כל הדיבורים על עליונות מוחלטת של מכבי חיפה במשחק בבלומפילד, סייעו דווקא לשחקני הפועל תל אביב עלו למגרש במטרה אחת מוצהרת: לא לאפשר לחניכיו של רוני לוי ללקט עוד שלוש נקודות. והם הצליחו במשימה מעבר למצופה.
חיפה, כהרגלה, באה לשחק כדורגל. אמנם היא לא ציפתה ליריב נוח כפי שבית"ר ירושלים הייתה בשבוע שעבר, אבל כאשר משחקים מולה שחמט, יש לבחורים היצירתיים של המדינה בעיה לא קלה. המאמן המארח, דרור קשטן לא צריך היה לשבור יותר מדי את הראש. הוא הציב חוליות הגנה וקישור מתוגברות וכל ניסיון חיפני לפרוץ אותן נועד מראש לכישלון. יתרה מזאת, אם חס ושלום, אמבולנס או רכב חילוץ אחר אמור היה לעבור במרכז המגרש, ספק גדול אם היו מצליחים במשימתם. איך אומרים בדיווחי התנועה ? הכל פקוק, צריך סבלנות.

לחיפה היתה סבלנות אלא שכושרם של השחקנים לא היה כזה שיוכלו להתגבר על קו מז`ינו ש"בנה" להם קשטן. במחצית הראשונה לא הצליחה חיפה לבעוט ולו כדור אחד לשער ! מדובר בקבוצה ההתקפית ביותר בעשור האחרון. אם נפלה לרגליה, במקרה הזה לראשה, הזדמנות פז, היא הגיעה מכדור נייח. משחק ההתקפה לא התפתח כראוי ודנטה לופז , למרות הקילומטראז` שעשה, נבלע בינות למגיני הפועל הקשוחים.
למרות אובדן הנקודות, ועל כך סמוך לסיום, ניתן היה לרוות נחת ממשחק ההגנה של ה"ירוקים". שובו של ניר דוידוביץ יוצר שקט תעשייתי, ובניגוד לעונה שעברה, כאשר כל חצי התקפה נגד חיפה, כולם "עשו במכנסיים", הפעם היה על מי לסמוך. פה ושם ניר נכשל בהרחקות, בעיקר כאשר נעברו עליו עבירות, אבל אחרי 180 דקות ברור שהמסננת של העונה שעברה מולאה בבטון יצוק.
לאיתן עזריה ולאלון חרזי ( למעט טעות איומה שכמעט ועלתה ביוקר) היה משחק טוב. המגן הצעיר כבר ביסס את מעמדו כמגן ימני, ואם לא יקרה משהו בלתי צפוי, לחיפה יש מגן לעשר שנים. חרזי הותיק, עטור הפרסים והתהילה בכדורגל הישראלי, מוזכר מדי פעם בגלל השער העצמי שכבש אשתקד נגד בית"ר ירושלים. מהיום יזכרו גם את השער החוקי שכבש בנגיחה ולא אושר על ידי השופט אסף קינן וקוונו, איתן גרינברג. מעבר לכך, סתם כל פירצה אפשרית, וכאלה לא היו רבות, עקב משחקם הנבון של בנאדו וקייסי. האחרון, בניגוד לעזריה, מנצל היטב את ראשו וקשיחותו והיווה איום מתמיד על שער ת"א, למרות שקשטן הציב עליו שמירה כפולה.

בקישור לא היה חדש. עידן טל המשיך להיות המצטיין, אך יחד עם זאת הירבה לכדרר ואיבד כדורים יקרים. ג`ובני רוסו, במחצית הראשונה עם סד הגבס ובשניה, בלעדיו, השתדל מאוד אבל היה רחוק מיכולתו האמיתית. לבאדיר היו דקות מצוינות במחצית הראשונה, בשניה רמת משחקו דעכה מעט עד שהוחלף. זנדברג נלחם כארי עד שתש כוחו וחורחה בריטס הפגין משחק הגנה מעולה אלא שהפעם נותר רק מאחור ובכלל לא הצטרף להתקפה הדלילה. כאן, משחק שני ברציפות לא נותרו לדנטה לופז הזדמנויות להבקיע, למעט אחת אותה נגח לקראת סיום המחצית.
בהפועל תל אביב יכולים להיות מרוצים מהנקודה שחילצו. שחקניה לא נפלו מאלה של חיפה, והיו דקות בהן הגיעו למספר מצבים קורצים שלא נוצלו. במאזן ההחמצות ת"א נהנתה מיתרון. גם חיפה. שני שחקנים מיקדו את מירב תשומת הלב. הקשר לריאה קינגסטון שרוני לוי בחן אותו ולא התרשם ממנו והחלוץ איבזיטה אוגבונה ש"מתחזה" ליורשו של יעקובו איגביני. אז ככה, קינגסטון לא היה רע אבל רוני לוי יכול לישון בשקט. לא הוא השחקן שחיפה זקוקה לו. לגבי החלוץ, נמשיך להתרפק על התקופה של הנשר הניגרי ולא על תחליפים.

