הלו, הלו, מה אתם רצים לקופת חולים ? זה לא דם מה שאתם רואים סביבכם, זה רסק עגבניות, שאריות של מה שנותר הערב מהפועל תל-אביב האדומה אחרי המפגש עם הקבוצה הכי טובה בליגה, הקבוצה שרקדו על דמה ואפילו ערב המחזור הזה, ערב המהפך (סופי ?) אין בכלל ספק מי צעק ראשון: "תחי המלכה".

יעברו עוד ימים רבים, אולי שנים, וכאשר יביטו אחורה יחפשו לדעת מה קרה למכבי חיפה בערב הקסום הזה. האם כל הפרשנים הם בעצם נביאי שקר ? כן. האם מכונת התעמולה ניסתה לגמד את מכבי חיפה ? ניסתה. האם אוהדי חיפה הלכו שבי אחרי קבוצתם ? הלכו גם הלכו.

מבלי לגרוע מיכולתה של הפועל תל אביב שהוכיחה כי היא ראויה להיות סגנית ל"ירוקים" כפי שהייתה אשתקד בשוד הגדול, נראה ששחקני מכבי חיפה לא אכלו שבוע.

הם באו מורעבים עד מוות, אפשרו לאדומים להסתובב מעט בכלוב, כמו נמרים היודעים שטרפם לא יחמוק מהם ואז...
אז נשכו ומרטו, דרסו וחנקו כל יוזמה של האורחים, הציגו כדורגל נפלא מתובל בהתקפות מהספרים ובאו על שכרם. נמחקה תבוסת בלומפילד מלפני חודשיים וגם אז, הירוקים נפלו מיריבתם משהו כמו עשרים דקות.

במקרה לפנינו, ניר דוידוביץ הבטוח, ורק הוא יכול לחזור לאיתנו אחרי שבוע לא קל, בקושי נגע בכדור. דודו מכבי, איש המשק של מכבי, יכול בשקט להחזיר את החולצה הורודה למקומה ואין מצב שבשבוע הבא ניר יתלונן שריח זיעה עולה ממנה.

הרבה בזכות ההגנה הנפלאה שניצבה בפניו ובזכות צמד הקשרים האחוריים שנעו כמו בוכנה במכונית יגואר והתעייפו רק כאשר מאיר לוי שרק לסיום.

ראיתם את אייל משומר, אולי במשחקו הטוב ביותר בהגנה. מרוכז, מפוקס, נעל את האגף הימני שלו עם פלומבה וחסם את דדי בן-דיין שלא הצליח לפרוץ מאגפו ולו פעם אחת. תנועה יוצאת מהכלל, הקרבה ואת השאר תוסיפו לבד.

או פיטר מסיללה. היה מצוין בדרבי, נחלש במשחק מול נתניה וחזר היום בגדול. גם הוא כעמיתו מימין נעל את האגף ולא רק, חמק שוב ושוב מאלה שאמורים לשמור עליו, גיל ורמוט ודני בונדר. מה הפלא ששניהם מבקשים לעזוב ? מסיללה סיבה טובה. כל הזמן חתך ופרץ, מסר וחתך, צריך המון כוח לבלום מגן שלא שיחק ארבעה חודשים. הפועל נפלה לו בול. אכל אותה בלי מלח.

סיפורה של ההגנה, לא זו מלפני קום המדינה, זו עם אריק בנאדו ואנדריי פיליאבסקי מופלא. בנאדו והאוקראיני חיסלו, מבלי לירות אפילו כדור אחד, את צמד החלוצים הכי מאיים בליגה.
לא אפשרו למזליסטים בן שהר וטוטו תמוז לזוז, האחרונים יכולים להתקשר הבייתה ולהרגיע: "היינו במשחק, לא נעלמנו, הועלמנו".

איזו עוצמה של צמד הבלמים המצוין, איזה תיאום כאילו הם משחקים שנים רבות יחד. את אריק כולנו מכירים, הבלם הטוב ביותר ששיחק אי פעם במכבי חיפה, פיליאבסקי נחבא אל הכלים. מסכן, הגיע לעיר בה אוהבים להזכיר שוב ושוב את הבלמים שלא נקלטו, עיר בה לא אוהבים לספור הצלחות עם זרים. מי בכלל צריך את זבי החוטם כאשר אנדריי כל כך מצוין ? עוד כמה משחקים כאלה, חס ושלום חיפה תהפוך תחנת מעבר לבלמים זרים מצטיינים.

אל הרביעייה הזאת חברו הערב שני שחקנים עם כושר גופני מדהים. בראש וראשונה גוסטבו בוקולי, האנרג'ייזר של מכבי שנתן 58 דקות מטמטמות.
כל אלה שדיברו בשבחו של הקישור ממול (מכונת תעמולה, זוכרים ?) לא לקחו בחשבון שלחיפה אין שחקן המצטיין שנה ונגמר כמו סוללה מרוקנת. גוסטבו העניק לנו חוויה, עוד חוויה ענקית, כיצד משחקים ב"משחק העונה" ולא על דפי נייר.

עזר כנגדו, ומהרגע שיצא, הטוב במגרש, הגנאי יא-יא סיידו וגם אצלו לא מקרי שהוא מצוין. הטכניקה האישית, היציאה המהירה מהגנה להתקפה, המסירה המדויקת והאחריות הגדולה הפכו לאחד מגיבורי המשחק.

אלה היו ה"מעצורים" שלא הסתגרו מאחור, פרצו פעם אחר פעם קדימה ולא השאירו מרחב מחיה לשי אבוטבול וערן זהבי האנמים.

השניים האחרים איתם בחולייה המרכזית, יניב קטן וליאור רפאלוב העניקו "שואו" מהסוג שרק הם יכולים. עם הניסיון, הלהטוטנות והחן.

