יופי, באמת יופי של תוצאה, יופי של משחק ושאפו ענק לחבר'ה בירוק.
נכון, הפילוסופים לבית שמאי יתרכזו בתוצאה השבירה, בסיכויים בגנק, בחוסר יכולתה של ההגנה לא לספוג, כמו בארבעת המשחקים הקודמים, אבל בשורה התחתונה מכבי חיפה הביאה הערב הרבה כבוד למועדון, הרבה מחויבות מצד השחקנים שירדו סחוטים עד לשד עצמותיהם.

איך בכלל ניתן לא להריע לקבוצה שהחלק האחורי שלה "נפגש" לראשונה במשחק רציני דווקא בשלב כה מכריע. כאשר שני ילדים אשר טרם מלאו להם 20, סרי פאלח וטאלב טואטחה ובלם עם הופעה ראשונה במסגרת אירופית (איציק כהן) משתפים פעולה ולא עושים במכנסיים, תעודת כבוד.

לא במקרה זה היה יומו המצוין של ניר דוידוביץ. ניסו להדביק לו את סינדרום רמת-גן וחיטטו באיזה שני גולים אומללים שספג בעבר, אך הוא היה האיש הנכון במקום הנכון כאשר היה עליו להשרות מכסימום ביטחון.
מספר הצלות שלו ודאי ייכנסו לפנתיאון האישי והקבוצתי, כאשר נדמה היה שהבלגים יצליחו להשוות. מי שיעניק לו ציון גבוה, כדאי שיזכור גם להבא שלשוערים מצטיינים אין תעודת ביטוח, רק הבמה משתנה. גם אם משחקים ברמת-גן.

ערב גדול גם למגן אייל משומר שהמשיך את שרשרת משחקיו הגדולים. מלבד "בישול" השער הראשון, דקות רבות מהמשחק תקף ללא ליאות את שער גנק ולא היה רחוק מלכבוש שער אישי.
היתה לו גם עבודה צדדית, לסייע לבלמים חסרי הניסיון ולכן מגיעה לו הנחה על מספר מצומצם של מקרים בהם נעדר מאגפו.

לטאלב טאוטחה ניתנה הזדמנות יוצאת מהכלל להפוך לכוכב המשחק. חס ושלום, הוא אפילו היה טוב, בעיקר בסגירה בהגנה אלא שהבלגים לא ציפו שה"ילד" מג'אסר א-זרקא יתעתע באגף הימני שלהם ויגיע לתשע הגבהות (!!) בסמוך לרחבת שערם. אמנם, רובן היו שטוחות מסלול וננגחו חזרה בראשי בלמי גנק הגבוהים, בעתיד ישתפר. ככה זה כשרוצים שסטודנט לרפואה יוכל כבר לנתח כראשון הפרופסורים.

איש לא יכול לבוא לסרי פאלח ואיציק כהן בטענות, גם כאשר לא נמצאו במקום בשעה שגנק השיגה את שער הכבוד. פאלח ממשיך לחזק את מניותיו ואיציק כהן הפגין יכולת טובה, טובה מאוד ביחס לקפיצת המדרגה הגבוהה שעשה. עד היום ראה ושמע את הימנון הצ'מפיונס מרחוק, הפעם צמרמורת.

הבלגים ודאי עקבו אחר יא יא סיידו ולא סימנו אותו כאיש של חיפה במרכז השדה. טעו בגדול. כי הגנאי הצעיר התקדם יחד עם דקות המשחק. אם במחצית הראשונה, יחד עם בוקולי שלטו ללא עוררין , בשנייה סיידו כבר בלט מעל כולם. יש לו את התנועה הבלתי פוסקת במגרש, את חטיפות הכדורים ואת מסירות הרוחב המדויקות, ברגע שמסירות העומק תגענה לכתובתן, סמנו v על קשר מוכשר מאוד.

בשעה שבוקולי התרוצץ אחוז התלהבות כשחקן שהחל את הקריירה ודעך עד להחלפתו, כל המחצית הראשונה עמדה בסימן משחק מצוין של אייל גולסה.

בעמדה סופר-התקפית גולסה "חתך" את ההגנה הבלגית החדירה לאורכה ורוחבה. לא העז מספיק בבעיטותיו, חיפה על כך במסירת אומן לרגלו של דבאלישווילי שכבש את השני.

עידן ורד השלים קישור יצירתי במחצית הראשונה, התרכז בפריצות עומק שהביכו פעם אחר פעם את הבלגים.

מי שמהמר שהחוד החיפני שווה העונה "שער למשחק", כדאי שישנה את הדיסקט. שווה גם שניים-שלושה. אם חיפה לא תצא לגומלין עם מקדם ביטחון גבוה יותר, האשמה במרכאות, על כתפיהם של צמד הכובשים המחוננים שלה.

עמאשה, מעבר לשער המרשים התאקלם יוצא מהכלל ובמהירות שיא. הבחור הופך ל"מכונת שערים" רצינית והוא עט על כל הזדמנות כמוצא שלל רב.

לידו, מי ש"אשם" בשיגורם של שלומי ארבייטמן ותומר חמד לאירופה. דבאלישווילי שב וסותם פיות למי שלא רצה לראותו בחיפה ובישראל. רוב הפעולות בהתקפה עברו דרך רגליו. הוא חכם בצורה בלתי רגילה ועם מעט יותר ריכוז ופחות פירגון לחברים, יכול היה לסכן יותר את הבלגים.

היכולת הקבוצתית הנפלאה התנקזה למחצית הראשונה. בהשאלה ניתן אולי לציין שהמאמן הבלגי, פרנק רקוואטרן התלבש בחולצה לבנה (עם שרוול ארוך !!) ועניבה כיאה לקונצרט שחיפה העניקה.

