביץ מקו הרוחב וניר שונא הפתעות, דבאלישווילי הרענן הוכיח שהוא גם יודע לבעוט כדורים נייחים, אחד כזה זעזע את משקוף אשדוד (89) וכששרק איתן טבריזי הבלתי מורגש לסיום, חיפה נשמה לרווחה.

אמנם, מחרתיים יש לה משחק גביע הטוטו על הראש (מול באר- שבע) אך ברור שגם ההרכב ביום רביעי לא יהיה דומה להרכב ששיחק היום. ולא שהפצועים יחזרו...

הרכב אשדוד: דרגאן סטויקיץ', אורי אוזן, כריסטיאן גונזאלס, ישראל ראש, אדיר טובול, סטפן קינגואה, משה אוחיון (אמיר לביא/62), שי רביבו (ברק בדש/68), רחמים צוקול, עידן שדה (עידן שריקי/53), דימיטאר מקרייב.