כנראה שזה לא היום של ה"גדולות". אחרי שמנצ'סטר יונייטד הובסה בביתה 6:1, אחרי שבאיירן מינכן הפסידה להאנובר 2:1, אחרי שצ'לסי השאירה את שלוש הנקודות לקווינס פארק רינג'רס, הגיעה גם תורה של ה"גדולה הישראלית" (היום המרכאות חשובות...) ורשמה את הסנסציה העונתית.

תבוסה ביתית להפועל קריית שמונה בתוצאה שבסיום נראתה אפילו רכה ורחמנית, מצטרפת לאותם ערבים שחורים משחור נוסח קריית-גת, כפר-סבא, הכח עמידר רמת-גן שתמיד יהיה מי שיזכיר אותם. ניצחון ראשון בהיסטוריה לנציגת הצפון שבסך הכל באה לצאת בשלום ויצאה ברכוש גדול.

קבוצתו של רן בן-שמעון שיחקה מצוין, יוצא מהכלל, וכל השבחים מגיעים לה. היא שלטה בכל דקות המשחק והפכה אותו למאבק של "חתול ועכבר", כאשר הפעם החתול אינו לבוש בחולצה ירוקה...

אין הסבר להתרסקות החיפנית. מי שתולה אותה בעייפות מהמשחק ביום חמישי מול סטיאווה, מוטב שיתלוש את דף התירוצים מפנקסו. רוטציה ? אלכס פרגוסון ביצע אותה וספג שישייה בדרבי העירוני.

מלבד השוער בויאן שראנוב שהוזנח על ידי חבריו להגנה והקישור האחורי, כל 13 השחקנים ששותפו היו שותפים לערב שאלישע לוי הגדיר נכון ולא צריך יותר ממילה אחת: "מביש".

איש לא ציפה שחיפה תשחזר את יכולתה הטובה מול סטיאווה. מוגזם מעט אך נפילה דרמטית כל כך ? גם בחלומות השחורים, שחקני חיפה לא יאמינו, כשיראו את המשחק בוידאו, איך הצליחו לא לשחק כדורגל.

בעיטה לשער, שתי מסירות רצופות, החלפת מקומות, נגיחות, הגבהות, דברים בסיסיים בכדורגל נעלמו היום מהרפרטואר החיפני והפכו את האלופה לאוסף שחקנים שמלבד התלבושת לא נראה שהיה משהו שיאחד אותם. זאת היתה יכולת קבוצתית גרועה, בלשון המעטה.

הכי קל להטיל את האשמה על הבלם אוראל דגני. במקרה אחד לא סגר את הכובש הראשון, את השער השני "בישל" לשלומי אזולאי, גרם בעקיפין לפנדל שהוחמץ ולבלם זמני זאת הופעה שיעדיף להצפין עמוק בבוידעם. ספק אם גם יתבקש, יצליח לחזור על מופע אימים שכזה.

אם דגני היה ה"מוציא לפועל" מה יאמרו צמד המגנים אייל משומר ובעיקר טאלב טואטחה המצוין בדרך כלל ?
הרי ברור היה שבן-שמעון יציב עליהם שמירות אישיות שימנעו מהם להעפיל ולעזור להתקפה. ברור עוד יותר שהם מספיק טובים כדי שלא יצליחו לבלום אותם. ועוד איך הצליחו. ובקלות רבה שערערה את הביטחון אצל חבריהם לחוליית הקישור.

יא יא סיידו נראה עייף ובלתי מרוכז, פעולה אחת חיובית לא עברה דרכו, כך גם תמיר כהן ואייל גולסה שכילה את התסכול מהתוצאה והיכולת בעבירה גסה על רביד גזל שגררה כרטיס אדום ראשון. כעבור תשע דקות גם חברו חן עזריאל ראה צבע דומה.

חורים בהגנה

משני השחקנים היצירתיים בשורות חיפה, הקפטן יניב קטן ועידן ורד לא נראו כלל מבצעים ומסירות וכך נותר וויאם עמאשה בודד בינות לבלמי קבוצתו לשעבר, חסר תעסוקה, מתוסכל ומובטל.

היכולת הקבוצתית הירודה בלתי ניתנת לקיטלוג בשום מדור- זאת קטסטרופה מקומית שעלתה ביוקר, מעבר ליוקרה. עם תריסר נקודות במאזנה ואחרי הפסדים לסכנין, אשדוד וקריית-שמונה, יקח זמן להחזיר את "מאזן האימה" לקדמותו. עבודה רבה מצפה למאמן חיפה.

האורחים ודאי הופתעו מהיכולת החיפנית. לעומת סטיאווה שבאה לנצח בכל מחיר, הצפונים סמכו בראש וראשונה על יכולתם ועל ה"עקיצות" שבדרך.

ככל שהדקות נקפו ומחוגי השעון התקדמו, תפסו ביטחון וניצלו עד תום את שברונה של הגנת האלופה. הק"ש ששבר את חיפה והמתנות שחילקה התקבלו בעין יפה אצל האורחים שבדקות הסיום הורידו שני הילוכים כדי לא להביך עוד יותר את מארחיהם.

