באחריות, אם אלישע לוי וצ'ירו פרארה, מאמנה של יובנטוס היו לבושים במדי הקבוצות הרשמיים (ירוק וזברה), אין מצב שהאיטלקי היה מסכים להחליף עימו חולצות בסיום המשחק.

ה"תרגיל" שהמאמן החיפני עשה לו- הכנסתם בצוותא בתחילת המחצית השנייה של מוחמד גדיר וישראל זגורי כבר עברה את גבול ה'חוצפה הישראלית'. לא די שחיפה הופיעה ללא יניב קטן, בירם כיאל ואייל גולסה, הוחלף גם המגן המצוין פיטר מסיללה ואת מי בחר אלישע להכניס למגרש ?

את צמד השחקנים שעשה צרות צרורות לקבוצת הנוער של...יובנטוס בטורניר ויארג'יו האחרון בפברואר. גם אז יובנטוס ירקה דם עד שניצחה 0:2 אבל זגורי וגדיר (גם אז נכנס רק בתחילת המחצית השנייה) יחד עם גולסה לא ויתרו בקלות.

פרארה צפה אז בטורניר, ואז ראניירי היה מאמן "יובה" אבל זכר את השניים שצוינו לשבח. יכול להיות שעקב זאת נכבש שער הניצחון דקה אחר כך ? לאלת המזל הפתרונים.

היא תצטרך גם להסביר כיצד השוער הנפלא של נבחרת איטליה ויובנטוס הצליח להדוף בדקה הראשונה והאחרונה של המשחק שני כדורים "אבודים" שכבר נראו מפרפרים ברשתו.

אך מזל או חוסר מזל לא היו מרכיבים ראשיים במשחק ההפסד השלישי בו חיפה לא מלקטת נקודות ולא כובשת שערים. לאור יכולתה עד כה, לא חובה להיות נביא כדי להבין שנקודות ושערים יגיעו. השאלה מתי ואם לא מאוחר מדי כדי לתפוס את המקום השלישי.

החיפנים יקחו מהאצטדיון האולימפי בטורינו מספר דברים טובים. בראש וראשונה, צמד הבלמים ובעיקר דקל קינן וג'ורג' טאקסיירה מתואמים היטב, מהווים חומה בצורה ואל תפלו במלכודת: את רוב מצבי ההבקעה, האיטלקים יצרו מבעיטות חופשיות סמוך לרחבה החיפנית.

חיפה הרוויחה הערב עוד "רוטצריסט" (מלשון רוטציה), עלי עותמן. לא יכולת מלהיבה, אבל יכולת לשחק במספר תפקידים, לפי צרכי הקבוצה. לא צריך להיסחף, לבוא ולדרוש מהצעיר לעשות קפיצת מדרגה מסכנין הקטנה למשחקי גביע אירופה בה"א הידיעה, לא הוגן.

היו לו דקות טובות בקישור, בעיקר אחרי שחלפו דקות ההתרגשות ואחרי שמסיללה הוחלף (בעיות מפשעה) הוסט שמאלה לעמדת המגן השמאלי ושם לא היה רע. בדיוק כך התחיל לפני 19 שנים אלון חרזי. קודם חלוץ, אחר כך קשר ושוב אחורה.

היעדרו של בירם כיאל הזיק למאמץ הכללי אך הותיקים ממנו, ג'ון קולמה וגוסטבו בוקולי (נשאר עם ה"דם החם" עימו נולד כצאצא למשפחה איטלקית...) עשו עבודה יוצאת מהכלל.

בעיקר קולמה. אנשים לא קולטים איך זה לשחק כאשר האיש עם המשרוקית 'שם עליך עין'. הפורטוגזי אולגריו בנקרנצ'ה הניף לעברו כרטיס צהוב בדקה מחורבנת (11) ועכשיו לכו להילחם מול גברתנים איטלקים שדוחפים וצובטים ועוד במגרש חלקלק וגשם שוטף במהלך כל המשחק.

