רק שהעמותה של "תנו לחיות לחיות" לא תצא במניפסט נגד מכבי חיפה. ה"ירוקים" עשו הכל כדי שיהיה מעט שקט בצמרת אך מה לעשות שמגרש 'וינטר' שוכן סמוך לספארי ואולי מישהו מאלפי החיות התעורר לשמע ה"בומבות" שחיפה שחררה בשעות אחר הצהריים המקדימות להחשיך.

סליחה היפופוטם, סליחה זברה, סליחה ג'ירפה והכי סליחה אריה- אולי אתה מלך החיות, אנחנו משתדלים להיות "מלכי הליגה". וכדי שזה יקרה, צריך לשחק כפי ששיחקו היום בוינטר. אם וינטר (חורף) אז שיהיה גשם של שערים...

בלי לפגוע במארחת, הפועל רמת גן, היא יכולה להתנחם שגדולות וחזקות ממנה נכנעו ללא תנאי לאלופה. לרוע מזלה, חיפה גם הגיע אחרי הפסד מפתיע להפועל רעננה והקבוצה של אלישע שונאת הפתעות מהסוג הזה. ניחא, פעם (מכבי תל אביב) אבל פעמיים, יותר מדי ולכן הגיעה ההסתערות על שער רמת גן, החל משריקת הפתיחה ועד שריקת הסיום. חיפה לא מכירה במבצעי ההנחות של סוף העונה, גם כשהן באמצע העונה ומכאן שהשיגה את ניצחונה הגבוה ביותר, ניצחון החוץ הכי גבוה של קבוצה בליגת העל בעונה זו.

שטף המשחק ותנועת השחקנים לרוחב ולעומק- אלה שברו את הרמת גנים המתוסכלים שראו את יריביהם שומרים על הכדור לאורך דקות ארוכות מבלי יכולת ל"גנוב" אותו ולעבור ליזום.

מצב זה תיסכל את חניכיו של יובל נעים שממילא אמר לפני המשחק שהתוצאה תלויה בחיפה. לכן, המחצית הראשונה הפכה למעין זירת בושידו כאשר אסי דומב, שי חדד וסרג' איילי חשבו שרגלי החיפנים הפקר. שלושה כרטיסים צהובים בתוספת ל"אדום" אחד, יחד עם שלושת השערים שספגו במחצית הראשונה הרגיעו את הרוחות ומכאן ואילך כבר הופסקו הכניסות ברגליים.

ההופעה החיפנית הייתה מצוינת. מדוידוביץ ועד אחרון החלוצים. השוער ממשיך לשמור על שער נקי זה המשחק השביעי ברציפות וגם אם לא הייתה לו עבודה מרובה, בעיקר אחרי המחצית, עדיין הצלה גדולה שלו בדקה ה- 32 מראשו של סוארז הוכיחה...מה הוכיחה ? כלום. גם הוא 'אשם' לא קטן באי השקט אצל החיות, צעקותיו וכוון ההגנה ודאי גם העירו חלק מהן.

אייל משומר פתח מצוין והספיק לשחק 28 דקות בלבד. השופט מאיר לוי, בדקה של אובדן עשתונות, ראה את החלוץ המתוסכל סרג' איילי מבצע עליו עבירה גסה ומוסיף לו מע"מ בדמות תנועת אגרוף שבנס לא הפכה לאלימות של ממש, את ה"נוק אאוט" ספג משומר שהורחק על לא עוול בכפו, יחד עם הפוגע המתלהם. איפה היה השופט הרביעי לירן וקסברגר שניצב בסמוך ? משלמים לו רק כדי להניף את שלט החילופים ?

ה"אומלל התורן" היה מוחמד גדיר שנאלץ לוותר על מקומו כדי שעלי עותמן ייכנס כמגן. פניו של אלישע לוי שחיבק את גדיר המאוכזב הביעו עד כמה היה מוכן לוותר על החילוף המאולץ.
ועותמן נכנס מהר למשחק והפך לסכנה מתמדת מצד ימין. יחד עם פיטר מסיללה המצוין שעשה שמות באגף השמאלי.

הפריצה שלו שהולידה את השער השני ראויה להיכנס לקלאסיקה של הפריצות. רוברטו קרלוס הברזילאי לא היה מתבייש ב"כפיל" הישראלי.

במרכז הרחבה עוד הופעה בטוחה לדקל קינן וטאקסיירה שהיו עסוקים יותר בהרגעת הרוחות במחצית הראשונה מאשר במשימות הגנה. קשה לעבור אותם, קשה לשחק מולם, בלתי אפשרי להקשית מעליהם- לא במקרה הם וכל משחק ההגנה של חיפה עדיין עם שמונה שערי חובה בלבד.

הקישור של חיפה חנק את רמת גן וכל מי ששיחק היום במרכז, הפגין יכולת גבוהה ביותר. ראשון בין שווים, ליאור רפאלוב. מיותר לחזור על "איפה היית עד היום" כי במכבי חיפה שואפים להביט קדימה.
שלושה משחקים- שלושה שערים ברציפות, המון ביטחון, תנועות גוף נפלאות ובעיטות מדויקות שהופכות לשערים נאים. רפאלוב שיפר את כושר התנועה שלו, נע מעלה ומטה, מוסר מאגף לאגף ובעיקר כבש היום צמד שערים, השני וירטואוזי. כמעט היה גם שלישי.