בכללו, עד כמה שתוצאה מאופסת יכולה להלהיב, לא היה רגע דל במשחק. הרבה זיעה, גליצ`ים, מאבקי כוח ברחבות ובמרכז המגרש וקצב טוב, אם מתחשבים בעובדה שמדובר בתחילת העונה. הזכיר במשהו את המשחק לפני ארבע שנים בבלומפילד ( גם 0:0) שהיה קצבי, מרתק אבל ללא שערים. רק שלא יאמצו אותו יותר מדי פעמים. בפרט לא מכבי חיפה.
תל אביב כמעט וכבשה שער בדקה השמינית. כפיר אדרי (טוב) ברח שמאלה מההגנה החיפנית והגביה כדור לקינגסטון ש" חיפש נקמה" ולא מצא אותה. נגיחתו החלשה חמקה לחוץ. ארבע דקות מאוחר יותר שיגר הקינגסטון הזה כדור יעף שאילץ את דוידוביץ להתעופף ולקלוט.
בעוד חיפה מנסה להשתחרר מהצבת האדומה, כמעט וסיפק אלון חרזי סיבה למסיבה. הוא הרחיק רע כדור שהגיע לאוגבונה המופתע, ועד שזה הספיק להגיב מול דוידוביץ, הגיח אותו חרזי, הרחיק ונפגע קלות. רק בדקה ה- 42 עמדה חיפה על סף הבקעה בטוחה: רוסו הגביה כדור חופשי לראשו של לופז שהתרומם מעל כולם ונגח כדור נוח מעל למשקוף. נותר לו רק ללפות את ראשו.
במחצית השניה המשחק נפתח מעט. בזכות חיפה שהחלה להפעיל יותר את האגפים. רוסו (49) ספק בעט ספק מסר ולופז איחר בחלקיק שניה כדי לדחוק לרשת. מהעבר השני כדור נפלא ששלח יוסי רוזן (53) מטווח 30 מ` שברח סמוך לקורה השמאלית. עוד הזדמנות להפועל (57) כאשר כפיר אדרי הגיע מול דוידוביץ ובעט, השוער הלאומי הדף לרגליו של אוגבונה שהמשיך חלש וסבן לא השלים את המהלך. הגנת חיפה נשמה לרווחה.
אוגבונה (68) וקרבליו (73) לא ניצלו חצאי מצבים ואז הגיעה הדקה ה- 75 ועמה מצב מצוין להפועל. אוגבונה הגביה משמאל, קינגסטון עבר עבירה על השוער החיפני ששמט וקלימי סבן לא מצא את הרשת החשופה.

כל המצבים הללו התגמדו מול השער שחיפה הבקיעה. לא, אין כאן טעות. אמנם המשחק הסתיים בתיקו עקר אבל אלון חרזי כבש שער בדקה ה- 85 ולא צהל. רוסו הגביה קרן, הבלם נותר חופשי ונגח בעוצמה לפינה השמאלית של שביט אלימלך שנכנע. גם רמי חליס נכנע אבל ליתר ביטחון הרחיק את הכדור שעבר במלוא היקפו את קו השער. אפילו תרנגולת עיוורת הייתה מתחילה לקרקר במקרה כה ברור. רק שופט הקו, איתן גרינברג והשופט אסף קינן לא נכנעו והורו להמשיך ולשחק כאילו שאינם מכירים את החוקה: שער חוקי לחלוטין !
שחקני חיפה מחו, זקני העיר נזכרו כיצד באותו מקום, באותה דקה, אפילו באותו שער, רק לפני 17 שנה, דווקא ראו השופט צבי שריר וקוונו, רחמים שאשו, שער לא חוקי שכבש גילי לנדאו לזכות הפועל תל אביב שזכתה בזכותו באליפות. הפעם חיפה יותר רגועה מהשוד לאור הזרקורים. לפחות הפעם, ה"שודד" נשאר בזירה ללחוץ את ידי השחקנים.

יקרות. הרכב הפועל תל אביב: שביט אלימלך, קלימי סבן, שמעון גרשון, אלון חלפון, יגאל אנטבי, כפיר אדרי, פבריציו קרבליו, יוסי רוזן, רמי חליס, לריאה קינגסטון, איבזיטה אוגבונה ( הוחלף ע"י קרלוס סולצ`אגה בדקה 78).