צילום: ראובן כהן

השוער ניר דוידוביץ נענה לצילומים עם אוהד אשדודי צעיר, שחקני חיפה התנשקו עם אלה של אשדוד, אחר כך הלכו, ספק רצו ליציעי אלפי האוהדים שהריעו להם. איש מה"ירוקים" לא בכה או נשכב על כר הדשא כשהוא מורט את שערות ראשו בייאוש. גם הפעם אלופי השנתיים האחרונות הבינו שאת הצלחת השלישית הם הפסידו במו רגליהם בתוך שבוע ימים.
קצת מצחיק לדבר על כישלון כאשר קבוצה מבקיעה בשלושת המחזורים האחרונים 15 שערים, חמישה בכל שבוע, אבל כל אחד מהשחקנים יודע היטב שבקלות ניתן היה לכבוש גם 20 ו- 30 שערים, ואז אפשר היה לכבוש מחדש את הפסגה.

ספק גדול אם בעתיד נזכה לדרמה דומה. אליפות מוכרעת בהפרש שערים מתוקה כמו כל אליפות אחרת, כמו שגביע המושג בפנדלים "סופג" שמפניה בדומה למשחק בו נקבעת הכרעה. מה שונה הגמר אשתקד בו ניצחה מכבי תל אביב את מכבי חיפה מהנקודה הלבנה מהאליפות השנה ? בשני המקרים מכבי חיפה הוכיחה שהיא עולה על יריבתה, אך זו ירדה במדרגות כשהיא מחייכת וסופרת שני תארים בדרך לארון.

המשחק באשדוד היה העתק מדויק של הניצחון על הפועל כפר סבא לפני שבוע. ה"ירוקים" כבשו חמישה שערים ב"בליץ" אימתני וכשנדמה היה שהנה הם הולכים להפוך את לוח התוצאות למשחק כדורמים , הורידו הילוך ויותר לא כבשו. אפילו ספגו שער כהרגלם בקודש. הפעם זה היה קריטי, כי באותה דקה (62) גם מכבי ת"א כבשה וגם חיפה ספגה ובטבלה המשמעות הייתה שכל מה שחניכיו של יצחק שום בנו במחצית הראשונה, ירד לטמיון בשניה. תופעה בלתי מוסברת.

ברגעים שחיפה "הוכתרה כאלופה" כשהיא כובשת 5 שערים בתוך 14 דקות, לא היה ספק שגם בשעה 9.30 היא תגרוף את האליפות השלישית ברציפות. יתרון בן חמישה שערים כאשר ברמת גן התוצאה מאופסת, אין יתרון גדול יותר מזה. והכל עד לדקה ה- 30 ומאותו רגע כאילו מאן-דהוא לחץ על כפתור וחיפה נעלמה מהמגרש. בלי סיבה נראית לעין.
אשדוד נראתה כל כך נרפית וחלשה, הגנתה ספגה פעם אחר פעם ורק מאמנה, אלישע לוי, שבר את מוחו כיצד להימנע מאם כל התבוסות. ספק גדול אם גם הוא האמין שחיפה תיעצר בעצמה, מבלי שאיש הפריע לה.
החלק החלש בהגנה היה הבלם הניגרי, אריק אג`יפור, שסיכן את שערו של... דוידוביץ פעם אחר פעם, ולמזלו במקרה אחד כמעט והדבר עלה ביוקר אלא ששי הולצמן הופתע מההזדמנות הבלתי חוזרת.

ז`אנו, בנאדו וקייסי נהנו מחופש פעולה מוחלט. המגינים שהו ברוב שלבי המשחק בטריטוריה של היריב הממוטט. קייסי שב לאיתנו והיה מסוכן כאחרון החלוצים. ז`וטאוטאס הוכיח שכאשר הוא בכושר טוב כל מכבי חיפה דוהרת ורומסת. גם עידן טל ומיכאל זנדברג (רק במחצית הראשונה) היו טובים. עקב אכילס של חוליית הקישור היו ואליד באדיר וג`ובני רוסו שתפס את משחקו הגרוע ביותר בשנתיים האחרונות, דווקא באשדוד. כל פעולה שלו נכשלה, הרבה בגלל רצונו לחדור במרכז רחבת אשדוד. במחצית הראשונה זו נראתה כמו טיילת בת-גלים, אבל בשניה הסתייעה בהתקפות חיפניות אנמיות שנבעו מהגבהות כדורים סתמיות. יניב קטן, ששיחק הפעם באגף שמאל, היה מצוין ב- 45 הדקות הראשונות ותעלומה בהמשך.

