דרגוסלב יאבריץ'. אל תרשמו את השם, מספיק שהוא רואה ירוק בעיניים והוא מתחיל לשנוא את ט"ו בשבט. שוער מצוין אבל אם תבקשו ממנו להוציא מהליגה קבוצה כלשהי, אל תשימו הרבה כסף ב"וינר"- מכבי חיפה.

ולא בגלל שהיא הקבוצה הטובה בישראל אלא כאשר השוער המונטנגרי נפגש עם חיפה הוא תמיד סופג. בששת המפגשים במדי מכבי תל אביב לא סיים משחק מבלי לספוג. 14 שערים, מהם ארבע שלישיות. היום ידע שיחטוף, רק לא ידע מתי ומרגלי מי.

יאבריץ' זה עמד בודד כחיץ בין חיפה ללוח התוצאות. זינק, הדף, הציל ובדקה ה- 72 גם מצוינותו לא הועילה והוא ספג. "רק" אחד אבל מספיק כדי להקפיץ את חיפה ליתרון שיא מהמקום השני (חשוב מי שם?) ובעיקר לבסס את היתרון הבסיסי שיש לה על פני שאר המתחרות: נחישות, נחישות ונחישות במנות בלתי מוגבלות, מדקת הפתיחה ועד לדקת הסיום. כולל זמן פציעות.

לא במקרה פרדי דוד, מאמן מכבי פ"ת, הצהיר שמגננה מול חיפה כמוה להזמין עונש ושער הוא רק עניין של זמן. אמנם, בהרכבו עלו שלושה בלמים ששמרו למעשה על חלוץ חיפני אחד (דבאלישווילי) ומסתבר שהאחרון השתחרר מהם פעמיים במהלך המשחק. פעם נגח למשקוף ובפעם השנייה השער ה-14 נשק לרשת. של יאבריץ' כמובן.

חיפה לא שיחקה כמו רובוט אלא כמכונה משומנת שזה עתה יצאה מפס הייצור. מה ההבדל?
רובוט מבצע בדיוק מה שמצווים עליו, במכונה ה"פועל" משנה את סוג השטנץ לפי הנדרש. החיפנים המתינו ליריב שיצדיק את המוניטין שרכש לו בחודש האחרון ומשראו שנשאר בחדר ההלבשה, מפוחד ומבוהל, החליטו לקחת את העניינים ברגליים ובעזרת כוח רצון והקרבה, ניהלו את המערכה כרצונם.

לא היה קל. כי לפני יאבריץ' המצוין ניצבה הגנה גבוהה מאד, מנוסה אך כל מה שהיה לה הסתכם בהרחקות כדורים סתמיות וב"תפילות" ששעונו של השופט איתן שמואלביץ' יתקלקל ושעוני מחוגו יתחילו לרוץ קדימה.

למעט שלוש דקות תוספת הזמן, המארחים נראו אובדי עצות. ומה הם יכלו לעשות כשמולם ניצב ליאור רפאלוב במשחקו הטוב ביותר במדי הקבוצה הבוגרת. ואצלו קל לזכור.
אם הייתם שולחים את ליאור לחו"ל והוא היה חוזר כעבור מספר שעות בשם "אלן מוקסינסקי", כולם היו מתפעלים מההופעה הנפלאה שלו. כבר מדקת הפתיחה ניתן היה לראות שיניב קטן אינו לבד על כס המנהיגות.

הביטחון של רפאלוב הרקיע שחקים. מדי שבוע הוא משפר עוד ועוד את יכולתו, תנועתו במגרש ובעיקר את הפיכת בעיטותיו לסכנה של ממש לשער היריב. רק יבריץ' ופורטונה, אלת המזל מנעו ממנו היום להבקיע לפחות צמד.

רפאלוב היה היהלום שבכתר אך סביבו הופיעו היום מספר גדול של חברים בעלי מחויבות עליונה למועדון. נא לא לטעות, פ"ת אינה קבוצה קלה. קרה לה היום מה שקרה לקבוצות אחרות- חיפה דחפה אותה לאחור, כאילו הייתה רוח ומה ניתן לעשות מול רוח ? שמיניות באוויר.

הלחץ החיפני לא הסתיים בחלוף מחצית השעה. הוא נמשך ללא הרף בזכות כל החלק העורפי. היום ניתן מנוחה לדוידוביץ. אם פ"ת נתנה לו, מי אנחנו שנפריע לו לחגוג 895 דקות מבלי לספוג שער חובה ?

עלי עותמן היה מצוין וזה כולל משחק הגנה משובח, עזרה בלתי מוגבלת להתקפה ומסירה אחת שננגחה למשקוף. האגף שלו היה נעול לחלוטין. ה"כחולים" ניסו בתחילת המשחק באגף של מסיללה. אורי אוזן התקרב לרחבה החיפנית ואחרי עשר דקות, כאשר ראה את גבו של מספר 17 של חיפה, הבין שמוטב להתרכז בהגנה. ושם קיבל את רפאלוב בשיאו. נפל מהפח לפחת...

תענוג, באמת תענוג להסתכל על משחקם של צמד הבלמים טאקסיירה וקינן. די, אפשר להפסיק לאכול כובעים, גם בגלל שאין מספיק וגם עלול להשמין. ג'ורג' נפלא וקינן לא פחות. הם "חונקים" את מעוף הכדורים עוד לפני שיצאו מרגלי היריב ולא מסתפקים בהרחקות שווא. יוצאים קדימה עם הכדור ומפתחים התקפות. מהיכן התחיל שער הניצחון ? ג'ורג' הגביה, קינן "בישל" !

