נא לקום בבקשה. קומו, קומו, תעשו כפיים לקבוצה ישראלית גאה שהגיעה, וזה לא קורה לקבוצות אחרות מלבד למכבי חיפה, שמראש באה לנצח משחק חוץ על המדרגה הלפני אחרונה בדרך לבית האלופות.

לבחורים בירוק ולשחקנים ה- 12,13,14 ו-15 (אלישע לוי) היה ברור מראש שהולך להיות קשה מול הז'לובים של "רד בול" זלצבורג. והם לא רצו לקבל כנפיים לקראת הגומלין.
אלישע לוי ביקש לשמור על המסורת- חניכיו שמעו, הפנימו ושוב הבקיעו על אדמתו של אחד מבכירי האוסטרים, מוצרט. לערב אחד, היצירות הנפלאות שלו קדו קידה עמוקה בפני ה"ירוקים" שהקשיבו להמנון הצ'מפיונס- ליג, להנפת היריעה דמויית הכדור לפני המשחק ולמדבקות על השרוולים.

ואם ברומא מתנהגים כרומאים, חיפה התנהגה על המגרש הסינטטי בזלצבורג כנציגה ראויה בבית האלופות.
איך התקשורת האוסטרית כינתה את אלישע לוי ? "השקט". אכן, הוא כזה בחיים ובמגרש. כולם דיברו על הניסיון העצום של הוב סטיבנס, מאמנה של המארחת (אפילו זכה פעם בגביע אופ"א עם שאלקה הגרמנית), והנה בא אלישע ה"שקט" והצנוע מכפר- סבא ועשה לו בית ספר. בהכל.

העמיד יחידה מובחרת, מעין סיירת נינג'ות, שמתחילת המשחק הפגינה יכולת גבוהה ורק התעלות שיא של השוער השבדי אדי גוסטפסון מנעה מחיפה לחגוג כבר הערב עם איזה שטרודל משובח.

כהונתו הקצרה של המאמן החיפני שכובש עוד ועוד פסגות, תחריף בודאי את הסוגייה, מי עושה את מי, הקבוצה את המאמן או להיפך, בשנה פלוס האחרונים התשובה ברורה וחדה: אלישע ובגדול.

אין מאמנים רבים בעולם שהיו עולים במשחק חוץ עם שני "זאטוטים" כאייל גולסה ומוחמד גדיר, אלא אם קוראים להם ליונל מסי וכריסטיאנו רונאלדו. אחרי שהשניים הללו היו שותפים לאליפות ולהופעה בגמר, מאמנם מוכן לצעוד איתם לכל "קרב". תמיד יקבל מהם את המכסימום בלחימה, בכדורגל משובח ובבונוס, כמו היום השער של גדיר.

היו במשחק הערב יותר מדי שחקנים עם סף התרגשות גבוה, והם עמדו בו בכבוד. את הגבורה השאירו לצבא. כאן מדובר רק בכדורגל ומכבי חיפה הוכיחה שלא במקרה היא נציגה מספר אחת בכדורגל הישראלי באירופה.

איש מאלה ש"דאגו" לחיפה ערב המשחק, ובשבוע הבא ירוצו לקבל כרטיס חינם ליציע התקשורת, לא נתן ביטוי גדול לאלופה שלנו.העובדה ששישה (!!) שחקנים ממחלקת הנוער איישו את ההרכב הראשון אינה גורעת מתרומה עצומה של "נייר הצלופן" שלהם.

אייל משומר היה מצוין, פיטר מסיללה מעט מאופק אבל בהגנה עבד קשה, אייל גולסה עם מחצית ראשונה נהדרת וולדימיר דבאלישווילי בלחימה יוצאת מהכלל. כן, וכמובן ג'ון קולמה שנתן היום את משחקו הטוב ביותר מאז נחת במכבי חיפה.

אם חיפה שיחקה כל כך טוב, להיכן נעלמה האלופה האוסטרית?
לא נעלמה, פשוט לא מצאה תשובה למשחק הלחימה החיפני, לאכניקה העדיפה ולמרץ הנעורים של שחקניה.
למעט חצי שעה במחצית השנייה שכללה שער משווה זמני, חיפה זכתה בניצחון צודק. אל דאגה, היא לא תנוח על זרי הדפנה כי אלף, אלישע לא יתן לה ובית, ברגע שקיים "תקדים רוזנבורג" שגם 0:2 דקה לסיום לא הספיק ברמת- גן, הולכת להיות מלחמה אמיתית. אלישע דיבר על מסורת, לא ?

