ביום חמישי בערב נערך ערב הוקרה לעלי מוהר ז"ל, פזמונאי, מחזאי וכל מה שקשור באמנות. בשעתו, כאוהד הפועל תל-אביב ביקש להביע את שביעות רצונו מכל ניצחון של קבוצתו והנציח את המונח: "קרענו אותם 0:1". יעני, העיקר שניצחנו.

על משקל זהה, רשאים שחקני מכבי חיפה להסתובב בהרגשה ש"קרעו" את הפועל באר-שבע 1:3, תוצאה שאינה מבטאת כלל ועיקר, לא את יחסי הכוחות במגרש ולא את מספר ההזדמנויות המדהים אליו הקבוצה מגיעה זאת הפעם השנייה בחמישה ימים.

צאו וחשבו, אם לרשותו של אלישע לוי הייתה התקפה מוחצת יותר, לפחות עם חלוץ ברמתו של וויאם עמאשה המושבת, איך היה נראה לוח התוצאות האלקטרוני. איזו תוצאה אסטרונומית יכלה לרצד עליו. לעולם כבר לא נדע.

מש שברור נדע, כי ראינו והתעודדנו, מכבי חיפה מתקדמת בצעדים איטיים כלפי שיפולי הצמרת העליונה. עדיין רחוקה מאוד מהמקומות השני והשלישי המוליכים בוודאות לאירופה אולם מפגינה רצון ויכולת המאפשרים בכלל לפנטז להגיע לשם. לפני שבועיים אפילו את זה אסור היה לעשות, גם לא במחסן מוסתר.

שער הכבוד של באר-שבע שנכבש מטעות יחידה ומשולבת בהגנת חיפה, גם הוא אינו מצליח לגרוע מהשיפור הגדול שחל בה עם הצטרפותו של הבוסני אדין צוצאליץ.
אחרת אין הסבר מדעי ליכולת של כל מערך ההגנה. מי שמאמין בנסים ונפלאות, שימשיך להיצמד לאגדות. השינוי כאן דרמטי, מגמתי ומעניק ביטחון רב לסביבה הקרובה.

יוריצה בולייאט הרבה יותר בטוח ליד "מגדל" נוסף ובעל ניסיון המשחק לצידו, אוראל דגני הוא בדיוק המגן שהתלהבנו ממנו בעת ששיחק במכבי נתניה וכבר הוזכר שטאלב טואטחה שב לעצמו.

דגני שיחק מצוין. נייד בצורה בלתי רגילה, מלא ביטחון שחסר לו וסביר להניח שהתאקלמותו בעמדת המגן הימני בה הוא פורח כרגע נובעת משביעות רצונו שחזר לעמדה הטבעית והפסיק להיות כלבויניק, פעם בלם ופעם אחרת מגן שמאלי, אם כי בשני התפקידים הללו אותם הוא מסוגל למלא בהצלחה, לאלישע לוי יש "אס" ביד.

צוצאליץ עוד יילך וישתפר. כך נראה בלם שזה עתה סיים לשחק ביוון וכעבור מספר ימים פשט חולצה ולבש את הירוקה. כל כך מתאימה לו, כאילו מעולם לא שיחק במקום אחר.
חוכמת המשחק וקריאת המהלכים המיועדים, בתוספת לרגליו הארוכות והגליצ'ים התוכננים להפליא, מותירים להתקפות היריב להתנפץ אל ההגנה או בכלל לא להתקרב לרחבת שערו של ניר דוידוביץ הבטוח.

אמנם, מכבי תל-אביב ובאר-שבע הצליחו לכבוש, אלה היו פעולות פרטיזניות ולא כתוצאה מלחץ שהפעילו על שער חיפה בהתקפות רצופות ומסוכנות.

האחראים לכך נמצאים כרגע בכושר מעולה. יא יא סיידו ממשיך להוות את הגורם המרכזי בבלימת קשרי היריב. מאמן האורחים, גיא לוי, טעה טעות מרה ושילם עליה, כאשר העדיף לעלות עם שלושה שחקנים התקפיים שלא מנעו מסיידו לנהל את המשחק החיפני והיום הוא עשה זאת היטב, תיבל את משחקו במספר מסירות ארוכות ומדוייקות ולשיאו הגיע עשר דקות לסיום כש"הפציץ" והכניע את השוער לויטה, לא את הקורה הימנית שזועזעה והמשיכה לרטוט דקות ארוכות.

