כבר לא צריך לבקש קלטת מעובדת שתמחיש את כל תחלואי מכבי חיפה בעונה הנוכחית. די להציג את קלטת המשחק בין האחרונה בטבלה לאלופה כדי להניח את האצבע בנקודה המדויקת. חסרי הגנה, נעדרי קישור יצירתי ומחץ בהתקפה.

מה יותר מאשר ארבע דקות תוספת הזמן שהשופט זיו אדלר הוסיף. הן אמורות היו ליצור לחץ כבד על שערו של אוסטין אג'ידה, שוער הפועל במטרה לנסות ולכבוש לפחות שער משווה שאינו פחות רע מהפסד במקרה דנן, החיפנים פתחו במסירות לרוחב שבזבזו שתי דקות ובדקה השלישית יא יא סיידו "סידר" למלבאסים שער שלישי שחתם את התוצאה. אפילו כבר לא הפתעה.

צריך היה כישרון מיוחד כדי להפסיד משחק מול קבוצה שעלתה בהתרגשות למגרשה החדש, מבוהלת ומבולבלת, ולא תהיה זאת טעות להצביע ולהחליט שכל קבוצה אחרת לא הייתה מפסידה ב"מושבה".

הנה דומינק קוואסי, חלוצה הקמרוני של נועלת הטבלה. עד היום לא כבש שער והיו כאלה באם המושבות ששאלו אם אפשר שמדובר בחתול בשק. באה הגנת חיפה וחילצה אותו ממצוקתו. לא שער אחד, שניים !!

מה עושים עם ההגנה, החולייה הפרובלמטית של הקבוצה שגם כאשר הקבוצה משחק פחות או יותר בצורה משופרת, נתפסת ברגע של חולשה ומאפשרת ליריבה לכבוש.
מתי הפועל פתח-תקווה כבשה העונה שלושה שערים במשחק אחד ? אפילו לא במשחקי אימון. חיפה לעומתה, אינה מצליחה לייצב את מערך ההגנה וכבר קשה למנות את מספר השלישיות שספגה בעונה הנוכחית.

השוער שראנוב נאלץ בעל כורחו ל"עבור הסבה" לשחקן הגנה חמישי, כמו בשער השני שספג, שער שגמר את המשחק אחרי שתי החטאות גדולות של וויאם עמאשה.
בניגוד לשבוע שעבר, עלי עותמן הציג במחצית הראשונה יכולת טובה בהרבה, בשנייה שב להיות המגן שכל הזמן מגביה כדורים למרכז הרחבה של פ"ת ואפילו לא הגבהה אחת הגיעה למען המכוון כי ה"דיירים", או שלא היו בבית או שלא היו מספיק גבוהים כדי לנגוח את אותם כדורים. לפביאן סטולר ודניאל אדו לא נוצרו בעיות מיוחדות.

כמו בשבועות האחרונים, טאלב טואטחה ממשיך לחלק מתנות. השער הראשון והשני בחסותו, מספר גדול של מסירות מרגליו הפכו להתקפות נגד ותרומתו למשחק ההתקפה כבר לא חדה כבעבר. ה"ילד" עובר תקופה לא טובה שגובה נקודות.

לא יהיה זה הוגן והגון להטיל רק על המגנים את התיק. כי הבלמים לא סגרו וגם זה לא חדש. מי שהפתיע לרעה, סיידו שנחשב לשחקן היציב ביותר בחיפה מבחינה הגנתית.

כל עוד גוסטבו בוקולי התרוצץ לידו, חיפה לא התקשתה לבלום את ההתקפות הבודדות שכמעט עלו לה ביוקר. כמו זו בדקה ה-28 כשטואטחה הרחיק ברישול וואסי נכשל במלאכת הכיבוש.
מרגע שבוקולי הוחלף בתחילת המחצית השנייה, חיפה הפעילה לחץ כבד על שערו של אג'ידה, חוסר מזל מנע מעמאשה להשוות ולהפוך את התוצאה אולם מרכז השדה כבר לא היה בשליטה חיפנית.

ולא בגלל שפתח-תקווה יצאה מעורה ותקפה. נוצר בור באמצע עליו היה ממונה רק סיידו והוא לא האיש שיכול לדחוף עם רגל מלאה על הגז.
כמו במשחקים הקודמים בהם חיפה נכנעה בקלות יחסית, מהרכבה חסרו הפעם עידן ורד ואייל גולסה. למעשה הם זוהו במגרש (כולם ראו 11 ו-15) אלא שתרומתם עזרה מאוד למקומיים לשמור על שערם נקי.

מדהים ששני הכישרונות מהם מצפים לגדולות ונצורות עדיין לא יוצאים מקונכיה ועוזרים לקבוצה. גולסה, מלבד מסירת אמן לפני המחצית, ביצע את כל המהלכים באיטיות ובשבלוניות ורוב הכדורים הגיעו ליריב.
ורד שוב ניסה לפעול כפרטיזן וגם הוא נכנע להגנה האיטית של פתח-תקווה. היחיד שחזר לכושרו הטוב, יניב קטן שניווט, מסר, ירד לגליצ'ים ורק לא בעט. ניסה להפעיל את חבריו הרדומים ואם הקפטן לא הצליח, מי כן יצליח ?

