היו זמנים שמכבי חיפה הפסידה להפועל תל-אביב 3:0 בבלומפילד והכתובת לא הייתה על הקיר.
כמו לפני כחמישים שנה. חיפה הגיעה, תקפה ותקפה את שערו של יואל שוהם, שוער הפועל שקיבל ציון 10 כאשר מנגד חלוציו כבשו שלושה שערים.

הערב מגיע ציון טוב יותר לבויאן שראנוב, שוער מכבי, מאשר לאדל אפולה שוער ה"אדומים". הסרבי, למרות שלא היה בשום שער מהשלושה, זינק שוב ושוב והציל בשעה שעמיתו הקמרוני ניצב בשער ונהנה מחדלונם של שחקני חיפה שכל מה שהנפיקו היו שתי בעיטות לקורות ותו לא.

לבוא ולשאול מה היה קורה אילו במקום הקורות, הרשת שמאחורי שוער הפועל הייתה מזדעזעת, כמוהו לשאול מה היה קורה לו שחקני הפועל ניצלו את החופש שהגנת מכבי נתנה להם בסיום ולא רק. כמעט בכל מהלך המשחק שבקטעים מסוימים הפך לחד-צדדי ולא הזכיר, לפחות לא מצד האלופה הירוקה שהיא מחזיקה בתואר.

כבר לפני עליית הקבוצות לכר הדשא בבלומפילד ניכר היה שחיפה לא תוכל להוות יריב שווה כוחות להפועל. ולא בגלל שזו מארחת , לא נוצחה בביתה וספגה שער אחד בלבד במבצרה.

ה"כלים" שעמדו לרשותו של אלישע לוי היו מוגבלים. בגלל היעדרם של המגן אייל משומר והקשר ההגנתי יא-יא סיידו. הקישור החיפני התבטל מראש בפני החולייה המרכזית מנגד ואפילו שבהגנת הפועל נערכו חילופים מאולצים, בחיפה לא היה מי שינצל זאת למימוש כלשהו.

הפועל שיחקה פשוט, הניעה את הכדור בסבלנות וברגע המתאים מצאה את הפרצה בהגנת חיפה, וכאלה היו רבות. הגנתה לא נאלצה להתמודד עם לחץ חיפני מאסיבי וטאטאה ללא בעיות את המעט שהיה עליה לעשות.

אם שראנוב היה בסדר גמור וכך גם בולייאט, למרות שאי אפשר לנקותו מאשמה בשער השני של דמארי שסגר את המשחק ולא השאיר לחיפה אופציה לחזור ולחשוב אפילו על תיקו שלא הגיע לה, חבריהם להגנה לא מילאו את תפקידם.

ה"פטנט" עם דלה ימפולסקי כמגן ימני עבד ככה-ככה במחצית הראשונה. רחוק מלמלא את התפקיד החשוב. פה ושם דחף רגליים כדי להפריע לטוטו תמוז לפרוץ מאגפו, על עזרה להתקפה בצורה שמגן מימון תוקף, קשה לדרוש ממנו.

מה שאי אפשר לומר על טאלב טואטחה שעובר ימים חלשים. טיפשי מקלדת מנסים למצוא בו את האשם לצרותיה של חיפה, טואטחה מספיק חכם כדי לקחת עצמו בידיים ולחזור ליכולתו הגבוהה. הערב נכנע ליכולת תנועה מעולה של אלרואי כהן שהקפיד לשמור באדיקות על תנועתו. טואטחה שיחק קפוא, לא תרם וההפסד אינו רשום רק לחובתו. הוא שותף באותם אחוזים כחבריו. מאה אחוזים.

גם חזרתו של סארי פאלח לעמדת הבלם לא ביצרה את הגנת חיפה. בניגוד ליוריצה בולייאט שהפגין משחק טוב ואחראי, הצעירצ'יק טרם שב ליכולת שהרגיל אותנו בתחילת העונה.

לחמישייה האחורית לא היה שום סיכוי להתמודדות שוות כוחות מול הסגנית. אייל גולסה, הטוב בשחקני חיפה, מאבד מיכולתו בתפקיד הקשר האחורי ואם לידו משחק תמיר כהן החלש, חיפה נקלעה לצרות. שני אלה אינם מסוגלים להוות משקל נגד לאביחי ידין את רועי גורדנה ובהמשך גם לשי אבוטבול.

דומה שהיעדרם של משומר וסיידו קריטי יותר מהיעדרם של מריו פצ'לקה וגל שיש. ולא שמחליפיהם היו מעולים, הם לא נאלצו להפגין קורט מיכולתם בגלל חולשה מדהימה שפקדה את הקפטן יניב קטן וויאם עמאשה לזכותו ייזקף שהתלונן על כאבים בכתפו במהלך רוב דקות המחצית הראשונה.

קטן התקשה למסור, עמאשה המשיך לא להיות מורגש עד שהוחלף ורק עידן ורד ודבאלישווילי ניסו להניע את החולייה הקדמית ללא הצלחה.

מעבר למשחק השבלוני של חיפה שנהדף בקלות ברגלי שחקני הפועל שנעו ללא ליאות וסגרו, לעתים קרובות עם שניים-שלושה שחקנים, העובדה שבתקופת זמן זו אין לחיפה מחליפים המסוגלים לשנות מומנטום של משחק, מדאיגה.

אלון תורג'מן עשה יותר צרות להגנת הפועל מאשר חבריו, עלי עותמן נכנס כדי לייצב את האגף הימני ולא הצליח וגוסטבו בוקולי אינו בכושרו מימים ימימה.

