בואו נתחיל מהסוף. מה יש, אם כולם שופטים משחקים לפי השורה התחתונה, מדוע מכבי חיפה צריכה להיות שונה ולזכות ביחס לא מועדף. בכל מקום לאלופה נותנים אשראי בלתי מוגבל.

איש לא העז לדבר סרה בבויאן שראנוב עד היום. אמנם היו שהטילו ספק אם הוא שוער העתיד של מכבי חיפה, אלה גם לעגו לאדל אפולה מהפועל תל-אביב ולאובארוב בזמנו. כל ילד מאוהדי מכבי חיפה כבר מבין שכל יילוד באינקובטור מבין יותר מהם.

עד היום, וזאת עובדה, הסרבי של חיפה "לא הביא" נקודות במו ידיו. אם היה מביא, עם ההגנה החדירה שלפניו, דיינו. לא הביא, לא אשמתו. דקות הסיום מול מכבי נתניה בהן מנע בשתי הצלות גדולות שער משווה אכזרי מדברות בעד עצמן. הניצחון שייך אך ורק לו. הוריד עוד קוף מגבו.

עוד אחורה. בשנות השישים היה נוהג באצטדיון קריית-אליעזר לפתוח את שערי הכניסה לכל דיכפין ומאות צופים היו רצים פנימה וחוזים בדקות האחרונות. עם הנוהג הזה, מי שהיה נכנס ליציעים בעשר הדקות האחרונות פלוס זמן פציעות, היה מתלהב ומצטער שלא הגיע למשחק קודם לכן.

במובן מסויים, חיפה ונתניה הלהיבו את הקהל המועט יחסית בדרמה סוחטת עצבים. התקפה רדפה התקפה וגם 0:2 לחיפה לא היה סופי כפי שהפרש בן שני שערים חייב להקרין.

כי לפתע חיפה ספגה שער מצחיק מהתקפה נתנייתית בודדת ונזקקה לאותה יכולת פנטסטית של שוערה כדי להאמין שמהמשחק הזה ניתן לצאת לדרך בטוחה יותר. מי בכלל חושב כרגע על המקום הראשון ?

המשחק הזה כולו משחק הביטחון. שחקני שתי הקבוצות עלו ללא קור-רוח, מבוהלים ומפוחדים ואם ניתן היה להמליץ לפיפ"א לקצר משחקים כפי שראינו במחצית הראשונה, אין ספק שראשיה היו נענים להמלצה. עובדה, השופט אוראל גרינפלד קיצר אותה ב-13 שניות...

גם מאמני שתי הקבוצות "עשו במכנסיים" בגלל חוסר ההצלחה של קבוצתם בחודש האחרון. שניהם עלו במערכי קישור מעובים 1-5-4 וגם בפתיחת המחצית השנייה שמרו על תבנית המשחק שנועדה להבטיח בראש וראשונה שקט יחסי בהגנה.

את השקט הזה השיגו. מכבי נתניה לא בעטה למסגרת ולו בעיטה אחת ב-45 הדקות הראשונות. אחת לא. גם חיפה היתה רחוקה מלסכן את שוערה המושאל, אמיר אדרי. רק בדקה ה-24 נגע פעם ראשונה בכדור, נהנה ממעט מזל בשני מקרים וזהו. 0:0 קלאסי. בתוצאה וברמה הירודה כשהשאלה "מי יצילנו" נותרה בלתי פתורה.

על שראנוב כבר סיפרנו הכל. שוער בודד מאחורי הגנה חסרת ביטחון שמן הסתם תזכה לתשומת לב בקרוב. היום נתניה הקלה עליה ברוב דקות המשחק אך בשלבי הסיום, כאשר מעט לחץ הופעל עליה, קרסה ולא התמוטטה.

