וידוי אישי: עד לפני הזכייה באליפות הראשונה, אוהדי מכבי חיפה היו תמיד בלחץ. בתקופות ההן לא נערכו אימונים בימי שישי וכשהסתיים האימון המסכם ביום חמישי השאלה המסקנת ששאלו האוהדים זה את זה: כולם בריאים ?

ואם חס ושלום מישהו מה"כוכבים" דאז היה פצוע או בספק קל, הלך הבילוי של שישי בערב. הדאגות אכלו כל חלקה טובה.

הניצחון הענק ב"קופסא" של עיר היהלומים, כאשר חיפה שודדת ארבעה אבני חן מדהימים, לא ייכנס לרפרטואר של המשחקים המפוארים של הקבוצה. אדרבא, המחצית הראשונה הירודה והחלשה שבנס לא הסתיימה בתבוסה, הדאיגה. אולי היא תקוטלג באלבום ה"חלשלושיות".

ההרכב הבלתי מוכר שאלישע לוי העלה, כזה שטרם נראה לצופי הכדורגל בארץ, אמור להיראות שוב ושוב בשינויים כאלה ואחרים, אם חיפה תעבור את גנק ותעפיל לליגת האלופות או רחמנא ליצלן, תיפול לליגה האירופית.

מצפים לה שישה שבועות של לחץ גופני אדיר והסגל שנבנה אמור לרוץ בשתי החזיתות במקביל. המחצית הראשונה הדאיגה, גם בגלל היכולת הגרועה ועוד יותר עקב ישיבתם ביציע של בוקולי, גולסה, ורד ודבאלישווילי. מהיכן אמורה הייתה לבוא העזרה ?

בראש וראשונה מהשוער הסרבי בויאן שראנוב. אלמלא הופעתו הבטוחה והאמיצה, חיפה הייתה סופגת כמות של שערים שגם הרביעייה של עמאשה לא הייתה מספקת להוציא נקודה מהמשחק הזה. בשתי הצלות בשתי הדקות הראשונות הציל את המשחק.

והשני, ה"פוינטר" החדש של חיפה (גם הלוגו על גבה), וויאם עמאשה. הוא הופיע במקום הנכון ובזמן הנכון, לא פעם, לא פעמיים, לא שלוש, ארבע פעמים עם שערים נפלאים.

חלוץ הרכש שכבש גם שלישייה בגביע אירופה (בוראץ') ניצל את כל המצבים שהועמדו לרשותו. בכדורסל, הסטטיסטיקה תצביע על 100 אחוזי הצלחה מהשדה. איזו מיומנות, איזו טכניקה, איזו סכנה הוא מהווה בכל רגע במשחק להגנת היריב וכבר נאמר אלפי פעמים שבמשחק חלש ובהרכב שונה, אם השוער מצוין וגם החלוץ, הנקודות מובטחות.

עמאשה "הרג שתי ציפורים" במשחק אחד. קבע שיא מועדון בכיבוש כבר במשחק הליגה הראשון, השאיר את שאול חייק שהבקיע ב-1976 שלושער לרשת הפועל כפר-סבא (0:4) מאחור ובנוסף, מאז קום המדינה חיפה הצליחה לקטוע את שרשרת ההפסדים במחזור הפתיחה למכבי נתניה. עכשיו המאזן 1:4 ובמקרה הזה, אין לנו בעיה שנתניה מובילה..

בסיכום בין גנק לגנק ניתן להצביע ולומר שהמאמן אלישע לוי נטל סיכון גדול מאוד בהעלאת שחקנים מחליפים בכמות עצומה. השתלם אך נתן חומר למחשבה לשבועות שבהם ישרור לחץ גדול ועייפות.

שני שחקנים מרכזיים, יניב קטן ששב לפעילות אחרי תקופה ממושכת כמו גם תמיר כהן שעושה מאמצים אדירים להוריד חלודה תוך כדי תנועה, נתנו את המכסימום אך כוחם תש במחצית ומעט לאחריה.

לכן ראוי להעריך את תרומתו של ה"אנגלי" החדש שבכוחותיו האחרונים הצליח לסכן את שער נתניה פעם אחת ול"בשל" שער נהדר לעמאשה. לא היה טוב במשחק ההגנה ? גם זה יבוא, כולנו יודעים שיש לו את זה.

ההגנה, אוי ההגנה, הרסה את הבריאות במחצית הראשונה. אם את המגנים אייל משומר וטאלב טואטחה ניתן להבין שלא פרצו קדימה כהרגלם והסתפקו בשמירה על עמדותיהם ההגנתיות, מרכז הההגנה עם בוליאט ואיציק כהן היה פרוץ לכל דיכפין.

עיני כולם ודאי היו נשואות לגנק עם חשש שהשניים, להם זאת הופעת בכורה כצמד, לא יעמדו בלחץ שאליניב ברדה וחבריו יפעילו (אולי) ביום שלישי. לרוע המזל, הקרואטי נפגע בכתפו בהתרוממות עם אחמד סבע, נאנק מכאבים עקב פריקת כתפו ומשנכנס סרי פאלח, חלה התייצבות על אף שבדקות הללו חיפה כבר הפכה את המומנטום לצידה.