כאמור, אשדוד התפרקה במהירות. למזלה, אלישע לוי חשב במהירות ואיתר את נקודות התורפה. הוא החליף כבר בדקה ה- 34 שני שחקנים, המגן בלאיץ` במקום אדיר טובול ואת החלוץ אורן נסים על חשבונו של אושרי אלפסי. החילוף האחרון מנע מבלמי חיפה להמשיך לעשות חיים קלים ולסייע להתקפה למוטט את אשדוד. וזו אכן קרסה כמגדל קלפים.

עד לדקה ה- 11 לא נראתה חיפה מסוכנת. באותהו רגע כבתה חלק מהתאורה במגרש והשופט אסף קינן הפסיק את המשחק ל- 14 דקות, כאשר ברקע הוא שוקל אם להמשיך במשחק, במקרה והליקוי לא יתוקן בתוך זמן סביר.
עם חידוש הזרם, חיפה הכניסה לתקע וירתה בצרורות. לא לפני החמצה מסמרת שיער של הולצמן שקיבל מאג`יפור בישול פנטסטי. בהתקפה נגדית מסר עידן טל כדור עומק ליניב קטן שמשך והגביה מקו הרוחב לרגלו של מיכאל זנדברג שירה שטוח- 0:1 לחיפה.
חלפו שתי דקות בלבד( 16) והמוראל החיפני בשמייים. רוסו מסר קרן קצרה לעידן טל שהשתחרר משמירה לקויה של אלון חזן ומול קפיצה של אלקריף בעט חזק ופנימה- 0:2 לחיפה.
בדקה ה- 22 זנדברג שלח את עידן טל לעימות עם בן-ישי, והפעם ידו של השוער המתוסכל הייתה על העליונה. רק לדקה. קטן נגח, הכדור פגע במגן מקומי, חזר לזנדברג שבעט והכדור נהדף לקרן. עידן טל הגביה וקייסי התרומם ונגח פנימה- 0:3 בקצב מסחרר.
עוד שתי דקות וזנדברג הפעיל את קטן שהגביה וטל הפעלתן נמצא במקום הנכון- 0:4 לחיפה שכבר ראתה חצי כתר על הראש, מין זר לחג השבועות. וזה עדיין לא נגמר. באדיר מסר ימינה לז`אנו (30) ששלח כדור לאגף הנגדי, טל המשיך לזנדברג ששלח פנימה- 0:5 מדהים !
אפילו החמצה גדולה של הולצמן, או ליתר דיוק, הצלה אמיצה של דוידוביץ, לא אותתה טובות לאשדוד ולרמת-גן. כי חמש דקות להפסקה, רוסו, באחת הפעולות הטובות שלו הכניס את זנדברג למאבק אישי עם השוער שהצליח הפעם להדוף לרגליו של יניב קטן שלא מצא את הרשת.

את הדקה ה- 62 לא ישכחו בחיפה זמן רב. חזן שלח את הולצמן לעבר שער חיפה, הבלם אג`יפור נרדם בשמירה והחלוץ כבש את שער הכבוד. מבצע משותף לשחקנים שהיו שותפים לתואר לפני תשע שנים.
היו עוד מצבים טובים לאשדוד, חיפה נראתה עייפה מאוד ונותר לה רק להקשיב לאיתותים מרמת-גן שהאליפות ברחה מידיה בקלות יחסית.

זאת הפעם השלישית שחיפה מפסידה את האליפות עקב חוסר יכולתה לסמוך על יתרונה. בעונת 1985/86 הגיעה לבלומפילד עם יתרון בן שתי נקודות על הפועל תל אביב והשאירה לה את הכתר. בעונת 1995/96 אירחה את מכבי תל אביב בקריית אליעזר ל"משחק העונה" וכשלה בו (3:1) והיום.
גם העובדה שנאלצה לשחק באשדוד, כאשר יריבתה מתארחת במגרשה הביתי, לא משמש תירוץ. מול כפר סבא ואשדוד נכבשו מעט שערים ( צחוק הגורל, עשרה שערים כבר נחשבים לנחמת עשירים) ובכל מצב אחר, עם כל המשברון באמצע העונה, אפשר היה להשאיר את צלחת האליפות בחיפה.
אם בעונה שעברה קבוצת הנוער של מכבי חיפה הפסידה את האליפות למכבי תל-אביב, בגלל הפרש של שער אחד בלבד (!) הפעם חסרו לחיפה שלושה שערים. יכול היה להסתיים גרוע יותר אילו הפרש השערים היה זהה וה"צהובים" היו מסתייעים בניצחון עודף.

הרכב מ.ס.אשדוד: יניב בן-ישי, אמיר אלקריף, בלגויה מילבסקי, שרון עמר, אדיר טובול (הוחלף ע"י אנדריאה בלאיץ` בדקה 34), יוסי אופיר, סרגיי קנדאורוב (הוחלף ע"י דודו אברהם בדקה 86), דוד רביבו, אושרי אלפסי ( הוחלף ע"י אורן נסים בדקה 33), אלון חזן, שי הולצמן