לא יכולים לשחק יחד, הא ?
מזכיר את שטיפת המוח שרוסו ועידן טל יחד עם פראליה הם כישלון או שברקוביץ ועטר מפריעים אחד לשני. הם באמת לא יכולים לשחק יחד. הם יכולים לדרוס יחד או כל אחד לחוד. תלוי מה בא קודם.

קטן, אחרי שבעה משחקים מחוץ להרכב הפותח, שוב התגלה כמנהיג. לא פחות מוצלח ממדינאי באירופה. באסיה כבר יש מספיק. המסירות שלו שפתחו אגפים והותירו בהגנת הפועל חללים רבים, השער שנכבש בקור רוח מצמית, הכדור שהדביק למשקוף ובעיקר הכבוד שהוא מעניק לחבריו הצעירים כאומר: "רוצו, גוזלים, אני כבר אשמור עליכם". ענק.

רפאלוב היה מספר אחת. ללא ספק, ללא התנגדות שאר הדיירים, בהסכמת הבג"ץ והבד"ץ. לא קשה לאמץ את הזכרון ולהצביע על המשחק הייחודי הזה כעל התפאורה הכי מרשימה לפני הופיע.

נטל את שרביט ההובלה, השלים את יניב קטן ויחד הצמד-חמד "התעלל" בהגנה האדומה שלא ידעה מי בא ומהיכן. הסלאלואים הבלתי נלאים, העזרה להגנה אליה כבר התרגלנו העונה ואם גם היה בועט, דיינו. לא בעט, אות וסימן שגם רפאלוב, כמו מספרי 10 אחרים מבינים ש"בישול" טוב גורם לבטן תענוג. נפלא וכל המוסיף גורע.

אלישע לוי לא הפתיע כאשר עלה עם חלוצים חסונים. אין זה סוד שאם אלילת המזל יוצאת לחופשה במשחקי הפועל, הגנתה נראית רע.
ואם חמד ודבאלישווילי נראים טוב, על אחת כמה וכמה. לחמד היו מספר מצבים אותם הכין לעצמו, חברו התקשה בתחילת המשחק וברגע שחמד עזב בגלל פציעה, חש כדג במים. כאלה שגובהם הטביע את ביבאן פרנסמן ומריו פאצ'לקה עליו סיפרו לנו נסים ונפלאות.

לחיפה יש בתקופה זו את מה שחסרה אשתקד. התעלקו עליה שהספסל שלה מרוקן עקב פציעות, השנה מקפיץ אלישע לוי את עידן ורד ואייל גולסה שתרמו רבות למשחק והם כעת מוכנים למשימות הבאות. זה לא לוקסוס למאמן, זה מאמן שהכין עתודה בזמן שפצועיו ומנותחיו לא זעקו.

מטבע הדברים, כאשר קבוצה אחת מצוינת, השנייה חלשה. והפועל חלשה כבר זמן רב. הגנתה נפרצה בקלות, לקשריה לא הייתה תשובה הולמת וחלוציה, חלוצי ההתקפה הטובה בליגה נבלמו בקלות.

נותר רק למחוא כף אך טוטו תמוז לא יכול היה לעשות זאת, כי בדקה החמישית היה עליו ליירט כדור בידו שהגביה בן שהר וכמעט לכבוש שער מחלוקת. העיקר שניצב שופט מחוץ לקווים.

בדקה השמינית, קטן מסר לחמד שנכנס לאמצע, סידר לעצמו מצב מצוין ובעט, אניימה זינק והדף לרגלי דבאלישווילי שנתפס בנבדל לפני הכיבוש.

בדקה העשירית חמד חלף על פני פרנסמן ובעט החוצה , כעבור שלוש דקות התגנב חשד שהמזליסטים שוב ישחקו בונקר ויזכו בקופה. רפאלוב הכין לחלוץ הגיאורגי שלנו מצב מהסרטים, מול אניימה בעט והאחרון הדף.

בדקה ה-30 הגנת הפועל התפרקה כמגדל קלפים. מסיללה הריץ את רפאלוב שהגיע עד לקו הרוחב, תיק-תק לקטן ששלח מסירה מדויקת למרכז השער- 0:1 לחיפה. כמו לפני שנתיים ב"משחק העונה".

פה ושם נרשמו החטאות בודדות, כולם התרכזו במשחק השדה השוטף של חיפה. תענוג לעיניים, טעים לחך.

עד הדקה ה-66. קטן הריץ את ורד ימינה, זה החזיר לו והקפטן זעזע את המשקוף עם "בומבה", הכדור חזר למגרש ובעוד אניימה בושש לקום, דבאלישווילי בעט לרשת החשופה- 0:2 כמעט סופי.

חיפה החלה ללמד הנדסה, בהפועל חיפשו שער כבוד שיחזיר מעט מהכבוד האבוד אבל הכל נגמר בקונצנזוס: הטובה יותר ניצחה, חזרה למקום הראשון וכעת חובת ההוכחה שוב עליה. ושוב, אחרי שוך ההתלהבות, יצוצו זבי החוטם וישאלו: האם הירוקים קורסים ברגעי אמת ?

היום נפלו במאני טיים. על קטן ודבאלישווילי, אחרי שכבשו. ערימה ירוקה. בראוו-בראוו- בראוו !!

הרכב הפועל תל אביב: וינסנט אניימה, דני בונדר (עומרי קנדה/58), מריו פאצ'לקה, ביוואן פרנסמן, דדי בן-דיין, ערן זהבי, שי אבוטבול, יוסי שבחון (מהראן לאלא/58), גיל ורמוט (אלרואי כהן/69), בן שהר, טוטו תמוז.