הכדור נע מרגל חיפנית אחת לרעותה, מהלך רדף מהלך ובמצב של 0:2 נדמה היה שחיפה תמחוק לגמרי את סיוט האצטדיון הלאומי (לאלה ששכחו שגם את רד-בול זלצבורג ניצחנו 0:3).

תענוג היה לצפות בחיפה שועטת ושוטפת כאשר האורחים 'מביטים' מהצד ואינם מוצאים פתרון למשחק המעולה. התלהבות שחקניה נמשכה דקות ארוכות, חבל שלא תורגמה לשניים-שלושה שערים שהגיעו לה לאור היתרון המוחלט במגרש.

מבלי לגרוע מיכולתם של שחקני גנק, למכבי חיפה אין סיבות לצאת לגומלין עם מחשבות נוגות. לא יהיה קל לשמור על היתרון אך גם לא צריך לצפות שחורות.
ההגנה הבלגית איטית ונהנתה ממזל רב, בקישור היו אלה קנדי אנגואנגה וחאלים היילנד שניסו ולא כל כך הצליחו להוות משקל נגד לסיידו וגולסה.

כצפוי, אליניב ברדה כבש שער חשוב, ויקום מי שחשב אחרת, אך לחיפה מצפה עבודה לא קלה עם החלוץ השני, יילה פוסן החסון.

הגדולה של חיפה התבטאה ב"משחק הנקי". לא תאמינו, במחצית הראשונה חיפה כבשה שני שערים, כמספר העבירות שביצעה. עד הדקה ה-37 כשבוקולי אילץ את וולפאנג שטארק המצוין לשרוק פעם ראשונה נגד חיפה, כל המשחק החיפני התבסס על התקפה, התקפה ושוב התקפה.

בדקה השמינית בא שכר לעמלה: משומר הגביה כדור נפלא לעברו של עמאשה שפרץ יחד עם דבאלישווילי ולמרות שמגן בלגי נתלה עליו, השכיל לבעוט במדויק לפינה הנגדית- 0:1 בדקה מוקדמת.

גם בדקה ה-15 התקפה יוצאת מהכלל כשדבאשווילי ומשומר עמדו להכניע את לאסלו קוטלאס והכדור חמק ליד הקורה כשהשוער נע בכיוון ההפוך.

חיפה המשיכה ללחוץ וזכתה לכדור חופשי (17) אותו הדביק החלוץ הגיאורגי למשקוף- הבלגים נהנו מהנס.
כזה היה גם בעבר בשני (21) כשפוסן ניצל היעדרותו של משומר ומסר כדור רוחב שלא מצא איש. ברדה ניסה באותה דקה להכניע את דוידוביץ, בעט החוצה.

בדקה ה-28 התקפה שהחלה אצל ורד שמסר לגולסה, זה הבחין בדבאלישווילי משתחרר משומרו ושלח לו מסירת רחוב על מגש של כסף, "לדו" שלח שפיץ לרשת- 0:2 עם טעם של עוד.

טואטחה (30) ניסה למצוא את עמאשה והצליח, האחרון הגיח בתנופה ובעט מקרוב החוצה. כך גם ורד (34) שהיה קרוב להבקעה ובעיטתו מקרוב חמקה לחוץ.

טעות גסה של איציק כהן (39) השאירה את פוסן בודד בפינה, הוא ראה את ברדה ושות' מסתערים אך דוידוביץ קטע את המהלך לפני מבצע נדיר שלו, ממש סמוך לשריקת הסיום של המחצית הראשונה: בעיטה חופשית פגעה בשחקן הגנה, חזרה לבלגים שנגחו לפינה הקרובה וכשנראה היה שגנק תזכה לשער מצמק, דוידוביץ זינק באומץ והדף לקרן.

מי שחשב שחיפה תישאר באפיסת כוחות במחצית השנייה לא ראה את עמאשה בורח ימינה ומחמיץ (48) ואת ה"פגז" שסיידו ירה ואילץ את השוער ההונגרי לאגרף לקרן (61).

מה שכן ראו, שער בלגי וחבל, כי את בעיטתו האדירה של אנגוואנגה, דוידוביץ הדף נפלא אך לרוע מזלו ברדה "שלנו" ניצב במקום הנכון ומול שער חשוף לא יכול היה שלא לכבוש. את הסלטה האופיינית מנע מאוהדי חיפה. נתן להם כבוד, פחות לקבוצתו לשעבר- 1:2.

הבלגים התאוששו, חיפשו שער שוויון כמו הבעיטה של פוסן (69) שברח מההגנה ובעט ליד הקורה ובעיקר, הצלה מארץ ההצלות של, נו של מי, שתי דקות לסיום, כאשר היילנד בעט בעוצמה כדור שחלף על פני ההגנה ומצא את קנדי נוגח לשער חשוף- ניר השתטח והציל את המשחק.

אקורד הסיום שייך לתמיר כהן, עמוק בתוספת הזמן, בבעיטה מרחוק שהכתובת 'שער' היתה רשומה עליו. חסרו מספר סנטימטרים.

מה יהיה בשבוע הבא ? עוד חזון למועד. בינתיים נהנה מהניצחון ה'קטן'. פרה-פרה.

הרכב גנק: לאסלו קוטאלס, טורבאן זונאלייט, דניאל פודיל, טימותי דורוואל, דיוויד הובארט, דניאל טושר, נאדסון, קנדי אנגוואנגה, חאלים היילנד (פאביו קאמוס/89), אליניב ברדה, יילה פוסן (תומס בופל/79).