אפילו לא ה"מלך" עמאשה.
בדרך כלל, עד היום נהגו לומר כאשר שחקני חיפה החטיאו שחבל שהכדורים לא הגיעו לעמאשה כי הוא בטוח היה הופך אותם לשערים קלים.
בתחילת המחצית השנייה נשלח פעמיים לפריצות עומק רבות תקווה ובעומדו מול השוער המצטיין, או שהאחרון עצר בעדו או שהכדור הורחק מקו השער. בימים כתיקונם, אלה אמורים היו להפוך לשערי המהפך, מסתבר שהדבר היחיד שהוא "תקני" כרגע, שגיאות חמורות בהגנה.

הכנסתם של ימפולסקי ותורג'מן אמורה הייתה להפוך את המשחק לחד-צדדי, כזה שחיפה תלחץ , תבעט ותכבוש, בפועל נוצר פקק במחצית המגרש של פ"ת וחצי מגרש חיפני להשכרה. לבסוף דומיניק וואסי בנה עליו שער שלישי...

כאמור, יותר מאשר פתח-תקווה ניצחה, חיפה סייעה לה. במחצית הראשונה הגנת חיפה שגתה מעט, יותר בשיגור כדורים ארוכים לעמאשה הבודד אולם הקצב שחיפה הכתיבה הוכיח שאולי-אולי היא בדרך הנכונה. שחקניה נראו בטוחים ושלווים והכל התערער ברגע שנכבש שער החובה הראשון.

היו במשחק מצבים ברחבת הפועל, גם בגלל הגשם השוטף שירד דקות ארוכות, ששחקני חיפה יכלו לכבוש בקלות. השער הנפלא מרגלי אלון תורג'מן בדקה "טובה" הווה מעין איתות שניתן להוכיח אופי. כנראה שהאשלייה ניצחה את המציאות.

המארחים יישארו בתחתית הטבלה כי כרגע הכלים שברשותם שווים מרתף. כפי שחיפה שווה כעת מרכז טבלה. בתקווה שהשתיים לא תיפגשנה בפליי-אוף התחתון...

עד לדקה ה-28 חיפה אצה רצה עם הפנים קדימה. גולסה (6) הפציץ ממרכז הרחבה, אג'ידה הדף וורד הסתער ונגח בריבאונד כדי לראות את השוער עוצר.

בוקולי (15) השתחרר ובעט סמוך לקורה וכעבור דקה קטן הגביה כדור חופשי מימין וסרי פאלח נגח ללא תוצאות.
הזדמנות גדולה לעמאשה (24) שנותר חופשי ממסירה של ורד ומ-14 מ' בעט מול השוער, מעל למשקוף.

רגע של רשרוש בלב להגנת חיפה כאשר יניב לוזון הגביה ממרחק, טואטחה הדף רע קדימה, כשפניו לשערו וואסי נותר בודד ומחמישה מטרים מול שראנוב בעט החוצה !!

ורד פרץ בעוצמה לרחבה ושיגר כדור חזק אותו אג'ידה הדף (36) ומיד שער בצד השני. צרפתי שלח מסירה אותה אמור היה טואטחה לנגוח או להכניס את וואסי לנבדל. לא עשה את שניהם ורק דלק בעקבות הקמרוני שכבש בקלילות מול שראנוב המתוסכל- 0:1 לפ"ת.

המחצית השנייה נפתחה בלחץ חיפני כבד. תורג'מן קלט כדור תועה, מסר הצידה לעמאשה שהגביר צעדיו ובעט לפינה הרחוקה, אג'ידה זינק והציל שער בטוח.

חלפו רק שלוש דקות (51) והבלם סטולר טעה והרחיק כדור לעברו של עמאשה שחלף על פני השוער ומול רשת חשופה בעט ל...רשת ? לא, סטולר התעשת , רץ לאחור והציל שער שוויון שהגיע לחיפה.

ממגיע אין נקודות. כי בדקה ה-57 צרפתי שלח את המגן הקשיש יגאל אנטבי שעקף את עותמן, הגביה לצד הרחוק שם טואטחה לא הגיע לכדור, יניב לוזון הרים ראש ושראנוב אץ לסגור אותו. הקשר הבחין בפינה הרחוקה החשופה ודייק לשם כדי להכפיל- 0:2 מדהים.

הירוקים נראו הלומי משחק. מי שהחזיר להם מעט מהצבע ללחיים, תורג'מן. בשבוע שעבר ימפולסקי הבקיע מול קבוצתו לשעבר, כעת תורו של המלאבסי. קטן הכניס למרכז ההגנה, ימפולסקי הסיט והחלוץ הצעיר הפגיז למשקוף ופנימה !!

...ואם בדקה ה-85 חיפה לא כבשה, ברור שהפסידה. טואטחה מסר כדור מדוד לתמיר כהן שנותר חופשי על נקודת הפנדל, את הכדור הצליח לבעוט אל מחוץ למסגרת. משבעת פלאי העולם.

על תוספת הזמן כבר סופר, סיידו איבד כדור פשוט וואסי קיבל מסירה ממנה לא יכול היה לא לכבוש- 1:3 ששלח את חיפה לארבעה ימים של מחשבות. ביום רביעי חיפה תארח את קבוצת הצמרת מאשדוד והיא, האלופה בינתיים כבר לא שייכת לצמרת.

הרכב פתח תקווה: אוסטין אג'ידה, לורן בן-ארי, פביאן סטולר, דניאל אדו, יגאל אנטבי, ג'ונתן אסוס, גיא צרפתי (נאטור/78), יניב לוזון, ארמון בן-נעים (אייל שן/53), אור פישביין (אסף בן-מוחא/66), דומיניק וואסי.