על מרכז ההגנה לצורותיו השונות כבר נכתב הכל ודומה היה שיותר גרוע כבר לא יכול להיות. זאת הסיבה שיוריצה בוליאט שהוא בלם סביר נקלע לבהלה בסיום. למזלו, כפסע היה בינו לשער עצמי שלישי (93) מהסוג שראינו מול שאלקה. מסירת רוחב נתנייתית ועם הפנים לשער "בום" וכמעט גמרנו. את הנקודות.

אצלו חוסר הביטחון, לעומת זה שהשרה בתחילת דרכו, בלט לעין. כשהגיע לארץ נכתב בעיתון מכובד שלא מכבד את עצמו (שימו לב ולא לצחוק בבקשה..) שהמלחמה בין קרואטיה וסרביה תגרום לכך שלא יהיה קשר בין שראנוב לבלמו. לפי המשחק הזה, אכן אין קשר ולא עקב המלחמה...

אצל סארי פאלח ניכר שיפור קל, קל מאוד. הוא ממשיך לבצע עבירות סמוך לרחבת שערו ומסכן בכך את ההגנה. עלי עותמן זכה הערב שוב להכרה מכורח הנסיבות, השבר בכף ידו של משומר, ולרגע לא לקח את ההזדמנות לידיו. נרפה, חלוד, איבד ממהירותו ומחיוניותו- עוד תוצאה של מי שיושב על הספסל לאורך זמן. גם עזרתו למשחק ההתקפה הוגבלה ולא במקרה נתניה העדיפה לפרוץ מאגפו שלא נסגר הרמטית.

את המחצית הראשונה של טאלב טואטחה רצוי לשכוח. המשיך לשקוע במדרון, מפוזר ובלתי מסוכן. לאחר ההפסקה כבר ראינו את השיפור הגדול. עדיין לא המגן שהרגיל אותנו למפגני ראווה מוצלחים אבל רוב ההתקפות המסוגננות הגיעו מאגפו. הוא יחזור לעצמו בקרוב.

חוליית הקישור- הכי חזקה בקבוצה. לא בגלל רמת המשחק כמו בגלל מספר אנשיה. נתניה שלחה חמישה וחיפה מכסה דומה ובמרכז המגרש נוצר פקק מארץ הפקקים.
כולם בעטו בכדור ללא אבחנה, בלתי ניתן היה לספור את מספר הבעיטות הבלתי מדויקות כי הן היו מסבכות גם רואה חשבון מדופלם, כדורים לא נעו קדימה ושתי החוליות עסקו ב"חיסולים".

בנתניה לא היה את מי לעצור כי כל הקישור שלה היה יותר גרוע מרע, בחיפה בוקולי וסיידו נלחמו כאריות עד 'טיפת דמם האחרונה' ולא יותר מכך. לקפטן יניב קטן עוד ערב בלתי מורגש, עידן ורד התבסס על יכולת אישית והעדיף אותה על פני הקבוצתית ורק המסירה הנפלאה של אייל גולסה ש"בישל" את השער השני לדלה ימפולסקי העירה את הנוכחים במגרש וביציעים.

וויאם עמאשה נותר איפוא לבד, ארב והתגנב כדי לכבוש, הסתפק בפנדל מוצלח ולולא השוער אמיר אדרי המצוין, נתניה הייתה סופגת תבוסה קשה גם כשמכבי חיפה חסרת ביטחון.

החילוף של ורד בימפולסקי התבקש בגלל עייפות שבלטה אצל הקשר, ללא קשר הנפלא שהנתנייתי לשעבר כבש. כדאי גם לשים לב לחילוף של זמן, ערן רוזנבאום ששיחק שתי דקות. האם יש כאן רמז שהקישור האחורי יזכה בקרוב לאיוש מחודש ?

נתניה תרמה המון למשחק הגרוע במחצית הפותחת. משחקניה הבולטים בעונה שעברה נותר רק השם. בתקווה שלא משחקני העתיד. מלבד אחמד סבע הדורסני, איש משחקניה אינו יכול לאיים על חיפה, מלבדה היא.

