ישנם משחקים בהם הקשר בין השערים הנכבשים במהלכם מנותקים לחלוטין מרמת המשחק והם רק התבלין המיוחד המציל את התבשיל התפל.

כזה היה הערב המשחק בין מכבי חיפה למ.ס. אשדוד שצנח אל מתחת ל"קו האדום" בכל הקשור לרמה, דיוק ודרמה. ולא בגלל הרחקתו המוקדמת של שוער אשדוד אופיר מרציאנו (דקה 22). גם הוא לא היה מצליח לעצור את השערים שספג מחליפו חסר הניסיון רועי משפתי.

ה"ירוקים" שנתקלו בעשרת הימים האחרונים בשתי הקבוצות החלשות ב"פליי-אוף" העליון (סכנין ואשדוד) רשאים להתעודד מכך שצברו את שש הנקודות המלאות לקראת הפיניש שבסיומו ממתינים שני כרטיסים לאירופה ולא דרך תוכנית ריאליטי כלשהי.

אולם הריאליטי האמיתי עדיין ממתין לאלופה היוצאת וביכולת שהפגינה מול אשדוד, יש מקום לדאגה. לא רק שחיפה לא ניצלה כראוי את הרחקת השוער האורח, שחקניה נגררו למשחק שבלוני חסר השראה, חסר לחץ על היריב שראה שלא רע לשחק בעשרה שחקנים ועם מעט מזל יכלו לצאת מקריית-אליעזר עם נקודה ואולי יותר. אם בשתי הדקות רבע שעה לסיום היו עולים ליתרון.

יותר מדי שחקנים היו חסרים הפעם לאלישע לוי, שחקני מפתח המסוגלים להפוך משחק חלש לבינוני ולטוב בהרבה ממה שנראה.
כמו מגן שמאלי לדוגמא. חסר כמו אוויר לנשימה. סארי פאלח הוא פתרון זמני וגם מי שהחליפו, עלי עותמן היה חלש. לא רק באגף הזה. במחצית הראשונה היה רחוק מלהבריק גם באגף הנגדי.

לכאורה, משחק קל להגנת חיפה שהתייצבה מאוד, לא יזיק לה להודות למישהו שמנע ממנה עוגמת נפש בשתי דקות של אובדן חושים שהחל בהחזרת כדור גרועה של צוצאליץ, הפקרת בלם אשדוד ישראל ראש ששערו נפסל ומתן אפשרות לניר ביטון להגיע בודד מול דוידוביץ שהדף לרגליו והקשר בעט החוצה ממצב שלא מחטיאים.

ההפתעה הגיעה מחוליית הקישור. ולא בגלל יכולת נדירה של שחקניה. ג'אבר עטאא, קשר אחורי שאין לו מקום קבוע בקבוצת הנוער (!) זכה להופעת בכורה עולמית והוא מצטרף לחמשת חבריו שזכו השנה לכבוד ללבוש את חולצת הבוגרים.

עטאא ניצל היטב את היעדרו של ערן רוזנבאום המוצהב (ילד במקום ילד), השקיע המון, שיחק פשוט וללא ניסיונות לגנוב את ההצגה והשיא הגיע באותה מסירה נפלאה לימפולסקי שהפכה לשער היתרון הראשון.

בימים כתיקונם, ברגע ששלושה שחקני קישור מבקיעים את שלושת השערים, מדובר ב"קאליברים". לא יניב קטן, לא ימפולסקי ולא יא-יא סיידו זהרו, רק השערים הנפלאים שהבקיעו שהצטיינו בעוצמות בעיטה בעלות קמ"שים רבים הבליטו אותם מעל השאר שהיו בינוניים למדי.

קשה היה לקישור ללחוץ את הגנת אשדוד כי בדרך כלל לחץ מגיע מאחור וברגע שצוצאליץ ובולייאט נותרו הרחק מאחוריהם והמגנים חלשים, לשחקני אשדוד היה קל להסתגר ולהחזיק בכדור כדי שחיפה לא תפעיל לחץ על השוער משפתי.

פעלתן במיוחד היה עידן ורד וגם הוא התקשה לתרגם את פעילותו במסירות מדויקות. חסר לו הטאצ' האחרון. כך לימפולסקי שהשקיע מאמץ רב, ברוב המקרים ללא תועלת קדמית ואם חייבים לבחור ב"גיבור הערב", מגיע לסיידו ולו בזכות השער הנפלא שכבש בסיום. התחפש לרגע לז'וטאוטאס וכעת יש לו אליפות ושער מארץ הקודש...