ניר דוידוביץ הפגין יכולת גבוהה. העירנות שלו, בעיקר בגלל שהמשחק נערך על משטח קופצני ולא מוכר לו, היציאות הנכונות לכדורי גובה שהאוסטרים הרבו להגביה, לא השאירו מקום לניחושים. תמיד יצוצו הג'וקים הקטנים שיחפשו איזו "פאלטה" אצלו, הערב נעלמו גם ללא K-300.

כאמור, המגנים עבדו קשה. בעיקר משומר שמאגפו המקומיים ניסו להגיח. אם סטיבנס הבחין בו כחולייה החלשה, נכונה לו הפתעה. לא רק משחק הגנה מעולה- גם הכנה מדודה לשער הראשון. אפילו השניצל האוסטרי פחות טעים מה"בישול" שלו לגדיר.

צמד הבלמים ששיתפו פעולה גם בנבחרת האולימפית, דקל קינן ושי מימון, שיחקו מצוין. כמעט מושלם. את קינן (ייעדר ממשחק הגומלין עקב צהוב שני) אנו מכירים, את מימון פחות. כי הוא שיחק פחות. מלבד כמה דקות בפתיחה בהן רעדו לו הרגליים, הופעה פנטסטית. גורם כאב ראש רציני למאמנו לקראת המשך העונה.

מסיללה, שלא כהרגלו שעט מעט על קו האורך השמאלי. כנראה הוראה של לוי והיה לכך ביסוס. הקמרוני סומן טאצ'ואי כמעט ולא זז ליד הנציג החיפני- אפריקני.

הקישור החיפני הבליט את ההבדל בין שתי הקבוצות. ג'ון קולמה "חיסל" לחלוטין את אלכסנדר ציקלר. כמה הזהירו אותנו ששחקן באיירן מינכן לשעבר יעשה לנו צרות. נכון, עקץ פעם אחת וזה קרה כשהצליח להשתחרר פעם אחת מקולמה שלחם, חיסל התקפות רבות באיבן ובעקר בלט בדקות בהן האוסטרים חיפשו גם שער ניצחון.

לידו, עוד ערב מוצלח מאד לבירם כיאל. כדרכו בקודש, בלתי עביר, עוזר להתקפה ועם מעט מזל, את הערב היה מסיים עם שער זכות. מילימטרים הפרידו בינו ולוח התוצאות.

ה"ילד" גולסה שיחק אותה בגדול. במחצית הראשונה "שיגע" את אוגוסטיאן ולייטגב שפתאום הבינו שהעולם שייך לצעירים. במקום שהם יפעילו את ההתקפה שלהם עם רובין נילסה ה"איום", נאלצו לרדוף אחרי ינוקא שרק בקרוב ימלאו לו 18. גם עבורם זה היה 'שוק' לא קטן.

גולסה זה, אלמלא הצלה גדולה של גוסטפסון בדקה השלישית, היה קונה את עולמו. הוא מגיע למצבי הבקעה נדירים.
עוד ערב גדול ליניב קטן. המנהיגות שלו (מה פתאום כולם רצו שינהיג בגיל 20?), היכולת הטכנית והפיסית- לזלצבורגים לא היתה תשובה הולמת. ברגע שהוא כדרר, לא היה מצב שיחטפו ממנו את החפץ העגול.

אפילו דבאלישווילי, עם נגיחה אחת אותה הדף השוער, אפילו הוא לא התבייש לסגת למרכז המגרש ולעזור לחבריו. וזה לא היה קל, כי המשטח מאד מהיר ומאלץ שחקנים לרוץ כל הזמן. לא נראה היה שהאוסטרים נהנים מעדיפות גופנית על פני חיפה, למרות שהם פתחו את העונה לפני חודש.

סיפור המשחק, החילופים של אלישע. לא הימור ולא בטיח. מחשבה ותכנון. ראה את מוחמד גדיר מתעייף עקב המיאוצים הרבים והחליפו ב"סוס ותיק"- גוסטבו בוקולי. בחצי שעה בה שיחק, הקשר הוסיף המון ביטחון לקבוצה, העתיק את כובד המשחק למחצית המגרש של זלצבורג ובסיום אף הרשה לעצמו לעסוק במסירות להרוויח מספר דקות.

