אין מצב שמאמנים יציבו מול מכבי חיפה קבוצות שיבואו לשחק כדורגל ? לא יגיעו ימות המשיח שקבוצות ישראליות תגענה למשחק מול ה"ירוקים" כמו שהיא הגיעה למשחקים בליגת האלופות נגד יובנטוס, באיירן מינכן ובורדו ? לא יגיע הרגע שמכבי חיפה תנהל משחק כדורגל ראוי לשמו מבלי שרבים משחקניה ירגישו "מאובטחים" כאילו היו ראש הממשלה, שר הביטחון?

כנראה שהזמן יעשה את שלו ולא ירחק היום וקבוצות יתנו את הכבוד למכבי חיפה ומאידך, לא יקלו על חייה. המשחקים בשבוע שעבר, מול הפועל חיפה שבחרה לכסח לשחקני היריבה העירונית את הרגליים בכל מחיר, וזה מול הפועל עכו שאופיין בשמירות אישיות מפתיחת המשחק, מלמדים שהפסד בכבוד עדיין לחם חוק בז'אנר של מספר מאמנים עם "פרו" אבל עם "אנטי כדורגל".

זה שחיפה ניצחה בקלות 0:3 אינו מעיד על הכלל. במחצית השנייה עכו התפרקה, תקפה בקצב של יחידת גרילה ואילצה את ניר דוידוביץ להציל שני שערים בטוחים. מאידך, חיפה יכולה הייתה ל'תקוע' לדודו גורש 6-7 שערים נוספים והיא לא עשתה זאת גם בגלל חוסר ריכוז (גדיר), שריקה לנבדלים מצחיקים שלא היו (שלוש פעמים) והשוער העכואי שהציל את קבוצתו מתבוסה נוראית. תוצאה של 2:10 הייתה תואמת את המציאות.

כנראה שהבעיה של המאמנים שמנסים לשמור אישית- קריאה יתרה של טורים אישיים שנועדו להאדיר קבוצה אחרת שהוציאה לעצמה "דין רודף" בכל מחיר. ירון הוכנבוים, מאמן עכו, באמת חשב שהילד בן בנימין מסוגל להצר את תנועתו של יניב קטן ? גדולים ומנוסים ממנו לא נכשלו, דווקא הוא יצליח ?

הרגע הדרמטי של הילדון מעכו- היום בערב יוכל להתגאות שהוא והקפטן החיפני קיבלו בצוותא "צהוב". קטן לא הפסיק למסור ולכבוש (איזה שער אדיר!)- עכו איבדה שחקן שהתרוצץ, נתלה על כתפיו החסונות של החיפני ולא הועיל.

כך גם ג'וני טננבאום מול אייל גולסה. בטוח ראה אותו ב"דרבי", ולא ששם שיחקה מול חיפה קבוצת כדורגל לשמה, והוחלט שגולסה לא ינוע. אבל ניוטון קבע "נוע ינוע" וגולסה המשיך לשעוט קדימה. היכן הרווח ?

בתקווה שמישהו הבין את הרמז, יחסי הכוחות בין עכו לחיפה באמת היו גדולים. חיפה לא נכנסה טוב למשחק, בגלל הצפיפות שטכניקת המשחק של הוכנבוים יצרה, אבל עכו שיחקה יותר מדי משחקים בשבוע וחצי (ארבעה) ומול חיפה חובה לבוא רגועים ורעננים. אחרת, ניצוץ של רגע עלול להביא לקריסה. הפעם הודלקו שלושה ניצוצות ב- 11 דקות...

אלופת התיקו (עכו) גררה את חיפה למשחק מוכר. היא, שמעולם לא גברה על החיפנים במשחק בית, נסוגה, הצטופפה ולפתע התברר שלאלישע לוי אין צורך בקשרים אחוריים.
את מקומו של ג'ון קולמה אמורים היו למלא בירם כיאל ואייל גולסה- איפה הם ומשחק ההגנה ? כל הזמן דחפו קדימה, ברגע שהעכואים הרחיקו נסוגו לאחור וחידשו את המתקפה.

אז מי בכל זאת ניהל את המשחק ? נא להכיר: דקל קינן. הבלם שלא הכרתם עד כה, אולי רק מי שצפה במשחקיו במחלקת הנוער. חמש פעמים פרץ קדימה כ"ליברו" אמיתי, מסר ואפילו פעם אחת סידר לעצמו מצב בעיטה (דקה 20) וכמעט כבש.

בחרוזים, כפי שיובל המבולבל אומר "קינן היה מצוין" כי לידו נותר רק חבר אחד מהכוכב הזה. טאקסיירה שלא ויתר על שום כדור ונעלו כל פרצה בדרך לדוידוביץ במחצית הראשונה. היכן היו המגנים משומר ומסיללה ?

רחוק ועמוק בתוך הטריטוריה העכואית. משומר לא נותן מנוח לחלוצים לחלוף על פניו ואלמלא התחלקויותיו על הדשא, אפשר ושמו היה מצטרף לרשימת הכובשים.
שלא לדבר על משחקו המצוין של פיטר מסיללה ש"בישל" את השער השמיני שלו העונה ואם ניקח בחשבון שהשיא של איל ברקוביץ (זה שהתבטא בטלוויזיה שלמסיללה אין מושג בהכנה לשערים) עומד על 16 "בישולים" בעונה- תבינו עד כמה מגן המונדיאל שלנו נפלא.

