רבותי, מהפך !!

איזה הבדל בתחושות. אשתקד קריית-שמונה שימשה תפאורה הולמת לחגיגות האליפות ה-12 של מכבי חיפה והשנה היוצרות התחלפו. אמנם, בניגוד למשחק ההכתרה ההוא עדיין קיים סיכוי תיאורטי שהקבוצה הצפונית לא תהיה אלופה, בערך אותו סיכוי שה"ירוקים" יצליחו למחוק 21 נקודות ולהמשיך להחזיק בתואר...

מכבי חיפה העניקה לקריית-שמונה את אחד המשחקים הקלים שהיו לה. חשבנו שהנה, בעקבות צמד הניצחונות הביתיים על ה"אימפריות" מתל-אביב ובאר-שבע, יש מצב לבנות על הפתעה בצפון, והיום לנצח את קריית-שמונה זו הפתעה, איפה ?

לרגע לא היה סיכוי שהאלופה היוצאת, והיא יוצאת בוודאות גם אם חולמנים בתוכנו בנו על צמצום הפער. חיפה האפורה הצליחה להוות יריבה ראויה רק במחצית הראשונה וגם אז הגיעה למצב הבקעה אחד בלבד (!) אותו סיכל השוער המקומי דני עמוס שלא ספג לאורך שבעה משחקים ביתיים וגם ב-45 הדקות הבאות שוב מצב בודד לקראת הסיום.

מעבר לכך, שממת הזדמנויות שלא הזכירה את מטח המצבים בשבועיים האחרונים. כיצד חיפה ביקשה לנצח כאשר אין ברשותה ולו חלוץ מאיים אחד- לאלוהים הפתרונים.

מדניאל צסטארץ לא ציפו לגדולות ונצורות. עבורו זאת תחילת דרך בקבוצה ובמדינה חדשה ואם מוסיפים לכך שבמהלך השעה בה שיחק לא זכה למסירה אחת ראויה, אין פלא שמאזנו בעת החלפתו דמה לזה טרם עלייתו להופעת הבכורה.

החלוץ הקרואטי לא הורגש ופחות ממנו ערב חלש ביותר גם למוחמד גדיר שלא הורגש ומלבד שמירה לקויה על המגן השמאלי של קריית-שמונה, דושאן מאטוביץ שעשה ככל העולה על רוחו והתעלם מנוכחותו של שומרו, כמו גם מאוראל דגני שניצב באותו אגף, לבלמי המוליכה היו חיים קלים.

גם על שובל גוזלן, ה"לחמניה החמה" של האלופה (מיל.) אין להרבות במילים. חצי שעה על המגרש ללא פעולה חיובית אחת. למחליף אלון תורג'מן שנכנס בדקה ה-89 ושיחק תשע דקות בגלל תוספת הזמן הארוכה היו עוד פחות סיכויים לכבוש כח המארחים כבר הוליכו 0:1 ונכנסו לאטרף במטרה לשמור על שערו היקר של ברק בדש.

הבעיה של חיפה נבעה בראש וראשונה מחוליית קישור אנמית שכל שחקניה לא השכילו לנווט את משחק ההתקפה שנעלמה. ברמה שהפגינו לא היה שביב של תקווה שיכניעו שוער שספג 11 שערים בלבד ב-24 משחקים.

לא הקפטן יניב קטן שהשקיע מאמץ עצום ללא תועלת וחילק מסירות לא מדוייקות למכביר, לא אייל גולסה שהוצב לשמור על קשר עין עם המגן המקומי הפעלתן אלעד גבאי ובדרך כלל ראה את גבו (שניהם מספרי 15) ועל אחת כמה וכמה יא-יא סיידו וגוסטבו בוקולי- מאיש מהם לא נראתה התקווה.

משחקם התנהל בעצלתיים ואם במחצית הראשונה הקרייתים שלטו פחות בכדור, זה בגלל הרווחים שנוצרו במרכז ושחקניו של רן בן-שמעון העדיפו למסור כדורים ארוכים שהביכו פעם אחר פעם את הגנת חיפה בה נפערו מרווחים מסוכנים.

לרגעים ספורים חיפה שיחקה נכון והפעילה את שחקני ההגנה באגפים, אוראל דגני וטאלב טואטחה, שניהם היו חלשים ובלתי יעילים ורוב הכדורים שהגביהו לרחבה מצאו את מצחם של סאלח חסארמה ושיר צדק שלא התאמצו לבלום מתקפות סוערות שלא הגיעו.

בוקולי היה היחיד שניסה להניע את המנוע ה"קפוא", אם במסירות ואם בבעיטות אך גם משחקו הלך ודעך ככל שדקות המשחק התקדמו. אחרי 70 דקות נראה "שפוך" ואז התקפת קריית-שמונה מצאה עוד בקיעים, בנוסף לאלה מהמחצית הראשונה ובסופו של דבר, מהלך מבריק הוליד את שער הניצחון, אולי שער האליפות.