ליאור רפאלוב ייזכר במשחק הזה בזכות מסירה נפלאה לשלומי ארבייטמן שחרצה את גורל המשחק או אם תרצו, מחצית הפליי-אוף. סוף- סוף לא יזכרו לכובש המאושר את ההרחקה האומללה מול מאלמו. לא עוד ידייים מליטות ראש בייאוש- הפעם ידיים מונפות אל- על. אם השער הזה יעלה את חיפה, תהיה זאת מתנת נישואין נפלאה. בעוד שבועיים, בלי נדר, כבר לא יהיה לו רק את אלישע לוי על הראש...

כאמור, יכולת נפלאה של ה"תמנון השבדי" מנעה מחיפה יתרון מיידי בפתיחה. דבאלישווילי הכניס את גולסה למצב של גול בטוח, הבעיטה מצאה את אגרופיו של גוסטפסון הודפים לקרן.

בדקה העשירית קטן הגביה מימין והחלוץ הגיאורגי נגח בעוצמה אל מתחת למשקוף וראה בעצב את השוער מתעופף בשנית ומונע שער. אלא שבדקה ה- 22 חיפה צהלה ושמחה. משומר הגיח לעמדה קדמית, שלח כדור מדויק לראשו של מוחמד גדיר שנגח מקרוב לרשת את שער החוץ שחיפה ביקשה לעצמה- 0:1.

חלפו חמש דקות וחיפה מיאנה להרגע. כיאל מסר לקטן, זה שלח למרכז והמוסר הראשון גלש ולא הגיע לכדור. האוסטרים נזכרו שמדובר במשחק ביתי, הגביהו ושבנטו נגח מעמדה נוחה לחוץ.
ציקלר (35) הזכיר את קיומו, סבסב את קינן ובעט לפינה אליה זינק דוידוביץ.

דקת הסיום למחצית מצאה את קטן מגביה מימין ועוד הדיפה של השוער מונעת הבקעה ומיד עם פתיחת המחצית השנייה, שוב קטן בתמונה כששלח ימינה את גדיר ששיגר "פצצה" למרכז השער והשבדי של האוסטרים הדף לקרן.

ציקלר (53) ניער מעליו את קינן וכיאל ושלח בשמאלו החוצה, לבירם כיאל, בחלוף ארבע דקות, חסרו מספר ס"מ בבעיטה לשער ואלה דווקא היו לציקלר, ממש באותה דקה, כאשר ניצל את היעדרם של קינן ומימון בפעם היחידה במשחק ושלח "שפיץ" שהתגלגל לרשת חיפה והשוויון הדליק את המשחק.

חיפה נעלמה מעט, נדחקה לאחור אך בוקולי שנכנס סובב את אולמר (67) ולא הצליח להכניע את גוסטפסון. כך קרה גם בעבר השני כשטצ'ואי השתחרר לפתע וסיכן את דוידוביץ.
רפאלוב (70) נכנס ושלח כדור מטעה שלא הטעה, שומר הגביה כדור חופשי (75) והקמרוני הקדים את דוידוביץ ונגח מעליו, דודיץ' (82) ניסה להציל את המולדת בנגיחה מתוך הרחבה ואז הגיעה שעתם היפה של מחליפי אלישע: רפאלוב הכניס את ארבייטמן (84) למצב שבו צריך לבדוק מצד לצד ומדוייק, כדי לכבוש.

את זה בדיוק עשה ארבייטמן וחיפה בעננים- 1:2 שיאפשר לה אפילו ל...הפסיד 1:0 בבית. לא לוקסוס ?

עכשיו מתחילה המלאכה הקשה של המאמן החיפני, להנחית את בחוריו לקרקע ומהר. בשבת ליגה.

הרכב זלצבורג: אדי גוסטפסון, כריסטיאן שווגלר, מילן דודיץ', פרנץ שיומר, אנדראס אולמר, דושאן שבנטו (פטריק טשק/80), תומס אוגוסטטינסן, סומן טצ'ואי, כריסטוף לייטגב, אלכסנדר ציקלר (מרקו יאנקו/ 68), רובין נילסה (סימון שומר/ 60).