הבלון השחור שחדר לכר הדשא לפני שריקת הפתיחה והתלבושת השחורה-ירוקה אותה לבשו החיפנים בתבוסה לקריית-שמונה נראו לרגע כ"כבשה השחורה" של חיפה. לאו דווקא היריבה.

כל קשר בין חלקי מכבי חיפה והקבוצה מנגד, מקרי בהחלט. פה עידן ורד נגח אחרי קרן (14), שם עמאשה ניצל חוסר עירנות (39) ובמקום צ'יפ מעל אדרי בעט מעליו לשחקים.

רק שתי דקות למחצית נראה מהלך מתוכנן. אף הוא מכדור קרן. ורד הגביה, סארי פאלח ניצב מול אדרי ובעט בימינו לידיו.

וכאילו מישהו לחץ על כפתור, המחצית השנייה משהו שונה. לא להתלהב, הרבה יותר טובה במגבלות הערב.
שתי דקות נתנו את האות. בדקה ה-48 גולסה בועט ממצב נוח ואדרי הודף נפלא הצידה, ורד מגיח ומחפש את הרשת החשופה מעליו ושוב השוער מזנק והודף.

דקה אחר כך. שוב קרן, עמאשה נראה לפתע מופל ברחבה בידי עומרי בן-הרוש. גרינפלד שורק לפנדל ומלך השערים לא מתרגש, מטעה וקובע 0:1 שבחיפה כל כך חיכו לו.

הגנת חיפה המשיכה לספק כדורים חופשיים לאורחיה שבעטו אותם בחוסר הצלחה ואת ההתקפה הבאה (68) יניב קטן היה חייב לסיים עם ריצה לקהל: טואטחה המשתפר מסר לו כדור פנטסטי, עמאשה משך שניים משחקני ההגנה והקפטן, מול שער חשוף בעט מתחום הרחבה מעל למשקוף.

אדרי יהיה גם גיבור הדקות הבאות. ימפולסקי, מיד עם כניסתו (71) קיבל מסירת פז מבוקולי ואת הפצצה על השער השוער הדף באומץ.
שש דקות מאוחר יותר, טואטחה פרץ כרוח סערה, הרים כדור מדויק לראשו של עמאשה שנגח לקרקע ואדרי לא נבהל ועצר שער בטוח.

דקה 81, שיתוף פעולה בין גולסה שהכניס כדור עומק לימפולסקי וזה סובב מעט את הכדור בדרך לפינה הרחוקה כדי לקבוע 0:2 ולסמל את התפרקותה הסופית של הגנת נתניה.

אלון תורג'מן יכול היה לסגור עניין (85) כשקיבל כדור רוחב מטואטחה, שוב הוא, חלף על פני מגן ומחמישה מטרים בעט חלש לידי אדרי.

הגנת חיפה, באווירת חג החנוכה, רצתה לסיים עוד משחק, אחד מני מעטים, מבלי לספוג אולם "בור" במרכזה אפשר למוחמד כליבאת (עוד מושאל חיפני) למסור לאחמד סבע שהכניע במיומנות את שראנוב- 1:2 והכל פתוח.

מכאן ואילך, תנועה חד-סטרית לעבר השער החיפני. שראנוב יוצא באומץ ומונע שער שוויון מרגלי סבע (89), כמעט שער עצמי של בוליאט ממסירת רוחב (93) והסיום כולו מזרח אירופאי. סרגיי טרטיאק חופשי ושואף לתיקו, בועט משמאל והשוער החיפני הודף בביטחון ומונע אכזבה גדולה יותר.

ביטחון, זה היה שם המשחק הערב. חזר ? בואו נחכה לשבת הקרובה ולזו אחריה ולעוד 21 כמוה.

הרכב מכבי נתניה: אמיר אדרי, ליאור ראובן, עומרי בן-הרוש, עידו לוי (חסיב אבו-רוקון/88), בן בנימין (סרגיי טרטיאק/77), קובי דג'אני, ניר נחום (מוחמד כליבאת/62), חן עזרא, פיראס מוגרבי, אחמד סבע.