ללא קשרים אחוריים ומגנים מצטיינים לא היה לצמד הבלמים, אדין צוצאליץ ובולייאט מה להציע. בסיום נכנעו פעם אחר פעם למהירות של אבו-חצירא ובדש בשעה שחיפה כלל לא תקפה את ההגנה האיטית של המארחת.

חבל שאת הערב הזה נאלץ השוער ניר דוידוביץ לסיים עם שתי שיניים שבורות ובעיטה בלתי מכוונת ללסתו. הזינוק האמיץ לרגליו של ברק בדש (52) הציל שער ודאי , הצלה שבעטיה נאלץ לנטוש את המגרש על האלונקה ולהזניק אל בין הקורות את בויאן שראנוב.

ההבדל הבולט במשחקן של הקבוצות, כאשר חיפה לחצה את הגנת קריית-שמונה לדקות מעטות, חלוצי האחרונה הגיעו למצבי הבקעה מצוינים ורק אלת המזל ניצבה בחזית אחת עם הירוקים, בזמן שהתקפת חיפה כלל לא נראתה ברגע שקשרי חיפה זכו להתנפלות רבת משתתפים על הכדור.

חיפה לא התבטלה בפני הצפוניים. שחקניה השקיעו את כל מה שיכלו, תרומה זו אינה מספיקה לימים אלה. פעם דיברו על "חיפה ועוד 15", היום זאת קריית-שמונה ושאר הליגה. לא קבוצה מבריקה, תלכיד קבוצתי מעולה עם שחקנים ממושמעים וללא קשר לשמות השחקנים. הערב הופיעה ללא אדריאן רוצ'ט ודוד סקולארי ואיש לא חש בהבדל.

המחצית הראשונה הצטיינה בקצב משחק גבוה לצד חוסר דיוק, אגרסיביות ואירועים ליד שני השערים. השביע את רצון כולם מלבד את אלה שהגיעו לבדוק איזו רשת תתרומם. הערב קריית-שמונה רשמה היסטוריה בדברי ימי המפגשים מול מכבי חיפה: ניצחון כפול בעונה אחת.

40 שניות מתחילת המשחק ניתן היה ללמוד על איכות ההתקפות. מאטוביץ הגביה מצוין, הגנת חיפה נחשפה ועדי אלישע הקדים את דוידוביץ וירה את הכדור למשקוף !!

בדקה הרביעית טעות שנייה בהגנה הירוקה, רביד גזל המצוין לא ניצל את ההזדמנות. בדקה ה-13 הצלה גדולה של השוער דני עמוס. גדיר הסיט לעבר בוקולי שניצב מול השוער שהצליח להדוף ברגלו בעיטה שטוחה ומסוכנת.

צוצאליץ לא הצליח למנוע מאבו-חצירא להתרומם להגבהה כדור של גבאי מימין (23) והחלוץ נגח נמוך וחזק לקורה !!

בדקות אלה הגנת מכבי שגתה שוב ושוב. צוצאליץ ובוקולי הסתבכו עם כדור גובה שהגיע לרגליו של אחמד עאבד שמול דוידוביץ בעט בעוצמה והעיר את עופות אגם החולה.

על המחצית השנייה אין להרחיב, היא הפכה לחד-צדדית והתנועה הייתה רק בכיוונו של שראנוב. זה הוזעק לשער אחרי שבדש פרץ במהירות לתוך הרחבה ודוידוביץ לא היסס וזינק כפי ששוערים זינקו פעם- לרגליים, תוך סיכון שעלה לו ביוקר.

קריית שמונה זכתה באין ספור כדורים חופשיים בסמוך לשער חיפה, בעקבות עבירות רבות שבולייאט ובוקולי העייף ביצעו. למרות הפריצות שניסו להפתיע, דווקא ליניב קטן ניתנה הזדמנות טובה לכבוש אחרי שגולסה מסר לו על סף הרחבה ואת הבעיטה עם החלק החיצון של הנעל הדף עמוס בזינוק של הרגע האחרון.

שאראנוב הציל שער מבלי לגעת בכדור (82). גזל מסר ואבו-חצירא לא הבחין בשוער שקרא את המהלך, יצא במהירות וחסם לו את נתיב ההבקעה.
בדש (85) שוב מצא עצמו לבד ובעט דרדל'ה לידי השוער הסרבי וחלפה דקה וקריית-שמונה צהלה ושמחה, חודש לפני חג פורים: שלומי אזולאי התשוש מסר לאבו-חצירא שמצא את גזל בעומק ההגנה החיפנית, הסטה לעבר בדש שהקדים את בולייאט ובעט פנימה- 0:1 יקר מפז.

חיפה נותרה עם חלום הגביע.

הרכב קריית-שמונה: דני עמוס, אלעד גבאי, שיר צדק, סאלח חסארמה, דושאן מאטוביץ, בראיין גרז'יץ, רביד גזל, עדי אלישע, שמעון אבו-חצירא (איתן טיבי/90), אחמד עאבד (ברק בדש/46), שלומי אזולאי (ליאור לוי/90).