ניר דוידוביץ ניצב נטול תעסוקה ברוב שלבי המשחק, אך ברגע שהגנת עכו קרסה ושחקניה הבינו שעדיף לנסות ולתקוף כדי לצוד משהו, הדף שני כדורים מרגלי איציק כהן ורועי דיין. את צעקותיו ניתן היה לשמוע ברחבי אצטדיון גרין, הפעם כשמו כן הוא, כי רצה לסיים משחק חמישי ללא ספיגה והצליח.

כאמור, גולסה וכיאל ניצלו את ניידותם הגבוהה ועשו במגרש ככל העולה על רוחם, כך גם יניב קטן שלא הצליח לשכנע את שומרו האישי ומאמנו שאין להם מה לדאוג, הוא יישאר בחיפה עד 2014 ותהיינה הזדמנויות לשמור אותו וגם להצליח.

דבאלישווילי חזר לכבוש וגם להכין מצבים וכולם במחצית השנייה עבדו עבור מוחמד גדיר כדי שיסיים את בצורת השערים שלו. לא הלך לחלוץ הצעיר שהחטיא מול השוער, נלכד בחמישה נבדלים, חלק מהם לא מוצדק אבל האשראי שאלישע לוי מעניק לו ישא פרי בקרוב. אצל אלישע כל מטאטא יורה בסופו של דבר.

בתחילת המשחק נדמה היה שהוכנבוים מזהה את ההבדלים בין ה"ירוקים" ל"אדומים". סתם הרגשה אישית. כי אמנגואה (2) בעט וסחט קרן ומכאן ועד לסיום המחצית, חצי מגרש הועמד להשכרה.

קינן(20), כיאל(23) וטאקסיירה(28) ניסו מרחוק, כי להיכנס לרחבת עכו בחצי השעה הראשונה היה בלתי אפשרי. צפוף עד מחנק. כיאל (29) הגביה ודבאלישווילי נגח לקרקע ולידי גורש, כעבור דקה קלט כדור תועה עליו לא השתלטו רפאלוב וטננבאום ושלח כדור גבוה-גבוה.

כמה אפשר לאיים "זאב, זאב" ?
אז יניב קטן ספק קיבל ספק ברח לגולסה, כדור קורץ , הכניס רגל בריאה ו"בום"- איש לא ראה, איש לא שמע איך הכדור חתך את האוויר ונתקע בין חיבורי הקורות. שער מדהים שהשאיר את עכו המומה.

חיפה ניצלה את ההלם, משומר ניסה פעמיים וגורש הציל אבל בדקה ה- 43 הגבהה יפייפיה משמאל, מסיללה "מעגל" והגיאורגי הכניס ראש ונגח עם כל הלב את השמיני שלו- 0:2 והפעם חיפה רצתה לדרוס.

קטן(45) הריץ את גדיר באגף הימני, זה שלח מסירת רוחב, בלם עכו איציק כהן התבלבל ברגליו, דבאלישווילי דווקא לא והשלישי שכן ברשת. 0:3 ולגולסה ניתנה אופציה לנגוח שער נוסף, לא מימש אותה.

פתיחת המחצית השנייה מצאה את רפאלוב מתעמת מול גורש וזה בקושי הודף, דבאלישווילי ביקש להשלים שלושער (49) כשבעט לשער חשוף שהכניע את השוער אך הבלם גבע ברקאי הדף לפני הקו וגדיר ניסה אף הוא ובעט כדור מזווית קשה לשום מקום.

רגע מכונן בדקה ה- 60. עכו ביקשה להוכיח שאינה לתפאורה בלבד. אלמקייס ניסה את דוידוביץ ובחלוף חמש דקות אפילו שער מראשו של אלי ארליך (מושאל חיפני שסיים גיל נוער) שנפסל עקב עבירה על השוער.

הדקה ה- 71 עמדה בסימן פרגון משובב לב. לא פחות מחמישה שחקנים מסרו זה לזה דווקא כאשר היו יכולים לבעוט ולהבקיע. כאילו אמרו זה לזה: לא, אתה תבקיע. מרוב עצים לא רואים את היער, כך גם לא שער.

קטן קיבל מבוקולי (72) וכמעט שיחזר את שערו, הפעם הטיס מעל למשקוף, גדיר (75) השתחרר ממגן ובעט החוצה ואז עכו כמעט חזרה לתמונה. שחר סימנטוב ( ירוק לשעבר בנוער) הגביה לעברו של איציק כהן (ירוק לשעבר) שסידר לעצמו מצב אידיאלי (78) ובעט היטב, דוידוביץ זינק והציל.

מהעבר השני, גדיר קיבל מסירת פז מגולסה, הקדים את המגן ליאור ראובן וניסה לעבור את גורש ששם "STOP" ובלם. גורש (81) גם הציל מרגלי דבאלישווילי ואת המשחק סיימו שי מימון בשתי בעיטות ארוכות טווח ורועי דיין (88) שנגח מקרוב- דוידוביץ שוב זינק לרוחב השער והציל.

חיפה צברה עד כה 45 מ- 48 הנקודות האפשריות והיא בדרך קדימה. רק שיתנו לה לשחק מעט את הכדורגל ההתקפי שהיא אוהבת. מי יודע, אולי מישהו יחשוב אחרת?

הרכב הפועל עכו: דודו גורש, ליאור ראובן, גבע ברקאי, איציק כהן, דוד פדלון, בן בנימין (רועי דיין/46), ג'וני טננבאום, שחר סימנטוב, עומרי אלמקייס (חי אטיאס/69), עמנואל אמנגואה, אושרי גיטא( אלי ארליך/61).