המחצית הראשונה נראתה למראית עין אולי קצבית, בפועל חיפה הפגינה בה כדורגל חסר חוליות וחסר סיכון על שער הפועל. למעט בעיטה לא רצינית מרגלי טואטחה , רק בדקה ה-29, שער הפועל כלל לא הועמד בסכנה.

שתי תופעות שבלטו לעין במשחק זה ולא רק בו. למרות שלחיפה שני בלמים גבוהים, בכל הכדורים הנייחים לזכות הפועל, שחקניה הגיעו ראשונים וסיכנו את שערו של שראנוב.

הנקודה הבולטת השנייה שנחשפה בקפריסין: חיפה אינה מאיימת על שער היריב כאשר נפסקות לזכותה בעיטות חופשיות. מול לרנקה הוחזרו לאחור שני כדורים במקום שייורטו קדימה, בבלומפילד לא פחות משלוש קרנות נשלחו "קצר" לשחקן קרוב שאיבד את ההזדמנות. כדורים נייחים הופכים כיום לחצאי מצבים וחבל לבזבזם לשווא.

פער בן שמונה נקודות מהפסגה נראה הערב כטיפוס על פסגת האוורסט. במיוחד כאשר חיפה נראתה כפי שנראתה בחמשת הימים האחרונים, בלרנקה ובבלומפילד.

הפועל ניצחה בגדול והייתה ראויה לשלוש הנקודות. היא ניצלה עד תום את כל נקודות התורפה החיפניות, וכאלה היו רבות. אסור אפילו לחשוב אם השער המדהים של אלרואי כהן שיבש את תוכניות המאמנים. בשורה התחתונה, לא היה ספק שכרגע, והדגש על כרגע, הקבוצות שלפניה בטבלה טובות ממנה ולא בכדי היא רק במקום החמישי.

חיפה התחליה להבין מאין ינחתו צרותיה כבר בדקה השלישית. כדור חופשי מרגלי רועי גורדנה מצא את סרי פאלח מתאמץ לנגוח, יצא לקרן.
בדקה השמינית נבדל של הפועל, המגמה נשארה. כדור קרן של אלרואי כהן מצא את פרנסמן נוגח, שראנוב היה דרוך והדף ואגייבור הבלתי מכוסה שוב נגח באין שמירה עליו.

בולייאט הציל כשלחץ את אייגבור שנאלץ לבעוט החוצה וכך גם רועי גורדנה (26) שקיבל כדור במצב נוח ובעט מעל לשער.
חיפה נזכרה שצריך לבעוט כדי לנסות ולאיים רק בדקה ה-29 כשיניב קטן הגביה מימין, עמאשה השאיר לטואטחה שבעט ללא סיכון הרחק מהשער.

את המחצית נעל ניסיון של אייגבור שנתקל בבלימה טובה מצד בולייאט שהציל לקרן והשאיר את התוצאה מאופסת ואת הקהל קפוא ומשועמם. איש בחיפה לא היה מתנגד שאלון יפת ישרוק לסיום אחרי ארבעים וחמש דקות.

יפת לא שרק והשם החם שעלה על הלוח, אלרואי כהן הדהים כאשר קיבל כדור רוחב (49), התקדם מעט וממרחק 20 מ' הטיס כדור/פגז/טיל אל בין חיבורי הקורות שפגע במשקוף וצנח מטה. שראנוב יכול היה רק להביט בעצב- 0:1 להפועל.

ואז חיפה התפרקה. חלפו שלוש דקות בלבד, אלרואי כהן הכניס מסירה לעומר דמארי שגבר על ימפולסקי ובולייאט ומול שראנוב לא התקשה לשלוח כדור שטוח שנעצר ברשת- 0:2 אדום.

עידן ורד (54) ניסה להחזיר את קבוצתו לחיים, בתום מבצע נאה בעט בשמאלו לקורת שערו של אפולה וכך גם תורג'מן שבזבז את ההגבהה של ורד מימין בנגיחה החוצה בעומדו סמוך לשער (68). מיד, בהתקפה נוספת בוקולי הרים ודבאלישווילי נגח במדויק ל...משקוף. ביום כזה כלום לא הלך.

בהפועל לא הסתפקו בצמד, תמוז חלף על פני בולייאט ונתקל בזינוק של שראנוב (68), כעבור דקה השוער החיפני שוב יזנק ויציל, הפעם מרגלי אייגבור הניגרי.

מזל גדול לחיפה, שוב כאשר חלפה דקה בלבד (70) כשאייגבור קיבל כדור ברחבה, עבר את שראנוב ומול שלושה חיפנים שהתפללו שלא יבעט, בעט לקורה הימנית ממנה הכדור חזר לגופו של בולייאט וממנו פעם נוספת לקורה !!

הסיום שייך לשי אבוטבול שניצל את חוסר השמירה עליו ומסר כדור רוחב לתמוז (תוספת זמן) שדחק מקרוב לרשת החשופה והשאיר את חיפה המומה מהתבוסה הקשה.

הרכב הפועל תל-אביב: אדל אפולה, עומרי קנדה, ואליד באדיר, ביבאן פרנסמן (שי אבוטבול/35), נאיל חוטבה, אביחי ידין, רועי גורדנה (מחמוד עבאס/72), אלרואי כהן (סלים טועמה/78), נוסה אגייבור, עומר דמארי, טוטו תמוז.