בקישור יום טוב פלוס לבירם כיאל שחילץ כדורים בשפע, בעט לשער, החטיא ממצב שחלוץ מיומן לא מחמיץ והתמקד במסירות פז. פה ושם המסירות לא מדויקות, אך אלה שהגיעו- בונטון לעיניים.

הקפטן קטן לא בלט במחצית הראשונה, שמו עליו "משמר קפטן" אך בשנייה, ליהטט ומסר, לחם כארי וגם בדקת הסיום ירד עמוק לאחור כדי שחס וחלילה לא תחזור תמונת התרנגולת העיוורת המוצאת גרגר בדמות שער משווה. במשחק החד צדדי הזה לא יכול היה להתפתח עוול גדול מזה...

ג'ון קולמה הטיל מצור על כל כדור שהיה בדרך לרחבה החיפנית וכאלה היו מעט, מוחמד גדיר נבלע בינות לז'לובים בהגנת פ"ת כך שלא היה לו מסלול המראה.
דבאלישווילי ? עבד קשה, ייחל למצבי ההבקעה של חבריו אבל היה שם ברגע הנכון כדי להכריע את המשחק.

מול מכונה שכזאת, קבוצות איכותיות יותר מפתח תקווה לא היו מצליחות. בפרט כאשר לא היה לה עושה משחק שינסה לשבור את המצור החיפני הכבד שלא פסק לרגע.

הזהירו את חיפה שבלמיה הכביכול איטיים לא יצליחו להצר את רגליהם של חלוצי המארחת המהירים, טל בן-חיים ועומר דמרי. מסתבר שמה שיש לקינן וג'ורג' בראש, אין לשני הצעירים המלאבסים ברגליים. כלל לא הורגשו, לא סיכנו וכך גם שאר חבריהם שהבינו מהר מאד שסכנה גדולה מרחפת על ביתם.

במחצית הראשונה חיפה טרם הסתגלה למשטח הדשא הקשה, למרות שהוא נראה על פניו ירוק ומדושא. דווקא סנסוני סבסב שני מגנים באגף הימני של חיפה ושלח כדור רוחב שדוידוביץ קלט ללא בעיות.

בדקה ה-14 מסירה מצוינת של עותמן לרפאלוב שתוך כדי תנועה בעט לפינה, יבריץ' זינק לרוחב השער והדף.

כיאל שהגיח מאחור, קיבל את הכדור ממסיללה, בעט שטוח ומסוכן, יבריץ' זינק והדף לרגלי רפאלוב שבעט חלש. דן רומן, פעם קשר בהכח עמידר ר"ג שכבש שער בקריית אליעזר, ביקש לשחזר מחוץ לרחבה- גם מחוץ למסגרת (24).

ההחטאה של המשחק כאשר בירם כיאל מצא עצמו לבד באגף הימני (32), הוא והשער, בעיטה ובמקום לרוץ לחברים, לפת את ראשו כלא מאמין. מי האמין שניתן להחמיץ ממצב כזה ?

קטן (34) בעט שטוח, חסרו לו עשרים סנטימטרים שהכדור יחדור מהצד הרצוי של הרשת ודקה למחצית, המבצע היפה במשחק. כיאל שלח מסירה מצוינת לגדיר שמיד מסר לדבאלישווילי במרכז הרחבה. זה בעקבו הסיט לרפאלוב שנותר חופשי ובעט, לא מספיק חזק ויבריץ' הדף ברגלו.

אם המחצית הראשונה התנהלה בשליטה מוחלטת של חיפה, בשנייה כבר הלחץ הפך לכבד. יותר ויותר שחקנים מקומיים נראו תשושים וחסרי אונים מול הנעת הכדור של חיפה.

רפאלוב פרץ, סידר לעצמו מצב בעיטה וכדורו עקף את יבריץ' (48) וננעץ במשקוף. קטן הגביה (51) ומגמאדוב "רצה" לעזור למוליכה וכמעט כבש שער עצמי. בדקה ה- 60 עוד מסירה גדולה של כיאל שסובב בחלק חיצוני של הנעל לעברו של ארבייטמן וזה בנגיעה הראשונה בעט- יבריץ' שוב היה במקום.

המכבש החיפני לא התחשב, עותמן (66) הגביה, דבאלישווילי התרומם ונגח, אוי לא, שוב למשקוף !!
גם כאשר קובי גנון הגביה ודמרי נגח (67) איש לא השלה עצמו שחיפה עלולה לאבד כאן נקודות. התשובה הגיעה מהר מהצפוי. טאקסיירה יצא קדימה ומסר לבלם השני, דקל קינן (איך הגיע לשם?) שניצל חוסר תשומת לב ברחבה, נגח לעברו של "סגן המלך" שמקרוב בעט פנימה- 0:1 לחיפה. יאבריץ', ה"חמסה" של חיפה חי וקיים.

פעימת לב קטנה הוחסרה בדקה ה-88 כשלפתע מגרלשווילי, פעם חיימק'ה שלנו, נותר במצב נוח וקינן לא ויתר על שלוש הנקודות.

55 נקודות מ-60 אפשריות ? ההיית או חלמנו חלום ?

הרכב פתח תקווה: דרגוסלב יבריץ', אורי אוזן, מורד מגמדוב, אבי יחיאל (ואנצ'ו טריאנוב/83), ניצן דמארי, קובי גנון, אסי משיח, סבסטיאן סנסוני, דן רומן (דובב גבאי/77), טל בן-חיים (חיים מגרלשווילי/69), עומר דמארי.