בשחמט, על תוצאת שוויון מקבלים חצי נקודה. כך גם בשיטה החדשה של הכדורגל הישראלי. מהררי המילים שנכתבו על כביכול "משחק העונה" לא נותר כלום- בקושי תוצאת 0:0 המשרתת יותר את חיפה לקראת השליש האחרון שיקבע מי יארח את מי.

בדרך כלל תוצאת תיקו ללא שערים, מאכזבת וכך קרה גם הערב. מי שיכול לצאת בהרגשה טובה מהמשחק הבינוני, השוער החיפני ניר דוידוביץ שסגר 805 דקות ללא ספיגה, הגנת קבוצתו שהמשיכה לשמור על מאזן ספיגה מצוין בן 8 שערים, הקבוצה שלא ספגה מזה 8 משחקים ברציפות והפועל תל אביב שממשיכה לשמור אף היא על מאזן ספיגה מצוין במשחקי החוץ- 3 שערים.

חיפה הפסידה שתי נקודות ביתיות בעיקר עקב הגררותה לקצב המשחק של ה"אדומים" שלא באמת הגיעו לנצח בחיפה. הם באו לשחק שחמט טאקטי-שמאקטי והצליחו.

כי אם במהלך 93 דקות לא הצליחו לחדור לרחבת חיפה אפילו פעם אחת (!) ומצבי ההבקעה שלהם הגיעו אך ורק בבעיטות מרחוק, הדבר מרמז שהתקפתם, הכביכול הכי פוריה בליגה (44) טובה אולי לתקוע שביעייה לרשת הפועל פתח תקווה וחמישייה לרעננה, אך מול ההגנה האיתנה של חיפה, שלא "עשתה במכנסיים" גם באירופה לא הייתה לה תשובה.

ומנגד, אם התקפת חיפה המהירה והתחבולנית (לא היום) הצליחה לבעוט למסגרת שערו של ניל אברבנאל רק פעם אחת (דבאלישווילי), הדבר אומר דרשני. מההחטאות במחצית השנייה שנבעטו מחוץ למסגרת לא הולכים לבנק הנקודות.

אפשר והיעדרו של השוער הניגרי, וינסנט אניימה פגע יותר בחיפה מאשר בקבוצתו. כי חבריו של אברבנאל גוננו עליו בחירוק שיניים, מנעו גישה אליו עד לקטע בן עשר דקות במחצית השנייה ולחיפה לא היה מענה ולא הצליחה ליצור רצף התקפות ולחץ על שער הפועל.

במחצית הראשונה נראה היה שבהפועל נחושים לסלק את "מטרד קריית אליעזר" מהלכסיקון. בוודאי יימצאו כאלה שיתלהבו מהחזקת הכדור בדקות רבות יותר. למזלם, הקישור החיפני לא הצליח להשתחרר מצבת השמירה האיזורית שהציב אלי גוטמן וכאשר חיפה משחקת סטטית, חסרת מהירות ולא יצירתית- שערים אינם מגיעים.

הנושא הכי בולט במשחק המאופס, יכולתם של המאמנים לנטרל את הנקודות החזקות של היריב. אם פיטר מסיללה לא עולה ולו פעם אחת להתקפה, זה המדד הזמני. המגן ממול דני בונדר הצר את צעדיו ואליו הצטרף גם גיל ורמוט כעזרה.

נוצר מצב שמסיללה וורמוט לא שיחקו כהרגלם. וכך גם איתי שכטר ודדי בן- דיין, יניב קטן ובירם כיאל. והרי לכם פקק לתפארת במרכז המגרש אותו יכול היה לשחרר רק שוטר תנועה מיומן.

השופט המצוין איתן טבריזי שרק ל- 41 עבירות (23 מהן לאורחים) אך לרגע לא נוצר רושם שמדובר במשחק אלים וגס נוסח השואו של הפועל חיפה. רוב העבירות נגרמו מדחיפות ומאבק על מיקום ולרגע הרוחות לא התלהטו. היה שקט, שקט מדי למשחק כל כך חשוב. מי שסבר שזה יהיה "משחק עונה" יצטרך כעת לשכנע מדוע זה לא הגיע לקריית אליעזר.

כאמור, במחצית הראשונה שחקני הפועל, בניצוחם של בביבראס נאתכו ואביחי ידין היטיבו לנווט בשעה שג'ון קולמה ובירם כיאל לא נכנסו טוב למשחק ויותר רדפו מאשר נרדפו.

אלא שלמגינת ליבם, הגנת חיפה המצוינת ניצבה כשובר גלים בלתי ניתן להכנעה. עבור ניר דוידוביץ (מזל טוב, שיא חדש- 805 דקות ללא ספיגה), תנאי המגרש לא היו אידיאלים. כר הדשא החלק הריץ אליו כדורים שביום רגיל הוא לוקח תוך כדי קילוף גרעינים. היום הדף שניים ואחד נגח בראשו. נאלץ להפגין את מה שהוא יודע הכי טוב, זינוקי "התאבדות" לכדורים שהדף ונבעטו אליו מרחוק.

משחק טוב לעלי עותמן. אם מאן-דהוא ישאל מדוע ולמה איתי שכטר לא שיחק הערב, המגן הצעיר הוא התשובה. כי מלך השערים התל-אביבי כן הופיע, ראינו אותו לובש את החולצה מספר 9, אך עותמן מנע ממנו להגיע לכדורים המעטים שסופקו לו. גם המגן החיפני מהיר וקורא נכון את המשחק וזה סייע בעדו לבלום בקלות יחסית את שכטר.

