אני לא זוכר את אבי כהן, קפטן מכבי תל אביב, בהופעה גרועה כל כך במעמד חשוב. "חושך" - זו הגדרה עדינה מדי. "אפרוחים" כמו איתי מרדכי ועופר מזרחי השאירו אותו כבד וחסר אונים - מאחור. אבל שטויות, אבי, צוחק מי שצוחק אחרון. אתה צחקת, התרגשת בצדק, כאשר קיבלת את הגביע מנשיא המדינה חיים הרצוג. אתה זכית בתואר שלא היה בהשג ידה של מכבי תל אביב זמן רב, גם כאשר נתת - ולא מזמן - הופעות טובות פי כמה. אתה יוצא לסקוטלנד, עם גביע המדינה.
אבי חלש, מנשה שמעונוב כנ"ל, גם ההגנה של מכבי חיפה. הפרצות שקראו לחלוצים, אלי דריקס וזאהי ארמלי בעיקר, לזעזע את הרשתות ולהעניק לנו משחק דרמטי, הפכפך, מלא קצב, שבו חילופי השלטון נערכו מדי דקות, אני מתכוון לפרק שהחל עם תחילת המחצית השניה - עד אז עוד היתה אווירה של? פגרה.
3:3 קרוב מאוד ל- 4:4 הבלתי נשכח בחצי הגמר ב- 1983 . משחק שייזכר כאחד הגמרים המרתקים. גמר שהוכרע במאבק עוצר נשימה מן הנקודה הלבנה. את חולשת חוליות העורף נשכח מהר מאוד - לא את חגיגת השערים, את ה"הפצצות" הדו-כיווניות, במשחק שקול שבו התוצאה יכולה לצמוח עוד יותר.
יש פרידות שמחות ויש פרידות עצובות. אבי כהן, למרות יכולתו הבלתי משביעת רצון (הושפע כנראה מפציעה) עוזב כשהוא מניף גביע. בני טבק, בבעיטה האחרונה שלו במדי מכבי תל אביב - אם לא יחול שינוי - הטביע מ- 11 מ` בקרב הכרעה, את "חותמת" הזכיה. עוד פרק ברקורד שלו. שיחק רק 25 דקות בהארכה, נגע מעט בכדור - אבל יזכרו אותו יותר מאשר כאלה שעבדו בפרך 120 דקות?

ופרידה עצובה : שלמה שרף, למשל. עשר דקות לפני גמר ההארכה כבר "סיכמנו" שנחל הצלחה יוצאת מהכלל במכבי חיפה: שתי אליפויות, סגנות וזכיה בגביע. אלא מה, בא אלי דריקס וקילקל את המאזן, במשחק שהכל היה בו אפשרי.
זה התחיל מאוד פושר. הרבה מאוד מסירות בלתי מדויקות, ספיח לעונה מאכזבת, במיוחד של מכבי חיפה. אלי דריקס עוד לא הורגש, אבי כהן הירבה למסור "בדיוק מדהים" ל? יריב, בדיוק מה שעשה ברוך ממן בעבר השני. לא פלא ששייע גלזר כבר קונן ביציע המרכזי על "בזבוז יום עבודה"?
דניאל בריילובסקי בעט, סוף-סוף, בראשונה למסגרת. זה היה בדקה ה- 22, כדור מ- 20 מ` של השחקן הנבון, שרצה לסיים את שנתו הראשונה בארץ עם פרס כלשהו. בוני הדף מצוין. אחר כך (42) הציל גינצבורג באינסטינקט כדור חזק של איתי מרדכי בהברקה חד-פעמית, לאחר שהיתל באבי כהן וקרמר.
מושיקו גריאני, במבצע בודד בדקה ה- 21 שבסיומו הגביה מעל למשקוף החיפני, העניק את ההזדמנות היחידה לתל אביב במחצית הזו. מעט אירועים, מעט שחקנים ברמה סבירה. עייף מאוד.

