במיצחת המשחק התקשר חבר ובפיו טענות כרימון: "תראה את המוכר טלוויזיה הזה, מכר לי מכשיר מקולקל. רואים בו את מכבי חיפה כל כך גרועה". הרגעתי אותו. זאת לא הטלווזיה.

באחד הערבים הגרועים ביותר, אולי החלש שבהם, הפגינה מכבי חיפה אוזלת רגל מוחלטת ולא ניצלה כראוי את האפשרות שניתנה לה כדי להעפיל כבר הערב לשלב הבא בליגה האירופית. עכשיו היא עדיין תלויה בעצמה ורק ניצחון ביתי מול שאלקה החזקה ב-14 בדצמבר עשוי להציל אותה מכישלון צורב. ותודה לגרמנים שניצחו הערב את הרומנים.

חבר'ה, מה קרה ?
איך בכלל ניתן לגשת ולנתח את משחקה של האלופה הישראלית (היחידה בבית שהיא אלופה !!) נוכח יכולת הזויה שלא מתאימה לשום מסגרת. אלמלא השוער בויאן שראנוב שטעה פעם אחת וספג שער מיותר, חיפה הייתה יורדת מובסת על ידי קבוצה שאלישע לוי חשש ממנה ובצדק.

הוא רק לא לקח בחשבון שחניכיו לא יופיעו למשחק. ממש לא הופיעו וכל 14 השחקנים לא יירדמו הלילה כי יותר מדי מהלכים הפכו הערב את מכבי חיפה לקבוצה ששחקניה נפגשו לראשונה בנתב"ג וכל אחד תרם ממיטב יכולתו.

כאן הקטש. זאת לא יכולתם והדוגמא הטובה ביותר הוא המגן המצוין טאלב טואטחה. חלש להחריד, סכנה מתמדת לשער החיפני שרק בנס עלתה בשער אחד (השני), ללא יכולת לעזור להתקפה וחדיר ביותר. גם שמירתו של הקמרוני פריסו אינה מצדיקה הופעה שירצה לשכוח במהירות.

גם אוראל דגני, בארבעים וחמש הדקות בהן שיחק לא ירצה לקטלג את המשחק הזה באלבומו האישי. טוב עשה אלישע לוי שנתן לו לשחק כדי להכשירו למשחק ביום שני מול הפועל תל-אביב עקב הרחקת משומר, לא טוב עשה לעצמו. כעת ייאלץ לשקול אם דגני מסוגל להופיע כראוי בבלומפילד. חבל שאייל משומר לא שיחק, מבחינתו ספק אם היה עוזר.

כי במרכז ההגנה שוב חושך קפריסין. אוי איציק כהן, עם בישול ענק לחלוץ מקומי בדקה קריטית. להרחיק כדור כאשר אתה תחנה אחרונה בניקוסיה דווקא לרגלי היריב ? מתאים לשחקן מתחיל ולא למי שמלאו לו 28 אביבים.

מרגע זה ואילך, כהן לא היה במשחק וחוסר ביטחונו המשווע השפיע על יוריצה בוליאט ועל השוער שראנוב שלא ידע מהיכן תצמח לו הרעה.
בוליאט, מלבד השער הנהדר שכבש, שער בכורה במדי חיפה, היה שותף פעיל מחדלי ההגנה שקרסה שוב ושוב ולא שחלוצי לרנקה לחצו. במחצית הראשונה הם כמעט ולא סיכנו את שער חיפה ואת המסירה היחידה סיפק להם...איציק כהן.

קישור אחורי לא היה הפעם בנמצא. בדרך כלל בחיפה לא מציינים מי חסר, לא יהיה זה מוגזם להודות שהיעדרו של יא-יא סיידו הורגש. ועוד איך הורגש.

לא היה מי שינווט או יחסום. גוסטבו בוקולי לא הצליח במאבקים מול הקפריסאים, חלקם בני גילו, תמיר כהן התקשה לבצע שתי פעולות בבת אחת, גם לרדת במהירות וגם לפתח ולספק כדורים.
הקפריסאים עטו על ה"בור" במרכז המגרש ועד רבע שעה לסיום המשחק עשו ככל העולה על רוחם. גם בסבלנות, בהנעת הכדור ובלחימה. לחיפה לא היו את המצרכים הללו ושילמה מחיר יקר.

ה"ערב השחור" היה גם מנת חלקם של יניב קטן ואייל גולסה שג'ורדי קרויף למד אותם היטב ושיתק את פעילותם. השניים לא הפיקו ולו מהלך אחד ראוי לשמו והקפטן יכול היה רק לחלום על הערבים הנפלאים באותו אצטדיון, לפני תשע שנים מול מנצ'סטר יונייטד ואולימפיאקוס. הכתם בג'י.ס.פי יסדר אולי לחיפה 14 אלף צופים מול שאלקה, ברזומה יהיה קשה להורידו בכביסה...

ואם אין הגנה ואין קישור, על מה ילינו וויאם עמאשה ודבאלישווילי. הראשון נעלם לחלוטין וכלל לא הורגש, אפילו לא בעט לשערו של נגרי הברזילאי ולו פעם אחת. חוזר שנית: מלך שערי הליגה לא בעט בכלל לשער.