במצב שכזה אין פלא שוויאם עמאשה נותר חסר יכולת לכבוש ואם מנתחים את המהלכים החיוביים, היחיד היה כאשר ...לא נגע בכדור. בדקה בה פרץ לעבר השוער מרציאנו שנבהל ממנו ולא שם לב שבלם את הכדור מעבר לקו ה-16.

החילופים שאלישע לוי ביצע לאחר המחצית לא הועילו. מוחמד גדיר, למעט החטאה גדולה בסיום וההסטה הקלה לסיידו, לא הורגש. אייל משומר נכנס במקום עותמן שעבר שמאלה במקום פאלח שסחב כרטיס צהוב והיתה סכנה שגם הוא לא יסיים את המשחק.

אשדוד שהקדימה את חיפה לפני מספר חודשים במספר נקודות גדול, עשתה את המכסימום בתנאים שנוצרו. ניצלה עד תום את האנמיות החיפנית, שחקניה חזרו במהירות להגנה כדי לסגור כי חיפה שיחקה בקצב איטי מאוד וכאמור, עם מעט מזל הייתה בורחת לחיפנים עם נקודה.

חיפה ניסתה לכבוש שער מהיר ולמעט נגיחה מקרוב של ימפולסקי (3) אותה הדף מרציאנו לקרן, לא נרשמו התעלפויות.

ואז זה קרה. עמאשה נשלח קדימה, מרציאנו מיהר לצאת רחוק מדי והקוון אותת לשופט שטרית שמדובר בשחקן קו אחרון ועוד שוער- אדום מוצדק.

את הבעיטה החופשית שבוצעה חמש דקות מאוחר יותר שיגר קטן סמוך לחיבורי הקורות בשעה שידיו של המחליף רועי משפתי עדיין רעדו מהתרגשות.

בתוספת הזמן הזדמנות טובה לאשדוד מימין אותה דוידוביץ בלם ומיד התקפה מתפרצת נדירה במחצית זו, ג'אבר עטאא העביר כדור מצוין מעל הגנת אשדוד לעבר ימפולסקי שלא היה בנבדל- בומבה משמאל לימין ו- 0:1 מרגיע.

פתיחת המחצית השנייה מצאה את חיפה מנסה לבסס את ניצחונה. עמאשה הסיט לקטן שהפציץ, משפתי עצר באומץ. גם סיידו, כעבור שתי דקות (53) ניסה מזלו בבעיטה עזה שיצאה לחוץ ואת המקבץ השלים ימפולסקי שהשתחרר משומרו וגם הפעם משפתי היה במקום.

אם אשדוד נוסעת הבייתה בהרגשה שהתבוסה לא מוצדקת, בשתי הדקות הבאות יש לה על מה לסמוך. בדקה ה-75 נפסל שער מרגלי הבלם ישראל ראש שקיבל מסירה מדוד רביבו אחרי שהכדור עבר את קו הרוחב ומיד אמברוז שלח כדור חזק ומפתיע, דוידוביץ התקשה לקלוט ועל ההדיפה הסתער ניר ביטון שמול שער חשוף ושוער על הקרקע בעט החוצה !!

איך מנצלים מצב כזה טוב יותר למד מהקפטן יניב קטן (80) שרץ קדימה ובהגיעו אל קו הרחבה שחרר כדור חזק שטס בין ידיו של משפתי וננעץ ברשת הגבוהה- 0:2.

אשדוד הניפה דגל לבן ולשחקניה ניתנה זכות להיות שותפים לחוויה גדולה: גדיר הסיט אחורה לסיידו שהכניס רגל בריאה והדהים בבעיטה המאפיינת מפציצים קבועים- ממרחק 25 מ' ויותר כאשר הכתובת "גול גדול" רשומה עליו, הכדור חדר בעוצמה לרשת- 0:3 שהריץ את הגנאי המאושר לזרועות מאמנו כאשר שאר השחקנים בעקבותיו.

נותרה עדיין החטאה גדולה של גדיר שהשכיב מגן ומחמישה מטרים הצליח לבעוט מעל למשקוף. בערב כזה מותר לשמוח עם שלישייה. בשני משחקי החוץ הקרובים בנתניה ומול בני-יהודה, מן הסתם יהיה קשה יותר.

הרכב אשדוד: אופיר מרציאנו, עופר ורטה, יא-יא פטי, ישראל ראש, חאתם עבד אלחמיד, אפא אמברוז, בן בוטבול (אמיר לביא/61), ניר ביטון, דוד רביבו (תמיר כחלון/75), עידן שריקי (רועי משפתי/22), רוג'רס קולה.