"משנגמר פברואר מרבים בשמחה"- אחרי שנים רבות, ומדי שנה אנו מתריעים בשער שהחודש השני בשנה לא סימפטי עבור מכבי חיפה, הסתיים גם הסיוט הקלנדרי ברגל ימין. נכון יותר, בנגיחת ראש מרסקת של מוחמד גדיר שנכנס לשדה המשחק בדקה השבעים.

אוףףףףף, לידת עכוז קלה יותר מהניצחון של מכבי חיפה על הנינג'ות של אשדוד. כן,כן, שחקניו של יוסי מזרחי שנחשבים בדרך כלל לקבוצה נוחה, התחפשו לנינג'ות של ממש ואו-טו-טו היו קרובים לשדוד מהאלופה שתי נקודות שהיו נוטעות תקווה בצד אחר של המפה.

קרבו את שתי האצבעות זו לזו, ככה הם היו קרובים למה שלא הגיע להם. גם מכבי חיפה לא תוכל לשאוב עידוד רב מדי, למעט כמובן מלוא הנקודות, כי אם במהלך תשעים ושש הדקות ערכה מטווח ו'ירתה' 30 כדורים לעבר שערו של דרגאן סטויקיץ' המצוין ולבסוף הסתפקה בשער בודד- משהו חורק בחוד ההתקפה.

כמו בנתניה, חיפה פתחה בסערה, שחקניה עטו על שער אשדוד כהוריקן, הגיחו גלים-גלים אך אחרי עשרים וחמש דקות, כשראו שרשת היריבה עדיין לא זזה, משהו קורה לחבר'ה של אלישע.

על אחת כמה וכמה כשאשדוד נותרה בעשרה שחקנים החל מהדקה ה-21 אחרי שמגנה השמאלי, אדיר טובול הורחק בגין מרפק שהעיף לפניו של גוסטבו בוקולי.

ברגע זה הסתיים המשחק מבחינת האשדודים וחיפה לא הצליחה לפצח את ה"בונקר" שהוקם מולה. הוכחה ניצחת לכך שלא תמיד שחקן מורחק גורם למשב רוח מרענן בקרב ה"מרוויחה".

עשרות הכדורים שנורו לעבר סטויקיץ' (מה יש לשוערים הזרים מול חיפה, בשבוע שעבר זוגבו ומה הלאה ?) ועוד עשרות הגבהות לא הותירו רושם מיוחד על הגנה מעובה בראשותם של כריסטיאן גונזאלס, מתן אוחיון, פופוביץ וחלק מהקישור האחורי.

אם באותן עשרים וחמש דקות מצוינות של חיפה, הנעת הכדור שיגעה את האשדודים, מרגע שהתכנסו בתוך עצמם ולא בעטו לכל עבר כמצופה מקבוצה חסרת שחקן, המשחק הרוחבי של חיפה שנועד להצביע על סבלנות, הפך לטרחני, לא מדויק וחלוצי הקבוצה נותרו חסרי תעסוקה.

צמד-מלך, ארבייטמן את דבאלישווילי לא היו עירנים מספיק לנעשה סביבם, כי מרוב עצים (בלמים) לא ראו את השער וחבריהם לא הסיקו מסקנות נכונות והמשיכו להגביה שוב ושוב כאשר הסיכוי ששער ייכבש מאחת מאותן הגבהות קטן ביותר ועובדה, רק גדיר הצליח סמוך לצלצול הגונג.

פעם היו מכנים ניצחון קשה כזה "עוד ניצחון כזה ואבדנו". אם שמתם לב, המושג הזה חלף לו מהעולם ולעולם לא ישוב. כי ניצחון שווה תמיד שלוש נקודות. הפעם יקרות מתמיד כי מתחילים לראות את קו הסיום של הליגה הרגילה.

החלק הטוב של חיפה, ההגנה בראשותם של טאקסיירה וקינן לא עמלו קשות מול חלוץ וחצי של אשדוד, אך הם הבינו שישועה חייבת להגיע מאחור. השניים לא השהו את המשחק ושלחו קדימה את משומר ומסיללה למשימות תקיפה.