גם הגיאורגי הסתבך בפעולות סתמיות. הוא לפחות בעט פעם אחת לקורה במחצית השנייה, מעבר לכך הסתבך בכדרורים אין ספור שלא הועילו.

כניסתם של ימפולסקי וורד שינתה מעט את המומנטום הקפריסאי. לא שחיפה החלה להלהיב או לשחק כדורגל כפי שהיא יודעת, פתאום נראו שתי מסירות רצופות ומעט סיכונים.
הכנסתם באה על חשבון בוקולי ודגני וכבר במחצית אלישע לוי הבין שעליו ל"זעזע" את הקבוצה אחרת תספוג מפלה.

מפלה לא ספגה, כדורגל לא שיחקה, הנחמה שהמשיכה בדרך לשיא מועדון: כבשה בכל אחד מ-11 משחקיה עד כה אבל...גם ספגה בתשעה מהם.

ברגע שחיפה לא עלתה למגרש בטירוף, לא לחצה את הקפריסאים (למרות שלמעט אחד כולם זרים...) ולא מנעה מהם לשחק מרגל לרגל בנגיעה אחת, הצרות נפלו על ראשה.

איש משחקני חיפה לא התרגש, כי מלבד פעולות התקפיות נאות וחוסר מעש חיפני, שערו של שראנוב לא הועמד בסכנה. עד לדקה ה-14 בה תמיר כהן החזיר כדור פשוט לכהן השני, איציק וזה במקום להרחיק בעוצמה מסר לגוזלו גרסיה שהמשיך וחלף בקלות על פני הבלם האיטי ובעט לפינה- 0:1 שחיסל לחיפה את התקווה להתאושש.

לכהן היה "חור" נוסף (35) אך הוא התעשת והרחיק לקרן. בארבע הדקות אחר כך חיפה הוכיחה עד כמה היא "לא חכמה" בניקוסיה. בשני מקרים נפסקו לזכותה שני כדורים חופשיים, במקום להגביהם ולעורר מהומה ברחבה, קטן ותמיר כהן העדיפו ל...מסור אחורה-אחורה.

ההזדמנות היחידה שכמעט הולידה משהו כאשר גולסה בעט כדור (40) שפגע בקרקע ונהדף לקרן.

לפעמים דקות המחצית מאפשרות לשחקנים להרגע. לא הפעם. בדקה ה-49 בוליאט נכנע לכדרור של גומז שברח לו למרכז, טואטחה מיהר להציל וגם הוא הסתבך ברגליים ורק שראנוב יצא וזינק לרגליו של גומז.

כעבור דקה איש לא הפריע לשני חיפנים לנתר לעבר כדור, להתנגש זה בזה ולהשיג קרן נוספת מיותרת. העונש הגיע בחלוף דקה (51).

ההגנה החיפנית שוב חלמה, רוב אנשיה לא היו בעמדות המוצא שלהם ומי שקפץ על המציאה, החלוץ פינטדו שפרץ ומזווית קשה, תוך ניצול מיקום גרוע של שראנוב, ירה פגז מסובב לרשת הגבוהה- הטעות גדולה, השער נהדר אבל 0:2 מדהים ולא מתעתע.

דבאלישווילי (56) ניסה להציל משהו ובעט בעוצמה לקורה הימנית, עידן ורד הוכשל בבירור אבל השופט האנגלי מארינר שוב הוכיח שקפריסין, אנגליה וישראל לא הולכים טוב , כמו לפני 65 שנים ובדקה ה-60 מזל לחיפה כשפיטנדו בעט לפינה הרחוקה והכדור שרק מילימטרים ליד הקורה.

שראנוב (65) הספיק לשמוט כדור קרן בניתור עם שני קפריסאים, גם כאן הכדור כמעט חדר ואז יוריצה בוליאט החזיר את החוב מהמשחק מול בני-יהודה. ימפולסקי ראה אותו מימין, הכניס לו כדור והקרואטי הפציץ בימינו- הרשת נעה וחיפה כבר פינטזה על שוויון מדהים.

טואטחה המבולבל (85) השאיר את פריסו בודד מול השוער החיפני שהציל שער ודאי והוא גם שהציל בתוספת הזמן בעיטה מקרוב.

פעם נוספת: תודה לשאלקה שהשאירה את חיפה במאבק. ולא כדאי לבנות על "אדישות גרמנית". ע"ע בורדו שהגיעה לרמת-גן כשכולם מקווים שתעניק לחיפה נקודות ושערים ראשונים בבית האלופות.

אין יותר מתנות חינם. אם חיפה לא תשחק טוב יותר, הרבה יותר טוב מהערב, לא יהיה שמייח. בואו נחשוב חיובי.

הרכב א.א.ק לרנקה: אלסנדרו נגרי, קוין הופלנד, סונדר מורילו, טים דה-קלר, גרגורי ואן דייק, לינסן, גונסאלו גארסיה (מילן מרדקוביץ/86), רובן גומז, ג'ייסון דמטריו, נג'ונגה פריסו (אנטוני דימץ'/86), ג'ורקה פינטאדו (ג'ואניס סקופליטיס/75).