ליד הקשר הגנאי ממשיך גוסטבו בוקולי ל"התאבד" על כל כדור. ללא ספק, השחקן הזה מהווה ובעתיד יזכירוהו כדגם לחיקוי לכל כדורגלן במכבי חיפה. ולא רק כשחקן. מדי עונה הוא ממתין בסבלנות, הופך לשחקן ספסל ובסופו של דבר תמצאוהו בהרכב הראשון. אזהרה: בעוד חמש שנים כבר לא.

ליד השניים האלה הציב אלישע לוי ארבעה קשרים ושחקני אגפים שיחד יצרו מעין מניפה של מסירות, כדרורים ופרגון פנטסטי שבסופו של דבר הכניעו את הגנתה הרכה של באר-שבע.

רק בגלל הגיל ויום ההולדת שחגג אתמול, יניב קטן חזר להוכיח שמי שמשאיר אותו ללא שמירה, מסתכן בספיגה. ראו על פניו, הוא נהנה לשחק ולמסור לכל פינות המגרש, שיחק "על עיוור" וכמו דוידוביץ וצוצאליץ, ניסיונו מאפשר לחבר'ה הצעירים להחזיר לעצמם את הביטחון המכסימלי.

ניידות הפכה גם את אייל גולסה לאחד שמתחיל לחזור לעצמו. השער המתוכנן שכבש ופירק למעשה את הגנת ה"אדומים" הוסיף לו את הדרייב שכולם מחכים לו.
לקטן וגולסה היה חבר מאותו כוכב, עידן ורד וחבל שאת היכולת המעולה שהציג יניחו לשניות בצד ויתרכזו ביריקה המכוערת והמיותרת כלפי מוטי מלכה. הקנס המהיר שספג מנשיא המועדון, יעקב שחר, 5000 דולרים יטלטל את ורד, המצטיין במגרש. לא בגלל גובהו, יותר בגלל המעמד.

ורד שטף את המגרש, נע מימין לאמצע במהירות ולאורך כל המשחק נראה יורד לעזרתו של דגני ומחסל טוטאלית את פעילות האגף השמאלי החזק של גיא לוי. מהמערך ההתקפי של באר-שבע נותרו רק המספרים 3-3-4 כי חיפה הוכיחה שגם ללא חלוץ אפשר לנצח.

ואותו "חלוץ" אימתני שהיה לה, מוחמד גדיר, כבר שכח מתי, אם וכאשר שיחק כחודאי. עם מעט מזל, היה מסיים את המשחק עם שלושער פרטי וגם כך, השער שכבש כאשר סבסב את איבן גארידו מלמד ששכבת החלודה על נעליו פוחתת ממשחק למשחק.

חיפה עדיין חסרה את המעברים המהירים בין ההגנה להתקפה למרות השיפור העצום שנראה הערב, אלה לא מנעו ממנה להציג משחק שוטף ושובה עין עם שליטה מוחלטת ב-80 מדקות המשחק.
החיפוי שהעניקו הקשרים להגנה וזו מצידה לחצה את התקפת באר-שבע למחצית מגרשה, יצרו את פערי הכוחות הברורים מול קבוצה שחיפה כבר לא תפגוש יותר השנה, אולי בגביע.

מלבד השוער אוהד לויטה שהציל את קבוצתו מתבוסה קשה, לאור 27 הבעיטות שנורו לעבר שערו ואת חלקן הדף באומץ וכישרון, רק המגן השמאלי אופיר דוידזאדה האפיל ביכולתו על פני חבריו שאיבדו את המוטיבציה להוות יריב שקול לחיפה, הרבה לפני שריקת הסיום. גם ברגע שצימקו, הסתמכו יותר על הגבהות של כדורים נייחים בתקווה שהגנת חיפה תטעה ותשגה ותעניק להם נקודה שלא הגיעה להם.