כעת חיפה בבעיה גדולה כי צמד הבלמים איתו התחילה את העונה, פיליאבסקי ובולייאט מושבתים והיא חייבת בלם שלישי כמחליף, אחרי שהודיעה לשי מימון שהוא רשאי לחפש לו קבוצה.

מילים טובות גם ליא-יא סיידו שהתרוצץ וניסה להוות משקל נגד לקישור הנתנייתי ששלט לאורך 45 הדקות הראשונות. תרומתם של מוחמד גדיר וחן עזריאל לא גדולה, מלבד המסירה המדודה של האחרון לעמאשה שהשלים רביעייה היסטורית.

מבין המחליפים, דלה ימפולסקי הטריד מאוד את חבריו לשעבר, פאלח ביצר מעט את החורים בהגנה ועלי עותמן עיבה את מרכז השדה ואפשר לחיפה משחק בטוח יותר.

מה שחיפה תזכור מהמשחק הזה, את הניצחון הגבוה והרביעייה של עמאשה. מעבר לכך, היא ראתה את נתניה תוקפת, כמעט דורסת, כאשר קובי דג'אני ובן בנימין עשו במגרש ככל העולה על רוחם ודחפו את מוחמד כליבאת, המושאל החיפני, ואחמד סבע כדי למחוץ את חיפה.

נתניה, באמצעות מגניה הנמרצים, אוראל דגני ועומרי בן-הרוש ניצלה את חולשת כל המערך החיפני בו חסר ה"דבק" שיאחד בין חלקי הקבוצה. הצהובים הפגינו משחק שדה נאה לעין והייתה להם סיבה טובה לרדת מאוכזבים במחצית עם תיקו בלבד.

עם תמונות מהמשחק של ריאל מדריד מול ברצלונה, נתניה פתחה במשחק לחץ וכבר אחרי 25 שניות שראנוב זינק באומץ והציל שער ודאי מרגליו של כליבאת שנכנס בין בלמי חיפה הלא מתואמים.
גם בדקה השנייה היו אלה השוער והחלוץ הנתנייתי בעימות שני, ושוב ידו של החיפני הייתה על העליונה.

בפעם השלישית תם מזלה של חיפה. בן בנימין מסר לפיראס מוגרבי שסובב כדור לפינה הרחוקה והכניע את שראנוב- 0:1 לנתניה.

הדוקרב שראנוב-כליבאת נמשך (27) והסתיים בהצלה שלישית, כעבור שתי דקות חיפה חשה היטב כיצד מרגישות ה"קטנות" המשחקות מולה. הגבהה, מוחמד גדיר נגח בפדחתו ועמאשה הבחין בשוער נתניה, מרטינוביץ ושיגר כדור נהדר מחוץ לרחבה, כדור שפגש את הרשת- 1:1.

נתניה לא נשברה, בלעה את הרוק ויצאה לשלוש התקפות. סבע תעתע באגף הימני ושלח בעיטה אדירה מעל לשער (35), כליבאת (37) ניסה בכל כוחותיו להכניע לפחות פעם אחת את שראנוב אך זה קלט ולמוגרבי ניתנה הזדמנות ששלח "פצצה" והחטיא במעט את החלק העליון.

ברור היה שהלחץ הנתנייתי יתפורר ככל שמחוגי השעון יתקדמו. גם בגלל שלחיפה כושר גופני טוב יותר. תמיר כהן העייף (47) סידר לעצמו מצב טוב ובעט החוצה, שמונה דקות אחר כך פריצת העומק הראשונה (!) של טאלב טואטחה שברח לקו הרוחב והגביה במדויק לראשו של עמאשה שהסתער ונגח בעוצמה בין צמד הבלמים המארחים- 1:2 לחיפה.

הראש של עמאשה המשיך להמציא שערים. תמיר כהן שבזבז את כל מלאי החמצן שברשותו פרץ באלגנטיות שמאלה, מסירת גובה ושוב עמאשה מתרומם ומתסכל את מרטינוביץ- 1:3 והשוער עדיין לא נגע בכדור !

חיפה נהנתה ממזל (77) כאשר התקפה מתוכננת של נתניה הסתיימה בסיבוב שעשה כליבאת על סרי פאלח וירה כדור חזק לקורת השער הנגדית, בפינה בה נפרץ שער חיפה בפעם היחידה.

את הלפתן סיפק חן עזריאל בדקה ה-86 כשהעביר כדור יוצא מהכלל לעמאשה שבעט ללא היסוס לפינה הנגדית וסתם את הגולל על חלומה של נתניה להפתיע את האלופה. היום היה לה סיכוי, לא ידעה לקחת.

הרכב מכבי נתניה: מרטינוביץ, אוראל דגני, ליאוניד קרופניק, קאפורלה, עומרי בן-הרוש, קובי דז'אני, בן בנימין (סרגיי טרטיאק/65), פיראס מוגרבי, ניר נחום (חן עזרא/54- ירדן כהן/72), מוחמד כליבאת, אחמד סבע.