בפני משומר חייבים להסיר את הכובע שהתגייס לרשות הקבוצה ביום הלוויתה של סבתו. לא קל לשחק ביום אבל ולכן, כל מה שעשה לטוב ולרע- הרע הן ההגבהות הלא מדויקות במיוחד, ראוי לטפיחה על השכם.
מסיללה פתח מצוין, חרש לעומק והביך פעם אחר פעם את הגנת אשדוד, כאשר זו עדיין תיפקדה כהגנה ולא כקו מז'ינו. מאמן אשדוד ניסה להצר את צעדיו ומהר מאד הבין שחבל"ז. הישועה הגיעה לו מכיוון בלתי צפוי, ההרחקה של טובול (השנייה מול מכבי חיפה) והצפיפות שיצרו שמונה משחקניו. מסיללה פרץ והרים כדורים לא מסוכנים.

החלק הבעייתי של חיפה- הקישור האחורי. בשעה שיניב קטן נע על שטח קטן יחסית, כנראה עקב הפגיעה בגבו ורפאלוב (הטוב בקבוצה) המשיך במתקפה משמאל, בוקולי ובירם כיאל לא היו במיטבם.

כיאל "סורס" מיד בפתיחה כשספג כרטיס צהוב (דקה 6) וניכר בכל פעולותיו בהמשך שהוא מספיק אחראי כדי לא לחטוף שני שירחיקו. ברגע שכיאל נטול גליצ'ים ותיקולים, לקחתם ממנו את מרבית תכונותיו. בצר לו, ניסה לארגן את משחק קבוצתו אך גם בשטח הזה רבות ממסירותיו לא הגיעו לכתובת אליהן שוגרו.

אותם הדברים לגבי גוסטבו בוקולי. התחיל חזק יחד עם כל הקבוצה, פרץ קדימה ומסר, בעט וסיכן אך גם הוא נשבה בהרגשה שאשדוד עם שחקן פחות, תישבר פה ושם. איש לא האמין שזו תצליח להחזיק מעמד 88 דקות עד ששערה ייפרץ.

החילופים של אלישע יישפטו בעיקר בזכות שער הניצחון של מוחמד גדיר שכמעט ולא נראה במגרש עד לאותה נגיחה מאושרת. סאדאת בוקארי שנכנס לחזק את החלק הקדמי לא מילא את התקוות וניסה בכל כוחו למסור שוב ושוב למקומות בהם התרכזו מספר גדול של שחקנים.

דווקא כניסתו של ג'ון קולמה הצליחה לרווח את משחק האשדודים שהתפתו לחשוב שקשר אחורי אחד לא יצליח לבצע מה ששניים נכשלו. מסתבר שקולמה, ברבע שעה ששיחק, הרגיע את המשחק שטוף ההתלהבות החיפנית חסרת המחץ ובאותן דקות 'היסטריות', כאשר בלומפילד אותת על 0:1 להפועל מול סכנין, הפך למיני בעל בית. להצביע על השער כאילו מישהו אחראי לו ? שתהיה זאת אפילו אלת המזל.

האשדודים אולי יחושו מקופחים, אולי כי ספגו בדקה ששחקנים שונאים לספוג, בפרט כאשר רק קבוצה אחת בלבד הצליחה לצאת עם נקודות מקריית אליעזר, אך כשיביטו על שידור המשחק יווכחו לראות שלמזלם נמנעה מהם תבוסה קשה.

הם נהנו ממשחקה האיטי של חיפה, מהסרבול בתנועתה וברור שלא בכל יום תתייצב מולם קבוצה שתתקוף לאורך 85 דקות ותפיק שער אחד בלבד. ובאמת, שער בודד ב-180 דקות מסמן על האטה בעליית השערים של חיפה. הקצב יחזור בקרוב, נא לא לדאוג.

במשחק מהסוג הזה, כאשר הגנה והתקפה הופכים לגוש אחד, רק השוער סטויקיץ' בלט מעל השאר. אחרי שנים רבות נמצא לאשדוד שוער המזכיר ביכולתו את זו של מאמנה, מזרחי, עושה צרות סדרתי לחיפה בעת ששיחק במדי בית"ר ירושלים.