ליניב קטן הספיקו 58 דקות כדי לנצח על המקהלה. התנועה הבלתי פוסקת שלו במגרש וחוסר הרצון והיכולת של שחקני רמת גן למנוע ממנו את הטאץ' האחרון, המדויק והקטלני, רשמו לזכותו עוד הופעה יוצאת מהכלל.

ואם הקישור הקדמי מצוין, לשני החבר'ה מאחור, ג'ון קולמה ובירם כיאל נותר רק לטאטא את פירורי הניסיונות. הם לא הסתפקו בכך, שעטו קדימה ונמצאו זמן רב ליד רחבת המארחים שלא ידעו את מי לבלום קודם, את אלה מקדימה או את אלה מאחור.

מקדימה הייתה להם בעיה קשה עם ולדימיר דבאלישווילי. כמו לכל חלוץ מצטיין, עבר תקופה קצרה של "יובש", חזר לכבוש במנות קצובות (צמד למשחק) וכאשר מכניסים את שלומי ארבייטמן, ה"מלך" מתנער ממלאי התחמושת שאגר וכבש בפעם ה- 15 כאילו כדי לפתוח בדו-קרב פנימי שלא מעניין איש. לא מוריד ולא מוסיף לאגו של שניהם.

רמת גן לא הוותה יריב ראוי לחיפה ויש לה מספיק סיבות לא להתייאש. רוב מערכי הקבוצה לא פעלו, לא היו להם תשובות הולמות לשחקנים העדיפים עליהם בהרבה והתבוסה נראתה עוד בטרם נפתח המגרש. כמו שמאמנם חשב, הכל תלוי בחיפה וזו הגיעה נחושה ורעבה לקטוף את הניצחון ויהי מה. את הנקודות תצטרך לחפש במקום אחר.

חיפה פתחה את המשחק בסערה (החזאים הבטיחו שתגיע ביום ראשון...) וכבר בדקה השביעית הוליכה. יניב קטן מסר לדבאלישווילי שהמשיך לרפאלוב, זה בעט חלש אך מדויק, רפי כהן עתיר הניסיון בנה על "פצצה" ונאלץ להיכנע- 0:1.

בחלוף שלוש דקות, שער נפלא. הרבה בזכות אסיין בולט..סליחה, פיטר מסיללה שפרץ וחלף במהירות סילונית על פניהם של שי חדד וקובי מוסא, מסר לרוחב לדבאלישווילי שהבזיק פנימה- 0:2 מוקדם.

עומר בוקסנבוים לא ויתר וסיכן מאד את שערו של דוידוביץ שעקב אחר כדורו שחמק ליד הקורה (20) ואז הגיעה הדקה השחורה של האיש בשחור. קודם הניף כרטיס צהוב לעברו של יניב קטן, אחר כך צפה מהצד בשואו של סרג' איילי וניסה לעשות צדק כשהרחיק בצוותא אותו ואת משומר ההמום. הרחקה ראשונה לשתי הקבוצות בליגה.

סוארז נגח נפלא לחיבור (32) ודוידוביץ זינק כפנתר והדף, דבאלישווילי נגח מעל בני חדד מטווח קרוב ורפי כהן עצר אך נאנח בשקט דקה אחת בלבד. בירם כיאל פרץ ובעט בעוצמה, השוער הרמת-גני הדף לרגלי החלוץ הגיאורגי שקלט, חלף על פניו ומזווית קשה בעט לפינה הנגדית, כאשר אלי לוי מנסה למנוע ולא מצליח- 0:3 במחצית.

המחצית השנייה התנהלה רק בחלק של ה"אדומים". הם ניצבו 40 מ' משערם וגוננו עליו מפני הבקעות נוספות. מתאים יותר לקבוצות מוליכות, במקרה הזה מובן בהחלט.

חיפה הניעה ומסרה מאגף לאגף, לא כדי להשפיל אלא כדי לחפש פרצות. אחת מהן נמצאה (57) כשקולמה מסר לעותמן, הגביה לעברו של רפאלוב שחלף על פניו של סוארז, משך ימינה כאשר רפי כהן מחוץ לשערו ובעט חזק למרכז השער- 0:4 לא סופי.

תאבונו של הקשר החיפני התעורר ובדרך נס לא השלים שלושער. עבר את קובי מוסא, סידר לעצמו מצב טוב ובעט- המשקוף בלם.
הקונצרט החיפני הסתיים רשמית עשרים דקות לסיום. גוסטבו בוקולי, כמו יין ישן וטוב, שלח מסירת רוחב נפלאה וארבייטמן התברג ודחק מקרוב פנימה. מבצע מצוין של מחליפים- 0:5.

הפעם אלישע לוי לא יטיף לחניכיו כפי שעשה אחרי המשחק מול הפועל עכו (0:3) ש"היינו חייבים לכבוש גם את הרביעי והחמישי". אכן, שחקניו מפנימים ומבצעים...