על מסיללה סיפרנו שהיה מאופק ולזכותו ייאמר שגרם לורמוט להתייאש מהמשחק, מאחר והאחרון לא הצליח לחלוף על פניו ולו פעם אחת.
מרכז ההגנה החיפני ממשיך להצטיין. קינן אחראי, טאקסיירה מלך הגובה, אין בא ואין נכנס לידם ובעדם ומי שרצה לנסות ולהכניע את דוידוביץ, הוזמן לבעוט אך ורק מחוץ לרחבה.

בשעה שקשרי הפועל מנעו מקולמה וכיאל לפרוץ קדימה, במחצית השנייה לא עלה בידם לחזור על כך, על יניב קטן כולם שמרו. בלי שום הודעה מוקדמת נראה לפתע שכטר דוהר 40 מ' לאחור כדי לבלום את הקפטן החיפני. לא היה לו מנוח לרגע והוא השקיע המון וגם סיפק מסירת פז לגדיר שאמורה הייתה להכריע את גורל המשחק.

מי שסבל יותר מהמשחק האחראי של האורחים היה ליאור רפאלוב שהתקשה לתפקד, לא הצליח להסתנן לרחבת הפועל ולמעט בעיטה חופשית אחת, לא הגיע למשחק.
כך גם דבאלישווילי עליו הוצבה שמירה בדמותו של דאגלאס דה-סילבה. הגיאורגי הצליח פעם אחת ל"עבוד" עליו, בשאר הדקות לא סיכן. כדור נפלא שקיבל (65) יכול היה להכריע את המשחק, הפעם נגח מעל למשקוף.

הטוב בחיפה, ובשבועיים האחרונים הולך ומשתפר, מוחמד גדיר. אם פעם היה רודף אחרי כדורים בניסיון להבקיע ולהבקיע כמה שיותר, היום קיבל משימה וביצע אותה בצורה מושלמת. כמו שמסיללה "חוסל" כך דדי בן- דיין שעבר את קו מרכז המגרש רק בדקה ה- 58. לא בעט, לא נגח, לא פרץ ולא מסר- הכל בגלל שגדיר המהיר ממנו שמר עליו, פרץ מולו ולא הניח לו לחשוב לרגע על התקפה. ללא ספק, אלישע לוי הרוויח שחקן למשימות מיוחדות.

הפועל תל אביב רשאית לראות עצמה מרוצה מהנקודה. לא בגלל שהייתה פחות טובה מהקבוצה אותה היא רואה מהגב אלא בזכות אותן דקות בהן חיפה הפעילה "עשן" ממבעריה ויכלה להכריע את המשחק עם שער קטן.

במחצית הראשונה בעטה מרחוק, שלושה כדורים לא סיכנו את חיפה אבל היו לכוון המסגרת, בשנייה כלל לא סיכנה את דוידוביץ. הטובים בשורותיה היו הבלם ואליד באדיר וביבראס נאתכו. משחק הנעת הכדור שלה הצליח להוציא את העוקץ מחיפה, אך ברגע שהמכבים פרצו קדימה, וזה קרה מעט מדי, הגנתם התגלתה כחדירה, בעיקר מהצד של בונדר שאיבד את גדיר שעבר לשחק באגף השמאלי.

ארבעים וחמש הדקות הראשונות היו דלות באירועים. שכטר ניסה להפתיע את דוידוביץ (7) שהדף וזינק בשנית כדי לקלוט ולהיפצע מרגלי טאקסיירה.
שש דקות מאוחר יותר, הזדמנות נהדרת לדבאלישווילי שהצליח לנער מעליו את דה-סילבה ולבעוט בעוצמה לעברו של ניל אברבנאל שסגר והדף מצוין. מהדקה ה-13 ועד סיום המשחק, שוער הפועל לא נגע בכדור.

בדקות 22 ו-32 ניסו ערן זהבי ונאתכו לכבוש מחוץ לרחבה, להכניע את דוידוביץ צריכים הרבה יותר ואלה כל האירועים. יבול דל מדי לקבוצות שיחד כבשו 87 שערים.

מכאן ואילך, רק חיפה תקפה. מסיללה התקדם (65) והגביה מעל ההגנה, דבאלישווילי ניתר עם השוער ונגח מעליו ומעל למשקוף. כיאל (67) בעט בעוצמה בשמאלו לחוץ וחלפו שתי דקות נוספות כשעלי עותמן שיגר כדור נפלא לראשו של ארבייטמן שנגח משמאל לימין- החוצה.

מוחמד גדיר (79) יכול היה להשלים ערב גדול לו ניצל מסירת עומק מדודה של בירם כיאל ובמקום לנסות להעביר מרגל לרגל היה בועט. באדיר המנוסה גלש והציל לקרן.
ואותו גדיר קיבל עוד מסירה גדולה מיניב קטן (84), נותר לבד אך ברגע שהוריד על חזהו, הכדור ברח ממנו והלאה.

תם ונשלם. אם המצב בטבלה יישאר כפי שהוא, הפועל תחזור לקריית אליעזר ב- 24 באפריל ואיך יכנו אז את ההתמודדות אם זה שראינו הערב כונה "משחק העונה" ? אל דאגה, כבר ימצאו לו תואר.

הרכב הפועל תל אביב: ניל אברבנאל, דני בונדר, ואליד באדיר, דאגלס דה-סילבה, דדי בן-דיין, ביבראס נאתכו, אביחי ידין, ערן זהבי (ויקטור מרעי/87), גיל ורמוט, מהראן לאלה (דניאל דה-רידר/66- מיכאל זנדברג/82), איתי שכטר.