קולמה ודאי התרוצץ מפינה לפינה במחשבה שהוא חייב לתרום את הכל ומאידך, מאחר ובירם כיאל ייעדר גם בגומלין מול יובנטוס (אם לא יתקבל הערעור החיפני) רק חסר לחיפה שגם הוא ייעדר. בסוף עוד תתמלא משאלתו של השוער בופון שהצהיר לפני המשחק שאין לו התנגדות שחיפה תופיע עם הנוער. צ'ירו פרארה מוכן להישבע שהיא כן הופיעה איתו.

אלישע לוי חסר היום לא רק את הפצועים והמורחק, ולעולם גם לא נדע אם יציאתו של מסיללה וההלם הרגעי במשבצת שהשאיר, סללה את הדרך לניצחונה הראשון של יובנטוס בליגת האלופות.

עובדה זו פחות חשובה. מבחינה טאקטית, אין מאמן אחר בעולם שהיה מסתדר כאשר ברגע האחרון נודע לו שהמנהיג יניב קטן ייעדר. אז נכון, כדורגל הוא משחק קבוצתי אבל גם ליברפול לא מצליחה ללא ג'רארד וריאל מדריד מפסידה ללא רונאלדו. אם בארזים נפלה שלהבת.

העוקץ ממשחקה של חיפה הוקהה וחוסר היכולת של משומר ומסיללה לפרוץ ולו פעם אחת מעבר לקו מחצית המגרש מלמדת על האחריות הרבה שהוטלה על כתפיהם. לא כל כך בגלל האיטלקים לחצו אותם לשערם, כמו בגלל האחריות שראו בראש וראשונה בשמירה על שערם.

חיפה באה לנצח גם היום. הקטעים הפחות טובים, מעבר להרכב הטלאים, כמו הנעת כדור מסודרת, אחזקתו דקות רבות ברשותם, מנעו משחק מסודר. שקט הוא היה, שקט מדי.
השחקן היחיד שאמור היה לייצר "משהו", ליאור רפאלוב לא היה במיטבו וגם הדברים הטובים שבדרך כלל הוא טוב בהם, אחזקת כדור ומסירות מדויקות, לא הובאו לכלל ביטוי.

כך גם שלומי ארבייטמן שכלל לא הורגש וכשאין סיוע, אפילו דבאלישווילי נותר חסר אונים. כמעט. אם לסבתא של נפתלי היו גלגלים לא היה חסר בהם אוויר- הגיאורגי שלנו הגיע למצב של שער במיליון אחוזים, כבר בדקה השנייה, אך גם הוא לא האמין שבופון יקטע לו את חלום הכיבוש הראשון בבית האלופות.

לא שכחנו את ניר דוידוביץ שהצטיין והיום ידיו היו עמוסות עבודה. בעיקר עקב העבירות הרבות של חבריו שלא נתנו מנוח לכרטיס הצהוב של השופט בנקרצ'ה. חמש פעמים נשלף רק לעברם של ה"ירוקים" ואדום אחד לטייאגו דוטרה.

הקשר הברזילאי נכנס במלוא העוצמה למשחק, תיקל את יריביו על ימין ושמאל והשופט איבד את סבלנותו. פתאום, ממשחק רגוע יחסית הרוחות החלו להתלהט אז אחרי תריסר דקות 'היסטוריות' שלח חבר לא טלפוני לבירם כיאל שיישב לידו במשחק הבא.

הפיגור המספרי לא פגע בחיפה. אדרבא, כאשר נותרה בעשרה שחקנים, הגבירה את קצב המשחק, ניצלה את עייפות ה"גברת הזקנה" והגיעה למספר מצבי הבקעה שבאותן דקות 'היו שוות' שוויון אלמלא בופון.

יובנטוס, כפי שודאי מצפים מהישראלים לחשוב, אינה קבוצה חלשה. ערב המונדיאל, לרשותה כמעט כל מערך ההגנה של נבחרת איטליה. בופון, פאביו גרוסו ופאביו קנבארו. חזקים אבל לא מפילים מהכיסא.