כל מה שחיפה עשתה רע, הצליח לקריית שמונה. מלבד השוער דני עמוס שהחזיר את בגדיו וכפפותיו לאיש המשק ללא טיפת זיעה. בבית חיפה לא העמיסה על שוער היריבה. קיים כדבר הזה ?

המגנים אלעד גבאי ומאטוביץ שמרו ועלו פעם אחר פעם לעזרה, ה"זקן" סאלח חסארמה לא נזקק לניסיונו כדי לעשות ולו גליץ' אחד, הקישור בראשותם של רביד גזל המצוין ובראין גרז'יצי'ץ שלטו ללא בעיות, נג'ובו נעל את טואטחה ולא רק ושלומי אזולאי "שלנו" כבש את השני ושיכנע שהוא שחקן מעולה.

בחוד, ברק בדש ושמעון אבו-חצירא לא התקשו מול האין-הגנה וכך נוסדה לה הפתעה שרק מי שצפה במשחק יבין שאין כאן הפתעה ולא סיפור של הביצה והתרנגולת.

את הצרות של ההגנה ניתן היה לאבחן כבר באותה הוצאת חוץ (15) שהגיעה לתוך הרחבה וברק בדש ירה אותה מזווית נוחה החוצה.

שלוש דקות אחר כך עדיין נוצרה אשלייה שהצמד הקטלני, קטן את עמאשה נכנס לפעולה. הקפטן שלח כדור מדויק, החלוץ עקף את דני עמוס וכשבא לכבוש, השתטח המגן גבאי וחילץ שער ודאי.

מיד ה"בום" הראשון. בדש (21) הסתובב עם הכדור ליד הרחבה, איש לא ניגש למנוע ממנו את מסירת הפז לעברו של אבו-חצירא שעמדת הנבדל שלו היתה גבולית- באין שריקה שלח שטוח לרשתו של שראנוב- 0:1 לאורחים.

תמיר כהן איבד כדור (24) לרביד גזל ששלח לעומק ובדש לא היה מספיק מדויק כדי להכפיל. גם חיפה הזכירה פתיתי כדורגל כשהבלם בוליאט (30) שלח כדור מצוין לורד שפרץ מול השוער ונכשל במשימה הסופית. עדיין היתה תחושה שגם הפעם חיפה תגנוב שער ותחולל מהפך, למרות חולשתה.

מחשבות לחוד ומציאות לחוד. סיידו לא שם לב שגרז'יצי'ץ מתגנב מאחורי גבו ולא הגיע לכדור קורץ (38) ואז טעות נוראית של דגני כבר לא נותרה בגדר נס. כדור שהוגבה מימין (41) מצא אותו לא מרוכז, הוא פגע בכתפו וניתז לעברו של שלומי אזולאי ששלח פנימה ונהג באצילות כאשר לא צהל אלא הזמין את חבריו לחבקו- גם כך 0:2 .

לשתי דקות מפתיחת המחצית השנייה נוצרה תקווה שניתן לתקן. ככה זה אצל האלופה- אחרי אקטובה גם 0:3 לא שובר אותה.
לא אקטובה ולא גרדרובה. אותה גברת עם אותה אדרת. דגני התקשה בהרחקת כדור פשוט (47), הסתבך עם בדש, הכדור הוסט שמאלה לעבר גרז'יצ'יץ שפרץ ולשראנוב לא נותר אלא להכשילו. פנדל.

בדש בעט למרכז השער, שראנוב זינק ימינה אך הצליח להדוף בידו השמאלית לקרן. אלת המזל חזרה ?
לשניות. השוער הסרבי מנע שער מקרוב ואחרי ההדיפה (61) גזל הגביה וגרז'יצ'יץ' שסבל כל כך ממכבי עת שיחק בשורות הפועל חיפה, נגח בעוצמה לרשת העליונה. שראנוב רק הצליח להדוף פנימה- 0:3 ובחיפה כבר המתינו לשריקת הסיום.

שלומי אזולאי עוד הספיק להפגיז כדור שזעזע את הקורה (63) ומיד אחר כך החל פסטיבל הצבעים.
גולסה שספג פגיעה מרביד גזל נכנס בגסות ברגליו וראה מדניאל בר-נתן את האדום הראשון, חן עזריאל שנכנס במחצית תרם אף הוא את חלקו ובדקה ה-74 בעט באלעד גבאי וגם הוא יישב בשבת הקרובה ביציע.

תם ונשלם ליל הבלהות ממנו חיפה לא הצליחה להימלט. צרת רבים חצי נחמה ? לא כאשר צוברים 12 מתוך 27 נקודות.

הרכב קריית שמונה: דני עמוס, אלעד גבאי, סאלח חסארמה, איתן טיבי, דושאן מאטוביץ', בראין גרז'יצ'יץ, רביד גזל (ליאור לוי/76), וילאם נג'ובו, שלומי אזולאי (עבד אחמד/72), ברק בדש( אדריאן רוצ'ט/62), שמעון אבו-חצירא.