אבל אז, כמו במטה קסם, התייצבו למחצית השניה קבוצות "אחרות". סליחה, התקפות אחרות. ההגנות הוסיפו למעוד כמקודם. מיקי כהן, ממסירה של גולדברג, נתן את האות בהחמצה כבר שלושים שניות לאחר ההתחלה. אלון נתן, בתנועה נמרצת ובכידרורים סוחפים לעומק היריב, כבר נתן צבע למשחק.
המטח הראשון נורה בדקה ה- 54 . מיקי כהן התנהל עם הכדור כ- 20 מ` משער חיפה, השאיר ל"אלוני" שעקף על המקום שני שחקני יריב. נתן המשיך לדריקס שהגביה, מושיקו גריאני, בנגיחה תוך זינוק במאוזן, שלח את הכדור לפינה הרחוקה. 0:1. היה מי שהאמין כי זה עשוי להיות שער הניצחון.
שלמה שרף ניגש לספסל. חימם את עופר מזרחי ומשה סלקטר. או-טו-טו ביקש להכניס אותם. ברוך ממן "זייף" ודניאל בריילובסקי, שהציג יכולת טובה, פעל יותר מדי מאחור. נאלץ לעשות גם את העבודה של ברוך. היה חסר מקדימה, כמו במשחקי ההצלחה של הנבחרת.
עוד סלקטר ומזרחי "בדרך" לכניסה למשחק - התהפכו היוצרות. בריילובסקי (63) שלח "פאס" קדימה. אבי כהן התערב בצורה לא מוצלחת וגם מנשה שמעונוב לא הצליח להשתלט. זאהי ארמלי נמצא שם, בעט חזק ושטוח, בטעם של פעם, מול הכדור הזה לא היה לבוני סיכוי. 1:1 .
סלקטר ומזרחי חזרו לספסל. לא לאורך זמן. רפי אוסמו, בלם חיפה "תפס אוויר" בנסיונו לקטוע העברת כדור ארוכה של ארז לולו לעבר אלי דריקס. הענין עלה לו ביוקר. דריקס שעבר להילוך גבוה, מצא את הפינה הרחוקה של אבי רן. 1:2. עוד 18 דקות לזכיה של מכבי ת"א.
שלמה שרף, כמהמר. ברוך ממן בחוץ ומיד אחר כך, רפי אוסמו. שני חלוצים, משה סלקטר ועופר מזרחי, בפנים. ניר קלינגר בלם, עדיין לא חשב מה יקרה להגנה החלשה שלו, אם קבוצתו ? תשווה. קודם שתשווה.
והיא עשתה זאת. הדקה ה- 85 . זאהי ארמלי עבר, לדעתי, עבירה על יוסי קרמר. משה אשכנזי, קצת נרגש בפינאלה שלו, פסק עונשין משמאל - לחיפה. ציון מרילי הגביה. איפה היתה הגנת מכבי ת"א ? איפה היה גינצבורג ? אנחנו ראינו רק את סלקטר בנגיחה של הימים היפים. 2:2 והארכה.
איזה מתח, איזו דרמה. היה ראוי שלפחות 30 אלף צופים - לא 12 אלף צופים - ישאגו ביציעים. עופר מזרחי , שמירר את חייהם של אבי כהן ומנשה שמעונוב, העניק כדור רוחב מצויין לאיתי מרדכי (97), אך זה החמיץ.
אבל הדחיה שהשיגה מכבי ת"א היתה לארבע דקות בלבד. עכשיו תורה להיות על הפנים. איתן אהרוני הגביה מימין. עופר מזרחי לא הגיע, הגנה לא היתה למכבי תל אביב, מה שהעניק את ה"ריבאונד" לזאהי ארמלי. 18 מ`. כדור אדיר לרשת. זאהי, איפה היית כל השנה ?

אילו לא הכשיל אבי כהן במתכוון את עופר מזרחי, לאחר שלא יכול היה לו, במיאוץ לכדור, אילו נשארו לניר קלינגר עוד קצת כוח והשראה, לאחר כידרור של 60 מ` עד בוני גינצבורג - אפשר שחיפה היתה חוגגת. אבל ההחמצות, בתוספת לביזבוזי הזמן האלגנטיים בנוסח דרום-אמריקני של בריילובסקי, השאירו את היתרון הדחוק על כנו.
ואלי דריקס נמצא במארב מתמיד. אחרי הוצאתו של אוסמו, הוא ניצל את ההססנות של מחליפו- בתפקיד, ליאור רוזנטל. חי קרייס הגיש בראש ודריקס, במספרת מדהימה לאחור, נעץ את הכדור מתחת למשקוף. קלאסה של שער לסיום העונה. לא יכול להיות שער מתאים מזה לזכיה בגביע.

שני השוערים הטובים בארץ, אבי רן ובוני גינצבורג, התייצבו לדקות האמת, ההכרעה מן הנקודה הלבנה. וזה מה שקרה.
ציון מרילי - דווקא הפנדליסט הקבוע של חיפה בעט החוצה - 0:0.
אלון נתן - לפינה השמאלית של רן - 0:1 לת"א.
זאהי ארמלי - אחרי שני שערי שדה יפים, "פנדל" חלש לידי בוני. עדיין 0:1 לת"א.
חיים גולדברג - בעיטה יפה לפינה השמאלית של רן. 0:2 לת"א.
משה סלקטר - חד וחלק. סוף-סוף שער חיפני בדו-קרב הזה. 1:2 לת"א.
מיקי כהן - רן זינק לכיוון הנכון, לא הגיע לכדור, אבל הכדור פגע בקורה וחזר למגרש. המאבק נפתח. עדיין 1:2 לתל אביב.
דניאל בריילובסקי - כדור מקצועני פנימה. 2:2 .
אלי דריקס - לא כמו ארמלי. אחרי השניים, גם השלישי ברשת. 2:3 לת"א.
ניר קלינגר - לפינה של גולדברג. גינצבורג נגע בכדור, אבל כמעט שלא שינה את מסלולו. 3:3.
בני טבק - מי הבקיע אחרון בקרב ההכרעה במשחק ה- 4:4 ב- 83 ` ? בני טבק. מי אתמול ? בני טבק. נפרד ממכבי ת"א עם גביע. 3:4 .

אחרי עשר שנים בהן לא זכתה בגביע, אחרי שבע שנים בהן לא זכתה באליפות, יש. תואר למכבי תל אביב.

הרכב מכבי תל אביב: בוני גינצבורג, יוסי קרמר (הוחלף ע"י יאיר סנדורי בדקה 106), אבי כהן,מנשה שמעונוב, חי קרייס, מיקי כהן, אלון נתן, ארז לולו (הוחלף ע"י בני טבק בדקה 97), חיים גולדברג, אלי דריקס, משה גריאני.

(אבינועם פורת - ידיעות אחרונות)


מה שהפך את המשחק הזה להסטורי עבור מכבי חיפה יותר מהכל היה העובדה שהיה זה משחקו האחרון של השוער אבי רן ז"ל שנהרג בתאונה ימית בכינרת חודש וחצי לאחר מכן. רבים חשבו וציפו כי יהיה זה משחקו האחרון של רן במכבי חיפה שכן הונחו בידיו מספר הצעות מקבוצות אירופיות אולם המשחק הפך לאחרון של רן בגלל האסון הטראגי שזיעזע את המדינה כולה.