האיטלקים היו כצפוי, טובים יותר, שלטו ברוב שלבי המשחק אך לא הגיעו למצבי הבקעה נדירים. פה ושם הזדמנות שגרמה לניר דוידוביץ להישאר מפוקס ומרוכז, לא יותר. האם ניתן היה לנצח אותם בהרכב מלא ? היה מלא מול באיירן ובורדו אז ניצחנו ?

המחצית הראשונה התנהלה בעצלתיים. לא היו דרמות גדולות מלבד החטאה נדירה של דבאלישווילי. בוקולי (2) הגביה כדור מימין, האיטלקים ראו רק את נושא החולצה מספר תשע נועץ ראשו בכדור, אולי חמישה מטרים מהשער ובופון מזנק כחתול על מרזב והודף.

מכאן ואילך, שליטה איטלקית ללא מיצרים. חיפה לא ירדה להגנה מתוגברת אך היעדר משחק בתנועה ושטף משחק בסיוע המגנים, פגעה מאד.

גרוסו שלח כדור אדיר (9) מעמדה חופשית, דוידוביץ היה במקום והדף. כעבור שתי דקות שוב ניר הודף בעיטה מרחוק. רפאלוב (18) הגיע למצב של "אולי שער", הבעיטה הסופית לא איי-יי-יי.
טראזגה (20) שהורגש פה ושם, הסתער קדימה לכדור נוח ועם הצד החיצוני דחק אותו החוצה. נס טורינו.

דייגו(32) עקף את החומה הירוקה, הכדור החופשי נקלט בידיו של השוער החיפני. סיסוקו (40) נגח מקרוב החוצה, גרוסו הפציץ משמאל (41) ובדקה ה- 44 כדור אדיר שוב חומק ליד הקורה.

דבאלישווילי (תוספת זמן) הסתובב ושלח כדור מדויק שנהדף על ידי בופון ובפעם השלישית, חיפה יורדת למחצית של 0:0.

שובר השוויון הגיע שתי דקות אחרי ההפסקה. שוב כדור חופש משמאל, דייגו הגביה והבלם קיילני קבע מקרוב 0:1. במחזור הקודם בלם צרפתי כבש את שער הניצחון לזכות בורדו, הפעם איטלקי.

מכאן נראה היה שחיפה בדרך להתפרקות. לא השנה. אמנם דייגו (53) הבחין בדוידוביץ מחוץ לשערו והגביה מעליו- לא נרשם שער חכם. השוער לא הספיק לנשום לרווחה ומיד נאלץ לזנק לרגליו של טראזגה ולמנוע הכפלת התוצאה(55).

ג'יוביקו, הטוב במגרש, שעט ושעט, חלף בקלות על פני המגנים סביבו ומ- 16 מ' בעט שטוח לפינה הקרובה. דוידוביץ הדף שם.

דוטרה (69) רצה להוכיח יותר מדי, פגע בקייליני והורחק. לעשרת הירוקים לא הזיז כל כך. בדקה ה- 82 דבאלישווילי התעורר, קיבל כדור ושחרר בעוצמה כדור אותו הציל בופון. דקל קינן ניסה להיכנס לספרים, נגח הגבהה של זגורי לידי בופון.

המאמן האיטלקי התרגז, קאמסנוסי נותר לבד ובעט מקרוב לקורה התחתונה ואז הגיע מוחמד גדיר שנשלח נפלא על ידי עלי עותמן ומזווית קשה בעט ובופון שחרר אנחת רווחה. הדיפה נפלאה שהשאירה את אלישע לוי וחבורתו מרוצים למחצה.

הרכב יובנטוס: ג'יאנלואיג'י בופון, ג'ונתן זבינה (מרטין קאסרס/35), פאביו קנבארו, ג'ורג'יו קיילני, פאביו גרוסו, מוחמד סיסוקו, מאורו קאמורנסי, פליפה מלו (כריסטיאן פאולסן/ 62), סבסטיאן ג'יובינקו, דייגו, דויד טרזגה ( אמאורי/81)