השאר נראו בתלבושת האחידה דומים אחד לשני, למעט עידן וייצמן שהרבה לבצע עבירות גסות במיחצית הראשונה, ללא תגובת השופט.

דווקא בפתיחת המשחק ניצת שביב של תקווה שאשדוד תנסה לנצח. ניר נחום הגיע למצב בעיטה נוח באגף הימני ובעט לחוץ. מיד לאחר מכן (8), קטן הגביה לראשו של ארבייטמן שנגח מקרוב החוצה.
משומר(9) בלם התקפה אשדודית וכמעט כבש את שערו הוא ומרגע זה החלה מתקפה רבתי על שער אשדוד.

קטן, רפאלוב וארבייטמן ניסו ולא הצליחו, בוקולי (13) שיגר כדור רב עוצמה שסטויקיץ הדף בקצות אצבעותיו, ארבייטמן בעט מהאוויר, השוער הדף לרגלי רפאלוב (14) שהופתע מההזדמנות שנפלה לרגליו ובעט החוצה ומיד הגיע ה"אדום" לטובול ששינה את פני המשחק.

חיפה ניסתה לתפוס טרמפ על ההרחקה, משומר (23) הגביה לעברו של ארבייטמן שהחטיא מקרוב וכעבור שמונה דקות שוב הסקורר התרומם גבוה-גבוה ולא מצא את הרשת מהרמה של קטן.

רגע גדול נוסף לרפאלוב וסטויקיץ, דקה למחצית. מסיללה מצא את רפאלוב ברחבה, בעיטה לפינה הרחוקה וזינוק נפלא והדיפה לקרן. גם בוקולי , בתוספת הזמן, שלח "בום" סמוך לקורה. חיפה ירדה לחדר ההלבשה בהרגשה שהשער יגיע במוקדם או במאוחר.

מוקדם הוא לא הגיע. סימנים היו. כיאל פרץ בעוצמה (48) ומסר למשומר מימין, הגבהה ודבאלישווילי שכלל לא הורגש במחצית הראשונה, בעט כשגבו לשער- סטויקיץ עצר.

מנגד, עידן שדה הצעיר שנכנס שתי דקות קודם לכן, פרץ באין מפריע ומחוץ לרחבה ניסה להפתיע את דוידוביץ (59). חמש דקות מאוחר יותר, תסריט נתניה נראה באופק. בוקארי הכניס את דבאלישווילי לעמדה ממנה הסתובב וירה בשמאלו- שוער אשדוד נכנע, קורת שערו עמדה בפרץ.

רק זה היה חסר לחיפה שבהתקפה נגדית (71) החלוץ הבולגרי מקרייב יצליח לכבוש. את בעיטתו החזקה מימין, דוידוביץ הדף ומנע שער.

אל צוות ההתקפה החיפני הצטרף טאקסיירה שאילץ את השוער לקפוץ ולאגרף לקרן(75) ובדקה ה-81 מסיללה פרץ, שלח כדור רוחב לארבייטמן שבעט תוך כדי כריעה לחוץ. ואם זה לא נכנס- ריח של סנסציה ריחף באוויר.

התחלף מהר מאוד לריח מתוק יותר. רפאלוב (88) הגביה כדור לתיבת החמש האשדודית, גדיר התמקם היטב ונגח עם כל הלב לרשת החשופה- 0:1 הכי חשוב בעונה.

בדקה ה-90 נמנע שער מספר 20 מארבייטמן. עקף את השוער, בעט אל בין חיבורי הקורות וגונזאלס ניצב על קו השער ונגח החוצה. אשדוד רצתה גם, עידן וייצמן הוציא הוצאת חוץ ארוכת טווח, קינג נגח החוצה. שריקה וחיפה צהלה ושמחה. ויתרה על "פורים שפיל".

הרכב אשדוד: דרגאן סטויקיץ', מרקו פופוביץ, כריסטיאן גונזאלס, מתן אוחיון, אדיר טובול, סטיבן קינג, משה אוחיון (עידן שדה/57), עידן וייצמן, ניר נחום (מאור פרץ/24), עידן שריקי, דניטאר מקרייב.