עם כל השליטה המוחלטת, במחצית הראשונה חיפה תקפה וחדרה בקלות לרחבת באר-שבע, לא מי יודע מה במלוא העוצמה. ניכר היה שחסר חלוץ מוציא לפועל.
השער הגיע גם בלעדיו. ורד שלח את גולסה ימינה (11) והקשר שעבר במהירות מהאגף השמאלי הבחין בפינה הרחוקה החשופה ודייק בבעיטה אליה- 0:1 מהיר.

גולסה היה מעורב בהתקפה גדולה-גדולה (31) כששלח כדור מהיר ומדוד לעברו של גדיר, זה דילג מעל שומרו ומול לויטה בעט, לפחות ניסה, לבעוט לפינה הרחוקה. השוער בלם את הניסיון ומיד ניצח בעימות נוסף של אחד מול אחד.

צוצאליץ' ביקש להצטרף למבשלים, שלח כדור מדויק לגדיר שהתמקם בפינה (39) והאחרון מסר בעקבו לבוקולי שהגיח ובעט, לויטה עצר והבלם גביש הרחיק מאזור הסכנה.

את הדקה ה-46 יזכרו יניב קטן וה...משקוף. הקפטן לא קיבל מתנת יומולדת כי את הכדור החופשי שסובב המצוין בלם המשקוף.

המחצית השנייה סערה יותר. אחרי טעות של בוקולי (48) שאיבד כדור לאקסלברד שפרץ ואילץ את צוצאליץ ודגני לתקל אותו לפני בעיטה מאיימת יותר, קטן מסר לגדיר באגף השמאלי. החלוץ הטעה במיומנות את גארידו ומקרוב שלח ליד הקורה- 0:2 חסר סיכוי ללויטה.

מכאן ואילך, חיפה דרסה ורמסה את אורחתה. סיידו הפציץ (52), כך גם טואטחה (55), גולסה שלח דרדל'ה שכמעט וחדרה (58) ואחרי קרן ונגיחה של הבלם הבוסני, ורד בעט מהאויר לידי לויטה.
אותו ורד (64) התנהל באלגנטיות למרכז ועל סף הכניסה לרחבה בעט בשמאלו כדור שעשה דרכו לפינה- לויטה התעופף והדף.

דגני התקנא בחברו, פריצת סולו שכללה מעבר מהיר על פניו של סוארס (66) הסתיימה בבעיטה מתוך הרחבה ושוב השוער בגדולתו הדף.
השטף החיפני נמשך עם התקפת פרגון אותה סיים תורג'מן (76) והמאוכזב הבא, סיידו (80) שקיבל 'קטנה' מטואטחה והרעיד את הקורה בבעיטה אדירה. אוח, איך שהוא "מת" לכבוש שער ראשון.

שלוש דקות אחר כך, הס הושלך באצטדיון. אפילו הזמר משה פרץ שהגיע בלווית חברתו, אחותו של שובל גוזלן, חדל לפצח גרעינים. כדור פשוט ברח לצוצאליץ ודגני, טואטחה ניסה להציל אולם מוטי מלכה נותר לבד מול דוידוביץ וירה פנימה שער מלא תקווה- 1:2 בלבד.

ימפולסקי הגביה וורד ניסה להגדיל בנגיחה (86) ומיד החילוף שהקהל אהב- שובל גוזלן בפנים. הילד, בלי מרכאות, הצליח לתעתע בהגנה מולו, כמעט וכבש אחרי הרמה של ימפולסקי (90) אך את הדובדבן הותיר לסיום, עמוק בתוספת הזמן: כדור ארוך נשלח לעבר חלוץ הנוער שהגיח לבדו מול לויטה ובמקום לנסות ולכבוש שער בכורה, מסר לרוחב לעברו של תורג'מן שהרים את הרשת הגבוהה- שער שכולו הבטחה שהוא, הילד עוד יכבוש ולא שער אחד...

הרכב הפועל באר-שבע: אוהד לויטה, אבי יחיאל, איבן גארידו (איציק ועקנין/66), עודד גביש, אופיר דוידזדה, וויליאם סוארס, ננאד קיסו (יוסף אבו-לאבן/87), דיא סבע, יוסי שבחון, דובב גבאי (מוטי מלכה/54), עידו אקסלברד.